יואב אמתי המנכ''ל (מימין) ורועי קאשי, מהמייסדים ומנהל הטכנולוגיה הראשי צילום: דוד גראב / צילום: דוד גראב
אחד הטרנדים הבולטים בשוק ההון בשנים 2016־2019 היה נהירה של חברות ישראליות קטנות למסחר בבורסה האוסטרלית: מספר דו־ספרתי של חברות טכנולוגיה מוזגו לשלדים או הנפיקו אז בבורסת סידני, לרוב בשווי צנוע.
● חברת האלגוטריידינג האלמונית ש־IBI שותפה בה ונחשפה במקרה
● חוששים מבועה, תגדרו עם השקעה: בנק אוף אמריקה עם המלצות AI "אחרות"
השוק האוסטרלי היה באותה עת פתוח ונוח לכניסה, והבורסה שם חיזרה אחרי חברות ישראליות, בעיקר מענף הטכנולוגיה, שהיו בתחילת דרכן וקטנות מדי להנפקה בוול סטריט. עשור אחרי, רוב החברות האלה מדשדשות, נמכרו או נמחקו ממסחר.
ובכל זאת יש גם הצלחות לגל האוסטרלי - אחת מהן היא אלסייט (Elsight), הנסחרת כיום בשיא של כל הזמנים ומשקפת שווי חברה של 930 מיליון דולר אוסטרלי (כ־2 מיליארד שקל), זאת אחרי זינוק של מעל 1,000% בשנה האחרונה.
אז מי זאת אלסייט ומה גרם להתפוצצות במנייתה?
החברה הוקמה ב־2009 על ידי ניר גבאי ורועי קאשי (מנהל הטכנולוגיה הראשי) ומנוהלת בשנים האחרונות על ידי יואב אמתי. היא הונפקה ב־2017 בשווי של 20 מיליון דולר אוסטרלי בלבד, כשהיא פועלת בתחום של הזרמת מידע בזמן אמת. אולם לפני כחמש שנים החליטה להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - דוגמת רחפנים, רובוטים וכדומה, הן לתחום הביטחוני והן לתחום האזרחי.
המוצר שפיתחה אלסייט, Halo, פותר בעיה של תקשורת עם אותן פלטפורמות באמצעות מספר ערוצי תקשורת שונים כגון סלולר, RF ולוויין, וכך אין פגיעה בתקשורת גם אם אחד מהערוצים לא זמין (למשל, הרציפות בתקשורת בין המפעיל לרחפן עצמו מובטחת גם כשהם מרוחקים אחד מהשני). יש לכך משמעות רבה בתחום הביטחוני הלוהט ובשוק ה־Homeland Security (ביטחון פנים), אך גם במגזר האזרחי יש יישומים מעניינים - ולמשל הפתרון שולב כחלק ממשלוחי הרחפנים של ענקית הקמעונאות וולמארט.
"המוצר שלנו הוא מוצר תקשורת", אומר לגלובס המנכ"ל אמתי. "בעולם הזה חלה התפתחות מאוד גדולה, ובתוך זה אנחנו היינו במקום הנכון, בזמן הנכון ועם המוצר הנכון כדי ליהנות מכך. זה בא לידי ביטוי בהכנסות שצמחו מ־2 מיליון דולר ב־2024 לאזור 24 מיליון ב־2025, יחד עם צבר הזמנות מאוד משמעותי של מעל 22 מיליון דולר".
ברבעון השלישי של 2025 דיווחה אלסייט, הפועלת מאור יהודה ומעסיקה 38 עובדים, רובם בישראל, על צמיחה של כמעט פי 20 בהכנסות ל־8.7 מיליון דולר. "לשמחתי המכירות עלו יותר מהעלייה במניה", אומר אמתי. החברה עברה לראשונה לתזרים חיובי מפעילות בסך 11.5 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים אשתקד.
זיהו תחום והפעילו חוצפה ישראלית
אמתי מעריך שהשוק נותן לחברה את השווי על בסיס שלושה דברים מרכזיים: הצמיחה והביצועים עד כה, היכולת שלה לצייר לשוק את התמונה האסטרטגית ואיך השוק ייראה בעתיד באופן פרגמטי, וכמובן גם העובדה שהרבה כסף זורם לעולמות שבהם היא פועלת כיום.
האנליסט עמרי עפרוני מאופנהיימר אומר שהנושא של רחפנים מאוד חם היום, והסיבה המרכזית היא קיומה של טכנולוגיה מתקדמת שיכולה להחליף למעשה את הטייס האנושי, בצורה מספיק חכמה כדי שזה יהיה יעיל. "בעבר זה היה עולה יותר מדי, ולכן לא היה אפקטיבי. היום כוח המחשוב והטכנולוגיה מאפשרים למשל להפעיל רחפן באזורים מסוכנים, עם 80%־90% מיכולת של טייס אנושי", אומר עפרוני.
הוא מונה מספר חברות בולטות בתחום, וביניהן אונדס האמריקאית שרכשה חברות ישראליות רבות שפעילה בתחום (ראו מסגרת), ובשכבה שמעל הרחפנים יש "קבועי־כנף" שבה פעילות חברות כמו AeroVironment וקרייטוס הציבוריות. "יש מגמה גלובלית של הצטיידות במערכות נשק, גם מסורתיות וגם חדשות, גל גדול של השקעות אחרי שנים של הזנחה", אומר עפרוני. בין הטכנולוגיות החדשות נמצא גם תחום הרחפנים והרובוטיקה.
מדוע החלטתם להתמקד בתחום התקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות?
