פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי
לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים דחתה את בקשת קיבוצי העוטף לפאנלים סולאריים קרקעיים, אלו ערערו למועצה הארצית לתכנון ובנייה. אך בדיון בערעור, הקריטריון שדובר היה יוצא דופן: לאיזה ישובים חדרו מחבלים בפועל ב-7 באוקטובר ולאלו לא, והתרחשה "רק" לחימה על הגדר או בסמוך לישוב. לצורך הוכחה, נשלפו מסמכים של צה"ל שמסווגים את הישובים בהתאם לעצימות הלחימה הזאת. מנהל התכנון: הוועדה טרם הכריעה בנושא.
● הכללים החדשים לפרויקטים סולאריים בשדות חקלאיים
● על דונם ועד 200 קילוואט: ההקלה שתאפשר הקמת שדות סולאריים במושבים
ביולי האחרון, הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (ולקחש"פ) פסלה תוכניות להקמת שדות סולאריים בשווי של יותר מ־100 מיליון שקל בארבעה קיבוצים בעוטף עזה, בהצבעה צמודה במיוחד. הפסילה עומדת בניגוד להחלטה של רשות מקרקעי ישראל מנובמבר 2023, כחודש לאחר פרוץ המלחמה, שמטרתה הייתה לשפות את ישובי העוטף.
אך כשבאו לממש את התוכנית, היא נפסלה משום שקרקעות אלו יבואו על חשבון קרקעות חקלאיות, ועל פי הוועדה לשמירה על שטחים פתוחים, חבל תקומה הוא "אסם המזון והתבואה של ישראל", ומשרד החקלאות מתעקש גם הוא כי הקמת שדות סולאריים פוגעת בעתיד החקלאות המקומית. מהצד השני, הקמת הפאנלים הסולאריים הקרקעיים יאפשרו לקיבוצים אלו הכנסה משמעותית מאוד, שאף עשויה לעלות על מיליון שקל בשנה מהשכרת הקרקע.
שיקולים בלתי רגילים
הקיבוצים שנדחו (מגן, ארז, ניר יצחק ועין השלושה) ערערו לוועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ולבניה, ודרשו שיממשו את ההחלטה המקורית. כאן עמדה בפני הוועדה התלבטות: מצד אחד, אישור גורף לכל ישובי העוטף יגרור גריעה של עד 12 אלף דונם חקלאי, כמות משמעותית מאוד שעלולה לפגוע בחקלאות בישראל. מצד שני, ישובים אלו באמת נפגעו, והתקבלה החלטה שמיועדת לסייע להם בשיקום, גם ברמה הכספית. בנוסף, שדות סולאריים קרקעיים גם לרוב נבנים באופן טבעי על הקרקעות החקלאיות הפחות טובות.
לכן, בוועדת הערר נשלף קריטריון יוצא דופן לצמצום הישובים הזכאים: איפה הייתה חדירת מחבלים בפועל, ואיפה הייתה לחימה על הגדר. לצורך כך, הוצג מסמך צה"לי שמפלח את הישובים ל-21 שנחדרו, ו-11 שלא, ועל פי צה"ל "הנזק אשר נגרם לבתי התושבים היה נזק אשר נגרם מפעילות מחוץ לתחומי הישוב. כגון - ירי על בתי התושבים מחוץ לחצריו".
מבין הקיבוצים שהגישו את הערר, מגן, ניר יצחק ועין השלושה נחדרו בפועל. אך ב-7 באוקטובר כיתת הכוננות של קיבוץ ארז, יחד עם כיתת הכוננות של "אור הנר" הסמוך, ניהלו קרב כנגד המחבלים הפולשים והצליח למנוע חדירה לישוב. אחד מחברי כיתת הכוננות, אמיר נעים, אף נפל בקרב שזכה לכינוי "קרב ארז". על פי תחקיר צה"ל, המג"ד הגזרתי, שניהל קרב בנתיב העשרה, הגיע לקיבוץ רק בתום הלחימה שנוהלה כמעט במלואה על ידי כיתות הכוננות.
במינהל התכנון ממהרים להדגיש שעוד לא התקבלה החלטה סופית. אם קריטריון זה יתקבל, הוא יביא לחלוקה מאוד לא "תכנונית" בין הישובים שיקבלו תוספת הכנסה משמעותית על חשבון שטחי החקלאות שלהם, לכאלו שיצטרכו להסתפק בפרויקטים אגרו-וולטאיים (מעל שדות חקלאיים ולא במקומם), שגם הם רווחים אך משמעותית פחות.
ממינהל התכנון נמסר: "במסגרת ערר שהוגש על החלטת הולקחש"פ, ועדת הערר שמעה את כלל הגורמים הרלוונטיים. במהלך הדיון הוצג המסמך המוזכר בכתבה על ידי מגישי הערר. הוועדה טרם הכריעה בנושא".