אמיר השמטפור / צילום: shore&wave
"קיבלתי עשרות רבות של איומים על חיי", מספר האמריקאי יוצא איראן אמיר השמטפור על התגובות לצילום שלו לצד בנימין נתניהו בחודש שעבר, שפרסם ברשתות החברתיות. השניים נפגשו בזמן ביקורו של ראש הממשלה בפלורידה, אז התארח גם באחוזתו של הנשיא טראמפ. "מי שרואים את התמונה שלי עם ביבי אומרים לי שאני בטוח יהודי או צועקים עליי שאני צריך להמיר את דתי ליהדות. אבל אני לא יהודי", הוא אומר בראיון לגלובס.
● ביטחון, טכנולוגיה ודור העתיד של הטייסים: למה סגירת השדה בהרצליה היא לא צרה של עשירים בלבד?
● "ההכרה בסומלילנד עלולה להציב את ישראל מול ברית בין טורקיה, קטאר וסעודיה"
● ביום שותפה באחת הקרנות הגדולות בישראל, בלילה מפיקה מוזיקה אלקטרונית
● האימפריה של היוטיובר המצליח בעולם
השמטפור הוא משקיע ותיק בשוק ההון האמריקאי ומבעלי חברת הביומד NeOnc, שמפתחת תרופות לסרטן המוח. הפגישה המדוברת נערכה על רקע הכניסה שלו לישראל לצורך ביצוע ניסויים קליניים כאן, זאת במסגרת ההתרחבות של החברה במזרח התיכון. "באזור הזה של העולם ישראל היא המתקדמת ביותר בתחום הביוטק. אתם ממש מבינים את התחום, יותר מכל מדינה אחרת באזור. הגיוני להשיק את הניסוי כאן ובאמירויות באותו הזמן, אך בישראל זה כנראה ילך מהר יותר".
אלא שמלבד השיקול העסקי, הקשר של השמטפור לארץ החל הרבה קודם לכן, שכן הוא נשוי ליהודייה וכבר ביקר כאן כמה פעמים בעבר. לפני כחודש אף פרסם תמונה נוספת, מפגישה עם שר החוץ גדעון סער אצל הרב יאשיהו פינטו באשדוד. "יש לכם מדינה יפה, היא תוססת, קשה להאמין כמה סואנת תל אביב, יותר מניו יורק".
כל זה כשהשמטפור בכלל גדל כמוסלמי באיראן. "עזבתי בגיל 7-6 ככה", הוא מספר. "אבא שלי היה איש עסקים מצליח בצפון־מערב המדינה. היו בבעלותו בתי קולנוע ומוסדות תרבות, ואחרי נפילת השאה הוא עזב. אבל אז עשה את הטעות וחזר לביקור, נעצר ועונה במשך שנתיים. הוא חזר כאילו הזדקן ב־50 שנה, ונפטר בגיל 48. אנשי המשטר הנוכחי הם פשוט ברברים, ואני אעשה מה שאני יכול כדי שהממשלה הזאת תיפול. אבא שלי אמר לי: יום אחד זה יקרה, ואתה תעשה הכול כדי לעזור".
ישראל צריכה לעזור?
"הכי טוב לתת להם ליפול לבד. המשטר הזה הוא הסרטן. אבל ברגע שזה יקרה, אתם תראו שהמזרח התיכון מיד ישתפר. ההון האנושי באיראן הוא הטוב ביותר באזור, כמו בישראל. אחרי נפילת המשטר אתם תעבדו יחד, ותהיו בלתי מנוצחים יחד. כבר אירחתי בביתי בו־זמנית את הרב פינטו ואת ראשת העיר בברלי הילס, שהיא יהודייה איראנית, וראיתי את הניצוץ המשותף".
עניין אישי בתרופה
ההשקעות של השמטפור מתמקדות בחברות פיתוח תרופות בשלבים מוקדמים, אותן הוא מנפיק בבורסה. ההובלה שלו את NeOnc היא הפעם הראשונה זה שנים רבות שבה הוא עומד במרכז הבמה ומנהל חברה בעצמו.
החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי לא מאוד גבוה, של 194 מיליון דולר, ירידה של כ-40% מאז השיא שרשמה זמן קצר אחרי רישומה למסחר במרץ 2025. אבל השמטפור חושב בגדול. הוא כבר הקים סניף לחברה באמירויות, מסתער על השוק במזרח התיכון וצפון אפריקה, ונוסף על ניסויים קליניים בוחן אפשרות לגייס כאן הון ואולי גם להשקיע בחברות מקומיות, אם יימצאו ההזדמנויות הנכונות. "אני ממוקד בנאונק אבל מתעניין בהשקעות שיכולות להוסיף ערך אסטרטגי לנאונק, בעיקר המצאות מאוניברסיטאות מובילות, שיכולות לשנות את חיי החולים".
את החברה הראשונה שהקים הוא הביא לבורסה בגיל 24. ב־1993, עם הון ראשוני של 30 אלף דולר, הוא ייסד את חברת התקשורת הסלולרית מטרופון, ולאחר שנה בלבד מיזג אותה לתוך חברה בורסאית במיזוג הפוך שהשאיר לה את השליטה ואת השם. באמצעות מיזוגים ורכישות, הוא הרחיב את פעילותה להכנסות של 100 מיליון דולר. הוא המשיך להשקיע בחברות וצבר מוניטין כאשף של גיוס כספים והנדסה של מכשירים פיננסיים.
AFH, חברת האחזקות שלו, התמחתה תחילה בחברות סיניות שנכנסו לבורסות בארה"ב. אחרי שנים הוא עבר לעשות זאת עבור חברות ביומד. מאז 2003 אז עזב את מטרופון והקים את חברת ההשקעות שלו AFH, לא ניהל ישירות את החברות.
אבל NeOnc הייתה אחרת מההתחלה. "אני לרוב עושה את התכנון הפיננסי בחברות שבהן אני משקיע, מנפיק ואז יוצא - הרי יותר חשוב איך אתה יוצא מאיך שאתה נכנס. אני לרוב לא מנהל את החברה, אבל במקרה הזה הרגשתי שיש הזדמנות של ממש לשנות את התמונה בסרטן המוח". השליחות ששמטפור מרגיש הפעם נובעת מהעובדה שאשתו איבדה את אחיה למחלה, כשהוא בן 6 בלבד. ההשפעה של המוות המוקדם הזה נצרבה בו. אבל השינוי קרה כשלפני כמה שנים הוא פגש את פרופ' תומאס צ'ן מאוניברסיטת USC. "צ'ן הוא פרופסור לחקר המוח וגם מנתח מוח, ואני תמיד אומר שאם מישהו יפתח תרופה יעילה וטובה לסרטן המוח, זה האיש, כי הוא הקדיש את חייו לנושא הזה", הוא אומר.
NeOnc הוקמה בידי צ'ן והיא מפתחת בין היתר תרופה שניתנת בשאיפה, דרך האף - גישה חדשה שעד היום לא הייתה קיימת בתחום הסרטן. אחד האתגרים המובילים היום בטיפול במחלות של המוח הוא שכאשר נותנים את התרופה באופן סיסטמי, כלומר לכל הגוף, רק חלק קטן ממנה מגיע למוח. מחסום הדם־מוח שמגן מפני כניסת מזהמים מהדם מקשה את החדרת החומר. אם מעלים את המינון כך שתגיע כמות אפקטיבית של תרופה למוח, תופעות הלוואי על כלל הגוף יכולות להיות קשות.
האף סומן בשנים האחרונות כמסלול ישיר אפשרי למוח. כמה חברות פיתחו תרופות העוברות דרכו לטיפול במגוון מחלות כמו דיכאון, אפילפסיה, מיגרנה ומנת יתר של אופיואידים. התרופה של NeOnc הציגה תוצאות מבטיחות בניסויים בבעלי חיים ובניסויים ראשוניים בבני אדם.
כשהשמטפור פגש את צ'ן הטכנולוגיה כבר הייתה אחרי ניסוי קליני אחד, עם תוצאות מבטיחות מאוד בגליובלסטומה (סוג נפוץ של סרטן המוח). החברה גייסה עד אז כ־10 מיליון דולר ממגוון בעלי מניות. השמטפור פישט את מבנה הבעלות, גייס לה עוד כמה עשרות מיליוני דולרים בכמה סבבים ואחר כך הביא אותה לנאסד"ק במרץ אשתקד ברישום ישיר, וביצע כמה גיוסי הון נוספים. עד היום הגיע הגירעון הנצבר של החברה לכ־100 מיליון דולר. נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה שעברה היו בקופתה 1.5 מיליון דולר, אולם בעקבות הסכם אסטרטגי בהיקף מדווח של 50 מיליון דולר מחברת Quazar Investments מאבו דאבי (35 מיליון דולר מייד ועוד 15 בהינתן הצלחה בניסוי), צפוי לה כעת מרווח נשימה תזרימי. כך החל הרומן שלה עם המזרח התיכון.
השמטפור, שהצטרף לדירקטוריון ב־2023, מונה בשנה שעברה גם לנשיא ולמנכ"ל במקביל לתפקידו כיו"ר. "למרות ההערצה שלי לצ'ן ולרופאים בכלל הרגשתי שהחברה צריכה מנהל שהוא מנהל ולא רופא. זו הפעם הראשונה שבה אני בחזית של האירוע, וכל מה שטוב ורע ומכוער בחברה הוא שלי. כ־35% מהבעלות על החברה היא שלי ושל אשתי ושלוש בנותי".
שוק גדול במזרח התיכון
אחרי הצלחה בניסוי שלב I, שנועד להדגים את בטיחות המוצר אך לדברי החברה הראה גם רמזי יעילות, החלה החברה לערוך שני ניסויי יעילות במתן התרופה לחולים בסרטני מוח מסוגים שונים. כמו כן, היא מפתחת את התרופה שלה כנשא של חומרים אחרים, בשל היכולת שלה לעבור את מחסום הדם־מוח, ושוקלת אותה גם לטיפול בפרקינסון, עם התרופה הקיימת לבודופה.
בעקבות ההסכם עם Quazar נפתח הסניף הראשון מחוץ לארה"ב באמירויות. כעת הכוונה היא להתפשט לכל המזרח התיכון. כך עלתה גם ישראל על הכוונת.
"באמירויות תהליכים דורשים זמן כפול, אבל ייאמר לזכותם שהם יודעים בדיוק מה המגבלות מול היתרונות שלהם. הם יודעים שאין להם מספיק כוח אדם כדי לעשות ניסויים קליניים כמו שצריך, אז הם פתחו סניף של בית החולים האמריקאי המוביל קליבלנד קליניק, והם יבצעו את הניסויים הקליניים ברמה ועל פי פרוטוקול של FDA".
במזרח התיכון וצפון אפריקה, הוא אומר, "יש שוק גדול יותר מבארה"ב מבחינת מספר האנשים, אם כי ההכנסה כמובן נמוכה יותר. אנחנו כרגע עורכים את הניסוי ב־16 בתי חולים אוניברסיטאיים בארה"ב, אבל רצינו להרחיב את האזור הגיאוגרפי. המחשבה היא ששותפים פוטנציאליים משלמים עבור תרופה לפי גודל השוק שהיא מגיעה אליו, ולמרות שהאנליסטים כנראה מעריכים אותנו לפי השוק האמריקאי, רוכש פוטנציאלי עשוי להעריך גם את הנוכחות שלנו במקומות אחרים".
"יד האל בתרופה הזאת"
שווי החברה הוא נקודה רגישה כרגע, לאחר שאיבדה כ־40% מערכה מאז הרישום.
חברות ביומד ללא הכנסות חייבות לגייס כל הזמן הון כדי לשרוד. עם ירידה כזו ממחיר ההנפקה וגיוסים קטנים שאתם עורכים מעת לעת, חברות אחרות במצב הזה לא תמיד הצליחו להתאושש.
"90% מהחברות שנכנסות לבורסה בשלב ניסויים קליניים דומה לשלנו מגייסות בהנפקה פחות מ־50 מיליון דולר, ואחריה רובן מתכנסות לשווי שהוא סביב היקף הסכום שגויס. אנחנו נסחרים משמעותית מעל הסכום שגייסנו. מלבד זאת, לחברה יש חדשות בקנה. השוק התייצב, וחזר להגיב בחיוב לתוצאות ניסויים טובות.
"אנחנו כ־50 ימים מתוצאות ניסוי שלב I (ניסוי בטיחות ויעילות ראשונית - ג"ו) במוצר מוקדם שלנו וכחצי שנה מתוצאות שלב II (ניסוי יעילות) במוצר המוביל, זה שמיועד לטיפול דרך האף. בדרך כלל בניסוי יעילות בסרטן מותר לנו לטפל רק בחולים בשלב 4 של המחלה, חולים שאין להם שום ברירה אחרת ולכן יש היגיון אתי בלהציע להם מוצר ניסיוני.
"ה־FDA אישר לנו להציע את המוצר שלנו גם לחולים בשלב 3, בתנאי שהם טופלו במוצרים הקיימים בשוק ואלה לא הועילו או הפסיקו להועיל להם. זה סימן חיובי. אנחנו מרוצים מאוד מהתוצאות שראינו עד כה, כולל 24 חולים ברמיסיה. אני מאמין שיד האל בתרופה הזאת".
אתה חושב גם לעניין משקיעים ישראלים בחברה?
"הרבה מאנשי הכסף בארה"ב וגם הרבה מאנשי הרפואה בארה"ב הם יהודים. הם מתעניינים בעולמות האלה ובהשקעה בנו. אנחנו אכן נערכים לבחון גיוסים נוספים ואני מזהה הרבה עניין גם בישראל, אז כנראה שננסה לגייס הון גם באזור הזה".
כשאביך הגיע לארה"ב, הוא הביא איתו כסף או שהיה צריך להקים את ההון המשפחתי מההתחלה?
"הכול מהתחלה, והוא הצליח בזה למרות מה שקרה לו באיראן ומה שזה עשה לו. הו א קנה מכולת, ובנה אותה לרשת של מכולות". המיזם הצליח, והמשפחה אפילו עסקה בפילנתרופיה והקימה את ארגון Hands pediatric Therapy and Diagnostics שעזר לילדים עם צרכים מיוחדים.
"אני הלכתי בדרכו, וקניתי מסעדה. הייתה לי רק את המסעדה הזאת כשאבי נפטר. את ההון שלי בניתי אחר כך". באותה התקופה למד באוניברסיטת פנסילבניה, אך כשאביו נפטר עזב את הלימודים כדי לטפל במשפחתו, ואז גם הקים את החברה הראשונה שלו, מטרופון.
אחרי מטרופון החל בפעילות ההשקעה שלו בשוק ההון, ואז שותפות בחברה עם משקיע מאוניברסיטת UCLA, שם שימש כדירקטור בבית הספר למנהל עסקים, הובילה אותו להביט בנכסים של האוניברסיטה. הוא התאהב בהבאת הרעיונות לשוק, אם כי היום הוא מודה שחלק מהמוצרים היו קצת מוקדמים מדי להשקעה. "היום אני מעדיף חברות שכבר נמצאות לפחות בשלב הראשון של הניסויים הקליניים".
אופטימי לגבי איראן
כחלק מההתרחבות של NeOnc במזרח התיכון נפגשת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כדי לדבר על עריכת ניסויים קליניים לחברה בישראל.
"אכן. הוא איש חכם מאוד ושאל אותנו הרבה שאלות טכניות נכונות לגבי המוצר, שהעידו על הבנה. הגשנו את כל המסמכים להתחלת ניסויים עם פרופ' דבורה בלומנטל בבית חולים איכילוב. היא מכירה גם את ד"ר צ'ן, העולם קטן בתחומים האלה. אני מאמין שנתחיל בעוד חודשיים".
קשה לחברות ביוטק לערוך ניסויים קליניים בישראל ברמה שאתה צריך ברכה של ראש ממשלה ושר?
"לא, זה לא הכרחי לפגוש את ראש הממשלה כדי לערוך את הניסוי, אך שיתוף הפעולה הוא כמובן מבורך. לא דיברנו רק על החברה או על סרטן המוח, אלא גם על מה שקורה באיראן".
איראן אולי מסיימת כרגע תקופה קשה עבורה, אבל מה ישראל יכולה ללמוד מהסיפור הזה?
"לנהל מדינה זה כמו לנהל עסק גדול מאוד. אם אתה משאיר עסק טוב בידיים של הנהלה מחורבנת, לא יעזור לך כלום, ואילו עסק או מדינה עם אתגרים בידיים של הנהלה טובה, יכול לשגשג. איראן מנוהלת מאוד לא טוב כבר 50 שנה, וזה הגיע לנקודת קיצון. אין מים, אין חשמל, המטבע התרסק. כשעזבתי כילד בכל דולר אפשר היה לקנות 7 ריאל. היום - 147 מיליון.
"יכול להיות שהמצב עוד יהיה קשה, אבל אני מאמין שבעתיד דברים ישתפרו. הקהילה האיראנית הגולה כוללת ציבור יזמי, חכם ומבוסס כלכלית, שיעמוד מאחורי השינוי הזה ברגע שהכף תיטה לטובתו".
בהנחה שהמשטר הנוכחי באיראן ייפול, האם המשטר הבא יהיה דמוקרטי?
"קשה לומר בוודאות. אולי תהיה ממשלה היברידית, בין דמוקרטיה לבין יורשי השאה".