גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היום שאחרי נפילת חמינאי: כך תשתנה כלכלת המזה"ת בעידן החדש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם לגוף שינהל את עזה יש בכלל סיכוי להצליח, מה מתכנן נשיא ארה"ב למזרח התיכון בשנת 2026, ומה תהיה ההשפעה הכלכלית של נפילת המשטר האיראני • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"חוששים מההורים": בבריטניה מפסיקים לציין את יום השואה
הלו"ז של טראמפ בדאבוס נחשף: גרינלנד, עסקים והכרזה על מועצת השלום

1"בלי סמכות פוליטית": האם הגוף שינהל את עזה נידון לכישלון?

"ממשל פלסטיני טכנוקרטי חדש, שמונה בידי ארה"ב, מתואר על ידי אנליסטים כגוף חסר סמכות פוליטית, המתפקד בעיקר ככלי לניהול סיוע וענייני יום־יום, מה שמעורר שאלות לגבי עתידו", פורסם בניתוח של העיתונאי העזתי מוחמד סולימאן לניו ערב, אתר חדשות קטארי הממוקם בלונדון. הוועדה לניהול עזה (NCAG), שתפעל תחת מועצת השלום של טראמפ, "מונה 15 חברים והוכרזה כחלק משלב ב' של תוכנית הפסקת האש, שנועדה להוביל את עזה לאחר המלחמה".

החוקר הפלסטיני ג'יהאד חארב אמר לניו ערב כי הוועדה מוגבלת לעניינים אזרחיים בלבד. "יכולתה של הוועדה לשמור על ביטחון תהיה מוגבלת, משום שהגורם השולט בעזה הוא חמאס" והוסיף כי לוועדה אין בעצם סמכויות פוליטיות שיכולות לייצג את הפלסטינים בעזה או "לכונן יחסים בינלאומיים". "יש סיכונים משמעותיים בעצם הקמת הוועדה, משום שהיא אינה מציעה אופק פוליטי לפלסטינים בכלל", אמר. "אם הפלסטינים ימשיכו להיות מפולגים ולא יצליחו להוכיח יכולת להסכים על תוכנית פוליטית מאוחדת, הם עלולים לעבור ל'משטר נאמנות בינלאומי' במקום מימוש זכות ההגדרה העצמית".

חארב מפנה אצבע מאשימה כלפי ישראל וטוען כי היא תהיה הסיבה העיקרית לכישלון הוועדה של טראמפ - "המכשול הגדול ביותר להצלחת הוועדה בטיפול במשבר ההומניטרי ובמאמצי השיקום, אם היא תסרב למלא את התחייבויותיה".

הפרשן הפוליטי אהד פרוואנה אמר שהוא פחות מודאג מן הוועדה עצמה, אך הוא "סקפטי לגבי מועצת השלום" משום שחבריה "אינם מקובלים על ההנהגה הפוליטית הפלסטינית או על הציבור". גם פרוואנה טען כי האינטרס הישראלי הוא להפוך את המינהל הזמני של טראמפ לקבוע ולהעתיק את הגוף המנהל גם "ליהודה ושומרון" מה שלדבריו "חוסם את השאיפה למדינה פלסטינית". "מבחינה כספית ופוליטית, הוועדה נשלטת בידי מועצת השלום, שבראשה עומד טראמפ וכוללת חברים שלא יסטו מהשגת יעדיה של ישראל", הוסיף.

המומחה לענייני ישראל אחמד פיאד אמר לניו ערב כי "ישראל אישרה את הקמת הוועדה כדי להיענות לדרישות טראמפ, תוך ידיעה ברורה שלא תהיה לכך השפעה ממשית על המציאות בשטח בעזה". פיאר אמר כי ישראל "תתייחס לוועדה כפי שהיא מתייחסת כיום לאו"ם ולארגוני סיוע זרים הפועלים בעזה".

מתוך הניו ערב מאת מוחמד סולימאן. לקריאת הכתבה המלאה.

2כיצד טראמפ ישנה את המזרח התיכון ב-2026?

במזרח התיכון, שובו של טראמפ לכהונתו השנייה "כבר נשא וימשיך לשאת השלכות משמעותיות", נכתב בטור דעה של חוקר המזרח התיכון פול סאלם, בנשיונל, עיתון יומי באנגלית שיוצא באיחוד האמירויות.

"נשיא ארה"ב פתח את השנה שעברה בביקור במפרץ, שביסס והעמיק את השותפויות עם וושינגטון. יחסים אלה, שבעבר נשענו בעיקר על החלפת אנרגיה בביטחון, התרחבו לכלול טכנולוגיות עתידיות של מחשוב ובינה מלאכותית, כמו גם השקעות רחבות היקף ומסדרונות סחר מבלי לוותר על מרכזיותם של ענייני האנרגיה המסורתיים", נכתב.

"במהלך אותו ביקור הכריז טראמפ על הסרת הסנקציות מעל סוריה ובהמשך אף נפגש עם הנשיא אחמד א-שרע. החלטה זו הפכה יותר מ-65 שנות עוינות אסטרטגית בין וושינגטון לדמשק, ועשויה לסייע להתחדשות הלבנט, ובכללו סוריה ולבנון", נכתב.

ביחס לישראל, "במשך רוב השנה העניק טראמפ לישראל חופש פעולה רחב לקדם את מדיניותה בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון, בסוריה ובתימן. אך הוא שינה גישה לאחר התקיפות הישראליות בדוחא בספטמבר", נכתב. לאורך שתי כהונות "טראמפ וצוותו שמרו על מדיניות פרו־ישראלית חזקה, אף שהוא ונתניהו מתנגשים לא פעם במשחקי אגו". כעת ניתן לצפות כי בשנה הקרובה "הדינמיקה בין הצדדים תושפע במידה רבה מהמרוץ לבחירות בישראל ומתוצאותיהן, שיתקיימו לפני אוקטובר".

לפני שההפגנות רחבות ההיקף באיראן השתלטו על הכותרות "הביט טראמפ לאחור על 2025 בשביעות רצון, כשהוא סבור כי 'סיים' את המלחמה בעזה, פגע קשות בתוכנית הגרעין של איראן, ביסס קשרים כלכליים רווחיים עם מדינות המפרץ ועודד את סוריה ולבנון להתקדם קדימה", נכתב. אולם, כעת אי אפשר לחזות מה הנשיא יעשה השנה - "הוא עצמו רואה במדיניות הלא צפויה שלו - נכס אסטרטגי".

"בסופו של דבר טראמפ עדיין רוצה הסכם, בתנאיו, עם איראן. בדומה לוונצואלה, ייתכן שאינו מעוניין בשינוי משטר, אלא בעידוד גורמים בתוך המערכת האיראנית להגיע איתו להסכם. האופן שבו יתפתחו יחסי ארה"ב-איראן השנה תלוי לא רק בהחלטותיו של טראמפ, אלא גם בהתפתחויות בתוך איראן ובהחלטות שתקבל הנהגה בטהרן הנתונה ללחצים הולכים וגוברים", נכתב.

בגזרת רצועת עזה טראמפ פתח את השנה החדשה בהכרזה על ועדה טכנוקרטית שתנהל את הרצועה, "במילים אחרות, נשיא ארה"ב רציני בכוונתו לממש את תוכנית השלום בת 20 הסעיפים, גם אם ישראל נרתעת".

"טראמפ הוא אדם של הפתעות מתמידות, ולכן כל ניסיון לחזות מה יעשה במזרח התיכון ב־12 החודשים הקרובים הוא משימה חסרת סיכוי. ובכל זאת ניתן לזהות קווי המשכיות: שמירה וחיזוק של יחסי ארה"ב-המפרץ; הפעלת לחץ מתמשך על איראן כדי להגיע להסכם בתנאיו - או לחלופין, להחליש ולבלום אותה משמעותית; שימור יחסים חזקים עם ישראל תוך לחץ לסיים את סבב הלחימה הנוכחי עם הפלסטינים ולהתקדם למשא ומתן ולעשיית שלום; עבודה עם טורקיה ומדינות נוספות למניעת עימות ישראלי־טורקי; עידוד הכוחות הדמוקרטיים הסוריים להשתלב בדמשק; ומניעת חזרת דאעש ואיראן לסוריה", נכתב לסיכום.

מתוך הנשיונל מאת פול סאלם. לקריאת הכתבה המלאה.

3כך הכלכלה האזורית תשתנה אם המשטר האיראני יפול

"עתידה של הרפובליקה האסלאמית עדיין אינו מוכרע, אך אם וכאשר יגיע שינוי, חזרתה של איראן למסחר העולמי תישא השלכות מרחיקות לכת על כלכלת האזור", פורסם באיראן אינטרנשיונל, ערוץ חדשות איראני המבקר את המשטר, בכתבה שסוקרת את ההשפעות הכלכליות על האזור במידה והמשטר האיראני יפול.

במידה ואיראן תקיים נורמליזציה עם המערב היא תהיה מסוגלת "לסחור, ללוות, לבטח מטענים ולקבל השקעות כמו כל כלכלה אחרת במעמד של הכנסה בינונית־גבוהה - והיא אף צפויה ליהנות מפוטנציאל עלייה משמעותי, נוכח העובדה שחלקים נרחבים מכלכלתה פעלו עד כה הרבה מתחת ליכולתם", נכתב. "יתרונותיה ברורים: קנה מידה בדמות שוק צרכני מקומי גדול; בסיס תעשייתי מגוון יחסית בקנה מידה אזורי; יכולות עמוקות בתחום האנרגיה והפטרוכימיה; ומיקום גיאוגרפי שיכול להפוך אותה לצומת טבעי המקשר בין המפרץ הפרסי, הקווקז, מרכז אסיה וטורקיה".

אחת המדינות שיהנו מנורמליזציה עם איראן היא טורקיה ש"בולטת כמנצחת הברורה ביותר בטווח הקצר משינוי כזה. הקרבה הגיאוגרפית, קישורי הכבישים ורשתות ההפצה הקיימות יאפשרו לחברות טורקיות לפעול במהירות, בעוד שחברות תעופה ומפעילי תיירות צפויים ליהנות מזינוק בנסיעות היוצאות מאיראן", נכתב. גם עיראק תרוויח "מערוצי תשלום פורמליים ומסחר אנרגיה צפוי יותר, מה שיקל על הלחץ על הדינר ויקטין עלויות עסקה".

במידה והמשטר האיראני יפול "איחוד האמירויות צפויה לאבד חלק משולי הרווח הגבוהים הכרוכים במסחר עוקף־סנקציות, אך להרוויח כפלטפורמה שבה מגויס, מובנה ובהמשך גם מושקע הון המיועד לאיראן".

עוד מדינה שעשויה לצאת נשכרת היא ישראל. "איראן מנורמלת תפחית את פרמיית הסיכון האזורית ואולי גם את עלויות האנרגיה, בעוד שחברות ישראליות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה ופתרונות מים וחקלאות, יוכלו להתחרות על חוזים בשוק גדול ולא מנוצל".

המפסידים הברורים יהיו "היצרנים ומוקדי סחר שנהנו בשקט מבידודה של איראן". ביניהם קטאר וכווית. "בגז, הדומיננטיות של קטאר בחוזי LNG באסיה עשויה לעמוד בלחץ כאשר השקעות וטכנולוגיה ישובו לחלקה של איראן במאגר דרום פארס, מה שעלול לצמצם כוח מיקוח ולהשפיע על התמחור לאורך זמן". כווית, "עלולה לגלות ששאיפות יקרות להפוך למוקד תעבורה מאבדות מכוחן אם שילובים של רכבות ונמלים בין עיראק לאיראן יציעו נתיבי סחר זולים יותר".

גם טורקיה עשויה להיפגע מכך. "טורקיה עשויה למכור בהיקף גדול לשוק האיראני בתחילה, אך עם הזמן מגזר יצור איראני מחודש עשוי להתחיל לדחוק מוצרים טורקיים משווקים סמוכים".

"איראן שפתוחה מחדש לא תוסיף רק משתתף נוסף לכלכלה האזורית; היא תשנה את מבנה השוק עצמו", נכתב.

מתוך האיראן אינטרנשיונל מאת מוחמד משין־צ'יאן. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

"לא מחפש הרפתקאות וסיכונים": מי הוא צביקה לביא מחקירת מידע הפנים בארית

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

אחרי ביטול המכסים של הנשיא טראמפ: הסיבה שבישראל מרוצים

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן