גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף
גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

לגלעד שיינר, סגן נשיא בכיר לשיווק באנבידיה ומנהל תחום שבבי התקשורת - הסגמנט הצומח ביותר בחברה - לא חסרים ניצחונות. עם זאת, אחרי התשבוחות שקיבל מרכז הפיתוח הישראלי מהמנכ"ל ג'נסן הואנג בכנס ה־CES, והאישור להקמת הקמפוס הענק בקריית טבעון, נראה ששיינר, שהתיישב לשיחה עם גלובס כדי להסביר את הזינוק בפעילות הישראלית, מבקש לציין תחילה דווקא ניצחון מסוג אחר: חזרתו הביתה של העובד החטוף אבינתן אור - הישג לו פיללו בחברה במשך שנתיים ושבוע.

פרויקט מיוחד | האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק
פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

"אחרי שאור נחטף, החברה כולה התגייסה", מספר שיינר לגלובס. "תמכנו במשפחה, ליווינו אותם בהפגנות, והמנכ"ל ג'נסן הואנג שמר על קשר עם אמו וליווה אותם לאורך כל הדרך". המעגל נסגר בחודש שעבר, כאשר הנהלת אנבידיה ישראל שהתה במטה החברה בסנטה קלרה - שם דנו, ככל הנראה, בהקמת הקמפוס החדש בקריית טבעון.

באותו הזמן שהו אבינתן אור ובת זוגתו נועה ארגמני בלוס אנג'לס, וההנהלה ניצלה את ההזדמנות להפגיש בין אור להואנג במטה. "זה היה מפגש מרגש מאוד", משחזר שיינר. "ג'נסן התרגש לראות אותו, והובטח לו שהכיסא שלו במשרד שמור עבורו".

"חברת התקשורת הגדולה בעולם"

ערב חטיפתו, עבד אור בצוות הפיתוח של ה-Spectrum - כרטיס תקשורת שהפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של אנבידיה בשנה האחרונה, ואחד המוצרים הנמכרים ביותר. השבב, המאפשר חיבור ישיר בין מעבדים גרפיים בשרתים שונים באמצעות שילוב של תקשורת אופטית ישירות עד לשבב, הוא חלק מרביעיית מוצרים עליה חולש שיינר כמנהל מוצר. חשיבותם של שבבים אלו כה מכרעת, עד שהמנכ"ל ג'נסן הואנג הצהיר השבוע כי הם הפכו את אנבידיה 'לחברת התקשורת הגדולה בעולם'.

ספק אם אנבידיה הייתה מגיעה לשווי שוק של 4.6 טריליון דולר - החברה בעלת שווי השוק הגבוה ביותר - ללא רכישת מלאנוקס הישראלית ב־2020, תמורת 6.9 מיליארד דולר בלבד. מוצרי התקשורת, המפותחים ומנוהלים ברובם מיקנעם, הם 'החמאה על הלחם' של המעבדים הגרפיים של החברה: ארבעת שבבי התקשורת של אנבידיה הם הכביש המהיר שמונע צווארי בקבוק ומאפשר לאלפי מעבדים לעבוד כיחידה אחת. ללא התשתית הזו, לא ניתן היה להניע את מודלי ה־AI החדשים, המעבדים מאות מיליארדי אסימונים (Tokens), יחידות העיבוד הבסיסית של הבינה המלאכותית, כדי לענות על הביקוש העולמי לטכנולוגיה הזו.

שבבי התקשורת הם כיום מנוע הצמיחה המהיר ביותר של אנבידיה. ברבעון השלישי של השנה (לפי נתוני נובמבר), זינקו הכנסות הסגמנט המפותח בישראל ב־164% לעומת אשתקד, והסתכמו ב־8.2 מיליארד דולר. לשם השוואה, תחום המעבדים הגרפיים (GPU) צמח ברבעון המקביל ב־56% "בלבד".

המספרים הללו מסבירים את השבחים שהרעיף אתמול ג'נסן הואנג על הצוות המקומי: "ארבעה מתוך שישה שבבים שאנחנו מפתחים יצאו מישראל. זה צוות יוצא דופן, מסור, אכפתי וחרוץ", אמר הואנג, והדגיש את היציבות הנדירה של המרכז הישראלי: "שיעור תחלופת העובדים שם עומד על 1%-2% בלבד. יש שם אנשים שעובדים איתנו כבר 25 שנה, זה יוצא דופן".

