"אנחנו מדינת ספורט שמשוועת לסיפורים, ופעמים רבות יש נטייה אצלנו להגזים דברים. אבל הפעם זה לא כך - דני אבדיה הוא אחד מ־20 השחקנים הטובים בעונה הזאת בליגה הטובה בעולם. קשה להסביר כמה זה מטורף". במילים אלו מתאר אסף רביץ, פרשן ה־NBA באתר "הדיסקו", את הטירוף שמתנהל בשבועות האחרונים סביב הכוכב הישראלי של פורטלנד. הטירוף הזה הפך בלילה שבין ראשון לשני להיסטוריה של ממש, כאשר הכוכב הישראלי נבחר לשחק במשחק האולסטאר היוקרתי שיתקיים בעוד כשבועיים. "הטופ שבטופ מגיעים לשם", אומר רביץ. "זה הישג שיזכרו גם בעוד חמישים שנה".
● הנוכל שמאחורי סיוט ה-NBA של סטיב באלמר
● האם ליגות הכדורסל ייפרדו מערוץ הספורט אחרי 30 שנה?
"אני גאה, אני זוכר את כל המסע שעברתי, זו הייתה דרך ארוכה ולא הייתי בסיטואציות הכי קלות בקריירה שלי", אמר בהתרגשות אבדיה. "התחלתי לשחק כדורסל בלי חלום, פשוט נתתי למשחק לראות לאן הוא ייקח אותי. קשה להאמין שאני מצליח להשיג דבר אחרי דבר, אין ספק שזה מרגש אותי".
כדי להבין כמה זה מטורף די להביט במספרים שלו. בעונתו השישית ב־NBA הכוכב בן ה־25 רושם בממוצע למשחק 26 נקודות,7 ריבאונדים ו־7 אסיסטים. "בודדים השחקנים לאורך ההיסטוריה שרשמו מספרים כאלה בעונה", אומר יואב מודעי, כתב NBA ושליח ערוץ הספורט לארה״ב. "דני סוחב לטופ 10 במערב קבוצה פצועה ומאוד מוגבלת, וכשמשלבים זאת עם המספרים והיכולת - מקבלים את אחד הסיפורים הכי חמים באמריקה. אפשר לומר שכיום הוא בין 15־25 הכדורסלנים הכי טובים בעולם, ובשבועות האחרונים הוא גם בטופ 10 ללא ספק".
גם הכוכבים הגדולים ביותר לא נותרים אדישים למה שקורה סביב אבדיה. לברון ג'יימס, למשל, אמר עליו בשבועות האחרונים: "הוא שחקן איכותי, שחקן ענק, ממש־ממש טוב". קווין דוראנט הצטרף למחמאות: "הוא הולך להיות כוכב. בעצם, הוא כוכב כבר עכשיו". אם זה לא מספיק, לפני מספר שבועות אבדיה גם נבחר לשחקן השבוע באזור המערב וכעת כאמור הוא נבחר לקחת חלק במשחק הראווה השנתי, לוקחים חלק השחקנים הטובים ביותר בליגה. בקיצור, מפלצת ישראלית של ממש.
ובכל זאת, יש נתון אחד שאולי יכול להעיב במעט ולערער את המעמד של אבדיה ככוכב אמיתי: השכר. הישראלי מרוויח בעונה הנוכחית "רק" 14.3 מיליון דולר ובגלל מבנה החוזה שלו הנתון הזה רק יילך ויקטן בשנתיים הקרובות: בעונה הבאה הוא ירוויח 13.1 מיליון, ובשנה שלאחריה 11.8 מיליון.
