גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

עגבניות / צילום: Shutterstock
עגבניות / צילום: Shutterstock

הכותב הוא יועץ אסטרטגי, כלכלי-תכנוני ושיווקי בתכנון אורבני, בנדל"ן ובמסחר

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

השנים האחרונות הוכיחו שישראל צריכה לחדש את גידול המזון שלה בעצמה - וגם את מרחבי הייצור של מוצרי המזון. כשמחירי המזון שוברים שיאים, ואחרי שהמלחמה הזכירה את תלותה של ישראל גם ביבוא מזון, מתחדד הצורך לחשוב אחרת על החקלאות - ועל הנדל"ן והלוגיסטיקה שתומכים בה.

סמוטריץ' חתם: מכסות יבוא הגבינות הקשות יורחבו בכ-70%
"הסל של המדינה"? סימני השאלה שעולים מהתוכנית של ברקת

סל המזון הישראלי יקר בכ-25% מהממוצע במדינות ה-OCED. רק בשנת 2024 עלו מחירי כלל מוצרי המזון בישראל בכ-6%, והפירות והירקות עלו ב-12%-10%. כתוצאה מכך, לחלק מהמשפחות בישראל לא מתאפשר לצרוך כנדרש מזון בריא.

לא ניתן להתעלם מכך שקיימים בעיות מבניות, בהן עלויות ייצור וכוח-אדם גבוהות, היעדר תשתיות ושרשרת הפצה יקרה. אך דווקא המצב הנוכחי מדגיש את חשיבותה של עצמאות ייצור המזון, שתעניק לא רק ביטחון תזונתי, אלא גם כלכלי.

ישראל נעה לעבר חקלאות מבוססת ידע וטכנולוגיה, שבה ענפי אגרו-טק ופוד-טק עם מאות חברות והשקעות של מעל מיליארד דולר בשנה יוצרים תשתית לייצור מקומי חכם, יציב ומניב. כאן מצוי מנוע הצמיחה הבא של המשק הישראלי.

בעניין של תכנון לאומי

ההתייקרות בישראל שוברת שיאים גם ביחס לעולם. מרבית מדינות ה-OECD כבר רושמות בלימה באינפלציית המזון, אך בישראל המחירים ממשיכים לעלות "ללא תקרה", כתוצאה מתלות גוברת ביבוא, מחסור בעובדים, עלות קרקע גבוהה, מערכת הפצה יקרה והיעדר רגולציה.

התוצאה היא שישראל ממוקמת ראשונה בטבלת יוקר המזון במדינות המפותחות. סל פירות וירקות בסיסי בישראל יקר בכ-40% מהממוצע האירופי, ובלתי נגיש עבור חלקים נרחבים מהציבור. זהו לא רק נתון כלכלי, אלא גם סוגיה של ביטחון תזונתי.

הבנייה לחקלאות "דורכת במקום" לאורך השנים. נתוני התחלות הבנייה לחקלאות מצביעים על עלייה מסוימת בשנים האחרונות, אך עדיין בהיקף מצומצם ביחס לצרכים הלאומיים. זאת לצד נתוני ערך התפוקה החקלאית השנתית של כ-40 מיליארד שקל, ובעלייה מינורית לאורך השנים האחרונות.

עיקר ההשקעות מופנות אל חממות חכמות, משקים משפחתיים חדשים, מתקני מים ומבני עיבוד ראשוני - יותר חדשנות ופחות תעשייה מסורתית. יחד עם זאת, במרבית האזורים מדובר בפרויקטים נקודתיים, שהם לא חלק מתכנון מרחבי כולל.

במטרה להפוך את ישראל ליצרנית מזון עצמאית, נדרשת מדיניות המשלבת תכנון כלכלי ותכנוני אזורי. כלומר, ריכוז ייצור, עיבוד, אחסון והפצה במוקדים משולבים - אזורי תעשייה חקלאית, שווקי איכרים אזוריים (Farm To Table) ומרכזי שירות חקלאי מתקדמים. זו אינה רק שאלה של פריון חקלאי - זו שאלה של תכנון לאומי.

עצמאות ייצור מזון היא צורך של ביטחון לאומי. המלחמה המחישה עד כמה הביטחון התזונתי הוא חלק בלתי נפרד מהחוסן הלאומי. חסימות נתיבי היבוא לישראל, עיכובים ביבוא ואי-ודאות בשרשראות האספקה חשפו פער עמוק בין צריכת המזון לבין יכולת הייצור המקומית.

מדינות רבות כבר הפנימו זאת ומקדמות אסטרטגיות לאומיות לייצור מזון מקומי - ממדינות אירופה ועד איחוד האמירויות. בישראל, הצורך בעצמאות ייצור מזון איננו רק אידאולוגי, כי אם כלכלי. כל אחוז נוסף של ייצור מקומי מפחית חשיפה לתנודות בשערי המטבע, בשינוע ובמחירי היבוא, ומקטין את הפער בין יוקר המחיה לבין היכולת של הצרכן לממן תזונה בסיסית.

לפתח את התעשייה

לאן מומלץ להתפתח במוצרים ובענפים אסטרטגיים? הכיוון ברור: לפתח ייצור מקומי בתחומים שבהם לישראל קיים יתרון תחרותי ו/או ביקוש מבני. ראשית, ירקות ופירות טריים בעלי ערך תזונתי גבוה יפתחו את גידולי בוטיק וענפי גידול עונתיים, שייעודם גם ליצוא.

שנית, חקלאות אורגנית ובת-קיימא היא תחום הנמצא בצמיחה מואצת. לפי נתוני משרד החקלאות, החקלאות האורגנית מהווה כ-1% מהשטחים החקלאיים בישראל בלבד, אך היעד הוא להגיע ל-10% עד שנת 2035. הפנייה לגידול אורגני אינה עניין סביבתי בלבד, אלא גם כלכלי: מדובר בשוק המוערך במאות מיליארדי אירו בעולם, והוא צומח מדי שנה בקצב דו-ספרתי.

שלישית, יש לפתח תעשיית עיבוד ואחסון אזורית - מרכזים ייעודיים לאריזה, שימור, הקפאה וקירור, שיאפשרו רציפות בשרשרת המזון ויקטינו את התלות במרכז הארץ. הביקוש למתקני קירור ולוגיסטיקה חקלאית נמצא בעלייה חדה, אך בעוד היקף השטח הלוגיסטי בישראל כמעט הוכפל בעשור האחרון, מתקני קירור ייעודיים למזון טרי מהווים פחות מ-15% ממנו.

במהלך השנים 2024-2025 נרשמה קפיצה בביקוש למרכזי קירור ומיון באזורי חקלאות ובקרבת נמלים וצירי תחבורה ראשיים. חברות המזון, הרשתות והמפיצים מחפשים מרכזים אזוריים עם מערכות קירור חכמות, ניהול אנרגטי מתקדם וחיסכון תפעולי, ומזהים את הענף כמרחב השקעה חדשני, המהווה שילוב בין תשתית פיזית ופתרונות טכנולוגיים. בכך הופך הקירור ממערך תפעולי לענף נדל"ן בפני עצמו, הצפוי להוות מנוע צמיחה משמעותי בשנים הקרובות.

צריך לקחת בחשבון גם את גידול האוכלוסייה כמנוע ביקוש מרכזי. עד שנת 2035 האוכלוסייה בישראל תגיע לכ-12 מיליון נפש. המשמעות היא עלייה בצריכה במזון ובתשתיות. כל תושב נוסף מגדיל את הביקוש למוצרים טריים ולשירותי הפצה, אך בו-זמנית מעמיק את הפער בין הצרכים לבין ההיצע המקומי.

אם ישראל לא תגדיל את היקף הייצור והעיבוד המקומי, היא תמצא את עצמה מייבאת מזון במחירים הולכים וגדלים. הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך.

חיבור לטכנולוגיה

בעשור האחרון מתרחש בישראל חיבור מואץ בין חקלאות, מזון ובריאות לבין טכנולוגיה מתקדמת. החקלאות הופכת לאגרו-טק - ענף הנשען על בינה מלאכותית, רובוטיקה, חיישנים ודאטה לניהול מדויק של יבולים, השקיה ודישון.

לצד זאת צומח תחום הפוד-טק, המתמקד בחדשנות תעשייתית ובייצור חלבונים אלטרנטיביים, מזון מתורבת ומערכות עיבוד חכמות. במקביל, תחום ההלת'-טק מייצר זיקה ישירה בין מזון לבריאות - תזונה מותאמת אישית, מזון פונקציונלי ותוספי תזונה מבוססי מדע.

בישראל מתקיימת כלכלה חדשה של מזון ובריאות, שבה תעשיית המזון אינה רק ייצור, אלא גם מערכת ידע, מחקר והשקעה. ההשלכות הכלכליות ברורות: גידול חד בביקוש לשטחי מחקר ופיתוח, למרכזי ייצור ולוגיסטיקה מתקדמים ולמיזמים אזוריים שמשלבים בין חדשנות חקלאית, עיבוד מזון ובריאות הציבור. זאת לצד יצוא של טכנולוגיות חדשניות שמביאות בשורה מחוץ לישראל.

השילוב בין התייקרות מתמשכת, צורך בביטחון מזון, גידול אוכלוסייה והיעדר תשתיות מותאמות מחייב מעבר מחשיבה סקטוריאלית לחשיבה מערכתית. תכנון ארוך-טווח ואסטרטגי של מרחבי ייצור, תעשייה ולוגיסטיקה יאפשר לא רק להוזיל את יוקר המחיה, אלא גם לבנות מנועי צמיחה חדשים לפריפריה.

עצמאות מזון היא גם עצמאות כלכלית - ושתי המטרות הללו יושגו רק בסינרגיה חכמה שבין תכנון, השקעה וייעוץ שמבין את השווקים.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?