החזון המפעים של ג'נסן הואנג

שיינר מפקח על המוצר, ונחשב למוציא ולמביא של הלקוחות הגדולים ביותר של אנבידיה בתחום - לפי ההערכה, הוא עובד עם Microsoft ו־OpenAI ועד xAI של אילון מאסק ואנתרופיק. ענקית השבבים צפויה להרחיב משמעותית את פעילותה בישראל, ולגייס 10,000 עובדים חדשים. מה הסוד?

שיינר מסביר: "לפני מספר שנים התמקדנו במעבד הבודד, אבל היום נקודת המבט עברה לחוות השרתים כולה, כלומר המתקן שבו מוצבים השרתים שבהם משובצים השבבים האלה ואחרים. מתכננים את המתקן מהיסוד כיחידה אחת, ופה נכנסת החשיבות הקריטית של הקישוריות בין השבבים ובין חוות שרתים בקצוות שונים של הגלובוס. ג'נסן הואנג זיהה את זה כבר אז, וזו הסיבה שהוא רכש את מלאנוקס".

בעידן ה־AI, חוות השרתים הישנות כבר לא מספיקות. עיבוד בינה מלאכותית דורש לא רק כוח חישוב עצום, אלא סנכרון מושלם בין אלפי מעבדים: כל שנייה שבה שבב יקר 'מחכה' למידע היא הפסד כספי אדיר ללקוח. כאן נכנסת לתמונה השבבים של אנבידיה - 'רשת הכבישים והרמזורים' המהירה בעולם, שמונעת צווארי בקבוק בתנועת המידע.

כיום, אנבידיה כבר מספקת ארונות שרתים המאגדים 72 מעבדים גרפיים ליחידת מחשוב אחת, ובחברה כבר נערכים לדור הבא שיכיל 576 מעבדים. 'כשמחברים את כולם יחד בתקשורת וקצבי עיבוד מהירים מאוד, אתה מקבל ארון שהופך למחשב-על עוצמתי', מסביר שיינר.

שיינר מסביר: כך הפכנו ללב המערכת

אלא שהאתגר של אנבדיה רק מתחיל בארון השרתים. כדי לאפשר ללקוחות לאמן מודלי ענק, יש צורך בתקשורת מהירה בין אלפי ארונות ומיליוני מעבדים גרפיים ברחבי העולם. 'המטרה היא חישוביות מקבילית אופטימלית', הוא מוסיף. 'זה כמו לתאם פגישה בין מיליוני אנשים בו-זמנית; אם אחד מחכה לשני, מדובר בבזבוז משאבים שיכול לעלות מיליארדים. אנחנו מוודאים שאף מעבד לא יעמוד רעב למידע".

זה מסביר מדוע הכנסות מוצרי התקשורת מישראל צומחות מהר יותר אפילו מהמעבדים הגרפיים?
"בהחלט. כשהתחלנו עם המעבד מאחד הדורות הקודמים, ההופר (Hopper), שיבצנו שמונה מעבדים בשרת אחד, חיברנו אותו לשרתים אחרים בחוות השרתים - ונגמר הסיפור. היום, בדור הבלאקוול (Blackwell), אנחנו כבר עם 72 מעבדים גרפיים בשרת אחד, והצורך בתעבורת נתונים עלה בהתאם, כמו גם המספר הכולל של מעבדים בחווה כולה. בהופר קצב החיבור היה 400 גיגה למעבד; היום זה כבר 800 גיגה, ובדור הבא, הרובין (Rubin), הקצב יוכפל שוב ל־1.6 טרה. כדי שהלקוחות יוכלו לבנות מערכות אימון והסקה בקנה מידה כזה, אנחנו חייבים להגדיל את רוחב הפס בשלושה ממדים בו-זמנית: בתוך השרת, בין השרתים ובין החוות כולן. זה המנוע מאחורי הגידול יוצא הדופן שאנחנו רואים".

"המעמד הזה מעניק למרכז הישראלי משקל סגולי אדיר בתוך אנבידיה", מסביר שיינר. "אנחנו בונים כאן את כל התשתית שמקיפה את המעבד הגרפי, את כל מה שהופך אותם למחשב-על אחד. הלב של אנבידיה נמצא בישראל, וזה מאוד ברור לצד האמריקאי שאנחנו לא בונים כאן רק כמה רכיבים. בשוק כבר מבינים היום שה'חפיר' של אנבידיה לא נמצא בשבב הבודד, אלא ביכולת לגרום לחוות שרתים שלמה לנגן יחד בסנכרון מושלם. המשקל של החברה עבר ליכולות המחשוב המקבילי, לספריות התוכנה ולניהול המערכת - וכל הקישוריות הזו נולדת בישראל".

ישראל לא יכולה להישאר מאחור

שיינר מתאר קצב עבודה ייחודי באנבידיה, שהגבירה את קצב ההשקות בשנים האחרונות ביחס למתחרים ומשיקה כיום שבבים חדשים במחזורי פיתוח וייצור קצרים במיוחד: "במלאנוקס היינו עובדים על דור אחד, מוציאים אותו החוצה, וממתינים שלוש שנים לדור הבא, אבל היום אנחנו במפת דרכים שנתית", הוא אומר. "תוך כדי השקה, אנחנו כבר עובדים על הרשתות של השנה הבאה וזו שאחריה. בזמן שמשיקים מעבד גרפי חדש, אנחנו מפתחים כאן במקביל עוד חמישה שבבים תומכים. זה קצב גבוה במיוחד וזו הסיבה שאנחנו גדלים כל כך". מרכז הפיתוח של אנבידיה מונה כיום מעל ל־5,000 עובדים, לעומת 4,500 אשתקד.

שיעור הרווח הגולמי שלכם גבוה במיוחד ועומד על 73%, מה שאומר שאתם רווחיים מאוד וגם מרשים לעצמכם לגבות מחיר גבוה מהלקוחות.
"המציאות השתנתה, והיום וגם בעתיד כל חוות שרתים תהיה חייבת להצטייד במעבדים גרפיים. נכון שחברות כמו OpenAI או xAI בונות מערכות ענק יקרות, אבל יש גם חברות כמו קורוויב (CoreWeave) ודומותיה שבונות ענני בינה מלאכותית עבור ארגונים שזקוקים למודלים קטנים יותר - אם זה לטובת אימון רכב אוטונומי, מודלים פיננסיים או רובוטיקה. לא תמיד נדרש מודל ענק; לפעמים מאמנים את המודל במקום אחד, ואת ההסקה מריצים באתרים קטנים יותר".

כבר כיום יש אלטרנטיבות למעבדים הגרפיים שלכם מצד חברות כמו גוגל וברודקום, ותחליפים למעבדי התקשורת, כפי שמציעה דרייבנטס הישראלית.
"אני לא מכיר פתרון שמתקרב באיכותו לזה שבנינו. בנייה של מחשוב מואץ עם מעבד גרפי אינה עניין זול; המעבד הוא המרכז, אבל גם לניהול התקשורת בחווה יש השפעה אדירה על התוצאה הסופית. אם לקוח ינסה לחסוך 10% במחיר וירכוש מעבד חלופי, הוא עלול לאבד 20% מיכולת העיבוד שלו - וזה לא הגיוני כלכלית. הואנג תמיד אומר שגם אם מישהו ייתן לך את פתרון הנטוורקינג שלו בחינם, זה לא יעבוד מספיק טוב. כדי לא להפסיד מיליונים ולאבד כ-40% מביצועי המעבד, אתה חייב סנכרון מושלם. זו הסיבה שאנבידיה היא חברת התקשורת הגדולה בעולם".

ישנם דיווחים שמחסור בתשתיות חשמל וקשיים רגולטוריים בהקמת חוות שרתים יוצרים צוואר בקבוק שגורם לרבים מלקחותיכם להאט את הקצב.
"אני לא רואה עצירה, אלא רק בנייה גוברת ומערכות חוות שרתים שרק הולכות וגדלות בנפחן. כשאנחנו מספקים הזמנות, הן מיועדות למקומות שבהם חוות השרתים כבר מוכנה לקלוט אותן. אנחנו מוודאים שהם לא יישבו בקופסאות, אלא ייכנסו לפעילות מיידית".

ישראל היא אמנם "מדינת הסטארט-אפ", אך היא סובלת ממחסור בתשתיות AI. חברות מקומיות מובילות כמו AI21 או דקארט נאלצות לאמן את המודלים שלהן על שרתים בחו"ל.

"להיות בחזית ה־AI זה אינטרס אסטרטגי של כל מדינה, וזה חייב להיות חשוב גם לישראל. אנחנו עושים כל מאמץ לדחוף את התחום הזה כאן; בנינו את מחשב-העל 'ישראל-1', ונמשיך להקים מערכות נוספות כדי לאפשר גישה לסטארט־אפים ולשותפים".

מדובר במעבדות סגורות, חוות שרתים לשימוש פנימי בלבד - כמו אלו שאתם מקימים במבוא כרמל?
"אלו לא מעבדות סגורות, אלא פתוחות לשיתופי פעולה עם שותפים מורשים כמו סטארט־אפים ומוסדות מחקר. אנחנו שמחים לראות התעוררות של חברות שרוצות לבנות מערכות AI בארץ. חשוב להיות בפרונט, וישראל פשוט לא יכולה להרשות לעצמה להיות בפיגור".

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים