החשב הכללי יהלי רוטנברג / צילום: תדמית הפקות
יחס החוב לתוצר של הממשלה בשנת 2025 עמד על 68.6% - כך הודיע היום (א') החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג. מדובר בעלייה של 0.9% משנת 2024 - המיוחסת להוצאות הכבדות של המלחמה. אל המלחמה ישראל נכנסה עם יחס חוב של כ-60%, לאחר שבקורונה הוא עמד על 71.1%. אומנם הדבר יכול להעיד שניתן להוריד את היחס במהירות, אולם ההתאוששות לאחר הקורונה הייתה גורפת בשווקים בעולם ואילו המלחמה היא אירוע מקומי יותר.
● מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים
● "הקשר לוול סטריט פחות מובהק": הגורמים החדשים מאחורי התחזקות השקל
במהלך תקופת המלחמה חזאים שונים וכלכלנים סברו שהיחס יעמוד על כ-70%, כך שמדובר במציאות סבירה. יחד עם זאת, הדרך לחזור חזרה לכ-60% עוד ארוכה. בעת תחילת העבודה על תקציב המדינה לשנה הבאה סברו באוצר שניתן יהיה לחזור בתוך 8 שנים עם ירידה הדרגתית של כ-0.8% תוצר מדי שנה, ותכננו את יעד הגירעון לשם כך על 3.2% בשנת 2026. אלא שהתקציב שעבר את אישור הממשלה, וממתין כעת לאישורה של הכנסת, עומד על יעד גירעון גבוה בהרבה - של 3.9% - ובאופן שלא יאפשר את הורדת היחס. יחס החוב עומד על 1.4 טריליון שקל.
"חייבים מרחב פיסקלי כמו שעשינו אחרי הקורונה"
בחלק ממדינות העולם הגירעון השנתי של הממשלה עומד על מספרים גבוהים יותר וגם על יחס חוב תוצר שונה, ואולם לישראל אתגרים מיוחדים ובראשם קצב אירועים גיאופוליטיים שמחייב יחס חוב תוצר נמוך כדי לצלוח משברים בטחוניים.
נגיד בנק ישראל הפרופ' אמיר ירון התייחס לכך היום בכנס 50 שנה לרשות החברות. "עלות המלחמה היא 352 מיליארד שקל, אנחנו לא ארה"ב ולא יכולים להתנהל עם חוב כפי שהם מתמודדים איתה", אמר. "לכן אנחנו חייבים מרחב פיסקלי כמו שעשינו אחרי הקורונה, אז ירדנו ל-60% חוב תוצר. גם 5.5% תוצר לתקציב הביטחון כמתוכנן הוא גבוה. ועם התוספת עליה דיבר ראש הממשלה, של כ-350 מיליארד שקל, לביטחון נעלה לכ-76%".
לדבריו, "דיברתי שעות עם משקיעים במלחמה. וממש היה צריך להחזיק להם את הידיים ולהסביר להם שלאחר עצימות המלחמה החוב שלנו ירד. צריך לתת לממשלה קרדיט שהקשיבה להמלצות בנק ישראל ועשתה התאמות תקציביות של אחוז ב-2024 ואחוז וחצי ב-2025. כרגע יעד הגירעון 3.9%. זה משאיר אותנו על יחס חוב תוצר של 68.5%. חשוב שלפחות התקציב הזה יעבור בלי עוד הוצאות. יכולים להיות עוד אירועים גיאופוליטים עם עלויות".
"הביקושים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית"
בהודעת החשכ"ל נמסר כי בשנת 2025 סך גיוס החוב ברוטו עמד על כ-207 מיליארדי ש"ח, והוא בוצע באמצעות שלושת אפיקי גיוס החוב: החוב המקומי הסחיר (85% מהגיוס), החוב המקומי הלא סחיר (3% מהגיוס) והחוב החיצוני (12% מהגיוס). האפיק המקומי הסחיר הציג ביקושים גבוהים ויציבים לאורך השנה, ויחס הכיסוי הממוצע עמד על 4.5, לעומת 4.2 אשתקד.
מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל' ועד להפסקת האש באוקטובר החשב הכללי גייס חוב ממשלתי שהסתכם לכ-524 מיליארדי ש"ח, מתוכם כ-411 מיליארדי ש"ח באפיק המקומי הסחיר, כ-7 מיליארדי ש"ח באפיק המקומי הלא סחיר וכ-106 מיליארדי ש"ח באפיק החיצוני.
הגירעון התקציבי בשנת 2025 עמד על 4.7% מהתוצר, המהווים כ-98.6 מיליארדי ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-651 מיליארדי ש"ח, מתוכם נאמדו כ-91 מיליארדי ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.
כן נמסר כי "החוב הממשלתי בשנת 2025 הושפע מגיוסי החוב שבוצעו למימון צורכי הממשלה בתקופת המלחמה, לצד השפעות מאקרו־כלכליות ובהן אינפלציה, ריבית, שער החליפין והצמיחה במשק"
החשב הכללי, יהלי רוטנברג, שמסיים את תפקידו בסוף החודש אמר כי "יחס החוב לתוצר משקף את אופן השימוש שלנו במרחב הפיסקלי בתקופה מורכבת. בשנתיים האחרונות גייסנו חוב בהיקפים משמעותיים, כאשר הביקושים הגבוהים והיציבים מעידים על אמון השווקים בכלכלה הישראלית. חשוב לציין כי העלייה ביחס החוב לתוצר בישראל נמוכה ביחס למדינות הייחוס, שבהן נרשמה עלייה ממוצעת של כ-1.9 נקודות תוצר, יותר מכפולה מהעלייה בישראל, מגמה המשקפת תופעה עולמית רחבה. עם התייצבות התנאים, יש לפעול להתכנסות מחודשת ולהחזרת המסלול הפיסקלי, באופן שיאפשר את הורדת יחס החוב לתוצר".