למרות שעל פי הדירוגים השונים אבדיה שווה לטופ 15־30, בטבלת המשתכרים הוא ממוקם במקום ה־120. לשם השוואה, המשתכר הגבוה ביותר בליגה, סטף קרי, מרוויח יותר מפי ארבע ממנו - 59.6 מיליון. ככלל, כל 16 המשתכרים הבכירים ביותר בליגה (ביניהם קווין דוראנט, ניקולה יוקיץ', לוקה דונצי'ץ ולברון ג'יימס) מרוויחים יותר מ־50 מיליון לעונה. ג'מאל מארי, המשתכר ה־20 בליגה מרוויח 46.3 מיליון.
למעשה, השכר של אבדיה בעוד כשנתיים צפוי להיות נמוך גם משחקנים שזוהי עונתם הראשונה בליגה (רוקיז). קופר פלאג למשל, שנבחר במקום הראשון בדראפט השנה, מרוויח 14.3 מיליון, ודילן הרפר, שנבחר שני, מרוויח 12.3. אמנם ברף התחתון של הליגה יש גם שחקנים שמרוויחים 1.2 מיליון, אך אין ספק שבהתאם ליכולות שלו, אבדיה הוא מקרה חריג מאוד ב־NBA - שחקן בטופ שמשתכר כמו שחקן חדש ובינוני. איך זה קורה? הנה ההסבר.
דילמת החתימה על חוזה חדש
הסיבוך הכלכלי אליו נקלע אבדיה החל לפני שנתיים. רגע לפני שנכנס לעונתו הרביעית ב־NBA, ושנה לפני שהוא סיים את החוזה הקיים שלו, השחקן הישראלי חתם על חוזה חדש בוושינגטון ויזארדס לארבע שנים. במהלכן הוא אמור היה להרוויח 55 מיליון דולר. עד אותה העת אבדיה הרוויח כ־6 מיליון דולר לעונה, כך שבזמן אמת היה נראה שמדובר בסכומי עתק.
"כשאבדיה נבחר בדראפט והגיע ל־NBA היה לו חוזה לארבע שנים", מסביר רביץ. "החל מסוף השנה השלישית, שחקן חדש יכול לחתום על החוזה הבא שלו - שיתחיל בשנה החמישית. יש שחקנים שמעדיפים לא לחתום בשלב הזה, אבל יש כאן הימור - מצד אחד, אם אתה נחלש או נפצע, יכול להיות שבכלל לא תקבל הצעה לחוזה המשך. מצד שני, זה חוזה שהוא נמוך ביחס ל־NBA, ואפשר להעלות אותו בשנה הרביעית כשאתה הופך לשחקן חופשי.
"במקרה של אבדיה, אם הוא היה מחכה עוד שנה - הוא היה מקבל חוזה הרבה יותר גדול. אבל בסוף, גם אם מדובר בסכום יחסית נמוך - זה סכום משנה חיים, ולכן הרבה שחקנים חותמים על חוזים כאלו".
"אי אפשר להגיד שאבדיה עשה טעות", אומר אודי הירש, מפעיל הבלוג Blind Pig Basketball שעוסק ב־NBA, "אבל הוא חתם על חוזה די קטן ב־NBA. וושינגטון ראו בו שחקן מהדרג השני, והחוזה בהתאם. לפעמים שחקנים מהמרים על עצמם ומושכים את החוזה עוד שנה, אבל הם לוקחים סיכון שתגיע פציעה והם יישארו בלי כלום. הכוכב הגרמני דניס שרודר, למשל, קיבל הצעה מהלייקרס של 85 מיליון ל־4 שנים, ויתר עליה ובסוף נשאר עם חוזה הרבה יותר נמוך. כמובן שלא צריך לרחם על אבדיה, אבל בדיעבד זה בהחלט מתסכל".
