גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

ענקית הבינה המלאכותית (AI) אנתרופיק השיקה בשבוע שעבר את קלוד קו־וורק (Claude CoWork), הפועל כעוזר דיגיטלי אוטונומי שיכול לגשת ולערוך תיקיות במחשב ולהתחבר לכלים מבוססי דפדפן כדי להשלים משימות. עוזר זה מאפשר גם למי שאינם מתכנתים ליהנות מיכולות קלוד־קוד. לפי החברה, הכלי החדש נבנה תוך פחות משבועיים באמצעות קלוד קוד (Claude Code), כלי פיתוח מבוסס בינה מלאכותית שמסוגל לבצע משימות פיתוח מורכבות. קלוד קו־וורק זמין למנויי קלוד מקס במחשבי מק, עבור מחיר של עד 200 דולר לחודש.

● לראשונה: OpenAI מתחילה לשלב פרסומות ב־ChatGPT
● "יש לה מלאנוקס משלה": חברת השבבים שמאיימת על השליטה של אנבידיה

קפיצת המדרגה הזו של חברת אנתרופיק מדליקה נורות אזהרה בקרב חברות תוכנה רבות ברחבי העולם. זה לא חדש שחברות תוכנה משלבות AI כדי לכתוב קוד בתלהיכי העבודה - אבל מתכנתים רבים בדקו את יכולות המודל החדש של אנתרופיק, ונראה כי ההייפ שיש סביב המודל החדש מוביל לחששות בקרב מתכנתים.

"מהלך משמעותי בעידן ה־AI"

אורי אליאבייב, יועץ בתחום ה־AI ומנהל קהילת Machine and Deep Learning Israel, אומר לגלובס כי "קלוד קוד צובר הרבה מומנטום סביב המודלים האחרונים. השוק מאותת שזו קפיצת מדרגה שלא הייתה עד כה. אפילו חברות מתחרות משתמשות במודל, על אף שיש להן מודלים מתחרים. לדבריו, אנתרופיק ביצעה שינוי גישה: "כעת, החברה מתייחסת לכל הבעיות כבעיות קוד ושמה דגש על כתיבת קוד כאמצעי לפתור כל בעיה - מהכנת מצגת, טיפול בקובץ אקסל ועוד".

לדבריו, "צוותי פיתוח שלמים משנים את צורת עבודתם. הם מעבירים לא מעט מהפיתוח היומי שלהם לקלוד קוד, ולעיתים אף מגדירים אותו כחבר צוות נוסף. לראייה, הכלי החדש קו־וורק פותח כולו בעזרת קלוד קוד, לצד התערבות אנושית. נראה שהדבר מקפיץ את הפרודוקטיביות של צוותי פיתוח ושל אנתרופיק עצמה".

ד"ר טל מימרן, חבר סגל במכללה האקדמית צפת ועמית מחקר בכיר במכון תכלית אומר לגלובס כי "נראה שקלוד קוד מקרב אותנו צעד נוסף למציאות שמבטיחה מהפכת ה־AI היוצרת: כלים טכנולוגיים יתפסו את מקומם של בני אדם בביצוע מטלות, מורכבות ופשוטות כאחד, באופן שיוביל מצד אחד לאובדן תעסוקה של דרגים נמוכים ודרגי ביניים במקצועות הרלוונטיים; ומן הצד האחר, הדרגים הגבוהים יהפכו למומחי על או למפקחים על תהליכי ייצור ופיתוח. הדבר נכון עבור תעשיות רבות - החל מחינוך, דרך תעשיית הרכב או התעופה וכלה בעולמות תוכן כמו תכנות מחשבים".

לדבריו, קלוד קוד לא יעלים את עולם התוכנה, "ועדיין יהיה צורך במומחים שיוודאו שהוראות תכנות לא יפלו בין הכיסאות או יביאו לתוצאות רצויות", אבל לגישתו, "מדובר ללא ספק במהלך משמעותי אשר מבשר על עידן של שינויים בעולם התכנות והמחשבים".

עוד הוסיף מימרן כי "המהפכה הנוכחית נושאת בשורה דומה לזו שהביאו האינטרנט והרשתות החברתיות: כלים טכנולוגיים יכולים להגביר שוויון ולהעניק כלים, ואף קול, לאלו שעבורם עד כה הגישה הייתה חסומה או מורכבת יותר.

"עם זאת, כפי שראינו בתחומים טכנולוגיים אחרים בעבר, בפועל שחקנים גדולים בדרך כלל יודעים 'לביית' טכנולוגיה ולרתום אותה לטובתם באמצעות כוח כלכלי, גישה לידע מדעי מתקדם, השפעה ברמה הפוליטית־חברתית ועוד".

לכן, לדבריו, חשוב ביותר "להעניק לתעשייה את החופש לפעול ולקדם חדשנות למען אינטרסים חשובים". במקביל, "המדינה לא יכולה לעמוד מנגד ולחכות ולראות מה יקרה במהפכה הנוכחית. מדינות, ובפרט ישראל, חייבות לייצר פלטפורמה של שיתוף פעולה ושותפות־דרך עם הסקטור הפרטי, שתאפשר חדשנות לצד קידום שוויון והגנה על הפרט (ואגב כך על פרטיותו) - באמצעות מניעה מראש של ריכוזי כוחות שוק שלא יהיה ניתן להתמודד איתם בדיעבד".

יש גם מי שמצנן את ההתלהבות

עד כה, סוכני AI היו מטפלים במשימות ספציפיות כמו תיקון באגים. לעומתם, קלוד קוד מאפשר למתכנתים לשלב באופן מלא את הכלי החדש בעבודתם בהיבטים שונים. הכלי לא רק מסייע, אלא מפקח על המשימה כולה ומבצע משימות מתחילתן ועד סופן. ג'אנה דוגן, מהנדסת בגוגל, כתבה ברשת החברתית X כי קלוד קוד הצליח לשחזר עבודה של הצוות שלה שארכה כשנה - בשעה אחת בלבד. אולם גם סייגה כשתכתבה שביצוע הכלי לא מושלם.

יש הסבורים שהדבר יכול להוביל לסיוט של ממש לחברות SaaS (תוכנה כשירות, Software as a Service), המרוויחות מרישיונות שנתיים. בתקופה האחרונה ניתן לראות ירידה במניות של חברות תוכנה שונות - כך לדוגמה, בימים האחרונים חברת Salesforce ירדה בכ־10%, Workday ירדה ב־8%, חברת Atlassian ירדה בכ־16%. גם תעודת הסל IGV ירדה בימים האחרונים ב־6% (לשם השוואה, מדד הנאסד"ק ירד ב־1% בלבד).

יש מי שמצנן את ההתלהבות. לפי ארג'ון בהאטיה, אנליסט של חברת ההשקעות William Blair, "קלוד קו־וורק מוסיף רוח נגדית למניות התוכנה הציבוריות, אבל לא רוח נגדית מהותית". לדבריו כלים אלו אכן מסוגלים להביא לרמת שיבוש מסוימת בתוכנות ארגוניות, אבל אין זה מצדיק את המכירה הרחבה שרואים בסקטור.

האם מדובר בתחליף לחברות התוכנה?

לפי אוראל לוי, מנהל השקעות ראשי ומחקר בקרן הגידור ANEK קפיטל, "כיום, לפני שמנהל השקעות ישקיע את כספו, הוא ישאל את האנליסט אם הוא בטוח שהחברה תהיה קיימת כעבור חמש שנים. די ב־1% בודד של ספק כדי לחשוש לגבי ההשקעה".

לדבריו, "יש הבדל בין חברות SaaS רוחביות לחברות Vertical SaaS, המיועדות לשוק מסוים. מניות חברות אלו לא ירדו כמו השאר. מה שקרה בשבוע האחרון טרף את הקלפים; לקוחות עשויים לשאול עצמם למה להם מע' יקרה בדומה לחברות ה־SaaS השונות, אם במקום הסוכן החדש של קלוד קוד יוכל לפנות למסדי נתונים".

לדברי לוי, כעת "רוב חברות התוכנה בלחץ. גם אם המניה יורדת 'רק' בעשרות אחוזים - הדבר משפיע על העובדים. אם השוק יאותת פתאום לכיוון אחר, הדבר יכול להשפיע על החברות האלו. במבט קדימה, הבעיה האמיתית היא שאיש לא יודע מה יקרה בעוד שנה־שנתיים".

לוי חותם: "האמת המצערת היא שכרגע השוק במומנטום: מבחינת השוק, נחלש המומנטום העסקי של החברות שקצב צמיחתן לא מאיץ. גם אם חברות תוכנה יצליחו להאיץ את קצב הצמיחה, הוצאותיהן יגדלו ואמון המשקיעים לא יחזור. יהיו גם בייבאקים (Buybacks), אך גם הם לא יפתרו את הבעיה: אפילו אם יהיו שנתיים חזקות, השוק עדיין לא יודע בוודאות שהמוצר ימשיך להתקיים גם בעוד כמה שנים. עד שחברות הענק לא יגידו שיש ירידה בהוצאות ההון, חברות התוכנה עדיין בבעיה".