גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  גלובלי ושוקי עולם

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"
"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

1"זאת הדרך היחידה לפרק את חמאס מנשקו"

על מנת לעבור מהפסקת אש לשלום יציב ברצועת עזה, המדינות המתווכות יצטרכו לפרק את חמאס מנשקו. אולם, ארגון הטרור ממשיך לבסס את שלטונו ברצועה ומסרב לוותר על נשקו. "כל עוד חמאס נשאר בשלטון, הקמת גוף שלטוני חדש לרצועה המורכב מטכנוקרטים פלסטינים, כפי שטראמפ קרא לעשות, לא תשיג הרבה. הסיכוי לחידוש המלחמה רק יגדל", נכתב בכתב העת האמריקאי הפורן אפיירס.

אין דרך קלה להוריד את חמאס מהשלטון. ראשית, צה"ל צריך להתארגן מחדש "וישראל עשויה לספוג השלכות פוליטיות ודיפלומטיות נוספות אם תפתח מחדש במבצע קרקעי בעזה". בנוסף, "כוחות הרשות הפלסטינית אינם חזקים מספיק כדי להילחם בחמאס, וגם אינם מעוניינים בכך. המדינות, שמוכנות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי שטראמפ הציע לעזה, אינן רוצות שחייליהן יילחמו בארגון".

ממשל טראמפ מודע לכך ולכן הציע כוח ייצוב בינלאומי. "החלטת מועצת הביטחון המאשרת את תוכנית השלום של נשיא ארה"ב מסמיכה כוח ייצוב בינלאומי (ISF) ומטילה עליו משימה רחבה, כולל 'דה־מיליטריזציה' של עזה". אולם, מדינות רבות הצהירו שלא יצטרפו לכוח של טראמפ "אם המשמעות היא להילחם בחמאס". לכן, "ה־ISF לא יתממש כפי שדמיינו אותו, וגם אם כן יוקם כך, הוא כנראה יהיה בלתי יעיל".

לכן, הדרך היחידה לפרק את ארגון הטרור מנשקו היא על ידי "קבלנים צבאיים פרטיים", נכתב בפורן אפיירס. "תחת כללי הפעלת כוח מתאימים ובהתאם לשיטות העבודה המומלצות במערב, לקבלנים פרטיים יש רקורד של פעילות מוצלחת בסביבות קשות. רבים מהם, למשל, סייעו לצבא ארה"ב במהלך 'המלחמה בטרור'", נכתב. בעזה, כוחות כאלה "יוכלו לפעול באופן יעיל ואחראי כדי לטהר אזורים מלוחמי חמאס ומתשתיותיו. במילים אחרות, קבלנים יכולים לצמצם בהצלחה את כוחו של חמאס על עזה ועל תושביה. ואז, ייתכן שתושבי עזה יזכו ביום חדש".

"קבלני אבטחה מהדרג העליון הם אפשרות ישימה אך כזו שלא לוקחים מספיק בחשבון כאופציה להורדת חמאס מהשלטון. הם מאוישים באנשי צבא מיומנים מאוד ובעלי יכולות גבוהות, בעלי ניסיון ביחידות עילית. הם לא יירתעו מעימות אפשרי עם טרוריסטים של חמאס. למעשה, הם אולי הכוח היחיד, מלבד צה"ל עצמו המוכן להתעמת ישירות עם חמאס ולעשות את העבודה הקשה של דה־מיליטריזציה של עזה. כוח דה־מיליטריזציה המורכב מקבלנים פרטיים יכול גם להתארגן במהירות, במיוחד לעומת ה־ISF. הדבר יאפשר לדחוק את חמאס לאחור לפני שהארגון יצבור עוד כוח", נכתב. בנוסף, "בהשוואה ל־ISF או לשומרי שלום של האו"ם, קבלנים עשויים להיות גם קלים יותר לניהול".

"דה־מיליטריזציה של חמאס תהיה מאבק קשה, לא משנה מי נלחם. ייתכן שבסופו של דבר תידרש כניסה מחדש של צה"ל לאזורים בעזה שמהם נסוג. לחמאס יש נשק ומשאבים רבים, והוא ישתמש בכולם במאמץ נואש לשמר את שלטונו. אבל גם אם צה"ל יחזור ויילחם, בסופו של דבר תגיע הפסקת אש חדשה ויתחדש הוויכוח כיצד להדיח את חמאס. העולם יחזור אז בדיוק לנקודה שבה הוא נמצא כעת. כלומר, זקוק לקבלנים", נכתב.

מתוך הפורן אפיירס, מאת אליוט אברמס, אריק אדלמן ורנה גבר. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסיבה שהסבב הבא עם איראן יהיה מסוכן יותר

המתיחות ארוכת השנים בין איראן לישראל הגיעה לשיאה במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. כעת "העימות בין המדינות אינו מראה סימנים לכך שהוא קרב לסיומו" והסיכוי שהפסקת האש בין המדינות תחזיק מעמד "אינו גבוה, ויש סיבות טובות להאמין שהסבב הבא במלחמה בין איראן לישראל יהיה גדול יותר מאי פעם", פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי בניתוח מאת רפאל ס. כהן, חוקר בכיר במדיניות וביטחון לאומי במכון המחקר האמריקאי RAND.

"לישראל היו סיבות מבצעיות טובות לדחות כרגע עימות ישיר נוסף" עקב נזק של לפחות 1.5 מיליארד דולר ו-33 הרוגים במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. בנוסף, לקראת סוף המלחמה עם איראן עלו דיווחים כי מלאי המיירטים הישראלי "החל להידלדל". במקביל, "לארה"ב יש כעת פחות נכסים צבאיים באזור כדי לסייע להגנת ישראל מכפי שהיו לה בקיץ שעבר".

"כשמחברים את השיקולים המעשיים הללו עם ספקנות כללית לגבי השאלה האם תקיפות אוויריות היו ממוטטות את המשטר האיראני במהלך המחאות, נראה שלישראל היו עדיפויות אחרות לפני כניסה לעימות נוסף עם איראן", נכתב.

למרות זאת, "החישוב של נתניהו עשוי להשתנות שוב בקרוב". לאחר שישראל תתמודד עם החזית הצפונית ותפרק את חיזבאללה מנשקו ובמקביל גם עם החזית הדרומית בעזה "המיקוד של ישראל יופנה כמעט בהכרח חזרה לאיראן", נכתב.

"ישראל לא צפויה לתת להתחמשות המחודשת של איראן להתקדם ללא תגובה. עוד הרבה לפני מלחמת יוני, נתניהו היה סקפטי שאיראן תוותר על תוכנית הגרעין מרצונה, קל וחומר שתנטוש את תוכנית הטילים ואת רשת שלוחיה האזוריים. כעת, לאחר שאיראן הראתה שהיא מוכנה ומסוגלת לתקוף את ישראל ישירות במטחי טילים ורחפנים, ישראל רואה כל אפשרות של נשק גרעיני, ביולוגי או כימי כאיום קיומי חמור אף יותר. ובתפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, מניעה מראש גוברת על הרתעה כאמצעי המועדף להתמודד עם איומים כאלה", נכתב.

במקביל כותב כהן כי "למגמה הזו מצטרפת העובדה ש־2026 היא שנת בחירות בישראל. נתניהו קשר את גורלו הפוליטי בהבטחת ביטחון, במיוחד מול איראן". לכן, "אם ישראל אכן שוקלת תקיפה נוספת באיראן, היא עשויה להגיע מוקדם יותר מאשר מאוחר".

כהן טוען כי "המלחמה הבאה עשויה גם להיות רחבה יותר מהמערכה של יוני שעבר. ישראל ואיראן מופרדות בכ־1,600 ק"מ, מה שמגביל פעילות צבאית. אבל קל לדמיין מלחמת אוויר ממושכת והרסנית יותר. אחרי מלחמת 12 הימים, איראן הפסיקה לדווח היכן נמצא מלאי האורניום המועשר מאוד שלה, ואנליסטים חוששים שאיראן יכולה להעביר את החומר ברחבי המדינה יחסית בקלות".

"מתקנים איראנים קבורים עמוק יותר באדמה, דורשים חומר נפץ עוצמתי יותר כדי לפגוע בהם ביעילות. מאחר שלישראל אין מפציצים ואין לה את החימוש הנדרש, היא תזדקק לעזרת ארה"ב כדי להשמיד את האתר - מה שעלול להרחיב את העימות. אם לא תגיע תמיכה אמריקאית, ישראל תצטרך לתקוף את האתר שוב ושוב או לבצע סוג של פעולת חבלה מסוכנת כדי להשמידו. כל זה מצביע על מלחמה רחבה יותר מזו של יוני שעבר", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי, מאת רפאל ס. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה: "הנאצים עשו רצח עם, ישראל לא"

בראיון לטלגרף הבריטי אמר ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה כי הוא מוטרד מאוד מהעלייה באנטישמיות. שאמה, שגדל כיהודי בבריטניה, סיפר כי לא חשש לצאת עם כיפה על הראש, "זה לא עלה על דעתי לשנייה. זה לא המצב שיהיו לך שומרים חמושים מול בית כנסת, פשוט כעניין שבשגרה".

בשנה שעברה יצר סרט בשם "הדרך לאושוויץ", בה הראה כיצד הנאצים מצאו שותפים מרצון לרצח המוני "בעוד שאחרים הסתכלו הצידה". כעת, העולם צריך לבדוק את האנטישמיות הגואה לפני שתהפוך לקטסטרופה. "השאלה היא עכשיו, אני מניח, האם האנטנות שלנו עדיין חדות מספיק כדי לראות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי באופן קטסטרופלי? זה מדאיג אותי, האינטרנט לא משגשג על חוכמה או על ההכרה באנושיות המשותפת. זה לא פיתיון לקליקים, זה לא ידידותי להכנסות. באינטרנט אתה לא רק לא מסכים עם מישהו, אלא בעצם מאמין שהם צריכים למות".

כמי שחקר ועשה סרט על השואה, הוא ציין כי יש להפריד בין ביקורת על מדיניות ישראל בעזה לבין דה-הומניזציה ליהודים, "היה שינוי לכיוון התחושה שהיהודים הם סוג של אויבים בתוכנו. אני חושב שהיה שינוי מהזעם על מה שנאמר שישראל עשתה בעזה, לדה-הומניזציה של יהודים באופן כללי".

שאמה תומך בפתרון שתי המדינות ומתנגד לממשלת נתניהו. "אני שונא שהדיון מצטמצם לוויכוח על טרמינולוגיה, הטרמינולוגיה של ההשמדה. אני חושב שדברים נוראים באמת נעשו על ידי חמאס, ולפעמים דברים לא פרופורציונליים נעשו על ידי צה"ל, שאני מתאבל עליהם. אני מתאבל על אובדן החיים בשתי הקהילות. זו טרגדיה קטסטרופלית שיש לה שורשים ארוכים".

שאמה הסביר למה ההשוואה של יהודים לנאצים אינה נכונה: "אין כאן רצח עם. התשובה היא לא. הנאצים עשו רצח עם. אבל עדיין ההגדרה לא מפחיתה את החומרה והקטסטרופה והאכזריות, גם של מה שקרה ב-7 באוקטובר וגם של מה שקרה אחר כך".

מתוך הטלגרף, מאת כריס הארווי. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

עופר רוזנבאום על רקע הטלגרם של דניאל עמרם / צילום: תמונה פרטית, צילום מסך

מנהל הקמפיין של בן גביר קונה את עמוד האינסטגרם של דניאל עמרם

עופר רוזנבאום ירכוש 60% מ"דניאל עמרם", לפי שווי של 10 מיליון שקל ● לגלובס נודע כי עמרם צפוי להמשיך לנהל את הפלטפורמה, אך לקבוצת רוזנבאום תהיה היכולת לקדם את התכנים הרלוונטיים לה וללקוחותיה

בתים הרוסים בקיבוץ בארי לאחר 7 באוקטובר / צילום: תמונה פרטית

שלוש שנים אחרי: נפגעי 7 באוקטובר עלולים לאבד זכות לפנסיית נכות

נפגעי טבח 7 באוקטובר זכאים לקצבת נכות מקרן הפנסיה ● לפי רשות שוק ההון, רק כ־800 תביעות הוגשו עד לסוף שנת 2025 - ועל פי הערכות ישנם אלפי זכאים שלא מימשו את זכאותם

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock, Dmitry Pistrov

הנתונים חושפים: 8 חברות בלבד אחראיות לרוב המכירות בשוק הנדל"ן הישראלי

סקירות אגף הכלכלן הראשי באוצר מהחודשיים האחרונים הראו כי כחמישית מתזרים המזומנים של הקבלנים הגיעה משמונה חברות, על אף שבשוק פועלים מאות יזמים ● הנתון מלמד על המצוקה של קבלנים קטנים, שנותרים עם נתח זעיר מהתזרים על רקע גל הקריסות בענף

יפן / צילום: טלי בוגדנובסקי

4,069 שקל לנוסע: איפה הישראלים בזבזו הכי הרבה?