הטרייד שהציל את הקריירה
לפני כשנה וחצי, רגע לפני שנתו החמישית ב־NBA, המסע של אבדיה קיבל תפנית - ביום בהיר אחד וושינגטון סיכמה על העברתו לפורטלנד. "אבדיה נשלח לפורטלנד בלי שהיה לו מושג על המהלך המפתיע", מסביר מודעי. "הוא כבר מצא בית בבירת ארה"ב ונראה כמו הכוכב העולה של וושינגטון, אבל הוא גילה שה־NBA יכולה להיות ליגה אכזרית במיוחד. השחקנים, גדולים ככל שיהיו, הם בסוף בובות על חוט של הג'נרל מנג'רים. כל עוד החוזה של השחקן מאפשר זאת וחלון הטריידים פתוח - הוא עלול למצוא את עצמו בקבוצה אחרת בין רגע. לשמחתנו - הטרייד של אבדיה הציל לו את הקריירה, הוציא אותו מאחד המועדונים הכי כושלים בליגה וסלל לו את הדרך לטופ".
מבחינה כלכלית, המעבר הזה לא השפיע על החוזה של אבדיה, שנשאר זהה לחלוטין. יותר מזה, אפשר להניח שהחוזה המינימלי הוא זה שגרם לפורטלנד לרצות בו. זאת, בעקבות תקרת השכר בליגה הטובה בעולם, שלמעשה מגדירה כל שנה מחדש מהו הסכום המקסימלי שקבוצה יכולה להשקיע על שחקנים (הסכום נקבע בהתאם להכנסות הליגה). במקרה של אבדיה, מדובר בשחקן דומיננטי בסגל שתופס נתח קטן מאוד מתקרת השכר. לא סתם כינו אותו ברשת ESPN "נשק פיננסי אסטרטגי".
"מהבחינה הזאת, אבדיה הוא חלום של כל קבוצה", מוסיף הירש. "התפוקה ביחס לשכר שלו היא חלומית". העיתונאי והפרשן האמריקאי בובי מרקס תיאר את אבדיה כ"דוגמה המושלמת לסיבה שבגללה קבוצות משתוקקות להארכות חוזה מוקדמות". לפי התחזיות שלו לזינוק בתקרת השכר ב־2028, "שחקן עם התפוקה והוורסטיליות של דני יהיה זכאי לחוזה של חמש שנים שמתחיל צפונית ל־200 מיליון דולר".
פורטלנד יכולה לפתוח את החוזה
בסיטואציה שנוצרה, לאבדיה אין יותר מדי מה לעשות עד שנת 2028/2029. "אני מניח שאם הוא היה חותם עכשיו על חוזה זה היה באזור ה־40 מיליון לעונה", אומר הירש. "שחקנים הרבה פחות טובים ממנו, כמו למשל עמנואל קוויקלי מטורונטו, מרוויחים 30־35 מיליון. זה לא בשמיים, אבל עכשיו - אין דבר כזה להשתחרר מחוזה. נושא השכר בליגה מאוד מסובך בגלל תקרת השכר, וקבוצות מאוד זהירות בעניין הזה".
אז מה בכל זאת דני יכול לעשות? כאן כבר מתחברים לחוזה הבא של אבדיה. "פורטלנד תוכל להאריך את החוזה שלו שנה לפני סיומו, בקיץ 2027", מסביר מודעי. "אבל במקרה כזה ישנה הגבלה שמאפשרת עלייה של 40% בלבד בין שכר העונה האחרונה בחוזה הקודם לעונה הראשונה בחוזה החדש. אם זה אכן יקרה, אבדיה יקבל בעונה הראשונה של החוזה החדש 'רק' כ־16.5 מיליון דולר, והוא שווה הרבה־הרבה יותר.
"איך אפשר לעקוף את זה? אם לפורטלנד יהיה מספיק מקום פנוי מתחת לתקרת השכר בקיץ 2027, היא תוכל להוסיף לאבדיה את השכר הפנוי לעונת 2027/28 (האחרונה בחוזה הנוכחי שלו), ואז הארכת החוזה תהיה על סמך החוזה המשודרג".
