על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן
● כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה
1ישראל תומכת במיליציות חדשות בעזה הנלחמות בחמאס
ישראל תומכת במיליציות חדשות בעזה שחיות באזור בשליטת ישראל, "אך תוקפות את חמאס במקומות שאמורים להיות מחוץ לתחום עבור צה"ל", פורסם בעיתון האמריקאי הוול סטריט ג'ורנל.
על פי גורמים ישראליים, "תמיכתה של ישראל במיליציות הללו רחבה: היא מספקת סיוע אווירי באמצעות רחפנים, ומשתפת מודיעין, נשק, סיגריות ומזון. חלק מחברי המיליציות אף הוטסו לבתי חולים בישראל לאחר שנפצעו".
מוקדם יותר החודש מנהיג אחת הקבוצות, חוסאם אל-אסטאל, התרברב בהריגת גורם משטרה בשטח שבשליטת חמאס ופרסם וידיאו בו אמר, "אנחנו אומרים לחמאס ולכל מי שקשור לחמאס: כמו שהגענו אליו - נגיע גם אליכם". המיליציה של אל-אסטאל מונה עשרות חמושים המתגוררים בשטח שבשליטת ישראל ברצועה. בתגובה לחיסול ארגון הטרור חמאס כינה את המילציה "סוכנים של הכיבוש הישראלי". אסטאל הכחיש שקיבל סיוע מישראל מעבר למזון, וטען שאנשיו הם אלה שפגעו בגורם המשטרה.
השותפות בין הכוחות הישראליים למיליציות "נולדה מתוך איבה משותפת לחמאס" ומשמשת בעיקר את המטרה של ישראל - "להגיע לאזורים שבשליטת חמאס שאמורים להיות מחוץ לתחום עבור צה"ל".
ירון בוסקילה, קצין מבצעים בכיר, אמר לוול סטריט ג'ורנל כי כשהמילציה יוצאת לפעולות נגד חמאס הם צופים בה ואף עוזרים. "זה אומר לעזור להם עם מידע, ואם אנחנו רואים שחמאס מנסה לאיים עליהם או להתקרב - אנחנו מעורבים באופן פעיל", סיפר.
"חלק מאנשי מהמיליציות הוכיחו יכולת לשרוד נקמות של חמאס, והקימו כמה קהילות קטנות באזורים בעזה המצויים תחת שליטה צבאית ישראלית. מספריהם נעים ממאות ועד אלפים, לפי מנהיגי המיליציות וגורמים ישראליים וערביים", נכתב. למרות זאת, "המיליציות לא הצליחו להפוך את עצמן לחלופה מעשית לחמאס".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת ענת פלד, דב ליבר ואביר איוב. לקריאת הכתבה המלאה.
2דיכוי המחאות חושף את המתחים במערכת השלטון האיראנית
אחרי מלחמת 12 הימים ומחאות הענק בטהרן "המשטר האיראני מקרטע", פורסם בעיתון האמריקאי הניו יורק טיימס. הדיכוי האלים של המחאות מספק רמזים "למתחים הגוברים במערכת השלטון", נכתב.
התקיפות הישראליות ביוני "הנחיתו את המכה הבודדת הקשה ביותר על צבא איראן זה עשרות שנים, כאשר חיסלו את שכבת ההנהגה הבכירה של משמרות המהפכה האסלאמית". לאחר התמוטטות המשטר, על דור המנהיגים החדש בטהרן "להוביל את המדינה בתקופה מאתגרת במיוחד, הכוללת לחץ כלכלי הולך וגובר, אפשרות לסנקציות בינלאומיות חדשות, ואיומים תכופים לעוד תקיפות צבאיות מצד הנשיא טראמפ וישראל".
תפקידו של דור המנהיגים החדש בטהרן עמד למבחן בשבועות האחרונים כאשר דיכא בכוח הזרוע מחאות כלל ארציות "באכזריות מסחררת". "המשטר פתח באש על מפגינים לא חמושים וטבח באלפי בני אדם", נכתב. ארגון זכויות אירני שמושבו בארה"ב אימת עד כה לפחות 5,000 מקרי מוות.
על פני השטח, "הדיכוי העקוב מדם אישר את אחדות מערכת השלטון של איראן - מערכת שמרכזה האייתוללה ומשמרות המהפכה, שמספרם מוערך בכ־150 אלף - ואת נכונותה לנקוט צעדים חסרי רחמים כדי להבטיח את הישרדותה". אולם, מומחים איראנים טוענים כי "התגובה האכזרית היא גם סימן לחולשה גוברת של המערכת, וחושפת את גבולות שלטונו בן 37 השנים של חמינאי, כאשר הוא מתמודד בו־זמנית עם אי־שקט פנימי גואה ועם לחץ חיצוני".
אפשון אוסטוור, מומחה לאיראן, אמר לניו יורק טיימס כי "שילוב הגורמים הזה מעמיד את מערכת השלטון תחת לחץ אדיר, מההתחלה הם ראו במחאות איום קיומי, הם עברו לירי חי מהר מאוד, כי החולשה שלהם הייתה חריפה, והם ידעו את זה". אוסטוור הוסיף כי "במשטר יודעים שאם המשטר ייפול, הם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם ויהיו הראשונים בתור לנקמה".
גם החוקר האיראני עלי ואעז אמר לניו יורק טיימס כי "המשטר פושט רגל אידיאולוגית, תקוע כלכלית במבוי סתום, ולא מסוגל להציל את עצמו", אך הזהיר: "למשטר יש עדיין רצון, ויכולת דיכוי מפחידה".
מתוך הניו יורק טיימס מאת דקלן וולש. לקריאת הכתבה המלאה.
3"כלכלת חברון נמצאת תחת מצור ישראלי"
"ההגבלות שהטילה ישראל על דרום חברון הובילו להחרפת המשבר הכלכלי, כשפעילות תעשייתית ברובה משותקת וההפסדים היומיים מוערכים במאות אלפי שקלים", פורסם באתר הקטארי ניו ערב.
צה"ל אטם את החלק הדרומי של חברון, "סוחרים פלסטינים ובעלי מפעלים אומרים שכעת אחד האזורים הכלכליים החשובים ביותר של חברון נעצר כמעט לחלוטין". השטח שנמצא במצור ישראלי "כולל את ריכוז התעשייה המרכזי של העיר, ובו מפעלים, חברות, מחצבות וחוות, שיחד מהווים עמוד תווך מרכזי בכלכלה המקומית".
הסגר הוטל על דרום חברון באמצע ינואר כחלק ממבצע צבאי רחב שמטרתו "לחסל את הטרור". עם זאת, "הנתונים בשטח מצביעים על כך שחלק גדול מהאזור המותקף הוא בעיקר תעשייתי". "בימים האחרונים החמירו הכוחות הישראליים את ההגבלות באמצעות התקנת שני שערי ברזל וסגירת נקודות גישה המחברות את אזור התעשייה לכביש עוקף, מה שבפועל בידד את האזור ועצר את התנועה הכלכלית", נכתב.
"בין הענפים שנפגעו בצורה הקשה ביותר נמצאות חוות הבקר, התלויות במחזור יומי של ייצור והפצה", נכתב. ההחקלאי איברהים אל־תורכ סיפר לניו ערב כי "באזור הדרומי יש כעשר חוות גדולות המאכלסות יותר מ־1,400 ראשי בקר. החקלאים סופגים הפסדים הולכים וגדלים, משום שעשרות טונות של חלב מושמדות מדי יום, לאחר שמפעלים ומשאיות הובלה אינם מורשים להגיע לחוות. הוא הזהיר שעשרות פרות נמצאות כעת בסכנת מוות בשל מחסור חריף במספוא והקושי להכניס אספקה לאזור, מצב שמוחמר בגלל מזג האוויר החורפי הקר".
מתוך הניו ערב. לקריאת הכתבה המלאה.
4מעל 60% מהמורים היהודים בארה"ב מדווחים כי חוו אנטישמיות
מחקר חדש של ארגון StandWithUs מצא כי מעל 60% ממורים יהודים בארה"ב "חוו או היו עדים לאנטישמיות במסגרת מקצועית", פורסם בעיתון האמריקאי הניו יורק פוסט.
"בסקר שנערך בקרב 584 מורים בבתי ספר ציבוריים ובבתי ספר פרטיים שאינם יהודיים ברחבי המדינה, נמצא כי 61.6% מהמשיבים חוו אנטישמיות במסגרת המקצועית, בעוד ש־45.5% אמרו כי גילויי השנאה הגיעו מהאיגודים המקצועיים", נכתב.
אליסון בראונינג, העומדת בראש שדולת ענייני יהודים (Jewish Affairs Caucus) של איגוד החינוך הלאומי, אמרה לניו יורק פוסט: "כמחנכת יהודייה בבית ספר ציבורי, הממצאים הללו אף שהם מטרידים אינם מפתיעים אותי".
דייוויד סמוקלר, המנהל המבצעי של StandWithUs, אמר כי העלייה במקרים אנטישמיים גברה מאז ה-7 באוקטובר, "ראינו משבר אנטישמיות מתגלגל מאז טבח 7 באוקטובר; יותר מדי מחנכים יהודים עובדים בסביבות עוינות, עם מעט מדי תמיכה מצד המנהלים או האיגודים שלהם".
רק בדצמבר האחרון, "מנהלת חטיבת ביניים בברוקלין דחתה בקשה של הורה להזמין ניצול שואה לדבר בבית הספר, משום שלא הסכימה עם עמדותיו בנושא ישראל". בנוסף, החודש "הורים בבית הספר Brooklyn Technical High School זעמו לאחר שמורה שילב בסילבוס שלו סרט וספר אנטי־ישראליים, מבלי לכלול שום תוכן שמציג את נקודת המבט הישראלית".
מחנכים יהודים בניו יורק גם תקפו את איגוד המורים משום "שתמך בראש העיר הסוציאליסט זוהרן ממדני, שהתבטא נגד ישראל, ועל כך שלטענתם האיגוד לא פעל מספיק נגד אנטישמיות בבתי הספר הציבוריים בעיר".
מתוך הניו יורק פוסט מאת דיוויד ספקטור. לקריאת הכתבה המלאה.