בממשלה מתגבר החשש שמאמציהם של לוביסטים מטעם חברות למיצוי זכויות יצליחו להוביל לפיצול הרפורמה בסיעוד מתוך חוק ההסדרים. מדובר ברפורמה שבמסגרתה מוצע להגביל את שכר-הטרחה של אותם מתווכים ועורכי דין המטפלים במיצוי זכויות של קשישים.
● שבעה דברים שכדאי לוודא שעשינו - לקראת היום שבו נזדקק לטיפול סיעודי
● שימוש לא כדין במאות אלפי שקלים: צו פירוק לעמותה לניצולי שואה
לקשישים שמגיעים למצב סיעודי יש שתי דרכים למיצוי זכויותיהם. האחת מול ביטוח לאומי, להשגת גמלת סיעוד שיכולה להגיע בצורה של כסף, או בשירותים של טיפול צמוד, למשל. המענה השני הוא באמצעות ביטוח סיעודי שמשווק דרך קופות החולים, המזכה בתגמול של 5,000 שקל בחודש למשך 60 חודשים.
במסגרת חוק ההסדרים מוצע להגביל את שכר-הטרחה האמור של אותם מתווכים, לאחר שבמשרד האוצר הזמינו בדיקה של העלויות בענף, לעומת היקף העבודה האמיתי שלהם. התגלה כי שכר-הטרחה המקובל למיצוי זכויות מול הביטוח הסיעודי הוא 1,000 שקל בחודש למשך תקופת הזכאות, וכ-60 אלף שקל בסך-הכול - כלומר, כ-20% מהסכום הכולל.
שכר-הטרחה לא מבחין פעמים רבות בין שלבים שונים בתהליך, והוא משולם גם אם התביעה מתקבלת מיד, ואין צורך להגיש ערעורים או הליכים משפטיים.
התהליך פשוט, אבל המחיר עדיין גבוה
בממשלה סבורים כי בעקבות הרפורמה בסיעוד משנת 2018 הנהלים להגשת תביעות הוקלו בצורה משמעותית, והתהליכים כוללים כעת מילוי טפסים באופן יחסית פשוט, ואולם חברות למיצוי זכויות ועורכי דין משווקים את שירותיהם על סמך חוסר ההיכרות של קשישים ובני משפחותיהם עם זכויותיהם.
גם שכר-הטרחה בתביעות לביטוח הלאומי עומד על כ-20% מסך הסכום, ופעמים רבות בחברות למיצוי זכויות מעודדים את המבוטחים למשוך את זכויותיהם בכסף, ולא בשירותים. בדיקה שנעשתה כאמור העלתה כי גמלה המזכה בכ-3,300 שקל בחודש למשך חמש שנים תקים שכר-טרחה של כ-40 אלף שקל.
כעת, ההגבלה המוצעת עומדת על דמי פתיחת תיק של 1,000 שקל - סכום שבמקרה של ביטוח סיעודי שמשווק מקופת החולים יצטרף ל-2,035 שקל שכר-טרחה רק במקרה של זכייה. במקרה של זכייה בערעור, אם נדרש להגישו, שכר-הטרחה יעמוד על 3,820 שקל. מדובר בשכר-טרחה נמוך פי 20 מהנהוג כיום.
בגמלת סיעוד בביטוח הלאומי הסכומים דומים, למעט במקרה שבו נדרש הליך שכולל ייצוג במסגרת הליך משפטי, אז יעמוד על 12,550 במקרה של זכייה, נוסף על דמי פתיחת התיק. גם כאן סכום הייצוג במקרה של תביעה פשוטה נמוך פי 13 מהנהוג כיום.
לכן, לא פלא שחברות תיווך הזכויות מפעילות לחצים כבדים על חברי כנסת - ובעיקר על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ - לפיצול החוק מחוק ההסדרים.
"איומים בעיקולים ובהליכי הוצאה לפועל"
בהקשר זה המועצה לצרכנות פנתה לח"כ כץ, שם תיארה כי התלונות שמגיעות אליה "מציגות תמונה עגומה של ניצול אוכלוסיות מוחלשות, קשישים, חולי סרטן, חולי פרקינסון ומבוגרים המתגוררים בהוספיס, אשר הנפגעים מהתנהלות חברות אלה".
התלונות כוללות מצב שבו "היועץ מבטיח שהצרכן יחויב רק אם התביעה תאושר, התחזות לנציג מטעם חברת הביטוח הסיעודי או הצגת מצג שלפיו החברה קשורה לביטוח הלאומי או לחברות הביטוח. בנוסף, היועץ מפעיל לחץ ושכנוע אגרסיבי על הצרכנים - לרוב קשישים או חולים סיעודיים.
"הליך החתימה על החוזה פוגע בזכות הצרכנים לעיין בחוזה לפני החתימה ו/או להתייעץ עם גורם נוסף: מתבצעת החתמה דיגיטלית על טאבלט, ללא מסירת העתק או מתן אפשרות לעיון בחוזה לפני החתימה, ולא נשלח עותק החוזה אחרי החתימה.
"בדיעבד, הצרכנים מגלים כי עליהם לשלם עמלה במשך חמש שנים או תשלום של אלפי שקלים בכל שנה. צרכנים המבקשים לבטל את העסקה מקבלים איומים בהליכי הוצאה לפועל ועיקול חשבונות. חלק מהתלונות מתארות מנגנוני גבייה המחייבים את הצרכן בתשלום לאורך שנים, גם כאשר היקף השירות בפועל מצומצם - הגשת טופס בקשה - והצרכן מבקש להמשיך את ההליך בעצמו".
