על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "חוששים מההורים": בבריטניה מפסיקים לציין את יום השואה
● הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום
1"בלי סמכות פוליטית": האם הגוף שינהל את עזה נידון לכישלון?
"ממשל פלסטיני טכנוקרטי חדש, שמונה בידי ארה"ב, מתואר על ידי אנליסטים כגוף חסר סמכות פוליטית, המתפקד בעיקר ככלי לניהול סיוע וענייני יום־יום, מה שמעורר שאלות לגבי עתידו", פורסם בניתוח של העיתונאי העזתי מוחמד סולימאן לניו ערב, אתר חדשות קטארי הממוקם בלונדון. הוועדה לניהול עזה (NCAG), שתפעל תחת מועצת השלום של טראמפ, "מונה 15 חברים והוכרזה כחלק משלב ב' של תוכנית הפסקת האש, שנועדה להוביל את עזה לאחר המלחמה".
החוקר הפלסטיני ג'יהאד חארב אמר לניו ערב כי הוועדה מוגבלת לעניינים אזרחיים בלבד. "יכולתה של הוועדה לשמור על ביטחון תהיה מוגבלת, משום שהגורם השולט בעזה הוא חמאס" והוסיף כי לוועדה אין בעצם סמכויות פוליטיות שיכולות לייצג את הפלסטינים בעזה או "לכונן יחסים בינלאומיים". "יש סיכונים משמעותיים בעצם הקמת הוועדה, משום שהיא אינה מציעה אופק פוליטי לפלסטינים בכלל", אמר. "אם הפלסטינים ימשיכו להיות מפולגים ולא יצליחו להוכיח יכולת להסכים על תוכנית פוליטית מאוחדת, הם עלולים לעבור ל'משטר נאמנות בינלאומי' במקום מימוש זכות ההגדרה העצמית".
חארב מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל וטוען כי היא תהיה הסיבה העיקרית לכישלון הוועדה של טראמפ - "המכשול הגדול ביותר להצלחת הוועדה בטיפול במשבר ההומניטרי ובמאמצי השיקום, אם היא תסרב למלא את התחייבויותיה".
הפרשן הפוליטי אהד פרוואנה אמר שהוא פחות מודאג מן הוועדה עצמה, אך הוא "סקפטי לגבי מועצת השלום" משום שחבריה "אינם מקובלים על ההנהגה הפוליטית הפלסטינית או על הציבור". גם פרוואנה טען כי האינטרס הישראלי הוא להפוך את המינהל הזמני של טראמפ לקבוע ולהעתיק את הגוף המנהל גם "ליהודה ושומרון" מה שלדבריו "חוסם את השאיפה למדינה פלסטינית". "מבחינה כספית ופוליטית, הוועדה נשלטת בידי מועצת השלום, שבראשה עומד טראמפ וכוללת חברים שלא יסטו מהשגת יעדיה של ישראל", הוסיף.
המומחה לענייני ישראל אחמד פיאד אמר לניו ערב כי "ישראל אישרה את הקמת הוועדה כדי להיענות לדרישות טראמפ, תוך ידיעה ברורה שלא תהיה לכך השפעה ממשית על המציאות בשטח בעזה". פיאר אמר כי ישראל "תתייחס לוועדה כפי שהיא מתייחסת כיום לאו"ם ולארגוני סיוע זרים הפועלים בעזה".
מתוך הניו ערב מאת מוחמד סולימאן. לקריאת הכתבה המלאה.
2כיצד טראמפ ישנה את המזרח התיכון ב-2026?
במזרח התיכון, שובו של טראמפ לכהונתו השנייה "כבר נשא וימשיך לשאת השלכות משמעותיות", נכתב בטור דעה של חוקר המזרח התיכון פול סאלם, בנשיונל, עיתון יומי באנגלית שיוצא באיחוד האמירויות.
"נשיא ארה"ב פתח את השנה שעברה בביקור במפרץ, שביסס והעמיק את השותפויות עם וושינגטון. יחסים אלה, שבעבר נשענו בעיקר על החלפת אנרגיה בביטחון, התרחבו לכלול טכנולוגיות עתידיות של מחשוב ובינה מלאכותית, כמו גם השקעות רחבות היקף ומסדרונות סחר מבלי לוותר על מרכזיותם של ענייני האנרגיה המסורתיים", נכתב.
"במהלך אותו ביקור הכריז טראמפ על הסרת הסנקציות מעל סוריה ובהמשך אף נפגש עם הנשיא אחמד א-שרע. החלטה זו הפכה יותר מ-65 שנות עוינות אסטרטגית בין וושינגטון לדמשק, ועשויה לסייע להתחדשות הלבנט, ובכללו סוריה ולבנון", נכתב.
ביחס לישראל, "במשך רוב השנה העניק טראמפ לישראל חופש פעולה רחב לקדם את מדיניותה בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון, בסוריה ובתימן. אך הוא שינה גישה לאחר התקיפות הישראליות בדוחא בספטמבר", נכתב. לאורך שתי כהונות "טראמפ וצוותו שמרו על מדיניות פרו־ישראלית חזקה, אף שהוא ונתניהו מתנגשים לא פעם במשחקי אגו". כעת ניתן לצפות כי בשנה הקרובה "הדינמיקה בין הצדדים תושפע במידה רבה מהמרוץ לבחירות בישראל ומתוצאותיהן, שיתקיימו לפני אוקטובר".
לפני שההפגנות רחבות ההיקף באיראן השתלטו על הכותרות "הביט טראמפ לאחור על 2025 בשביעות רצון, כשהוא סבור כי 'סיים' את המלחמה בעזה, פגע קשות בתוכנית הגרעין של איראן, ביסס קשרים כלכליים רווחיים עם מדינות המפרץ ועודד את סוריה ולבנון להתקדם קדימה", נכתב. אולם, כעת אי אפשר לחזות מה הנשיא יעשה השנה - "הוא עצמו רואה במדיניות הלא צפויה שלו - נכס אסטרטגי".
"בסופו של דבר טראמפ עדיין רוצה הסכם, בתנאיו, עם איראן. בדומה לוונצואלה, ייתכן שאינו מעוניין בשינוי משטר, אלא בעידוד גורמים בתוך המערכת האיראנית להגיע איתו להסכם. האופן שבו יתפתחו יחסי ארה"ב-איראן השנה תלוי לא רק בהחלטותיו של טראמפ, אלא גם בהתפתחויות בתוך איראן ובהחלטות שתקבל הנהגה בטהרן הנתונה ללחצים הולכים וגוברים", נכתב.
בגזרת רצועת עזה טראמפ פתח את השנה החדשה בהכרזה על ועדה טכנוקרטית שתנהל את הרצועה, "במילים אחרות, נשיא ארה"ב רציני בכוונתו לממש את תוכנית השלום בת 20 הסעיפים, גם אם ישראל נרתעת".
"טראמפ הוא אדם של הפתעות מתמידות, ולכן כל ניסיון לחזות מה יעשה במזרח התיכון ב־12 החודשים הקרובים הוא משימה חסרת סיכוי. ובכל זאת ניתן לזהות קווי המשכיות: שמירה וחיזוק של יחסי ארה"ב-המפרץ; הפעלת לחץ מתמשך על איראן כדי להגיע להסכם בתנאיו - או לחלופין, להחליש ולבלום אותה משמעותית; שימור יחסים חזקים עם ישראל תוך לחץ לסיים את סבב הלחימה הנוכחי עם הפלסטינים ולהתקדם למשא ומתן ולעשיית שלום; עבודה עם טורקיה ומדינות נוספות למניעת עימות ישראלי־טורקי; עידוד הכוחות הדמוקרטיים הסוריים להשתלב בדמשק; ומניעת חזרת דאעש ואיראן לסוריה", נכתב לסיכום.
מתוך הנשיונל מאת פול סאלם. לקריאת הכתבה המלאה.
3כך הכלכלה האזורית תשתנה אם המשטר האיראני יפול
"עתידה של הרפובליקה האסלאמית עדיין אינו מוכרע, אך אם וכאשר יגיע שינוי, חזרתה של איראן למסחר העולמי תישא השלכות מרחיקות לכת על כלכלת האזור", פורסם באיראן אינטרנשיונל, ערוץ חדשות איראני המבקר את המשטר, בכתבה שסוקרת את ההשפעות הכלכליות על האזור במידה והמשטר האיראני יפול.
במידה ואיראן תקיים נורמליזציה עם המערב היא תהיה מסוגלת "לסחור, ללוות, לבטח מטענים ולקבל השקעות כמו כל כלכלה אחרת במעמד של הכנסה בינונית־גבוהה - והיא אף צפויה ליהנות מפוטנציאל עלייה משמעותי, נוכח העובדה שחלקים נרחבים מכלכלתה פעלו עד כה הרבה מתחת ליכולתם", נכתב. "יתרונותיה ברורים: קנה מידה בדמות שוק צרכני מקומי גדול; בסיס תעשייתי מגוון יחסית בקנה מידה אזורי; יכולות עמוקות בתחום האנרגיה והפטרוכימיה; ומיקום גיאוגרפי שיכול להפוך אותה לצומת טבעי המקשר בין המפרץ הפרסי, הקווקז, מרכז אסיה וטורקיה".
אחת המדינות שיהנו מנורמליזציה עם איראן היא טורקיה ש"בולטת כמנצחת הברורה ביותר בטווח הקצר משינוי כזה. הקרבה הגיאוגרפית, קישורי הכבישים ורשתות ההפצה הקיימות יאפשרו לחברות טורקיות לפעול במהירות, בעוד שחברות תעופה ומפעילי תיירות צפויים ליהנות מזינוק בנסיעות היוצאות מאיראן", נכתב. גם עיראק תרוויח "מערוצי תשלום פורמליים ומסחר אנרגיה צפוי יותר, מה שיקל על הלחץ על הדינר ויקטין עלויות עסקה".
במידה והמשטר האיראני יפול "איחוד האמירויות צפויה לאבד חלק משולי הרווח הגבוהים הכרוכים במסחר עוקף־סנקציות, אך להרוויח כפלטפורמה שבה מגויס, מובנה ובהמשך גם מושקע הון המיועד לאיראן".
עוד מדינה שעשויה לצאת נשכרת היא ישראל. "איראן מנורמלת תפחית את פרמיית הסיכון האזורית ואולי גם את עלויות האנרגיה, בעוד שחברות ישראליות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה ופתרונות מים וחקלאות, יוכלו להתחרות על חוזים בשוק גדול ולא מנוצל".
המפסידים הברורים יהיו "היצרנים ומוקדי סחר שנהנו בשקט מבידודה של איראן". ביניהם קטאר וכווית. "בגז, הדומיננטיות של קטאר בחוזי LNG באסיה עשויה לעמוד בלחץ כאשר השקעות וטכנולוגיה ישובו לחלקה של איראן במאגר דרום פארס, מה שעלול לצמצם כוח מיקוח ולהשפיע על התמחור לאורך זמן". כווית, "עלולה לגלות ששאיפות יקרות להפוך למוקד תעבורה מאבדות מכוחן אם שילובים של רכבות ונמלים בין עיראק לאיראן יציעו נתיבי סחר זולים יותר".
גם טורקיה עשויה להיפגע מכך. "טורקיה עשויה למכור בהיקף גדול לשוק האיראני בתחילה, אך עם הזמן מגזר יצור איראני מחודש עשוי להתחיל לדחוק מוצרים טורקיים משווקים סמוכים".
"איראן שפתוחה מחדש לא תוסיף רק משתתף נוסף לכלכלה האזורית; היא תשנה את מבנה השוק עצמו", נכתב.
מתוך האיראן אינטרנשיונל מאת מוחמד משין־צ'יאן. לקריאת הכתבה המלאה.