גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

The Giant Leap ו-The Pale Blue Data Point: מצפה לנו הרפתקה שם בחוץ

יום אחד, אולי, יוכלו בני האדם לחיות בעולמות אחרים ● חלק מהמצדדים באפשרות טוענים כי הישארות על כוכב לכת אחד בלבד היא מתכון לאסון

הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images
הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images

למה שמישהו ירצה לחיות על מאדים? הרי, כפי שיודו אפילו האוהדים המושבעים של רעיון ההתיישבות על מאדים, זה יהיה כמו לחיות לנצח בקניון (במקרה הטוב). אך מבחינת קיילב שארף, אסטרוביולוג במינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א), העתיד של התיישבות בחלל כתוב בכוכבים. חיים צצו, באופן קסום, על כדור הארץ; הם נעשו אינטליגנטיים והחלו לחקור את העולמות סביבם. מכאן שרק הגיוני, כותב שארף בספרו "The Giant Leap" ("הזינוק הענק), שחיים אלה יתפשטו לאחר מכן דרך החלל באופן שהוא מכנה "תפוצה" גדולה, כאילו בני אדם היו זרעים או נבגים הנישאים באוויר.

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם
אם השנה המטורפת גרמה לכם לפספס: 5 ספרי מקור מעולים מ-2025

כדי לשכנע בכדאיותה של תוכנית כזו, שארף לוקח אותנו למסע מרתק של חקר האנושות בחלל עד כה, סוקר בקצרה את ההיסטוריה של מנועי הרקטות ואת הבעיות של מכניקת המסלולים, מספר על האודיסאות הגדולות של הגשושיות מרינר וויאג'ר, על משימות אפולו, ועל ההסטה המוצלחת של האסטרואיד דימורפוס על ידי כלי טיס רובוטי בשנת 2022. פעולה זו, מציין המחבר, ציינה את הרגע ההיסטורי שבו המין שלנו למד "לעצב מחדש באופן מכוון ומשמעותי את צורתו ואת מיקומו הטבעי של החומר במערכת השמש".

מחיר שנוכל לשלם

שארף מצליח להסביר מצוין קני מידה בלתי נתפשים. דמיינו, הוא אומר, שאתם רוצים לשלוח אטב נייר לכוכב השכן שלנו, פרוקסימה קנטאורי. אם הייתם מנסים לעשות זאת באמצעות רקטות כימיות רגילות, הייתה נדרשת כמות דלק גדולה בהרבה מכל המסה ביקום הנראה. הוא גם מציע כמה תובנות מפתיעות אך משכנעות. עלינו לחשוב על מאדים, הוא טוען, ככוכב הלכת הראשון "המאוכלס על ידי מכונות", בהתחשב בכך שהוא כבר ביתם של הגשושיות (Orbiters) והרוברים ששלחנו לשם. "אלה תושבי המאדים החדשים הראשונים מזה מיליארד שנים לפחות", הוא מציין, "והם אינם ביולוגיים; הם רובוטיים".

ייתכן אפילו, מסביר שארף, שבני אדם יחיו בספינות אוויר ענקיות בחלקים העליונים של האטמוספירה של נוגה. בשכבות התחתונות יותר, החום והלחץ של כוכב הלכת הלא ידידותי הזה נעשים בלתי נסבלים. עם זאת, עשויה שוב להתעורר השאלה: מי ירצה בכך? ומה נוכל ללמוד מכך שלא נוכל לגלות באמצעות רובוטים? אחד מן השליחים הרובוטיים שלנו, Voyager 1, כבר עזב את מערכת השמש ועדיין שולח הודעות הביתה על מסעו.

בין הטיעונים ששארף מעלה לטובת שליחת בני אדם לכוכבי לכת אחרים, נמצאת ההנחה שהדבר יקדם תגליות מדעיות, יעזור לנו להבין "דו-קיום בין אדם למכונה" ואולי ישפר את צורות הממשל של האנושות. יש בהחלט סיכון קיומי בהישארותנו על כדור הארץ. שלא באשמתנו, אנו עלולים להיפגע מאסטרואיד שישמיד את החיים בכוכב הלכת או מהתפרצות של סערות סולאריות או קרינה שיאיימוה על ציוויליזציה - הרבה לפני שכוכב הלכת שלנו ייבלע באופן בלתי נמנע על ידי השמש. לנוכח חלופות כאלה, החיים בקניון עשויים להיראות כמו מחיר שנוכל לשלם.

לקחת דוגמה מדולפינים

בשנת 1584, ג'ורדנו ברונו, פילוסוף ונזיר איטלקי, שיער שייתכנו כוכבי לכת אחרים המקיפים כוכבים רחוקים. אסטרונומים בהחלט מצאו אלפי כוכבי לכת חיצוניים כאלה מאז שנות ה-90, יעדים אחרים שאליהם אנו עשויים "להיות מופצים". אבל מי או מה נפגוש שם? לעומת שארף, הממוקד מאוד באדם, הספר "The Pale Blue Data Point" ("נקודת נתונים כחולה חיוורת"), מאת ג'ון וויליס, פרופ' לאסטרונומיה באוניברסיטת ויקטוריה, שואל מה אנו יכולים להסיק בנוגע לחיים מחוץ לכדור הארץ מהדוגמה של כוכב הלכת ומערכת השמש שלנו.

וויליס מספר פרטים רבים על מסע החקר שלנו בשכונה הקוסמית, אך מתמקד דווקא במקומות שייתכן שכבר יש בהם חיים שטרם גילינו. ספרו מסביר בצורה מבריקה את הפרטים הטכניים של אסטרונומיה ושל חקר חלל רובוטי, לרבות משימות לצורך איסוף דגימות של אסטרואידים, והגילוי של אוקיינוסים תת-קרקעיים עצומים בירחים הקפואים של צדק ושבתאי. אך הוא גם רוצה להראות כיצד נראה המדע שלו "בשטח", ולכן לוקח את הקורא עמו להרי האנדים כדי להתפעל מטלסקופי תצפית גדולים, למרוקו כדי לסרוק את המדבר אחר מטאוריטים, ואל סיפון ספינה המשתמשת בצוללות כדי לחקור נביעות וולקניות חמות בעומק רב בקרקעית האוקיינוס.

"לו אריה היה יכול לדבר", כתב פעם לודוויג ויטגנשטיין, "לא היינו יכולים להבין אותו", משום שמחשבותיו וחוויותיו כאריה היו פשוט זרות לנו מדי. מה, אם כן, בנוגע לחייזר? בתרחישי מדע בדיוני של מגע ראשון עם חוצנים, בני אדם בדרך כלל מבססים שפה משותפת ראשונית באמצעות מתמטיקה, כדי להוכיח שאנו מכירים את ספרות פאי וכן הלאה. אבל מה אם זו הנחה שאננה מדי? אולי עדיף שניקח דוגמה ממשהו שאנחנו מכירים, טוען וויליס: דולפינים, אחרי הכול, הם מאוד אינטליגנטיים ומפטפטים ללא הרף. אם איננו יכולים להבין את שפתם, איך נוכל לקוות להבין חוצנים?

זהו הטיעון הבסיסי של וויליס: ככל שנלמד יותר על כדור הארץ - "נקודת הנתונים הכחולה-חיוורת" היחידה שיש לנו כמקור למידע על כוכב לכת שבו חיים בהחלט נוצרו - כך נהיה כשירים יותר לזהות סימני חיים במקומות אחרים.

הוא מתלהב ממכשירים חדשים, כמו "הטלסקופ הגדול במיוחד" בצ'ילה ו"מערך הקילומטר הרבוע" בדרום אפריקה ובאוסטרליה (מיזם רב־ממשלתי לבניית רדיו־טלסקופ), שעשויים לאפשר לנו לחקור את האטמוספירות של כוכבי לכת מרוחקים בחיפוש אחר חתימות ביולוגיות. משימות רובר עתידיות עשויות למצוא מאובנים מיקרוביאליים בסלע המאדים - מהסוג שוויליס מחפש באזורים מרוחקים באוסטרליה - שכן גם מאדים היה פעם חם ולח. "מדע האסטרוביולוגיה", טוען וויליס, "מתקרב במהירות לרגע המגע הראשון שלו עם חיים זרים". זו טענה מעניינת אם היא נכונה, אך הוא אינו מביא ראיות לכך שהרגע הזה אכן קרוב.

מי יחפש חוצנים?

בעוד ששארף משתוקק לעזוב את הפלנטה, וויליס ישמח להשאיר לרובוטים את העבודה המפרכת של חיפוש אחר חוצנים. הוא נרגש, למשל, מעתיד שבו "נעשה ג'יימס קמרון (במאי הקולנוע וחוקר המצולות) על מלא" ונשלח צוללת אוטונומית אל תוך "ים אירופה", אחד מכמעט 100 הירחים של צדק. ומדוע לא? אחרי הכול, כך אנו חוקרים כיום את מעמקי האוקיינוסים של כדור הארץ, מבלי לסכן צוללנים אנושיים.

בתיאורו המשמח של החיים על סיפון ספינה מדעית השולחת רובוטים תת-ימיים למעמקים, וויליס מסביר כיצד צורות החיים המוזרות ביותר משגשגות שם למטה, וייתכן שגם מחוץ לכדור הארץ: יש שם "סרטנים לבנים כרוחות רפאים", "חסילונים חסרי עיניים" ותולעי צינור ענקיות שיכולות לצמוח לאורך של יותר משני מטרים, אף שאין להן פיות או מעיים אלא "גן פנימי תלוי" של חיידקים המסנתזים מזון. גם אלה חיים, רק לא כפי שאנחנו מכירים אותם.

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר