גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

The Giant Leap ו-The Pale Blue Data Point: מצפה לנו הרפתקה שם בחוץ

יום אחד, אולי, יוכלו בני האדם לחיות בעולמות אחרים ● חלק מהמצדדים באפשרות טוענים כי הישארות על כוכב לכת אחד בלבד היא מתכון לאסון

הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images
הרובר הגדול והמתקדם ביותר של נאס''א נוחת במאדים. חוקר גיאולוגיה ומחפש סימני חיים, יולי 2020 / צילום: Reuters, NASA/Cover Images

למה שמישהו ירצה לחיות על מאדים? הרי, כפי שיודו אפילו האוהדים המושבעים של רעיון ההתיישבות על מאדים, זה יהיה כמו לחיות לנצח בקניון (במקרה הטוב). אך מבחינת קיילב שארף, אסטרוביולוג במינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (נאס"א), העתיד של התיישבות בחלל כתוב בכוכבים. חיים צצו, באופן קסום, על כדור הארץ; הם נעשו אינטליגנטיים והחלו לחקור את העולמות סביבם. מכאן שרק הגיוני, כותב שארף בספרו "The Giant Leap" ("הזינוק הענק), שחיים אלה יתפשטו לאחר מכן דרך החלל באופן שהוא מכנה "תפוצה" גדולה, כאילו בני אדם היו זרעים או נבגים הנישאים באוויר.

כל הכיעור וכל היופי שבעולם מתנקזים לרחוב אחד בהארלם
אם השנה המטורפת גרמה לכם לפספס: 5 ספרי מקור מעולים מ-2025

כדי לשכנע בכדאיותה של תוכנית כזו, שארף לוקח אותנו למסע מרתק של חקר האנושות בחלל עד כה, סוקר בקצרה את ההיסטוריה של מנועי הרקטות ואת הבעיות של מכניקת המסלולים, מספר על האודיסאות הגדולות של הגשושיות מרינר וויאג'ר, על משימות אפולו, ועל ההסטה המוצלחת של האסטרואיד דימורפוס על ידי כלי טיס רובוטי בשנת 2022. פעולה זו, מציין המחבר, ציינה את הרגע ההיסטורי שבו המין שלנו למד "לעצב מחדש באופן מכוון ומשמעותי את צורתו ואת מיקומו הטבעי של החומר במערכת השמש".

מחיר שנוכל לשלם

שארף מצליח להסביר מצוין קני מידה בלתי נתפשים. דמיינו, הוא אומר, שאתם רוצים לשלוח אטב נייר לכוכב השכן שלנו, פרוקסימה קנטאורי. אם הייתם מנסים לעשות זאת באמצעות רקטות כימיות רגילות, הייתה נדרשת כמות דלק גדולה בהרבה מכל המסה ביקום הנראה. הוא גם מציע כמה תובנות מפתיעות אך משכנעות. עלינו לחשוב על מאדים, הוא טוען, ככוכב הלכת הראשון "המאוכלס על ידי מכונות", בהתחשב בכך שהוא כבר ביתם של הגשושיות (Orbiters) והרוברים ששלחנו לשם. "אלה תושבי המאדים החדשים הראשונים מזה מיליארד שנים לפחות", הוא מציין, "והם אינם ביולוגיים; הם רובוטיים".

ייתכן אפילו, מסביר שארף, שבני אדם יחיו בספינות אוויר ענקיות בחלקים העליונים של האטמוספירה של נוגה. בשכבות התחתונות יותר, החום והלחץ של כוכב הלכת הלא ידידותי הזה נעשים בלתי נסבלים. עם זאת, עשויה שוב להתעורר השאלה: מי ירצה בכך? ומה נוכל ללמוד מכך שלא נוכל לגלות באמצעות רובוטים? אחד מן השליחים הרובוטיים שלנו, Voyager 1, כבר עזב את מערכת השמש ועדיין שולח הודעות הביתה על מסעו.

בין הטיעונים ששארף מעלה לטובת שליחת בני אדם לכוכבי לכת אחרים, נמצאת ההנחה שהדבר יקדם תגליות מדעיות, יעזור לנו להבין "דו-קיום בין אדם למכונה" ואולי ישפר את צורות הממשל של האנושות. יש בהחלט סיכון קיומי בהישארותנו על כדור הארץ. שלא באשמתנו, אנו עלולים להיפגע מאסטרואיד שישמיד את החיים בכוכב הלכת או מהתפרצות של סערות סולאריות או קרינה שיאיימוה על ציוויליזציה - הרבה לפני שכוכב הלכת שלנו ייבלע באופן בלתי נמנע על ידי השמש. לנוכח חלופות כאלה, החיים בקניון עשויים להיראות כמו מחיר שנוכל לשלם.

לקחת דוגמה מדולפינים

בשנת 1584, ג'ורדנו ברונו, פילוסוף ונזיר איטלקי, שיער שייתכנו כוכבי לכת אחרים המקיפים כוכבים רחוקים. אסטרונומים בהחלט מצאו אלפי כוכבי לכת חיצוניים כאלה מאז שנות ה-90, יעדים אחרים שאליהם אנו עשויים "להיות מופצים". אבל מי או מה נפגוש שם? לעומת שארף, הממוקד מאוד באדם, הספר "The Pale Blue Data Point" ("נקודת נתונים כחולה חיוורת"), מאת ג'ון וויליס, פרופ' לאסטרונומיה באוניברסיטת ויקטוריה, שואל מה אנו יכולים להסיק בנוגע לחיים מחוץ לכדור הארץ מהדוגמה של כוכב הלכת ומערכת השמש שלנו.

וויליס מספר פרטים רבים על מסע החקר שלנו בשכונה הקוסמית, אך מתמקד דווקא במקומות שייתכן שכבר יש בהם חיים שטרם גילינו. ספרו מסביר בצורה מבריקה את הפרטים הטכניים של אסטרונומיה ושל חקר חלל רובוטי, לרבות משימות לצורך איסוף דגימות של אסטרואידים, והגילוי של אוקיינוסים תת-קרקעיים עצומים בירחים הקפואים של צדק ושבתאי. אך הוא גם רוצה להראות כיצד נראה המדע שלו "בשטח", ולכן לוקח את הקורא עמו להרי האנדים כדי להתפעל מטלסקופי תצפית גדולים, למרוקו כדי לסרוק את המדבר אחר מטאוריטים, ואל סיפון ספינה המשתמשת בצוללות כדי לחקור נביעות וולקניות חמות בעומק רב בקרקעית האוקיינוס.

"לו אריה היה יכול לדבר", כתב פעם לודוויג ויטגנשטיין, "לא היינו יכולים להבין אותו", משום שמחשבותיו וחוויותיו כאריה היו פשוט זרות לנו מדי. מה, אם כן, בנוגע לחייזר? בתרחישי מדע בדיוני של מגע ראשון עם חוצנים, בני אדם בדרך כלל מבססים שפה משותפת ראשונית באמצעות מתמטיקה, כדי להוכיח שאנו מכירים את ספרות פאי וכן הלאה. אבל מה אם זו הנחה שאננה מדי? אולי עדיף שניקח דוגמה ממשהו שאנחנו מכירים, טוען וויליס: דולפינים, אחרי הכול, הם מאוד אינטליגנטיים ומפטפטים ללא הרף. אם איננו יכולים להבין את שפתם, איך נוכל לקוות להבין חוצנים?

זהו הטיעון הבסיסי של וויליס: ככל שנלמד יותר על כדור הארץ - "נקודת הנתונים הכחולה-חיוורת" היחידה שיש לנו כמקור למידע על כוכב לכת שבו חיים בהחלט נוצרו - כך נהיה כשירים יותר לזהות סימני חיים במקומות אחרים.

הוא מתלהב ממכשירים חדשים, כמו "הטלסקופ הגדול במיוחד" בצ'ילה ו"מערך הקילומטר הרבוע" בדרום אפריקה ובאוסטרליה (מיזם רב־ממשלתי לבניית רדיו־טלסקופ), שעשויים לאפשר לנו לחקור את האטמוספירות של כוכבי לכת מרוחקים בחיפוש אחר חתימות ביולוגיות. משימות רובר עתידיות עשויות למצוא מאובנים מיקרוביאליים בסלע המאדים - מהסוג שוויליס מחפש באזורים מרוחקים באוסטרליה - שכן גם מאדים היה פעם חם ולח. "מדע האסטרוביולוגיה", טוען וויליס, "מתקרב במהירות לרגע המגע הראשון שלו עם חיים זרים". זו טענה מעניינת אם היא נכונה, אך הוא אינו מביא ראיות לכך שהרגע הזה אכן קרוב.

מי יחפש חוצנים?

בעוד ששארף משתוקק לעזוב את הפלנטה, וויליס ישמח להשאיר לרובוטים את העבודה המפרכת של חיפוש אחר חוצנים. הוא נרגש, למשל, מעתיד שבו "נעשה ג'יימס קמרון (במאי הקולנוע וחוקר המצולות) על מלא" ונשלח צוללת אוטונומית אל תוך "ים אירופה", אחד מכמעט 100 הירחים של צדק. ומדוע לא? אחרי הכול, כך אנו חוקרים כיום את מעמקי האוקיינוסים של כדור הארץ, מבלי לסכן צוללנים אנושיים.

בתיאורו המשמח של החיים על סיפון ספינה מדעית השולחת רובוטים תת-ימיים למעמקים, וויליס מסביר כיצד צורות החיים המוזרות ביותר משגשגות שם למטה, וייתכן שגם מחוץ לכדור הארץ: יש שם "סרטנים לבנים כרוחות רפאים", "חסילונים חסרי עיניים" ותולעי צינור ענקיות שיכולות לצמוח לאורך של יותר משני מטרים, אף שאין להן פיות או מעיים אלא "גן פנימי תלוי" של חיידקים המסנתזים מזון. גם אלה חיים, רק לא כפי שאנחנו מכירים אותם.

עוד כתבות

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

טראמפ: מקווים שנגיע לעסקה עם איראן. אם לא נשיג עסקה - נראה מה יקרה

הנשיא אמר כי נתן דד-ליין לאיראן: "רק הם יודעים אותו" • "יש לנו הרבה ספינות שנעות לכיוון איראן כרגע, זה יהיה נחמד אם לא נצטרך להשתמש בהן", אמר • דיווח בניו יורק טיימס: טראמפ שוקל אפשרויות תקיפה נרחבות בהרבה נגד איראן - בהן גם פשיטות קומנדו על אתרי הגרעין • עוד על פי הדיווח, ישראל דוחפת לכך שארה"ב תצטרף אליה למתקפה משותפת על מערך הטילים הבליסטיים ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ־20 שנה לא הייתה פריצת דרך בטיפול בכאב כרוני. האם זה עומד להשתנות?

תרופה אחת שנמצאת בניסויים קליניים מתקדמים כבר הוכרזה כזן חדש לגמרי של משכך כאבים ● האם היא תעשה לשוק הכאב הכרוני מה שעשו תרופות ההרזיה לשוק הטיפול בהשמנה? ומה הסיכוי שהבשורה האמיתית תגיע דווקא מישראל? ● מומחים לכאב מספרים על המוצרים החדשים שבדרך וגם מה יכול לעזור בלי לקחת תרופות

טסלה מודל 3 RWD לונג ריינג' / צילום: יח''צ

טסלה 3 החדשה: טווח הנסיעה השתפר, ומה לגבי המחיר?

טסלה מודל 3 המחודש מציג טווח מרשים, קפיצה באיכות הייצור והתנהגות שלא תבייש מכונית ספורט ● שמרנות בהנדסת האנוש והאבזור פוגעת בתחרותיות שלו

צילומים: AP- Alex Brandon, Ahn Young-joon, Chung Sung-Jun

לא רק איראן: האיום החדש של טראמפ על מדינה במזרח התיכון

לאחר ניסוי מוצלח צפון קוריאה מציגה תוכניות לחיזוק ההרתעה הגרעינית • טראמפ שולח איום חריג לעיראק • והגברת הראשונה של דרום קוריאה בדרך ל־20 חודשי מאסר • זום גלובלי, מדור חדש

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● המתיחות בין ארה"ב לאיראן מגיעה לשיא עם השלמת פריסת הכוחות האמריקאים במזרח התיכון ● מומחים משרטטים כיצד יושפעו שוק ההון בישראל ושער הדולר־שקל ● ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "ייתכנו שערי חליפין הרבה יותר נמוכים ממה שראינו עד עכשיו"

דוחא, קטאר / צילום: ap, Alex Brandon

המדינה המפתיעה שהחליטה לנקום באיראן על מתקפת טילים

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

בג"צ: ICL תשלם קנס של 16 מיליון על מחסור בסולר לחירום, פחות מהקנס המקורי

הקנס מהווה תקדים חשוב עבור רשות החשמל, ששואפת להרתיע מפני אי החזקת סולר לחירום, ששימש רק היום בתקלה במספר אסדות גז ● לאחר פשרה, איי.סי.אל תשלם קנס, אך הופחתו ממנו 18%

צלפית מיחידת הלוחמות הכורדיות בסוריה / צילום: Reuters, Thomas Noonan / Hans Lucas

נפט, בגידה אמריקאית וצמות גזורות: מאחורי קריסת המובלעת הכורדית בסוריה

לאחר עשור של שותפות, ארה"ב מאמצת את התפיסה כי תפקיד הכורדים בסוריה הסתיים ומאפשרת לטורקיה ולבעלי בריתה להשתלט על מזרח הפרת ● המשמעות: מעבר רובן של עתודות הנפט הסורי לידי משטר חסות של ארדואן, וחיסול יחידות הלוחמות שהכניעו את דאעש

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

סלייס: ביהמ"ש דחה את עתירת גולדברג נגד הזרמת 71 מיליון שקל

הממונה על שוק ההון דרש מבעל השליטה בחברת הגמל להזרים את הסכום לצורך כיסוי הגרעון והשלמת ההון העצמי ● גולדברג התנגד, אך ביהמ"ש דחה את טענותיו. באי כוחו של גולדברג: "פסק הדין כולל קביעות שגויות"

החל משבוע הבא: עליית מחירים בארומה / צילום: יח''צ

ארומה מעלה מחירים: כמה תשלמו על קפה ומאפה?

כשנה בלבד לאחר העלאת המחירים הקודמת: החל מ־3 בפברואר תעדכן רשת ארומה את מחירי חלק מהמאפים ומשקאות הקפה ● קפוצ’ינו קטן בתל אביב יעלה 14 שקל, דיל קפה ומאפה יעלה 27 שקל, ומספר מצומצם של מוצרים יתייקרו בשיעורים חדים של עד 50%

סיור בשוק הכרמל / צילום: שלומי יוסף

כיצד תשתיות במרכזי ערים נדרשות להתמודד עם המציאות המשתנה


משתתפי כנס תשתיות לעתיד של גלובס, זכו לסיור עירוני שיצא מאזור הבורסה והתקדם ברגל דרך רחוב גרוזנברג, נחלת בנימין ועד לשוק הכרמל ● הסיור הדגיש עד כמה קיים הצורך לאזן בין שיפור איכות החיים והתשתיות, לבין שמירה על הצביון, הפעילות והמורכבות שמגדירות את העיר עצמה

אילוסטרציה: shutterstock

פתיחת שנה חזקה במיוחד למסלולי המניות בשוק החיסכון; ב-S&P 500 נרשמה תשואה שלילית

ינואר צפוי להיות מוצלח במיוחד לחוסכים בגמל ובפנסיה במסלול הכללי והמנייתי ● אך אלה שהשקיעו במדד S&P 500 צפויות להציג תשואה שלילית בשל חולשת הדולר מול השקל

צילומים: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט, יעל טל

שר הכלכלה מציע עוד פיקוח מיותר, הפעם על מצות

ברקת רוצה עוד מחיר מפוקח ● בסופר-פארם הגזימו עם הקמפיין ● ותרומת כליה, מלבד המצווה הראויה, חוסכת הון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

השף בר צנגר / צילום: אסף קרלה

ממול ים בגיל 9, דרך פריז ובחזרה ליפו: כך נולד השף המבטיח בעיר

השף של ג'יארדינו, מתמודד בולט ב"משחקי השף", הוא פריק של חומרי גלם, ובדרך להיות אחד האנשים המעניינים בשיח הקולינרי הישראלי

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

אימפריית ה-X מתאחדת: האם זה המהלך שיזניק את SpaceX לשווי של 1.5 טריליון דולר?

מהלך תאגידי חריג עשוי לאחד בין חברת החלל הפרטית של אילון מאסק לבין טסלה או חברת הבינה המלאכותית xAI ● המהלך הוא חלק מחשיבה רחבה על ארגון מחדש של האימפריה העסקית של מאסק, כך לפי בלומברג

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

אפל מכה את התחזיות ומציגה מכירות שיא של מכשירי האייפון

הכנסות החברה היו 143.8 מיליארד דולר והרווח היה 2.84 דולר למניה, מעל לצפי ● הציגה תוצאות חזקות במיוחד בסין, כולל טייוואן והונג קונג שזינקו באזור ב-38% ● הכנסות אפל ממכירות האייפון הגיעו לשיא כל הזמנים של 85.3 מיליארד דולר ברבעון, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ● המניה עולה במסחר המאוחר

אפל / צילום: ap, Kathy Willens

אפל רוכשת חברת בינה מלאכותית ישראלית בכ־2 מיליארד דולר

חברת אפל רכשה את הסטארט-אפ הישראלי בעסקה המוערכת בכ־2 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של הפייננשל טיימס ● Q.ai, שפיתחה טכנולוגיות מתקדמות לניתוח תקשורת והדמיה באמצעות למידת מכונה, מנוהלת בידי אביעד מייזלס, ובעברו חברה נוספת שנרכשה על ידי אפל- PrimeSense

אדן שוחט - קרן '' אלף '' / צילום: איל יצהר

התגלית ברשם החברות, ההימור, ו"תחרות היופי": מאחורי ההשקעה בחברה הישראלית שנמכרה לאפל

מייסדי Q.ai יצאו לסיבוב גיוס ענק של 200 מיליון דולר שנכשל, לכן שכרו בית השקעות וחיפשו רוכשת, ומצאו ● אדן שוחט, שותף מנהל בקרן אלף שהימר פעם נגד מייזלס המייסד והפעם השקיע בחברה: "הוא הדבר האמיתי, הפעם לא הימרתי נגדו"

סיור באלנבי בעקבות כנס תשתיות לעתיד של גלובס / צילום: כפיר זיו

"רחוב אלנבי לא בתקופה הכי זוהרת שלו": כך משפיעות עבודות התשתית על תל אביב

משתתפי כנס תשתיות לעתיד של גלובס, זכו לסיור ברחוב אלנבי בתל אביב, שהציג את האתגרים הנגרמים מהעבודות על רשת הרכבות הקלות והמטרו ● הסיור הדגיש את הצורך לאזן בין שיפור איכות החיים והתשתיות, לבין שמירה על הצביון, הפעילות והמורכבות שמגדירות את העיר עצמה

מתוך קמפיין הפועלים / צילום: צילום מסך

הדאבל הראשון לשנת 2026: בנק הפועלים אחראי לפרסומת הזכורה והאהובה ביותר

בשבוע שעבר התברגה הפרסומת של הפועלים בכיכובן של ליאת הר לב והילה קורח כזכורה ביותר, והשבוע היא גם האהובה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● חברות התקשורת yes ו–HOT ממשיכות לככב עם הפרסומות לקידום HBO MAX