גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo
הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

חודשיים חלפו מאז שהגיעה מניית אנבידיה לשיא של כל הזמנים, 207 דולר, וגם סדרת ההשקות יוצאות הדופן של המנכ"ל והמייסד הכריזמטי ג'נסן הואנג מהשבוע האחרון לא שינתה מהותית את התמונה - מניית החברה עדיין נסחרת בחסר של 6% מהשיא. נאומו של הואנג בכנס ה־CES בלאס וגאס הפך לתצוגת תכלית רבת רושם של חברה שנמצאת בכל מקום אפשרי בענף הבינה המלאכותית, למעט במקום אחד - בממשק שפונה אל המשתמשים.

פרויקט מיוחד | סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה
פרויקט מיוחד | "הלב של אנבידיה נבנה בישראל": האיש שאחראי על שבבי התקשורת באנבידיה מסביר את הזינוק

אבל מאחורי הקלעים, אנבידיה תופסת כל נישה פנויה: היא חולשת על שוק המעבדים הגרפיים, מנוע הבערה של מודלי השפה שמחוללים את מהפכת ה־AI; על שוק מעבדי התקשורת, שמניעים את המידע הרב שעובר בין המעבדים הגרפיים; על שוק מערכות ההפעלה ל־AI; ועל שוק הסימולציות - מחשבי־על שמסוגלים לאמן מכוניות ורובוטים לפעול במציאות באינסוף תסריטים.

אנבידיה פיתחה תשתית שכזו כמעט לכל ענף תעשייה אפשרי: פענוח חלבונים, פיתוח תרופות, חיזוי מזג האוויר, תחבורה וניווט, מסחר פיננסי, שירות לקוחות - באופן שהפך אותה לשם נרדף ל־AI עבור כל חברה שמכבדת את עצמה.

השליטה הזו בשרשרת הערך של שוק ה־AI והחפיר העמוק שבו הקיפה את עצמה באופן שמקשה על המתחרים שלה לאתגר אותה, אפשרו לאנבידיה לה להפוך לחברה הרווחית עם שווי השוק הגבוה בעולם (4.6 טריליון דולר) ועם שיעור רווח תפעולי של 63%.

מה מאיים על התזמורת של ענקית השבבים

"כשחברה מחזיקה ב־90% מהשוק היא בדרך כלל מנסה לשמר אותו באמצעות הורדת מחירים, אבל הואנג לא זקוק לזה", אומר אדם פישר, שותף בקרן ההון סיכון בסמר. "הוא מייצר אצל הלקוח הארגוני את התחושה שאין לו אלטרנטיבה אחרת באמצעות מכונה משומנת שמשיקה שבב חדש כל שנה - קצב שקשה להתחרות בו, ועל ידי מערכת מורכבת של מעבדים גרפיים, שבבי תקשורת, תוכנה וארכיטקטורת מערכת שעובדים יחד כמו תזמורת. עד שאתה קונה כרטיס, אתה רוצה לראות את כל התזמורת בפעולה ולא להסתפק בכמה כלים, ומוכן לשלם בשביל זה מחיר גבוה יותר בשורה הראשונה".

אדם פישר, שותף בקרן בסמר / צילום: באדיבות קרן בסמר

זו בדיוק הסיבה שבגללה הואנג מהלל את הפעילות הישראלית של אנבידיה, אותה הקים לפני שש שנים ברכישת מלאנוקס תמורת 6.9 מיליארד דולר - ככל הנראה הרכישה המשתלמת בהיסטוריה. שבבי התקשורת של אנבידיה המפותחים בישראל מאפשרים למעבדים הגרפיים שלה להתמודד עם עידן ההסקה (Inference) וסוכני ה־AI, שדורש יכולת עיבוד מקבילית מיוחדת בפריסה על פני מעבדים ושרתים רבים.

הואנג מציג את אנבידיה כחברת סופרמרקט שבה כל חברה יכולה לרכוש כל מוצר כאוות נפשה ולהשלים אותו עם מוצרים מחברות אחרות או מבית. טכנית זה נכון, אבל במקביל הוא דואג להקיף את אותו לקוח עם מספר מוצרים גדול ככל האפשר כך שכל ברירה אחרת תהיה טובה פחות. ובכל זאת, נראה שמשהו השתנה. יותר ויותר פתרונות אלטרנטיביים צומחים מתחת לאפה של אנבידיה ומנסים לערער באיטיות את השליטה שלה בשוק.

רכישת חברת השבבים האמריקאית גרוק אמנם מוכיחה את עליונותה של אנבידיה כמי שמסוגלת להוציא עבור רכישת שבב חדש קמצוץ מקופת המזומנים שלה, 20 מיליארד דולר "בלבד" מתוך כ־60 מיליארד דולר שנצברו בקופתה, אבל היא גם מראה את האיום שמהווה דור חדש של חברות שבבים על הסדר הטוב שיצרה. גרוק פיתחה שבב רזה מאוד שמיועד בעיקר לשלב ההסקה, הנחשב לכזה שצורך פחות כוח עיבוד מהשבב ומסוגל לפעול במודלים קטנים ורזים בזול וביעילות רבה יותר מהמעבד הגרפי של אנבידיה, הנחשב למכונה כבדה יותר אך רב־תכלתית.

עוד שלוש חברות שבבים אמריקאיות אחרות מאתגרות את אנבידיה מאותו המקום עם גיוסים של מיליארדי דולרים: סריבראס (Cerebras), שבה השקיעו סם אלטמן, איליה סוצקבר, פידליטי ואפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; סמבנובה (SambaNova) שגייסה הון ממנכ"ל אינטל ליפ־בו טאן וסופטבנק; וטנסטורנט (Tenstorrent) של ג'ים קלר, אייקון השבבים האמריקאי. כולן הוקמו לפני שלוש־ארבע שנים, בערש ימי מהפכת ה־AI, כשההנחה הנפוצה הייתה שניתן יהיה להתחרות עם אנבידיה מכיוון של שבב טוב, זול או יעיל יותר.

אלא שהמציאות סביבן השתנתה לרעתן: מודלי השפה הפכו לגדולים ומורכבים במיוחד עד כי לא השבב הוא זה שעשה את ההבדל - אלא האופן שבו שבבים עובדים יחד בחוות שרתים. הסטארט־אפים נדרשו לעטוף את השבבים בשרתים ובשכבות תוכנה שרק הגדילו את הוצאותיהם. בסופו של דבר שתיים מהן נמכרו: גרוק שנמכרה כאמור לאנבידיה וסמבנובה שבדרך למכירה לאינטל ב־5 מיליארד דולר.

החברות שמבינות שהשבב כבר לא במרכז

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital, מסכים שיש מקום לתחרות באנבידיה בשבבים למכשירי קצה כמו מצלמות או מכוניות, וטוען שעסקת מובילאיי־מנטי שבמסגרתה חברת רכב אוטונומי מתמזגת עם חברת רובוטים הומנואידים, היא הוכחה לכך. "במקומות הללו דרושים פתרונות קלים וזולים, לא מציאותי להתקין על רחפן מעבדים גדולים", הוא אומר. "החברה שתנצח היא לא בהכרח זו שתפתח את השבב המהיר ביותר, אלא זו שתפתח שרתים יעילים וחסכוניים יותר באנרגיה ותאפשר למטא ולמיקרוסופט להימנע מהקמת תחנת כוח חדשה ליד כל חוות שרתים. החברות הללו מבינות שהבטן הרכה של אנבידיה היא צריכת החשמל הגבוהה של השבבים שלה".

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

הניסיון הלא מוצלח של חברות השבבים לאתגר את אנבידיה הצית גל חדש של חברות בתחום שמותאם יותר לדרישות הגוברות של מודלי ה־AI הגדולים, שיחידות העיבוד שלהם דורשות אספקת חשמל בהיקף של ערים שלמות. אלה חברות שמבינות שהערך המוסף מגיע לא מהשבב הבודד אלא מכיוון השרת - שמלבד מעבדים גרפיים כולל גם מעבדי ליבה, מעבדי תקשורת ומתגים. באורח מעניין כמה מהחברות המבטיחות ביותר בתחום הן ישראליות, המנסות לתקוף את נקודות החולשה של אנבידיה.

בין החברות הישראליות הבולטות נמצאת אלמנט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, מי שהקים ומכר את הבאנה לאבס לאינטל ב־2 מיליארד דולר ואת אנפורנה לאמזון ב־375 מיליון דולר. החברה, שמתנהלת בסודיות מתחת לרדאר התקשורתי, מנסה לאתגר את אנבידיה באמצעות ארון שרתים (rack) חלופי עם שבב המיועד לשלב ההסקה, חיבור טוב יותר של השבב לזיכרון, פרוטוקול תקשורת חלופי לזה של מלאנוקס, ושכבת תוכנה משלה. על פי PitchBook, החברה כבר גייסה 128 מיליון דולר לפי שווי של מעל למיליארד דולר ממשקיעים דוגמת פידליטי, אטריידס ווילנץ עצמו. לפי הערכות, החברה עובדת עם אחת מענקיות הטק האמריקאיות.

חברה ישראלית מסקרנת נוספת היא מג'סטיק (Majestic) שהקים עופר שחם, מראשוני המפתחים של שבבי ה־AI בגוגל ומי שניהל בעברו את מעבדת השבבים של מטא. מג'סטיק גייסה רק לפני שלושה חודשים כ־100 מיליון דולר מקרנות כמו לוקס האמריקאית וגרוב, חץ וטל ונצ'רס הישראליות כדי לעצב שרת AI הכולל חיבור מסוג חדש לרכיב הזיכרון. בצורה זו, יתאפשר עיבוד של יותר מידע בבת אחת (עד פי אלף מהזיכרון הזמין למעבד אנבידיה הממוצע) וברוחב פס גבוה יותר, וכתוצאה לחסוך דרמטית בשרתים שבשימוש, בחשמל ובעלויות.

"המגבלה על ביצועי המעבדים הגרפיים כיום לא נובעת מכך שאין מספיק מהם, אלא מתופעה שמכונה 'חומת הזיכרון'", אומר שחם לגלובס. "המעבדים הגרפיים מוגבלים ברוחב הפס ובנגישות שלהם לזיכרון המרכזי - כך שצוואר הבקבוק איננו המעבד אלא החיבור בין המעבדים ובין המעבדים לזיכרון. לשם מה צריך לפתח מעבד חדש שיעמוד רוב הזמן ללא שימוש בגלל 'פקק'?".

לדברי שחם, "זו הסיבה שחברה כמו אנבידיה רק מציעה עוד ועוד מעבדים ללקוחות. אם בעבר זה היה מעבד אחד, זה גדל למארז של שמונה, ולאחר מכן לארון של 72 ובשלב הבא 576 מעבדים. זה אמנם משחק לידיים של אנבידיה, אבל זה לא הפתרון האלגנטי ביותר והוא לא בר קיימא מבחינת העלויות שנגזרות על הלקוחות ומבחינת צריכת החשמל".

הסנסציה הישראלית: תחליף מלא לאנבידיה?

על פי מספר מקורות בכירים בהייטק המקומי, מי שמעוררת סנסציה כמי שמצליחה לספק תחליף מלא לתשתית של אנבידיה היא חברת הסטארט־אפ מרעננה דרייבנטס (Drivenets) הנחבאת אל הכלים, שמנהליה היזמים הסדרתיים עידו סוסן והלל קוברינסקי מתרחקים גם הם מהתקשורת. במאי אשתקד נחשף בגלובס שענקית התקשורת AT&T הסכימה לרכוש מניות מכמה מהמשקיעות, בהן בסמר ופיטנגו, ב־750-800 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ־5 מיליארד דולר.

דרייבנטס הוקמה כחברה שפיתחה מעין חוות שרתים המשמשת כנתב תקשורת עבור ענקיות טלקום, אך זיהתה מאוחר יותר את הפוטנציאל הטמון בחוות ה־AI. בחודשים האחרונים, כך נראה, היא מצליחה להוכיח שתשתית התוכנה שלה מצליחה להוות תחליף לשבבי התקשורת של אנבידיה־מלאנוקס, בעיקר עבור חברות ניאו־ענן ששמן לא פורסם. החברה הוכיחה שבאמצעות שילוב שבבים שונים (של AMD וברודקום) עם רשת התקשורת והתוכנה שלה, ניתן להציג ביצועים עדיפים בתקשורת בין מעבדים גרפיים בשרת, בין שרתים ובין חוות שרתים המרוחקות אפילו יותר ממאה ק"מ זה מזה.

על פי מספר מקורות, מבדיקות פנימיות של החברה עולה כי עלויות העיבוד לכל מיליון אסימונים יכולות להיות נמוכות בעשרות אחוזים ביחס לאנבידיה, מה שמגדיל את קצב אימוץ המוצר של החברה בחודשים האחרונים. עבור חברות כמו AMD וברודקום שלא הצליחו עד כה להתעלות על אנבידיה באמצעות כל אחד מהמוצרים שלהן בנפרד, השותפות עם דרייבנטס הישראלית מהווה שדרוג אפשרי במעמדן.

לדרייבנטס שתי מתחרות, האחת היא חברת התקשורת האמריקאית אריסטה - אך זו לא שמה לה למטרה לתפור עסקאות כוללות של חוות שרתים ייעודיות ל־AI ללקוחותיה. השנייה היא סיסקו, שלמעשה יצאה מהתחרות והצטרפה לאנבידיה: היא משווקת שרתים המבוססים על מעבדים גרפיים של אנבידיה ומתגי תקשורת המבוססים על מעבדי מלאנוקס, ובכך הפכה לחלק מזרועותיה הארוכות של אנבידיה.

אנבידי ה מנגד לא שוקטת על השמרים, וריבוי ההשקות שלה בתחום השבבים כמו גם הקצב ההולך ומתגבר שלהן הוא חלק מהמענה שהיא מנסה לספק לתחרות. "הואנג למוד ניסיון מהעבר. הוא ראה איך אינטל שלטה בשוק השרתים העולמי אך הלקוחות שלה, ענקיות הענן, החלו להתמרד נגד שיעורי הרווח הגבוהים שהיא גוזרת ופנו לפיתוח מוצר מתחרה מבית", אומר מאור פרידמן, שותף בקרן F2. "הואנג רואה חברות כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט מנסות לייצר אלטרנטיבה, ופונה לכמה שיותר השקעות ושיתופי פעולה עם חברות ניאו־ענן (שמתמחות באספקת שירותי עיבוד AI, כמו נביוס, קורוויב וקרוסו - א"ג) ועם מעבדות מודלים כמו OpenAI ואנתרופיק".

מאור פרידמן / צילום: אייל רגב

שוק הניאו־ענן מצא את עצמו בין הפטיש לסדן

חברות הניאו־ענן נמצאות בעמדה טובה להתחרות באנבידיה, למרות שחלקן ממומנות על ידה. אולם, הן נמצאות בין הפטיש לסדן: עלויות חשמל מאמירות על אחזקת חוות שרתים לצד עלויות גדלות של שבבים, ומנגד לחץ מצד הלקוח להפחית מחירים. אבל לטענת פרידמן, ענקיות הענן כמו גוגל ואמזון נמצאות בעמדה הטובה ביותר אולי לאתגר את אנבידיה, זאת על ידי מכירה של כמה שיותר שירותים, ושימוש ברווחיות שלהן ממוצרים אחרים כדי לממן פיתוח של מעבדים גרפיים יקרים ומעבדי תקשורת.

פרידמן, שעבד בתחילת הקריירה שלו באנפורנה, חברת השבבים הישראלית של אמזון - ראה בדיוק את זה: "הן גוגל והן אמזון מחזיקות כל אחת בשרשרת של מעבדים גרפיים והן מתחילות להציע אותם לארגונים או לחברות מחוץ לחברה". דווקא מיקרוסופט, שהיתה מחלוצות התחום והחזיקה שותפות עם OpenAI, נמצאת בעמדה נחותה במרוץ הזה, ולא נראה בשלב זה שיש לה אפשרות לתת מענה להיצע של גוגל או אמזון.

נראה שגוגל נמצאת בנקודת הזינוק הטובה ביותר, לאחר שכבר הצליחה להעביר לקוחות כמו מידג'רני ואנתרופיק לשבבי ה־TPU שלה ולחסוך לכל אחת מהן מיליוני דולרים, וכן לאור שיתוף הפעולה האפשרי עם מטא. יש לה מעבדים גרפיים (TPU), מעבדי תקשורת המתחרים עם אלה של מלאנוקס (ICI), מערכת הפעלה (TorchTPU) ושירות ענן ותיק וצומח (GCP). מידג'רני עברה משבבי H100 של אנבידיה ל־TPU של גוגל וחסכה לפחות 16.8 מיליון דולר בשנה בעלויות תחזוקה.

עוד כתבות

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שני, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם