כריך בעגלת הקפה גן עד / צילום: אילון פמיליה
את המדור על רמת השרון התחלתי לכתוב באוקטובר 2023, אבל אז התחילה המלחמה ומעולם לא השלמתי אותה. השבוע חזרתי לסגור מעגל, ואפילו גיליתי כמה הפתעות. יש כאן עגלות קפה בכל פינה, שרובן מתחבאות במשתלות, גלריות שמנגישות אמנות מופלאה ואיש לחם אחד שסביבו מתאספים כל חמישי בערב תושבים שמחפשים קורטוב של נחמה. וכשחוצים את הגשר, בין כביש החוף לשדות, באבחה הופך ג'ונגל הבטון למובלעת חקלאית עם חסות טמירות, עלים בשרניים של קייל בטורים, חממות תותים וציוצי ציפורים.
● היקב בקצה המדבר שמייצר 420 אלף בקבוקים בשנה וזכה במדליות
● באזור התעשייה הזה יש מעדנייה עם אוצר שעולים אליו לרגל מכל הארץ
11:00 | משהו לאכול: מאפה קרם תירס ופקורינו
קשה לבחור בים עגלות הקפה של רמת השרון. במרחק של חמש דקות זו מזו ספרנו לא פחות מחמש כאלה. לבסוף הגענו לגן עד, משתלה עם עגלה ששמה מבטיח מרגוע. בבוקר הגעתנו (וכאן שלוחה תחינה - אל תגיעו בסופי שבוע, עמוס ומעצבן) היו רוכבי אופניים שסיימו את הג'ירו, צועדי שדות נמרצים ותושבים שרוצים להתחיל את היום עם פחמימה.
בהמלצת השף תום סגל בחרתי במלנזנה, שתי פרוסות לחם כוסמין טרי חובקות חצילים, איולי, ארטישוק, רוקט ועוד הרבה טוב, כריך שהוא עולם. סגל היה שף פרטי, עד שהחליט לחבור לבעלי המשתלה. "בינתיים הם יצאו למילואים, ואני נשארתי ללטף את העציצים ולהגיש כאן אוכל טוב", הוא מספר. בכל בוקר הוא מתעורר לאפות, להכין את חמאת העגבניות, החצילים וקרם הארטישוק, "כדי שהכול יהיה טרי".
ישובות מתחת לעץ פיקוס ואחרי כריך הענק, שכמותו כארוחת בוקר וצוהריים, אנחנו מבקשות את הקינוח האלמותי של המקום, פורטוקלופיטה, או בתרגום חופשי מיוונית - עוגת נמל. מדובר ברצועות בצק פילו שנאפות פעמיים עם סירופ הדרים, ומוגשות עם תלולית שמנת וגרידת תפוז. על פאר היצירה אחראי הקונדיטור יואב דקלבאום, ידידו של סגל, שגם מספק לו את מעויני הבצק המלוחים, עליו השף עורם בערמומיות תלולית של קרם תירס טרי ובוזק תועפות של גבינת פקורינו.
עגלת קפה גן עד, משתלת גן עד
12:00 | משהו לראות: ילדות מ-118 פיסות טקסטיל
הגלריה העירונית של רמת השרון היא אחת ההפתעות היפות של העיר. מוצגת בה אמנות עכשווית, מונגשת וחינמית, ומהחלונות רואים את השדרה הסמוכה, שגם לאורכה משובצות יצירות.
במקום אפשר לפגוש בימים אלה ארבע תערוכות: מיצב בן 118 פיסות טקסטיל המציגות חוויות ילדות של נדיה עדינה רוז; התערוכה "מתאבקת על החיים" של ורד ניסים; עבודותיה היפהפיות של אמנית הזכוכית הנצרתית שהד זועבי; והתערוכה ששבתה את ליבי, "לעלות הכי נמוך" של פסי גירש. היא מציגה לידה מחדש באמצעות ציורים של פלמינגו ופניקס, עוף החול הקם לתחייה מעפר.
הגלריה העירונית
14:00 | משהו לנשמה: האוצרת שדחתה חלום ועזרה למפונים
הגלריה של קרן בר גיל - חלל תצוגה מרהיב בן שלושה מפלסים סמוך לבית מגוריה - הייתה אמורה להיפתח חגיגית ב-8 באוקטובר 2023. אבל כמו כולם, גם התוכניות שלה השתנו: "את שנת 2023 העברתי בעזרה למפונים דרך האמנות", היא מספרת. "תלינו אמנות בבתים של מפוני ניר עוז במשכנם החדש בכרמי גת". כך, לצד הרהיטים, המזון וקורת הגג שהעניקו למפונים, דאגה בר גיל גם לנשמה.
באיחור של שנה נפתחה גם הגלריה, ומאז ועד היום הוצגו בה 18 תערוכות ישראליות, שמתחלפות בכל שישה שבועות. בר גיל משכילה להעניק במה לאמנים מהשורה הראשונה, כמו רחלי שרפשטיין, וגם לכאלה שאת כישרונם היא מאתרת בעין מקצועית טובה. עד לסוף השבוע הבא מוצגים בגלריה יצירותיהם של אייל אדלר קלנר, איתמר בגליקטר וגבריאלה שוץ.
נוסף על כך מתקיימים במקום אירועים המשלבים קולינריה, שיח גלריה וכל מה שמקנה לנפש קורטוב של שפיות ויופי.
גלריה קרן בר גיל
17:00 | עוד משהו לאכול: הטקס הלילי של התושבים
בכל חמישי בערב, מאחורי שער קטן בשכונה ותיקה ברמת השרון, מתחולל טקס כמעט דתי. מהשעה 17:00 ועד כמעט חצות באים ויוצאים מעריצים של האיש והלחם יואב יצחק.
מלבד היותו אופה מוכשר יצחק הוא אדם מיוחד, המפזר את טובו ולחמו במסגרות שונות שהוא מתנדב בהן. חוץ מטעמים ומבחר מסחרר של לחמי כוסמין, טף ועוד, שמעלים ריח משגע, יש כאן תפיסה רוחנית שמקופלת בבצק. יואב מייחס לכל כיכר לחם תכונות של נתינה ואהבה, והכיכרות מגיעים גם עם הוראות הפעלה כמו איך לפרוס, לשמור ולאכול וגם קצת הוראות הפעלה לחיים.
בשעה 22:00 התור עוד ארוך ובינתיים האנשים הסבלניים מתגודדים סביב שולחן קטן שבו הוא מעניק ממרחים, טעימות ולחמים לכל מי שמגיע לטעום מהיצירה.
לחם קסם