במילים אחרות, אם פורטלנד תרצה לשמור על אבדיה, ותקרת השכר תאפשר לה, היא תוכל לפתוח לו את החוזה שנה קודם, לעלות את שכרו ובכך גם להציע לו חוזה משודרג. למעשה, זו הדרך היחידה שבה השחקן הישראלי יוכל להגדיל את שכרו כבר בעונת 2027/28. אבדיה, מבחינתו, ייכנס שוב לדילמה - האם לקבל את ההצעה של פורטלנד או לחכות עוד שנה, להיות שחקן חופשי ולנסות להרים עוד יותר את הערך שלו.
כספי פרץ דרך, אבל דני מעליו
הסיבה המרכזית לכך שהחוזה של אבדיה לא תואם לשכר שלו, היא הקפיצה הגדולה שהוא עושה בשנתיים האחרונות. "אבדיה השתפר בכל כך הרבה אלמנטים העונה", אומר מודעי. "אבל אם צריך לשים את האצבע על דבר אחד שהפך אותו ל'מפלצת' שהוא - זה היכולת לסחוט עבירות. דני הוא השחקן שחודר הכי הרבה לסל ב־NBA, וממוצע זריקות העונשין שלו למשחק עלה מ־5.2 בעונה שעברה ל־9.9. לייצר מגע ולסחוט עבירות זאת אומנות, ודני הוא פיקאסו".
"זה לא זינוק שמישהו חשב עליו או ראה אותו קורה, בטח לא וושינגטון ששלחה אותו לפורטלנד", מוסיף הירש. "בפורטלנד הוא השתלב טוב והיו לידו שחקנים פחות דומיננטים. העונה, גם בגלל פציעות, הוא הפך לרכז של הקבוצה, הכדור בידיים שלו, הוא מקבל את ההחלטות. הוא גם למד את הדינימיקה, כמו למשל איך סוחטים עבירות. הוא עשה קפיצה עצומה".
ומה הלאה? מבחינת רביץ, "הדבר היחיד שחשוב עכשיו זה לראות את אבדיה שומר על היכולת. אלא אם תהיה ירידה משמעותית, הוא כבר עשה את שלו מבחינת מעמד והחוזה הבא. אולי פציעה זה הדבר היחיד שיכול לגרום למשהו להשתנות".
הירש: "היו שחקנים שהיו להם כמה חודשים טובים, אבל כדי להפוך לסופרסטאר צריך לעשות את זה במשך שנתיים. צריך לזכור שהוא לא הוכיח עדיין שהוא יכול לקחת קבוצה לפלייאוף; אבדיה בתחילת הדרך. כרגע הוא מוציא מעצמו יותר ממה שכל אחד היה יכול לדמיין".
בפרספקטיבה ישראלית, אבדיה כבר עבר מזמן את עומרי כספי, הישראלי הראשון ב־NBA. לאורך כל הקריירה (עשר שנים) כספי הרוויח כ־18 מיליון דולר, ובשיא הוא הרוויח כ־2 מיליון דולר לעונה. יש לציין שבתקופת כספי תקרת השכר הייתה נמוכה משמעותית, כך שסביר שכיום השכר שלו היה גבוה יותר. "לכספי הייתה אחלה קריירה, וזה לא מובן מאליו להיות 10 שנים ב־NBA", אומר רביץ. "כספי אכן הרוויח הרבה פחות, והוא גם נפל בין הכיסאות - לעונות השיא שלו הוא הגיע עם חוזה קטן ולקראת החוזה החדש הייתה ירידה ביכולת. היה רגע שהוא היה יכול לתפוס ולמקסם את הרווחים, אבל הוא פספס".
"כספי היה הראשון, פורץ הדרך", מסכם הירש. "לא בטוח שבלעדיו קבוצות היו חושבות לקחת שחקן מישראל. להיות שחקן NBA זה לעבוד יום־יום ולתת את המקסימום שלך. כספי עשה את המקסימום, אבדיה עוד יותר. זה לא מוריד בכלום".
