גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המספרים שמוכיחים שהמדינה התמכרה להכנסות ממסים על הרכב הפרטי

כ־12% מסך גביית המסים ב־2024 הגיעו מתחום הרכב ● הבלו בישראל היה גבוה ב־41% מהממוצע של כלל מדינות ה־OECD ● צ'רי ולנדרובר הודיעו על תחילת היצוא של FREELANDER ● טסלה נערכת לשיווק סייברטראק בישראל ● ו-MG משיקה קרוס־אובר פלאג־אין גדול ● השבוע בענף הרכב

ההכנסות ממיסוי רכב שברו שיאים ב-2024 / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock
ההכנסות ממיסוי רכב שברו שיאים ב-2024 / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילום: shutterstock

הכנסות המדינה ממסים על רכישת רכב ועל שימוש שברו בשנת 2024 שיא היסטורי והסתכמו בכ־53.3 מיליארד שקל, כ־12% מסך גביית המסים באותה שנה. כך עולה מהניתוח של הכלכלן הראשי באוצר לדוח הכנסות המדינה.

מאחורי היחלשות המומנטום של הטרנד החם בשוק הרכב
המחיר התחרותי יספיק? בדקנו את רכב הפרימיום של סאייק ועליבאבא

הסעיף המרכזי בגבייה מתחום הרכב היה ההכנסות מבלו על דלק, שהסתכמו בכ־23.7 מיליארד שקל ב־2024. הדוח מעריך כי "הזינוק בהכנסות ממיסוי דלקים בשנת 2024 מהווה חריגה, ככל הנראה זמנית", שנבעה ממספר אירועים נקודתיים. יצוין כי על פי נתונים ראשוניים של הכנסות המדינה בשנת 2025, שפורסמו בינואר 2026 - הגבייה מבלו הדלק המשיכה לעלות גם בשנה שעברה ואף שברה את השיא של 2024 עם 25.5 מיליארד שקל.

הניתוח של הכלכלן הראשי חושף כי בשנת 2024 הבלו המוטל על בנזין בישראל עמד על 0.93 דולר לליטר, נתון שמציב את ישראל במקום השני מקרב כלל מדינות ה־OECD. רק הבלו בליטא היה גבוה יותר באותה שנה עם 1.06 דולר לליטר. על פי אותם נתונים הבלו בישראל ב־2024 היה גבוה ב־41% מהממוצע של כלל מדינות ה־OECD ובכ־38% מהממוצע של 27 המדינות האירופיות.

למרות זאת, נטען בניתוח של האוצר כי כי "המס השולי בשימוש ברכב בישראל, שמשתקף בגובה הבלו, אינו משקף באופן מלא את העלויות החיצוניות של השימוש ברכבים, כאשר העלות העיקרית היא הגודש". יצוין כי תחת נימוק זה האוצר ממשיך לקדם את תוכנית "אגרת הגודש" בכניסה לערים הגדולות.

הפסד מס בגלל הרכב החשמלי

הכלכלן הראשי גם מדגיש את הצורך ביישום "מס הנסועה" על כלי רכב חשמליים, שאמור היה להיכנס לתוקף ב־2026, אולם טרם אושר על ידי הכנסת. על פי הדוח, "המעבר מרכבי בנזין לכלי רכב חשמליים הקטין את גביית מס הבלו על בנזין בשנת 2024 בכ־0.6 מיליארד שקל, בשנים הבאות ההפסד השנתי צפוי לגדול ובשנת 2034 הוא יעמוד על כ־6.2 מיליארד שקל במחירי 2024".

הניתוח צופה כי מס הנסועה על רכב חשמלי יפצה את המדינה חלקית על "הפסד ההכנסות", שנובע מהמעבר לרכב חשמלי, שאינו צורך בנזין. ההכנסות ממס הנסועה צפויות הגיע ל־3.5 מיליארד שקל בשנה בשנת 2030. עם זאת התחזית על אובדן ההכנסות למדינה - לא לוקחת בחשבון את הנסיגה החדה במכירות כלי רכב חשמליים בשנת 2025. זאת נבעה בין השאר מהעלאת מס הקנייה עליהם ומעבר מהיר של השוק לרכבי פלאג־אין, שעדיין צורכים בנזין.

עוד על פי הניתוח, מס הקנייה על רכישת כלי רכב חדשים וחלקי חילוף תרם באותה בשנה 15.7 מיליארד שקל להכנסות ממיסוי רכב, עוד שיא היסטורי. המכס על כלי רכב, שמוטל על רכב שמיובא ממדינות שאינן חתומות על הסכם סחר עם ישראל, הסתכם ב־2024 בכמיליארד שקל, זינוק חד שמקורו בעלייה החדה ביבוא כלי רכב מסין.

האגרות, בעיקר אגרות רישוי שנתיות, תרמו באותה שנה 5.3 מיליארד שקל להכנסות ואילו המע"מ על בלו הדלק, מס קנייה ומכס, הסתכם ב־6.9 מיליארד שקל.

יצוין כי הניתוח אינו כולל את מס שווי השימוש החודשי, שאותו משלמים כ־300 אלף מקבלי רכב צמוד בישראל. ההכנסות ממס זה, שנמצאות בסעיף מס הכנסה, מוערכות בכ־5 מיליארד שקל בשנה. לפיכך סך הגבייה הכולל מתחום הרכב נע סביב 60 מיליארד שקל.

הכלכלן מציין את רמת המינוע הנמוכה היחסית בישראל, כ־414 כלי רכב לכל אלף תושבים, שממקמת את ישראל במקום ה־34 מתוך 36 מדינות ה־OECD ומציין כי "מבדיקת הקשר בין התוצר לנפש במונחי כוח קנייה במדינות ה־OECD לרמת המינוע, נמצא כי ישנו קשר חיובי בין המשתנים. על פי קשר זה בהינתן התוצר לנפש בישראל, רמת המינוע הייתה אמורה להיות גבוהה יותר מרמת המינוע בפועל, וייתכן שאחת הסיבות לכך היא מיסוי גבוה על רכישת רכב בישראל". 

MG משיקה קרוס־אובר פלאג־אין גדול, במחיר שובר שוק

חברת לובינסקי השיקה השבוע בישראל את הקרוס־אובר פלאג־אין הגדול MG S9 עם מקום לעד שבעה נוסעים בשלוש שורות מושבים. אורכו של הרכב 4.98 מ', גובהו 1.78 מ' ובסיס הגלגלים שלו באורך 2.91 מ'. כאשר כל המושבים מאוישים עדיין נותר נפח מטען של כ־322 ליטר.

קרוס־אובר, פלאג־אין S9 של MG / צילום: יח''צ

לרכב הנעת פלאג־אין, שמשלבת מנוע בנזין 1.5 ליטר המשמש כגנרטור לטעינת הסוללה תוך כדי נסיעה, מנוע חשמלי וסוללה של 24.7 קילוואט־שעה - שמספקת טווח נסיעה חשמלי של עד 100 ק"מ ב־WLTP. ההספק המשולב הוא 231 כ"ס. הרכב מוצע בשתי רמות גימור ואבזור, כאשר כבר גרסת הבסיס כוללת חישוקי 20 אינץ', חלון גג עם כיסוי נגלל, מושבים חשמליים ועוד. בגרסה הבכירה ריפוד עור, מושבים עם עיסוי ועוד. המחירים נעים בין כ־190 ל־200 אלף שקל, זול משמעותית מהמתחרים הסינים הישירים בעלי ממדים דומים.

