ביפן, אחד השווקים היציבים בעולם נרשמה היום טלטלה. התשואה על אג״ח ממשלת יפן ל־40 שנה זינקה לשיא היסטורי, על רקע חששות המשקיעים שקיצוץ מוצע במס המכירות על מזון עלול להרע את מצבה הפיסקלי של המדינה.
● מלחמת היין ופרשת גרינלנד: טראמפ מחריף את הטון מול אירופה, והשווקים מגיבים
המכירות בשוק האג״ח היפני, בשווי של 7.6 טריליון דולר, החלו באיטיות, מה שהתחיל כיום רגיל ושגרתי בדסקים המסחר בטוקיו, הפך במהרה למה שתיארו כמה משתתפי שוק כמפגש המסחר הכאוטי ביותר שזוכרים לאחרונה. בעוד שהחששות לגבי המצב הפיסקלי של יפן התבשלו במשך שבועות, הם פרצו לפתע בצהריים של יום שלישי, ללא התרעה מוקדמת - והקפיצו את התשואות של חלק מהאג״ח לשיאים.
התשואה הארוכה עלתה ל־4.213%, הרמה הגבוהה ביותר מאז הונפקה לראשונה אג"ח ל-40 שנה בשנת 2007. גם התשואות הקצרות יותר טיפסו בחדות: התשואה על אג״ח ל־10 שנים עלתה ביותר מ־10 נקודות בסיס ל־2.38%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 1999, ואילו התשואה ל־20 שנה קפצה בכ־22 נקודות בסיס ל־3.47%.
גל המכירות הגיע יום לאחר שראש ממשלת יפן, סנאאה טאקאיצ'י, הודיעה כי בכוונתה לפזר את הפרלמנט ביום שישי וללכת לבחירות בזק ב־8 בפברואר, מהלך שצפוי להציב את המדיניות הכלכלית במרכז מערכת הבחירות.
״זה בעצם השוק שמגלם רגע בסגנון ליז טראס ביפן״, אמר מסהיקו לו, אסטרטג בכיר בתחום האג״ח הקונצרני ב־State Street Investment Management.
הזינוק בתשואות ל־40 שנה היה החד ביותר מאז התקופה שלאחר מתקפת המכסים של "יום השחרור" של הנשיא דונלד טראמפ באפריל אשתקד. מאז שטאקאיצ’י נכנסה לתפקיד באוקטובר, התשואות ל־20 ול־40 שנה עלו בכ־80 נקודות בסיס.
שרת האוצר מנסה להרגיע
שרת האוצר של יפן, סצוקי קטאיאמה, קראה למשתתפי השוק להירגע: ״מאז אוקטובר האחרון, המדיניות הפיסקלית שלנו הייתה באופן עקבי אחראית ובת־קיימא, לא מרחיבה, והנתונים מראים זאת בבירור,״ אמרה קטאיאמה בראיון לבלומברג בשולי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ.
קטאיאמה הצביעה על כך שליפן יש כיום את רמת התלות הנמוכה ביותר בהנפקות חוב מזה 30 שנה, עלייה בהכנסות ממסים והגירעון הפיסקלי הקטן ביותר מבין מדינות ה־G7, כראיות התומכות בעמדת הממשלה שלפיה מדיניותה הפיסקלית אחראית ובת־קיימא.
״הייתי רוצה שכולם בשוק יירגעו,״ אמרה.
טאקאיצ'י הכריזה רשמית בשבוע שעבר על בחירות מוקדמות ל־8 בפברואר, במטרה לחזק את הרוב הדחוק של קואליציית השלטון בראשות מפלגת הליברל־דמוקרטים. ראשת הממשלה התחייבה להשעות את מס המכירה על מזון ומשקאות למשך שנתיים אם תזכה במנדט מחודש לקואליציה החדשה שלה. לפי משרד האוצר היפני, המהלך יעלה כ־5 טריליון ין (כ־31.6 מיליארד דולר) בשנה.
כל עוד טאקאיצ'י לא תסביר כיצד בכוונתה לכסות את הגירעון בלי להסתמך על הנפקת אג״ח נוספות למימון הגירעון, השווקים צפויים להישאר דרוכים, כאשר משקיעים חוששים מהנטל האדיר ממילא של החוב הלאומי של יפן.
״אין מקור מימון ברור להפחתת מס הצריכה, והשווקים מצפים שהיא תמומן באמצעות הנפקת אג״ח ממשלתיות״, אמר יוקי פוקומוטו, חוקר פיננסי בכיר במכון המחקר NLI.
״שוק האג״ח הוא למעשה הקנרית במכרה הפחם״, הוסיף פוקומוטו, וציין כי ״קשה לראות תרחיש שבו קניית אג״ח בכלל הגיונית״.
כדי להרגיע עוד יותר את המשקיעים, אמרה קטאיאמה כי מנכ״לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, הביעה הערכה חיובית לעמדה הפיסקלית של יפן בפגישתן בוושינגטון בשבוע שעבר. לדבריה, הבכירה בקרן אמרה כי הממשלה מקפידה לשים דגש רב על קיימות פיסקלית בכל צעד שהיא נוקטת.
כשנשאלה אם תפנה לבנק המרכזי של יפן בבקשה להגדיל את רכישות האג״ח המתוכננות במסגרת פעולה שנקבעה ליום רביעי, השיבה קטאיאמה כי אילו הממשלה הייתה מגבשת תגובה רשמית למהלכים האחרונים בשווקים, היא לא הייתה נמצאת בדאבוס.