לפי הלמ"ס, כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו בחודש שעבר מהארץ ● נתוני ארנק המט"ח הדיגיטלי LAYA מאפשרים להציץ לא רק ביעדים שאליהם נסעו, אלא גם בכמה כסף הוציאו בכל אחד מהם ● יפן תופסת את המקום הראשון בפער משמעותי מהיעדים האחרים

משרדי מטא בקליפורניה / צילום: ap, Noah Berger

תגובת מטא ללאומי חושפת: המשתמשים בארה"ב מוגנים יותר מאשר בישראל

מטא דורשת לדחות את התביעה של בנק לאומי סביב קמפיינים מתחזים ומזהירה מפני הענקת זכות וטו חסרת תקדים לתאגיד פרטי ● עיון במסמכיה מגלה כמה היא עצמה מרוויחה מקמפיינים כאלה ולמה העוקבים בארה"ב מוגנים יותר?

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

לראשונה מאז 2007: כל מה שכדאי לדעת על הדרמה בשוק האג"ח

התשואה על אג"ח ארה"ב ל־10 שנים טיפסה לרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, ועליית התשואות מתפשטת ליפן ולאירופה • ברקע: מחירי הנפט שחצו את רף 100 הדולר, האינפלציה הדביקה והציפייה להעלאת ריבית בארה"ב • וגם: ההסבר הפשוט של וורן באפט על הקשר בין מניות לתשואות ● הרקע וההשלכות, גלובס עושה סדר

תומכים של החות'ים בתימן נוסעים ברכב טויוטה / צילום: ap, STR

הטנדרים שמתרבים בפקיסטן - ומדליקים נורה אדומה במזרח התיכון

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של הטיימס עוסק בדרכים שבהן אפשר לחזות פריצת מלחמה, מלזיה מעכבת מכולות שבדרך לישראל, ובמפלגה הדמוקרטית מתנגדים לעסקת הנשק הגדולה עם ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

ב-11 מיליון שקל: טרמינל איקס בדרך לרכוש את השליטה בסוהו

טרמינל איקס חתמה על מזכר הבנות לרכישת 50.01% מרשת העיצוב והלייף סטייל SOHO ● העסקה משקפת לרשת שווי של כ־22 מיליון שקל, ואם תמומש תצטרף לשורת הרכישות שביצעה טרמינל איקס בשנים האחרונות

ד''ר ליאור דוד־פור, סגן החשבת הכללית באוצר / צילום: לע''מ

בכיר באוצר: למרות פריצת תקציב הביטחון, יעד הגירעון יישמר

סגן החשבת הכללית באוצר, ד"ר ליאור דוד־פור, חושב שיעד הגירעון לא יושפע כתוצאה מהכוונה לפרוץ את התקציב עבור תוספת למערכת הביטחון כפי שנחשף בגלובס, כל עוד תהיה עד 19 מיליארד שקל ● עם זאת, תוספות של מאות מיליארדים יחייבו העלאות מסים: "צריך לעשות עוד צעדי התאמה"

רועי מור ויונתי לוין, מייסדי לורה / צילום: רחל פרידמן

אל תלמדו אנגלית עם ChatGPT: אפליקציית לורה מגייסת 22 מיליון דולר

Loora, שהגיעה לכ־15 מיליון משתמשים בעולם, מציעה מורה פרטי וירטואלי לאנגלית שמותאם אישית ללומד ומשלב מודלים של GPT, קלוד ומודלים פתוחים ● החברה מגייסת 22 מיליון דולר, לאחר שהכפילה את הכנסותיה בשנה האחרונה ● רועי מור, מנכ"ל לורה: "עבור רוב העולם, אנגלית היא שער הכניסה לעתיד אחר לגמרי"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה מסמן: זה התחום הלוהט הבא

ג'נסן הואנג מזהה בסייבר את אחד התחומים הבאים שייהנו מההאצה של מהפכת ה-AI, לצד רובוטים וכלי רכב אוטונומיים ● מניות הסייבר עשויות ליהנות מהגידול בהשקעות באבטחה מבוססת AI, ככל שהאיומים הופכים מתוחכמים יותר

נועם בוסידן ודגן רונן מנכ״לים משותפים בהייטקזון / צילום: ענבל שני

השת"פ החדש של הייטקזון וכאל

מועדון הצרכנות הייטקזון משתף פעולה עם כאל ומשיק ארנק מט”ח דיגיטלי, שיאפשר לחבריו לרכוש ולנהל מטבעות זרים ולשלם באמצעותם בחו”ל ללא עמלת המרה בעת הרכישה ● המהלך מסמן צעד נוסף של המועדון בהרחבת פעילותו לתחום השירותים הפיננסיים ● אירועים ומינויים

יו''ר ביחד נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 13.09.26 / צילום: רפי קוץ

האומנם משפחה חרדית לוקחת מהקופה הציבורית יותר משהיא תורמת לה?

בנט טען שבעוד שמשפחות חרדיות מקבלות מהמדינה יותר משהן נותנות, אצל משפחות לא חרדיות התמונה הפוכה • בדקנו מהם הנתונים, ואיך בכלל מחשבים אותם • המשרוקית של גלובס

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

מועצת הרשות השנייה אישרה: ערוץ רשת 13 יימכר לאסף רפפורט

אחרי תקופה של אי־ודאות סביב עתיד הערוץ, עסקת העברת השליטה ברשת 13, שנחשפה בגלובס, קיבלה אור ירוק ● קבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט תרכוש את השליטה באמצעות קרן מריט ● במסגרת האישור נקבעו מנגנוני שקיפות ובקרה שנועדו למנוע השפעה בלתי ראויה על התכנים

צילומים: Shutterstock

טוב למניות התוכנה והסייבר, רע לשבבים: המרוויחות והמפסידות מהאטה במרוץ ה-AI

קריאות בכירי התחום להאט ולפקח על ההתפתחויות ב–AI, הפילו בתחילת שבוע המסחר בוול סטריט את מניות השבבים, אך הקפיצו את מניות התוכנה והסייבר ● האנליסטים חלוקים לגבי רצינות הדאגה של בכירי הענף, אבל מסכימים לגבי ההזדמנויות שנפתחו, וגם מי יסבלו מכך

הראל שפירא, גבריאל מגנזי, חן שפירא / איור: גיל ג'יבלי

בצעד חריג: בית המשפט שלל את הווטו של בעל מניות ומינה דירקטורית חיצונית

חברת שפיר הנדסה המחזיקה בשליטה על אברות תעשיות וגבי מגנזי, המחזיק במניות המיעוט, השתמשו בזכות וטו כדי לבלום מינוי דירקטורים חיצוניים ● השופט מצא כי אין בחוק פיתרון למבוי סתום, ופסל את הווטו של מגנזי כדי להוציא את החברה מקיפאון

צחי ארצי / צילום: כדיה לוי

עזב את לאומי לטובת נאוי וירוויח יותר ממנכ"ל הבנק

תנאי ההעסקה של צחי ארצי כמנכ"ל חברת המימון החוץ בנקאי יקנו לו תגמול בעלות שנתית של 4.6 מיליון שקל, כולל מענק חתימה של 600 אלף שקל ● משמש כיום כראש מערך הבנייה והנדל"ן בחטיבה העסקית של לאומי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בתל אביב בעקבות נתוני האינפלציה; דוראל וטאואר קפצו

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.3% ● מדדי הקלינטק והטכנולוגיה הובילו את העליות ● סנטימנט חיובי גם באירופה, מניות השבבים בוול סטריט התאוששו ● השקל התחזק מול הדולר ● הפד צפוי להעלות את הריבית הערב, טראמפ לא יאהב את זה ● תשואת האג"ח בארה"ב בשיא של 19 שנה - מה וורן באפט חושב על זה ● וגם: ג'נסן הואנג מסמן את התחום הבא שיזנק עם מהפכת ה-AI

אופיר קרני, מנכ״ל קבוצת דן / צילום: יונתן בלום

ב-180 מיליון שקל: דן תחבורה רוכשת את מסיעי שאשא

דן תחבורה חתמה על מזכר הבנות לרכישת חברת ההיסעים מסיעי שאשא תמורת 180 מיליון שקל ● מסיעי שאשא נחשבת לאחת החברות הגדולות בתחום ההיסעים ובין לקוחותיה נמנים משרד הביטחון, חברת החשמל וחברות ממשלתיות ● החברה מפעילה כ־200 כלי רכב ומגלגלת מחזור שנתי של כ־200 מיליון שקל

יאיר לוינשטיין ואמיל וינשל / צילום: סם יצחקוב,רמי זרנגר

בחשאיות, בבתי קפה צדדיים: כך רקמו השכנים מהשרון את עסקת הענק

שנתיים לאחר שניהלו מגעים ראשונים שלא צלחו, סללו אמיל וינשל ויאיר לוינשטיין את עסקת אלטשולר שחם, שבאמצעותה מבקשת ווישור לקפוץ ליגה