טסלה נערכת לשיווק הטנדר החשמלי סייברטראק, בישראל

טסלה השיקה באתר הישראלי עמוד ייעודי לטנדר החשמלי הייחודי "סייברטראק", שעד כה לא שווק אצלנו רשמית. החברה עדיין לא מאפשרת הזמנות ולא פרסמה מחיר, אם כי על פי הערכות הוא ינוע סביב 800־900 אלף שקל אחרי מסים. בשלב הראשון, מציגה החברה באתר מפרטים של שתי גרסאות, AWD שהיא גרסת הבסיס עם 600 כ"ס וטווח של עד 547 ק"מ ב־WLTP ו־Cyberbeast - גרסת הקצה, עם 3 מנועים בהספק 845 כ"ס וטווח של עד כ־515 ק"מ ב־WLTP. הרכב עשוי מפלדת אל־חלד והוא שווק עד היום רשמית רק בארצות הברית ודרום קוריאה.

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

במקביל, טסלה מאפשרת כעת להזמין גרסת הביצועים הבכירה של הקרוס־אובר החשמלי מודל Y. המכונית מצוידת בשני מנועים בהספק משולב של 627 כ"ס ומסוגלת להאיץ מאפס ל־100 קמ"ש ב־3.8 שניות, סוללה של 82 קילוואט־שעה מספקת טווח של עד 580 ק"מ ב־WLTP - תוספת של כ־65 ק"מ לעומת המודל הקודם. לרכב בולמי זעזועים נשלטים אלקטרונית עם אפשרות בחירה של הנהג במספר מצבים, חישוקי 21 אינץ', מערכת בלימה משודרגת ועוד. המחיר בישראל מתחיל בכ־337 אלף שקל.

מותג רכבי השטח FREELANDER בדרך אלינו

חברת צ'רי וקבוצת לנדרובר הודיעו השבוע על תחילת היצוא של מותג רכבי השטח החדש FREELANDER. המותג, שמפותח במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך בין שתי קבוצות הרכב, מבוסס על פלטפורמות ומכללי הנעה של צ'רי הסינית וגם יוצר בסין. הוא יכלול בעיקר רכבי כביש־שטח, עם יכולות שטח ועם הנעה חשמלית או פלאג־אין, אולם ימוצב כמותג עצמאי, נפרד מזה של לנדרובר, עם רשת הפצה עצמאית לפחות בחלק מהשווקים.

כלי הרכב המדוברים צפויים להיות יקרים יותר מהמותגים העצמאיים של צ'רי, אולם זולים מהמקובל בלנדרובר, עם מחירים שיתחילו בסין בסביבות 42 אלף דולר. בשלב הראשון יחל היצוא של כלי הרכב למזרח התיכון כאשר ב־2027 הם צפויים להגיע גם לאירופה ולישראל. עדיין לא ברור מי ייבא את כלי הרכב לכאן.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

קריאת תיגר על האו"ם: מה עומד מאחורי יוזמת מועצת השלום של טראמפ?

נשיא ארה"ב הגיע השנה לדאבוס כדי להכריז על עצמו, פעם נוספת, כמעצב-העל של הסדר העולמי החדש, ולעגן זאת במסגרת מוסד חדש שייסד - "מועצת השלום" ● אילו מדינות יצטרפו למועצת השלום, כיצד היא תפעל, והאם מדובר בניסיון אמיתי לייצר מנגנון חדש לפתרון סכסוכים - או בעוד מהלך של טראמפ לעקוף את המוסדות הקיימים?

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

אילון מאסק ומייקל אולירי / צילום: ap

כאשר אילון מאסק כיוון את המתקפות שלו נגד מייקל אולירי, המנכ"ל האירי ידע בדיוק מה לעשות

קרב מקוון בין מנכ"לי SpaceX וריינאייר הפך לשיעור כיצד להרוויח כסף מסכסוך מתוקשר

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי-אור אברבך מסיים את תפקידו

לי-אור אברבך, סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, הודיע על סיום תפקידו ועל מעבר לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט ● היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

30 מיליון שקל: לאומי פרטנרס גרף רווח על מימוש מניות טראלייט

הבנק נותר עדיין עם החזקה של 11% בחברת האנרגיה המתחדשת ● לו היה מוכר את כל מניותיו היה מורווח כ-100 מיליון שקל על השקעתו בה

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

ההתנצלות והמימון: מה באמת תרמו האמריקאים לכיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בת"א ננעלה בעליות, ת"א 35 בשיא; מניות הביטוח זינקו ב-3.5%

מדד ת"א 90 זינק ב-1.5% ● מניית הבורסה לני"ע זינקה לאחר שדיווחה מו"מ למכירת פעילות המדדים שלה לגוף זר ● אבי לוי, בעל השליטה בחברת להב, הופך לבעל עניין בחברת חג'ג' אירופה ● השקל התחזק היום ועומד על 3.14 שקלים לדולר

מגדל פרישמן 46 בת''א / צילום: תמר מצפי

100 אלף שקל בחודש: תושב החוץ ששכר דירה במגדל בפרישמן-דיזנגוף

מדובר בדירה המשתרעת על פני קומה שלמה בשטח של 480 מ"ר בנוי, פלוס 90 מ"ר מרפסות, שמתפרשות כמעט לאורך כל הדירה ● לגלובס נודע כי הסכום הנדרש לשכירות עמד על 115 אלף שקל לחודש, אך לאחר מו"מ ארוך, השוכר ובעלי הדירה סגרו את עסקת השכירות על 100 אלף שקל לחודש כאמור

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Lev Radin/Si

טראמפ מתקפל? הסיר את המכסים החדשים על אירופה ודיווח על "מסגרת להסכמה" על גרינלנד

אחרי איומים בסיפוח גרינלנד ובהטלת מכסים על מדינות אירופה ככל שאלה ימנעו זאת בעדו, טראמפ הודיע על הקפאת הצעדים והציג "מסגרת לעסקה עתידית" עם נאט"ו ● מוקדם יותר היום הפרלמנט האירופי עצר את אישור הסכם הסחר עם ארה"ב, בטענה כי המכסים החדשים עשויים להפר אותו

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בדרך לאיראן? זה המועד שבו טראמפ מעדיף לתקוף

נשיא ארה"ב הציג דפוס פעולה ברור: נטייה להכריז על צעדים נפיצים דווקא בלילות, בסופי שבוע או בחגים ● מהטלת מכסים, דרך התקיפה הקודמת של ארה"ב באיראן ועד התקיפה בונצואלה - כולם נעשו בזמן שבו לא היה מסחר וול סטריט ● בינתיים, רק 3% מהמהמרים בפולימרקט חושבים שארה"ב עשויה לתקוף מחר

מימין: עמיר אהרון, מנכ''ל מחלבות גד; ועזרא כהן, המייסד / צילום: זוהר שטרית

9 מיליון שקל לעובדים, לבעלים ולבת של היו"ר: חגיגת האופציות במחלבות גד

מחלבות גד תנפיק אופציות לכ-40 עובדים בשווי כולל של כ-14 מיליון שקל, אשר יבשילו על פני 4 שנים ● בראש המקבלים - המנכ"ל עמיר אהרון, בעל השליטה עזרא כהן ובתו המשמשת כמנהלת חדשנות ואסטרטגיה בחברה

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

דן אקס ודור לי-לו, השותפים המנהלים של קרן Ibi tech fund / צילום: אילן בשור

חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה

קרן ההון סיכון IBI Tech Fund חשפה בדוחותיה השנתיים החזקה בחברת מסחר אלגוריתמי קטנה שמחלקת דיבידנדים בעשרות מיליוני שקלים בשנה ● סולידוס, הפועלת מתחת לרדאר, מתמחה בזיהוי הזדמנויות מסחר רווחיות ופערי ארביטראז' בבורסות בעולם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק