שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: מארק ישראל סלם ("ג'רוזלם פוסט"), יואב דודקביץ ("ידיעות אחרונות")
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעה שמקדם שר המשפטים יריב לוין, ואשר צפויה לעלות היום (א') בישיבת הממשלה, ולפיה תקנון הממשלה ישונה כך שלא תידרש עוד מעורבות הייעוץ המשפטי באישור החלטות והצעות חוק ממשלתיות. ההצעה שמקדם לוין אף צפויה לאפשר לממשלה לקדם חקיקה כלכלית ללא מעורבותו של אגף התקציבים במשרד האוצר.
● יוצא מהקפאה: הקואליציה תקדם את החוק לביטול לשכת עורכי הדין
● בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים
בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הוא מתריע כי ההצעה מבקשת להפוך רכיבים בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה לאופציונליים, וזאת בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון הקובעת כי הייעוץ המשפטי הוא הפרשן המוסמך של הדין בישראל.
ההצעה אף עוקפת במובן זה את פסק הדין של בג"ץ, אשר אסר על הממשלה לפטר את בהרב-מיארה ולפגוע באופן כלשהו במעמדה. משכך, היועמ"שית סבורה כי הממשלה מנועה משפטית מלקדם את ההצעה.
בין היתר, לוין מציע כי ניתן יהיה לאשר הצעת מחליטים בממשלה ללא חוות-דעת משפטית, כי הצעת חוק ממשלתית תקודם על-ידי המנכ"לים של משרדי הממשלה במקום היועצים המשפטיים שהיו אחראים לכך עד כה, וכי ניתן יהיה לפרסם את הצעת החוק ברשומות ללא אישור משפטי. מנכ"לי המשרדים יורשו גם להפיץ חקיקת משנה (תקנות ורגולציה) - מהלך שאותו מכנה לימון "פגיעה חמורה בשלטון החוק".
"פרימת תהליכי העבודה התקינים"
ד"ר לימון כותב בחוות-הדעת: "להחלטות הממשלה יש השפעה עצומה על הציבור בעניינים המרכזיים ביותר הנוגעים לחייו של כל אזרח במדינה: ביטחון, בריאות, רווחה, חלוקת תקציבים ועוד. מזה תקופה ארוכה אנו עדים לתופעה של שיבוש כבד בדרכי עבודת הממשלה ופרימת תהליכי העבודה התקינים, לרבות העלאת הצעות החלטה לא בשלות, לעתים תוך כדי ישיבת הממשלה גם בלא דחיפות, קידום הצעות ללא תשתית עובדתית ומשפטית והתעלמות מוחלטת מעמדות גורמי מקצוע וחוות-דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, בניגוד לדין".
עוד מציין המשנה ליועמ"שית כי ההצעה צפויה להקצין את התופעה תוך "פגיעה קשה בציבור ופתיחת פתח רחב מאוד לפעולה בלתי חוקית של הממשלה, לניצול לרעה של כוחה השלטוני של הממשלה ולשימוש שלא כדין בתקציבי הממשלה". החשש גובר לקראת תקופת הבחירות, המחייבת הקפדה יתרה על הכללים.
בהקשר זה קובע לימון כי "ההצעה מתיימרת להציג עצמה ככזו שתחומה לשינוי היבטים של תקנון עבודת הממשלה, אך למעשה השלכתה רחבה בהרבה, והיא משקפת ומובילה להתנערות של הממשלה מחובתה לפעול על-פי חוק ודין. מדובר בשינוי יסודי בדמות הסרת ערובות שנועדו להבטיח את תקינות פעולת השירות הציבורי ושלטון החוק".
"ניסיון נוסף לעקוף את גורמי המקצוע בממשלה"
ד"ר לימון אף מותח ביקורת חריפה על ההצעה להפוך לאופציונלית את הגשת חוות-הדעת מטעם אגף התקציבים באוצר ביחס להצעת חוק ממשלתית. "המשמעות היא שבמקרים כאלה, הממשלה תוכל לקבל החלטה בלי שהונחה בפניה התשתית לעניין משמעותה התקציבית של טיוטת החוק בשנת התקציב או בשנות התוכנית התלת-שנתית".
בכך, מזכיר לימון, הממשלה צפויה לפעול בניגוד למנגנון הנומרטור, שבאמצעותו היא אמורה לקחת בחשבון את הוצאותיה העתידיות. "מצב שכזה עלול להוביל את הממשלה להפר את הוראות הדין, שכן ככל שיש בטיוטת החוק כדי להגדיל הוצאה או להפחית הכנסה בשנת התקציב הנוכחית או בשנות התקציב הבאות - נדרש שהממשלה תאשר את הטיוטה רק בכפוף לקיומו של מקור תקציבי או פעולה מאזנת".
לדברי לימון, "מדובר בניסיון נוסף לעקוף את גורמי המקצוע בממשלה - הפעם גורמי המקצוע במשרד האוצר - אשר תפקידים להבטיח שהממשלה מתנהלת בתוך המסגרת התקציבית המאושרת לכך".
עוד כתב המשנה ליועמ"שית: "ההצעה מאפשרת לדלג על השומר המקצועי שתפקידו להבטיח את תקינות ההוצאה הממשלתית, שבתורה מבטיחה אחריות פיסקאלית. יתרה מכך, אי-קבלת עמדת הממונה על התקציבים ביחס לטיוטת חוק, משמעותה שבפני הממשלה לא תעמוד התשתית המלאה של משמעויות החקיקה המוצעת באופן המאפשר לשקול את כל השיקולים הנדרשים בטרם קידום החקיקה.
"דילוג על עמדת אגף התקציבים בכלל, בתקופת אישור תקציב מדינה ובשנת בחירות בפרט, עלול לשבש את היכולת לקדם את חוק התקציב בכנסת בהתאם למסגרות הפיסקאליות שהממשלה קבעה, ואת היכולת לנהל את תקציב המדינה באחריות ובדין, ולהחליף משילות אמיתית בפריצות מסגרות התקציב".