סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול
באיגוד מרכזי הסיוע פנו היום (ג') לשופטת בדימוס שולמית דותן, יושבת ראש הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר חברת התעשייה האווירית. שמו של שלום הועלה לאחרונה כמי שמועמד לקבל את התפקיד מטעם השר הממונה על החברות הממשלתיות דוד אמסלם ושר הביטחון ישראל כץ, לאחר שהשניים ניהלו מאבק ארוך על זהות היו"ר. פניית האיגוד מגיעה כעת "חרף העובדה כי שלום פרש מן החיים הפוליטיים לפני כעשור על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו".
● מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר
● רון-טל ימונה ליו"ר רש"ת, אך יצטרך לוותר על החזקותיו בחברות אנרגיה
בנוסף, נכתב בפנייה כי "בחלוף כמה שנים מן הפרישה, התראיינה בתקשורת אישה אשר חשפה כיצד שלום פגע בה מינית בעת שכיהן כשר החוץ והיא כמזכירה בלשכתו", וכי "אנו יודעות להעריך כי הנזקים שנגרמו לנשים שנפגעו משלום הינם משמעותיים וכי סביר שהשלכות המעשים ימשיכו ללוות אותן ככל הנראה עוד שנים ארוכות. ממילא ברור כי כל לגיטימציה ציבורית המוענקת לשלום, בוודאי כזו המלווה בתפקיד ציבורי רם ומשמעותי, מוסיפה על כאבן של הנפגעות ופוגעת בהליכי השיקום שלהן".
אולם, יודגש כי נגד סילבן שלום אין הכרעה פלילית. יתרה מכך, לא נפתחה נגדו חקירה ולא התנהל הליך משפטי כשהיועמ"ש דאז קבע שאין מקום לפתוח בבדיקת הטענות. למרות זאת, לעמדת האיגוד "הרף המוסרי המצופה העומדים בראשות חברות ממשלתיות, גם אם לא הושגה הכרעה פלילית בעניינם, חייב להיות כזה אשר אינו מאפשר למי שפגע פגיעה כה קשה בנשים להוביל ולהנהיג ציבורית ועסקית עובדות ועובדים".
ברמה המקצועית, גורמים המעורבים במינוי סבורים שמדובר במועמד בעל כישורים וניסיון מתאימים לתפקיד, לאחר שכיהן כשר בשורה ארוכה של משרדים.
יותר משנה בלי יו"ר קבוע
התעשייה האווירית פועלת ללא יו"ר קבוע מאז סוף שנת 2024, עת סיים עמיר פרץ את תפקידו. מאז חלו מאבקים פוליטיים בין השרים כאמור על מינוי היו"ר כשמהלך למינויו של גלעד ארדן וגבי סרוסי לאחר מכן נקלע לעימות בין השרים. כל זאת, כשהחברה רושמת הכנסות שיא ונערכת להנפקה.
אתמול פורסם ברויטרס כי ישראל מתכננת להתחיל בהפרטת שתיים מהחברות הביטחוניות הגדולות שלה, תעשייה אווירית ורפאל - כבר ברבעון השני. דברים אלו יוחסו למנהל רשות החברות רועי כחלון. השווי של התעשייה האווירית נאמד ב-20 מיליארד דולר, ומדובר בהנפקת כ-25-30 אחוזים מהמניות. הנפקת התעשייה האווירית אושרה בממשלה כבר בשנת 2020 אלא שמאז לא קודם דבר.
דירקטוריון התעשייה האווירית החליט לאחרונה על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי שנת 2024. בחודש מאי האחרון החליט הדירקטוריון לחלק דיבידנד חסר תקדים בסך של כ־1.6 מיליארד שקל - חלוקה שבוצעה בגין רווחי החברה שהצטברו בשנים 2017 עד 2023. הגידול המשמעותי בפעילות התעשייה האווירית בשנים האחרונות נובע בין היתר מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים, כגון מלחמת רוסיה־ַאוקראינה, וכן מהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם, במיוחד מאז מלחמת "חרבות ברזל ".