אמתי: "אלסייט עסקה בהמון תחומים של תקשורת, והייתה בעולמות של שידורי טלוויזיה, שמירה על גבולות ועוד. ראינו שזה לא גדל בצורה משמעותית ומהר מספיק, וחשבנו מה אפשר לעשות כדי להגדיל את השוק. המעבר היה מחברת פרויקטים לחברת מוצר.
"חיפשנו תחום עם שלושה מרכיבים: כזה שצפוי לגדול, גם אם הוא לא גדול עדיין; שיהיה לנו מוצר עם ערך שחייבים אותו; ושאין בענף מוביל שוק ברור שצריך לרדוף אחריו. עם החוצפה הישראלית שלנו חשבנו שאנחנו יכולים להיות השחקן הזה. הסיבה שהתמקדנו בשוק המוצר היא שזיהינו בו את שלושת המרכיבים האלה. פיתחנו מוצר כמעט מחדש וזה תהליך שלקח זמן וכלל הרבה החלטות קשות. לשמחתנו זה הצליח".
תן דוגמה להחלטה קשה שהייתה לכם?
"חוק מרפי, קיבלנו את ההחלטה האסטרטגית לעזוב את הביזנס הקודם, ויום אחרי זה הגיעה הזדמנות שנראתה גדולה מאוד. את ההחלטה קיבלנו כשהתחום (שבו אלסייט פועלת כעת, שח"ו) היה מאוד קטן, והיום כל הזמן שומעים בחדשות על רובוטים ורחפנים".
לדברי אמתי, מאז שינוי המיקוד אלסייט פעלה בשווקים רבים - ממשלוחים ברחפנים, דרך פיקוח על קווי מים וגז, חקלאות, שירותי בריאות ועוד, כשתמיד הייתה גם נגיעה בתחום הביטחוני. "השוק חווה התפוצצות משמעותית, גם בעולמות האזרחיים וגם בביטחוניים, ואנחנו היינו שם רגע לפני, עם הרבה מאוד שעות מנוע של המוצר והרבה ניסיון. לכן עכשיו אנחנו נהנים מהגידול", הוא מוסיף.
שוק עם תחרות רבה, אך לא ישירה
מאפיין בולט של השנים האחרונות הוא גידול משמעותי בתקציבי הביטחון הגלובליים, על רקע הסביבה הגיאו-פוליטית המעורערת. במצגת של אלסייט היא ציינה את הרקע התומך הזה, ובין היתר את החלטת נאט"ו להעלות את יעד ההוצאה של כל מדינה בארגון מ־2% ל־5%.
רוח גבית אחרת מגיעה מהתחום האזרחי. לפי המצגת, שוק הרחפנים המסחריים יגדל מכ־13.9 מיליארד דולר ב־2024 לכ־65 מיליארד דולר ב־2032, צמיחה שנתית ממוצעת של 20.8%.
קשה לאמוד את גודל השוק (TAM) שאליו אלסייט פונה, ולדברי אמתי ההערכות נעות בין 2.2 מיליארד עד 25 מיליארד דולר. הוא מציין שיש בשוק תחרות רבה ("חברה שאומרת שאין לה תחרות, או שהיא לא מכירה את השוק שלה או שהיא פועלת בשוק שלא מעניין אף אחד"), אך אין לאלסייט תחרות ישירה.
במילים אחרות, יש עוד חברות שמספקות פתרונות תקשורת לפלטפורמות בלתי מאוישות - אך לא בגישה של אלסייט, שמשתמשת בכל ערוצי התקשורת האפשריים ומספקת מוצר קטן מאוד ־ יתרון כשהוא משולב בכלי הלא מאויש. אלסייט לא מוכרת ישירות לממשלות אלא מספקת את הפתרון לחברות שמפתחות מערכות. לפי האתר שלה היא עובדת בין השאר עם אלביט, התעשייה האווירית, אונדס, לוקהיד מרטין וגם משטרות ישראל ודובאי.
"לא עסוקים בלהירכש, רק בהרחבת העסק"
המסחר באוסטרליה נכון לכם? אתם חושבים אולי להיסחר גם בת"א או בנאסד"ק?
"זאת שאלה שאנחנו נשאלים יותר ויותר בחודשים האחרונים, כי המספרים שלנו התחילו לגדול. יש לפנינו הזדמנויות כל־כך משמעותיות שכרגע נכון לנו להיות מרוכזים בפיתוח הביזנס, ואני מאמין שבסוף המניה תעקוב אחרי הביצועים, לא משנה באיזו בורסה".
נכון להיום מניית אלסייט נכללת במדד S&P/ASX טכנולוגיה ובמדד הכללי באוסטרליה, וזוכה לאמון מצד משקיעים כמו פידליטי ו־UBS, אולם אין מוסדיים ישראלים בין משקיעיה הבולטים.
בסוף אתם חברה קטנה עם פתרון שמשתלב במערכות קיימות, למה שלא תגיע חברה כמו אלביט או אונדס ותרכוש אתכם?
"הסיכוי הזה קיים: חדשנות בחברות גדולות מגיעה בדרך כלל באמצעות רכישה, ומדובר בחברה עם יתרון תחרותי חזק, כך שזה יכול לקרות. אבל אנחנו לא מסתכלים באופן אקטיבי על להירכש, רק על הרחבת העסק. הגדלנו משמעותית את צוות המכירות שלנו, אנחנו מפתחים עוד מוצרים והקמנו יחידה עסקית חדשה שעדיין פועלת ב־stealth mode (מתחת לרדאר, שח"ו), שבה לקחנו דאטה ומומחיות שלנו ואנחנו הופכים אותם למוצר לשוק קצת אחר. אם זה יצליח - לביזנס הזה יש סיכוי להיות יותר גדול מהנוכחי שלנו בעוד כמה שנים".