גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock
באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

בזיכרון הישראלי הקצרצר שלנו, לא רבים זוכרים את הבריחה מתל אביב, שנמשכה עד סוף שנות ה־80 של האלף הקודם. כמות ההגירה השלילית נטו הייתה כמעט בלתי נתפסת: האוכלוסייה בעיר צנחה מאז סוף שנות ה־60 בכ־20% - הכי רחוק מדימוי "העיר ללא הפסקה" שכולם נוהרים אליה. אבל הלקח החשוב מאותן שנים הוא שהשינוי שהגיע היה רחוק מהסטריאוטיפ על החלום הנדל"ני הישראלי.

הצפון מתעורר: הסכם מימון ב-91 מיליון שקל לפרויקט בקריית שמונה
עיר מעל האיילון: התוכניות להקמת מתחמי התחבורה החדשים בגוש דן

אם כבר, התשוקה ל"בית עם גינה" היא זו שהבריחה את התושבים לערי לוויין, והזניקה מקומות כמו רמת השרון ואפילו מערב ראשון לציון. ואז הם חזרו - בעיקר כי תל אביב נזכרה שהיא עיר; כזו שבה גם בני המאיון והאלפיון העליון מוכנים להצטופף עם עוד עשרות דיירים, בתנאי שלמטה, ברחוב ובמרחק הליכה, הם ימצאו כל מה שבן אדם צריך.

התחלתי בתל אביב רק בגלל הניגוד המשווע, והצורך לחזור ולהתריע על המתרחש בבאר שבע. זאת על רקע נתונים חדשים שפורסמו השבוע, שהראו ברמת המקרו את מה שכל מי שמתגורר בעיר מרגיש ביום־יום: "הפתרונות" של קובעי המדיניות אולי עובדים, אבל הם פשוט שגויים מהיסוד.

האנומליה של בירת הנגב

שימו לב לנתון הבא: ב־2019, 69.7% מהבניינים בבירת הנגב היו צמודי קרקע - יחידה אחת או שתיים על כל מגרש. שבע שנים לאחר מכן, ב־2025, בזמן שכל הערים הגדולות בישראל התנהלו הפוך, שיעור צמודי הקרקע בבאר שבע כבר עמד על 70.7%. זאת למרות הבנייה המאסיבית בעיר באותן שנים (תוספת של כ־1,500 בניינים), ואולי בעצם דווקא בגללה.

לכאורה זה מינורי, אבל כך עובד תכנון: המגמה היא החשובה, והיא זו שמבהילה. בתל אביב, לשם השוואה, צמודי הקרקע מהווים נתח של 25.2% לעומת 25.6% לפני שבע שנים; ירושלים ירדה מ־28.2% ל־27.3%, וחיפה הצטמצמה מ־19.5% ל־18.7%.

המגמות ברורות: באר שבע אינה מנסה להיות עיר, אלא לוחצת ודוחקת להציע פתרון פרברי לתל אביב. אלא שאם בפרבור עסקינן: למה להגיע לעיר מתוסבכת כל כך, במקום לאחד מעשרות היישובים הקהילתיים המקיפים אותה?

זה כבר מזמן לא סוד שהמלך עירום. רק בסוף השנה האחרונה נכשל מכרז ל־613 צמודי קרקע ב־14 מתחמים שונים בשכונת רקפות בבאר שבע. אף קבלן לא הרים את הכפפה והגיש הצעה, אפילו לא במחירי המינימום. זוהי אותה שכונה חדשה בצפון העיר שראש העירייה, רוביק דנילוביץ', התאמץ לשכנע לאשרה - הכל כדי שהתושבים לא יברחו ליישובים כמו להבים ועומר. מתוך 4,150 יחידות דיור בשכונה, 1,360 הן בשיטת "בנה ביתך" ועוד 1,230 הן צמודי קרקע קבלניים. גם בדצמבר 2024, נרשמו זוכים ל־42% מהמגרשים בלבד - 295 צמודי קרקע מתוך 707 שהוצעו.

בסופו של דבר, הבתים הללו הרי ייבנו. המדינה תוריד מעט את עלות הפיתוח, עלויות המימון יצטמצמו עם ירידת הריבית, הקבלנים ירכשו את המגרשים והישראלים יבואו - גם אם לאט מהמצופה. אלא שגם אז, קשה יהיה לראות בכך בשורה לבאר שבע.

רחוב ללא עיניים

תחשבו על תחושת הביטחון, אולי הבעיה הקרדינלית ביותר כרגע בעיר. חלמתם על בית עם גינה, אבל זה לא ממש מרגיע כשהבן או הבת צריכים לחזור בערב מתנועת הנוער דרך רחובות השכונה. ג'יין ג'ייקובס היא זו שטבעה את הביטוי "עיניים ברחוב" (Eyes on the Street): בעיר צפופה תמיד יהיה מישהו במרפסת או בבית הקפה; בשכונת וילות, הרבה פחות.

אז שייקחו אוטובוס? גם שירותי התחבורה הציבורית לעולם לא יוכלו להיות יעילים בשכונה הפרוסה על שטח עצום כל כך. השכונה והעיר דנות את עצמן לפקקים נצחיים, אלא אם מישהו יחליט לסבסד את התחבורה הציבורית, ללא היגיון כלכלי. בפועל, כל תושב נזקק לרכב פרטי, וכל הורה הופך לנהג מונית. לך תזכור שפעם חלמתם שבית עם גינה זו איכות חיים.

ולא לגמרי בשוליים - עדיין לא השתחררנו מהתפיסה שצפיפות היא דבר שלילי. אולי בגלל המטען הלשוני של המילה, היא משדרת דוחק ורעש, בעוד שמבחינה תכנונית וכלכלית היא המפתח לעיר משגשגת. לא מעט מחקרים שהוכיחו כי חיים בעיר גדולה וצפופה מעלים את פריון העבודה והשכר של העובדים בכ־25%. מדובר בתועלות כמו שוק עבודה מגוון, חילופי רעיונות מהירים, חדשנות, ואפילו האפשרות להגיע לעבודה ברגל או באופניים, בלי להיתקע פעם אחר פעם בפקקים.

כוכבי השבוע

מצוין: רשות התחרות מפחידה - בלי להוציא מילה

דלק ישראל הודיעה השבוע כי היא מתקרבת לרכישת חברת הסלולר הוט מובייל, לאחר שגברה על הצעתה של פלאפון המתחרה. דלק קיבלה מהמוכרת, חברת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי, בלעדיות ל־60 יום כדי להשלים את בדיקת הנאותות.

הפרט המעניין הוא המחיר: דלק הציעה 1.88 מיליארד שקל - זאת מול 2.3 מיליארד שקל בהצעת פלאפון. מדובר בפער של יותר מ־400 מיליון שקל.

דווקא כשהבון־טון הוא לרדת על הרגולטור, קיבלנו השבוע דוגמה לכך שלפעמים כוחו נוכח וברור - אפילו בלי לעשות כלום. החשש שרשות התחרות תבלום את המיזוג בין פלאפון (המחזיקה ב־22% מהשוק) להוט מובייל (15%), שכנע ככל הנראה את המוכרת שעדיף להתקדם לעסקה בטוחה, גם אם היא משתלמת הרבה פחות. ועל הדרך, הצרכן הישראלי אמור להרוויח תחרות חזקה הרבה יותר.

בלתי מספיק: התזכורת העצובה מהפקרות הפעוטונים

הטרגדיה השבוע בירושלים, שגבתה את חייהם של שני תינוקות, היא עוד תזכורת עצובה עד כמה הצורך במשילות ובהרתעה הוא בגדר פיקוח נפש. החוק היבש הסדיר כבר מזמן את התנהלות המעונות: כל מסגרת שבה שוהים שבעה פעוטות לפחות מחויבת ברישיון, והיעדרו הוא עבירה פלילית שעלולה להסתיים במאסר ובקנס. במקביל, התקנות קבעו במפורש את היחס המספרי בין הילדים למטפלות, את השטח המינימלי לכל מעון ואת חובת התקנת המצלמות.

הבעיה היא שחוק לחוד ומציאות לחוד, ושעד שקורה אסון - שום דבר לא זז. למעשה, גם כשמתרחש אסון, לכל היותר נבדק המתרחש באותו הרחוב, והחיים התקשורתיים של כל טרגדיה נמשכים רק עד האסון הבא. כשמדובר בהפקרות הפעוטונים, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלממשלה נוח לעצום עין; להסדיר את התחום ולמצוא לילדים מקום חוקי זהו מהלך מסובך ויקר פי כמה.

עוד כתבות

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; מדד הבנקים קפץ, הדולר מתחזק

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ות"א 90 ירד ב-0.6% ● מדד הבנקים על ב-1.4% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן בלטו בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר