מירה מוראטי / צילום: ap, Barbara Ortutey
סטארט־אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Lab, שהוקם בידי מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיה של OpenAI, ניצב בימים אלה בעיצומו של גל עזיבות חריג, שמציב את החברה באור בעייתי דווקא בשלב קריטי בהתפתחותה. במוקד האירועים, חזרתם של בכירים ל־OpenAI של סם אלטמן, החברה שממנה הגיעו, והתעוררות סימני שאלה סביב יציבות ההנהלה והיכולת להצדיק את השווי הגבוה והציפיות שנבנו סביב הסטארט־אפ, זמן קצר לאחר גיוס עתק.
● בקיזוז וויז: אלה התשואות האמיתיות של ההייטק הישראלי
● הטרנד שמסעיר את עולם הקוד ומפיל את מניות חברות התוכנה
לפי אתר דה אינפורמיישן, הדרמה התרחשה בשיאה במהלך אספת all-hands של החברה השבוע. במהלכה הודיעה מוראטי לעובדים כי החברה פיטרה את ברט זופ (Barret Zoph), ממייסדי החברה וה־CTO שלה, בשל ביצועים ירודים ושיחות עם מתחרים. במהלך אותה פגישה, כך לפי מקורות המעורים בפרטים, פרסמו שני חוקרים בכירים נוספים, לוק מץ (Luke Metz) וסם שונהלץ (Sam Schoenholz), אף הם ממייסדי החברה, הודעות בסלאק הפנימי שלפיהן הם עוזבים את החברה. עם זאת, בהודעה הרשמית שפרסמה מוראטי לאחר מכן נמסר כי החברה "נפרדה" מזופ, וכי במקומו מונה סומיט צ’ינטאלה, חוקר ותיק ומוכר בתחום הבינה המלאכותית. יעדו הבא של זופ לא צוין, אך זמן קצר לאחר מכן הודיעה פידג’י סימו, מנכ"לית תחום האפליקציות ב־OpenAI, כי זופ, מץ ושונהלץ מצטרפים מחדש לOpenAI. לפי הדיווחים, המהלך היה בתכנון במשך מספר שבועות, וב־OpenAI אף נמשכות שיחות עם עובדים נוספים מ־Thinking Machines שעשויים להצטרף אליהם.
בהמשך אותו השבוע, הודיעו שני עובדים נוספים על עזיבתם, כך שמספר העוזבים עמד על חמישה, כ־5% מכוח האדם של החברה, שמנתה כ־100 עובדים. עם זאת, העזיבות כללו שניים מששת מייסדי החברה, והגיעו לאחר שמייסד נוסף, אנדרו טולוך, עזב כבר בסתיו האחרון למטא.
סבב גיוס חריג בהיקף של 2 מיליארד דולר
Thinking Machines הוקמה בפברואר 2025, וביולי השלימה סבב גיוס חריג בהיקפו של 2 מיליארד דולר, לפי שווי של 12 מיליארד דולר. את הסבב הובילה קרן אנדריסן הורוביץ, בהשתתפות אנבידיה , AMD , אקסל, סיסקו ו־ServiceNow. הגיוס הציב את החברה בלב גל החברות שהקימו בכירים לשעבר מ־OpenAI, שזכו לאמון כמעט חסר תקדים מצד משקיעים, לעתים עוד לפני שהציגו מוצר מגובש.
בחודש אוקטובר השיקה Thinking Machines את מוצר הבכורה שלה, Tinker - כלי תוכנה שמיועד לחוקרים ולמפתחים ומאפשר להתאים מודלי בינה מלאכותית קיימים לצרכים ספציפיים. במקום לאמן מודל שפה גדול מאפס. זהו תהליך יקר הדורש תשתיות מחשוב כבדות, Tinker בעצם מאפשר לקחת מודלים פתוחים קיימים, כמו Llama של מטא למשל, ולהתאים אותם לשימושים ממוקדים, זאת בתחומי המשפט, הפיננסים או כתיבת קוד. השירות הושק כבטא סגורה, כלומר זמין בשלב זה רק לקבוצה מצומצמת של מפתחים שנבחרו על ידי החברה, ולא פתוח לשימוש ציבורי רחב, בחברה מתכננים לעבור בהמשך למודל תמחור מבוסס שימוש. עם זאת, לפי שלל דיווחים, Thinking Machines טרם הציגה אסטרטגיית מוצר ועסקים מגובשת, ועד כה לא אימנה מודל יסוד עצמאי, יעד מרכזי עבור חברות בינה מלאכותית השואפות לפעול בקנה מידה רחב. על רקע זה, המוצר הקיים, אף שהוא נותן מענה לצורך בקרב קהילת המפתחים, אינו נתפס נכון ליום ככזה שמצדיק לבדו שווי דו־ספרתי במיליארדי דולרים.
כעת, כך לפי דה אינפורמיישן, החברה שואפת להשלים סבב גיוס נוסף לפי שווי של כ־50 מיליארד דולר, יותר מפי חמישה מהשווי בסבב הקודם - יעד שלפי הדיווחים אירועי השבוע האחרון עשויים להקשות על מימושו.
ממשיכה לשמש מוקד משיכה לכישרונות הבכירים ביותר בענף
חזרתם של הבכירים ל־OpenAI מגיעה דווקא בתקופה שבה החברה עצמה חוותה עזיבות לא מעטות. אנדרו טולוך, ממייסדי OpenAI, עבר למטא באוקטובר האחרון וג’ון שולמן, מייסד נוסף, עזב ב־2024 לאנתרופיק ובהמשך מונה למדען הראשי של Thinking Machines, תפקיד שממנו פרש בגל העזיבות הנוכחי, אבל במקרה שלו ללא דיווח על חזרה ל־OpenAI.
למרות זאת, OpenAI ממשיכה לשמש מוקד משיכה לכישרונות הבכירים ביותר בענף, בין היתר על רקע מעמדה כחברה הפרטית היקרה בעולם והתקדמותה המהירה בפיתוח מודלים מסחריים רחבי היקף. יש אף מי שמצביעים על אירוניה מסוימת: מוראטי עצמה עזבה את OpenAI בעיצומו של תהליך גיוס רגיש, וגיוס הבכירים שעזבו איתה ל־Thinking Machines טלטל אז את שורות החברה וכעת, התמונה מתהפכת.
Thinking Machines אינה היחידה שנבחנת כעת. גם חברות נוספות שהוקמו בידי יוצאי OpenAI, ובראשן SSI של איליה סוצקובר, ממייסדי OpenAI ומי שכיהן כמדען הראשי שלה - גייסו סכומי עתק עוד בטרם הציגו מוצרים, וכעת נדרשות להוכיח שההון והיוקרה מתורגמים ליתרון תחרותי אמיתי. עבור TM, גל העזיבות הנוכחי אינו בהכרח גזר דין סופי, אך הוא מהווה מבחן מוקדם: ליכולת של החברה להתייצב סביב אסטרטגיה ברורה, לשמר טאלנטים, ואולי בעיקר להוכיח שמאחורי הגיוס החריג והשמות הגדולים, עומד גם מנוע צמיחה בר־קיימא.