מאז מהפכת הבינה המלאכותית שיצאה לדרך בנובמבר 2022 עם השקת ChatGPT, הייתה אנבידיה לספקית הכמעט בלעדית של מעבדים גרפיים לענקיות הענן והטכנולוגיה. מיקרוסופט, OpenAI, אנתרופיק ומטא - כולן קנו בהמוניהן את המעבדים שלה, שהתפרסמו כרב־תכליתיים ומתאימים לכל משימות ה־AI - מאימון מודלי שפה ועד הפעלת סוכנים חכמים. אלא שמשהו נסדק בחומה הזו בסוף השנה, כאשר נודע באמצעות הדלפה לתקשורת האמריקאית כי מטא הסכימה לרכוש לראשונה שבבי אימון AI מגוגל תחת השם TPU - שעד כה נוסו אך ורק בתוך כתלי גוגל.
● פרויקט מיוחד | האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק
● פרויקט מיוחד | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק
שיתוף הפעולה ינצל את נקודות החולשה
פרסומים מהשבועות האחרונים מרמזים ששיתוף הפעולה בין גוגל למטא עמוק הרבה יותר - וכי השתיים מכוונות למטרה אחרת בגן הסגור של אנבידיה: מערכת ההפעלה שלה "קודה", שמכורח ההרגל השאירה מפתחי AI רבים בחיקה החם והקשתה עליהם להתנסות באפשרויות אחרות.
גם כאשר חברות כמו AMD או אינטל פיתחו מעבדים גרפיים וביקשו לספק אלטרנטיבה לאנבידיה - הן התקשו למשוך את החברות הגדולות אליהן בשל ההרגל הקבוע של מפתחי התוכנה להשתמש בקודה והחשש שלהם לעבור לסביבת פיתוח אחרת. עתה, גוגל ומטא מאתגרות גם את החפיר הזה, שמקיף את אנבידיה היטב.
קודה (Cuda) היא מערכת ההפעלה המרכזית של אנבידיה - כלומר סביבת פיתוח המאפשרת למהנדסים לפתח תוכנות המתקשרות עם המעבדים הגרפיים שלה ליישומים שונים. למשל, מנועי ChatGPT או קלוד נכתבו על ידי מתכנתים שפיתחו אותן על סביבת קודה - הנחשבת לנקודת ההשקה האפקטיבית ביותר למעבדים הגרפיים של אנבידיה.
נקודת החולשה של אנבידיה בקודה היא שפת הפיתוח שבה משתמשים המתכנתים כדי לעבוד עמה - שפה בקוד פתוח המכונה פייטורץ' (PyTorch), שבכלל פותחה במקור על ידי מטא כפרויקט פתוח וחינמי. הקוד הזה ניתן להורדה גם כספריות של קוד מוכן מראש, כך עבודת המפתחים קלה יותר. למרות שמטא תמכה בפייטורץ' בתחילת הדרך, מי שמיהרה לאמץ את השפה בהמשך היתה אנבידיה - שדאגה לוודא שספריות הקוד יהיו יעילות ומותאמות במיוחד לשבבים שלה, עד כדי כך שברבות השנים הפכה פייטורץ' לשם נרדף לאנבידיה.
באותו הזמן, גוגל, שאז עוד בנתה שבבים גרפיים לשימוש פנימי בלבד, אימצה שפת פיתוח אחרת בשם Jax שהייתה נגישה רק עבור מהנדסי התוכנה שלה. עד היום רוב שכבות התוכנה והבינה המלאכותית של גוגל בנויות בסביבה הזו, מה שהקשה על לקוחות חיצוניים לגשת אליהן.
אלא שלפי דיווח של רויטרס, נראה שמטא לא סתם כך הפכה ללקוח דגל של המעבדים הגרפיים של גוגל, ה־TPU, היא גם שותפה לפרויקט התוכנה של גוגל שאמור לשחרר את המפתחים מהחיק החמים של אנבידיה, שגם גורר איתו עלויות גבוהות יותר. השתיים מפתחות סביבה דומה המבוססת על שפת ה־PyTorch המקורית, אך כזו שתהיה מותאמת לשבבים של גוגל, תחת השם TorchTPU.
"אתגר שרק מעט חברות יכולות להרשות לעצמן"
"לא מדובר במערכת הפעלה חדשה, אלא במעין קומפיילר (תוכנית שמתרגמת קוד שנכתב בשפת תכנות פשוטה יותר כמו פייטורץ' לשפת מכונה שהמעבד יכול להבין ולהריץ - א"ג) - וזה אתגר מאוד קשה לפיתוח שמעט חברות יכולות להרשות לעצמן את פיתוחו", אומר לגלובס ליאור הנדלסמן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון גרוב (Grove) ובעברו ממייסדי סולאראדג'. "הוא מחייב אינטגרציה עמוקה בין תוכנה לחומרה ולהבנה איך כותבים קוד ואפליקציות".
הנדלסמן מעריך שגוגל הקצתה כ־3,000 עובדים שמועסקים כרגע סביב פרויקט ה־TorchTPU. "אבל זה ישתלם אם גוגל תגשים את החזון שלה, לקחת 10% משוק מעבדי ה־AI שיש לו פוטנציאל של טריליוני דולרים", אומר הנדלסמן. "המצב כיום שבו כולם נעולים באנבידיה ושבו הואנג (ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה - א"ג) שולט בכל שרשרת הערך מייצר מוטיבציה ליצור אלטרנטיבות".
מטא איננה היחידה שצמאה לאלטרנטיבה למעבדים הגרפיים ולמערכת ההפעלה של אנבידיה. הנדלסמן מגלה כי גם חברות הניאו־ענן, חברות הענק שמתמחות בבניית חוות שרתים ובאספקת שירותי AI לחברות אחרות (בהן למשל נביוס ההולנדית־ישראלית של יוצאי יאנדקס, קרוסו או קורוויב). אלה חברות שמחזיקות בשותפות חזקה עם אנבידיה - היא משקיעה בכל החברות הגדולות בשוק הזה ומספקת להן בדרך כלל מעבדים גרפיים לפני שאר הלקוחות שלה - אך ביד השנייה הן מחפשות תחליף.
"הפתרונות של אנבידיה אפקטיביים ומתקדמים, אך החברות מבינות שהנוחות הזו מגיעה עם תג מחיר גבוה. אנבידיה מרשה לעצמה לקחת פרמיה על המוצרים שלה כי אין פתרונות אחרים זמינים וברור שאם תהיה תחרות, המחירים יירדו. בכל מקרה עסקים לא רוצים להיות תלויים בספק אחד. מה גם שבלאו הכי ענף השבבים המתקדמים תלוי כולו בחברת ייצור אחת - TSMC", אומר הנדלסמן.
ליאור הנדלסמן, שותף מנהל בקרן Grove / צילום: Adi Lam
לא הניסיון הראשון ליצור תחרות: מה שונה הפעם?
הנדלסמן פרסם בחודש שעבר פוסט ברשת לינקדאין שכותרתו "לשבור את הכלא של קודה", במסגרתו התעורר דיון מעמיק בקרב קהילת ההייטק וה־ AI בישראל. מנהל הפעילות בישראל של ענקית הניאו־קלאוד האמריקאית קרוסו, אלון יריב, צפה כי המהלך של גוגל לאתגר את אנבידיה גם בזירת התוכנה יצליח - בניגוד לנסיון הקודם של AMD, למשל. "הנסיון של גוגל ובסיס הלקוחות שלה יאפשרו לזה לקרות", כתב להנדלסמן.
עם זאת, מפתח התוכנה הבכיר איליה שפירו הטיל ספק בכך וכתב שהמהלך יקסום לחברות צעירות בשלבי הקמה שמחפשות אלטרנטיבות, אך "השאר ימשיכו להיות תלויים בקוד הקיים של אנבידיה, שגם תמיד נמצאים צעד אחד לפני כולם ולא ממתינים לתחרות".
גם אמזון הפתיעה בחודש נובמבר האחרון כאשר השיקה באירוע הענן השנתי שלה מתחרה לקודה המבוססת גם היא על שפת פייטורץ', תחת השם TorchNeuron. אמזון וגוגל יכולות להיות אלטרנטיבות זולות יותר לאנבידיה, אך יש להן מגבלה: שבבי ה־TPU של גוגל ומעבדי ה"טרייניום" וה"אינפרנשיה" של אמזון דורשים התאמה לסביבת הלקוח החדשה. זו הסיבה שרק חברות גדולות כמו מטא או חברות הניאו־קלאוד יכולות לעצמן להזמין מעבדים כאלה ובנפחים גבוהים - אך לא חברות קטנות או ארגונים בינוניים וקטנים יותר. עם זאת, ככל שמערכות ההפעלה של גוגל ואמזון יהיו נגישות יותר למפתחים באמצעות ספריות הקוד החדשות, כך אותה התאמה ללקוח תהיה קלה יותר, והדבר יגביר את השימוש באלטרנטיבות לאנבידיה - על חשבונה.
"לגוגל יש יכולות פיתוח תוכנה גבוהות מאוד, ניסיון בפיתוח מודלים מורכבים כמו ג'מיני 3, שותפה חזקה - מטא, לקוחות גדולים כמו פלואידסטאק ואנתרופיק שכבר הטמיעו את הטכנולוגיה, ומוטיבציה מצד הלקוחות לשלם פחות מהיום", אומר לגלובס יריב מקרוסו. "זה אולי לא יתאים לארגונים קטנים שכבר התרגלו לעבוד עם מה שהם מכירים מקודה, אבל חברות גדולות שמתכננות קדימה שוקלות לאמץ את ה־TPU, ואין לי ספק שגוגל תמנף את זה ותלך למהלך אגרסיבי הרבה יותר שקורא תיגר אמיתי על אנבידיה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
