ג'ורדן פריד / צילום: zooz strategy
בשבוע שעבר הגיע לישראל מנכ"ל חברת האוצר זוז אסטרטגיה, ג'ורדן פריד, לפגישות עם משקיעים. מאז שהחברה הישראלית שינתה בקיץ האחרון את תחום הפעילות שלה - מאנרגיה קינטית להשקעה בביטקוין - איבדה מניית זוז 84% והיא נסחרת בשווי של 87 מיליון דולר, שאף נמוך משווי הביטקוין שהיא מחזיקה, שנרכש במחיר ממוצע גבוה ממחירו כיום.
● שישה מודלי AI סחרו בקריפטו לבדם. מי היה שקול, מי הרוויח ומי הפסיד?
● רכישה שנייה בשלושה חודשים: היוניקורן פיירבלוקס רוכש חברת פינטק ישראלית ב-130 מיליון דולר
● ברשות המסים ציפו למיליארדים מקריפטו. כמה הם באמת גבו?
עם זאת, קשה לפספס את האופטימיות הגדולה של פריד - גם בנוגע לביטקוין וגם באשר לזוז אסטרטגיה: "התנודתיות במחיר הביטקוין היא פיצ'ר ולא באג", הוא אומר בראיון לגלובס. "כל אפיק השקעה שהמשקיעים המוסדיים מתחילים לאמץ, סובל בהתחלה מתנודתיות. כשהתחלתי להשקיע בביטקוין בשנת 2013 אמרו לי שאני משוגע; הייתי 'הכבשה השחורה' של המשפחה, אמרו לי לא לדבר על זה בליל הסדר", הוא צוחק. "היום בלקרוק ופידליטי מוציאות ETF (קרנות סל) על ביטקוין, וקרנות פנסיה של מורים וכבאים מושקעות ישירות בביטקוין".
הביטקוין אמנם נחלש מהשיא של אוקטובר 2025, אך לדברי פריד, "אם מסתכלים בתקופה של שלוש שנים הצמיחה הממוצעת לשנה היא כ-70%. בדרך כלל אחרי התנודתיות מגיע שיא חדש".
בכלל, פריד רואה בביטקוין את אחת ההמצאות הכי חשובות בהיסטוריה האנושית: "אנשים יכולים לשלוח כסף לצד השני של העולם בלי אף מתווך באמצע", הוא מתלהב. "הביטקוין שבר את המונופול של מטבע מדינתי, ומתחילים לראות מדינות שמאמצות אותו כהילך חוקי".
זוז אסטרטגיה, לשעבר זוז פאוור, הונפקה בבורסה בת"א ב-2021 כחברה שמפתחת טכנולוגיית אגירת אנרגיה קינטית, ובהמשך מוזגה לחברת SPAC בארה"ב אך התקשתה להתרומם. בקיץ האחרון, לאחר שפל במניה, היא התחילה לבחון אפשרויות אסטרטגיות, והתהליך הסתכם בהחלטה לגייס מימון ולהפוך לחברת אוצר. Treasury Companies הן חברות המתמקדות ברכישה והחזקה של נכסים דיגיטליים (בעיקר מטבעות קריפטו), ובשנה האחרונה מספר החברות האלה גדל והיה טרנד בולט בוול סטריט.
בעקבות הסבא: "סיפור אהבה עם מדינת ישראל"
כחלק מהמהלך מונה פריד לתפקיד המנכ"ל, לאחר שהקים וניהל מיזמים בתחום הבלוקצ'יין, ועוד קודם לכן הספיק לייצר אקזיט בסטארט-אפ שהקים בתחום הסייבר. הסכם ההעסקה שלו כולל שכר של דולר אחד בשנה, לצד מניות חסומות שחלקן יבשילו בכפוף לעליית מחיר המניה.
עד לפני כשנתיים, פריד לא חלם ולא תכנן לנהל חברה ציבורית בתל אביב, אך ה-7 באוקטובר הוביל אצלו לשינוי גדול. "הסיפור שלי עם מדינת ישראל הוא סיפור אהבה", אומר פריד, ומספר כי סבו, יוסי דגן, עלה לארץ ב-1933 מגרמניה, הצטרף כנער לאצ"ל ולחם במלחמת העצמאות. למרות שעזב את ישראל, הסב חזר לעזור בכל פעם שפרצה מלחמה: "תמיד הוא עזב הכול והיה מוכן לסכן את חייו. ב-7 באוקטובר ידעתי שאם הוא עוד היה חי - הוא היה עולה על המטוס. עשיתי את זה במקומו".
פריד קיבל באותו יום שיחה מחבר שביקש עזרה בחכירת מטוס עבור מילואימניקים, שנתקעו בלוס אנג'לס ורצו להגיע ארצה. הוא טס ללוס אנג'לס והחליט להצטרף לטיסה לישראל, "למרות שהיו עליי רק ג'ינס וחולצה, והדרכון". בעצירת תדלוק באירופה הוא התראיין לערוצים אמריקאיים, "ובכיתי כמו תינוק. אנשים 'מטורפים' חוזרים הביתה למלחמה. זאת המורשת של סבא שלי".
בהמשך פעל פריד במסגרת ארגון Israel Friends שגייס עשרות מיליוני דולרים וסייע - מרכישת ציוד לחיילים, דרך ארוחות ועד טיפול בחיילים עם פוסט-טראומה. "זה היה מדהים, אבל אז הגעתי למסקנה שאני בן 36 ועדיין לא רוצה להיות פילנתרופ במשרה מלאה", הוא אומר. כך הוא החל להסתכל על יוזמות עסקיות בישראל. "אני בר מזל - מכרתי חברת תוכנה בגיל 26, הייתי במקום הנכון בזמן הנכון. חשבתי איך אני יכול לעזור לא רק בחסד".
עד לאישור הרגולציה, פשוט תקנו את המניה
בין היתר הוא הקים חברה שמביאה לארץ עובדים זרים ממדינות באסיה, והשקיע בחברות פרטיות שהוא מוכן לגלות שהן בעיקר מתחומי הדיפנס-טק והאנרגיה. "הכול מ-24 החודשים האחרונים. פתאום הסתכלתי ואמרתי 'וואו, אפשר לעשות הרבה כסף בישראל'. יש כאן הרבה יזמים סדרתיים וככה נבנה גם עמק הסיליקון. אני גם מאוד אוהב את שוק ההון בישראל". בעתיד הוא מקווה לעלות ארצה: "לפני כן הייתי מגיע לפה כתייר, היום אני מתקבל כאח. זה הבית".
מה בעצם היתרון היחסי של זוז על חברות אוצר אחרות שמשקיעות בביטקוין?
"היתרון נובע מכך שלמרבה הצער, לישראלים יש קושי רגולטורי לקנות ביטקוין ולהביא אותו לחשבון בנק בישראל. זה לא בלתי אפשרי - ניסיתי בעצמי, אבל הבנקים הישראלים יחזיקו את הכסף 90-30 יום עד שיאשרו, ואני לא מאשים אותם כי ככה היו גם הבנקים האמריקאים עד לפני כמה שנים. הפתרון שלנו אומר: אל תקנו ביטקוין, חכו שהבנקים הישראלים ישלימו את הפערים. אפשר להיחשף לביטקוין דרך מניית זוז, ואפילו לא צריך להמיר שקלים לדולרים. אנחנו חושבים שכל חברה ישראלית צריכה לחשוב על העברת חלק מהמאזן לביטקוין".
זוז פרסמה לאחרונה אסטרטגיה הכוללת כמה מרכיבים, בהם: אופטימיזציה של הפעילות המסורתית והפחתת עלויות בה; שיפור השקיפות; יצירת תשואה והתרחבות אסטרטגית. פריד מסביר כי "כשחושבים על ביטקוין, בדרך כלל לא מסתכלים על כל כלכלת השירותים הפיננסיים סביבו. אפשר ללוות ולהלוות ולהרוויח מכך. יש שחקנים חזקים שיוכלו למשל ללוות מזוז. אנחנו מסתכלים על זה ורוצים להיות יותר אקטיביים בניהול הנכס, לא רק להחזיק בו".
על פעילות האנרגיה המסורתית של החברה, הוא אומר שנבחנות מספר אפשרויות: "הפחתנו את ההוצאות בתחום. בעבר, תחת ההנהלה הקודמת, הכיוון היה לשוק הרכב החשמלי וזה היה טוב כשהסוללות היו יקרות, אך המחיר ירד. אנחנו חושבים שאפשר אולי לכוון את הפעילות לכיוון של ההייפר-סקיילרס (ספקיות הענן הגדולות כמו אמזון ומיקרוסופט, שח"ו)". פריד לא פוסל גם אפשרות של פיצול הפעילות לחברה נפרדת.
הערכת חסר בשוק ואזהרה מנאסד"ק
איך אתה מסביר את הדיסקאונט שבו זוז נסחרת לעומת החזקות הביטקוין שלה?
"השוק מעריך בחסר את זוז, וזה גם בלי לקחת בחשבון את יתרות המזומנים. השבוע התחלתי להיפגש עם משקיעים מישראל ולספר להם את הסיפור של זוז, והתגובות היו מאוד חיוביות".
בינתיים, מניית זוז ירדה מתחת למחיר של דולר אחד וקיבלה אזהרה מהנאסד"ק על אי-עמידה בכללי המסחר. פתרון טכני אפשרי לכך הוא ביצוע ספליט הפוך שיאחד כל כמה מניות למניה אחת. במקביל, לזוז יש גם תוכנית מאושרת לרכישה עצמית של מניות עד 50 מיליון דולר.
בהסתכלות נרחבת יותר, פריד מאמין שביטקוין הוא חלק מהביטחון הלאומי של מדינה. הוא מאמין שצריך להסתכל על המטבע בהקשר של האנרגיה שנדרשת לייצר אותו, לצד צרכים כמו מחשוב, פס רחב ויכולות אחסון. בישראל לא כורים ביטקוין בהיקף משמעותי כי עלות האנרגיה גבוהה.
"מה שמטריד אותי מבחינה גיאופוליטית, גם בארה"ב אבל במיוחד בנוגע לישראל, זה שהן מאחור בנושא האנרגיה", מדגיש פריד. "בסין יש מעל 20 כורים גרעיניים, בארה"ב שניים ובישראל בכלל לא. אם יהיו, עלות האנרגיה לא תהיה כה גבוהה ויהיו פה יותר דאטה סנטרים (שנדרשים למיזמי AI, שח"ו), וצריכים את ה-AI כדי לנצח ברמה הגלובלית. חייבים לדחוף ליצירת אנרגיה חדשה וזולה יותר, ודיברתי על זה עם בכירים ישראלים. עדיין אפשר לסגור את הפער".