גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"
"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

1"זאת הדרך היחידה לפרק את חמאס מנשקו"

על מנת לעבור מהפסקת אש לשלום יציב ברצועת עזה, המדינות המתווכות יצטרכו לפרק את חמאס מנשקו. אולם, ארגון הטרור ממשיך לבסס את שלטונו ברצועה ומסרב לוותר על נשקו. "כל עוד חמאס נשאר בשלטון, הקמת גוף שלטוני חדש לרצועה המורכב מטכנוקרטים פלסטינים, כפי שטראמפ קרא לעשות, לא תשיג הרבה. הסיכוי לחידוש המלחמה רק יגדל", נכתב בכתב העת האמריקאי הפורן אפיירס.

אין דרך קלה להוריד את חמאס מהשלטון. ראשית, צה"ל צריך להתארגן מחדש "וישראל עשויה לספוג השלכות פוליטיות ודיפלומטיות נוספות אם תפתח מחדש במבצע קרקעי בעזה". בנוסף, "כוחות הרשות הפלסטינית אינם חזקים מספיק כדי להילחם בחמאס, וגם אינם מעוניינים בכך. המדינות, שמוכנות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי שטראמפ הציע לעזה, אינן רוצות שחייליהן יילחמו בארגון".

ממשל טראמפ מודע לכך ולכן הציע כוח ייצוב בינלאומי. "החלטת מועצת הביטחון המאשרת את תוכנית השלום של נשיא ארה"ב מסמיכה כוח ייצוב בינלאומי (ISF) ומטילה עליו משימה רחבה, כולל 'דה־מיליטריזציה' של עזה". אולם, מדינות רבות הצהירו שלא יצטרפו לכוח של טראמפ "אם המשמעות היא להילחם בחמאס". לכן, "ה־ISF לא יתממש כפי שדמיינו אותו, וגם אם כן יוקם כך, הוא כנראה יהיה בלתי יעיל".

לכן, הדרך היחידה לפרק את ארגון הטרור מנשקו היא על ידי "קבלנים צבאיים פרטיים", נכתב בפורן אפיירס. "תחת כללי הפעלת כוח מתאימים ובהתאם לשיטות העבודה המומלצות במערב, לקבלנים פרטיים יש רקורד של פעילות מוצלחת בסביבות קשות. רבים מהם, למשל, סייעו לצבא ארה"ב במהלך 'המלחמה בטרור'", נכתב. בעזה, כוחות כאלה "יוכלו לפעול באופן יעיל ואחראי כדי לטהר אזורים מלוחמי חמאס ומתשתיותיו. במילים אחרות, קבלנים יכולים לצמצם בהצלחה את כוחו של חמאס על עזה ועל תושביה. ואז, ייתכן שתושבי עזה יזכו ביום חדש".

"קבלני אבטחה מהדרג העליון הם אפשרות ישימה אך כזו שלא לוקחים מספיק בחשבון כאופציה להורדת חמאס מהשלטון. הם מאוישים באנשי צבא מיומנים מאוד ובעלי יכולות גבוהות, בעלי ניסיון ביחידות עילית. הם לא יירתעו מעימות אפשרי עם טרוריסטים של חמאס. למעשה, הם אולי הכוח היחיד, מלבד צה"ל עצמו המוכן להתעמת ישירות עם חמאס ולעשות את העבודה הקשה של דה־מיליטריזציה של עזה. כוח דה־מיליטריזציה המורכב מקבלנים פרטיים יכול גם להתארגן במהירות, במיוחד לעומת ה־ISF. הדבר יאפשר לדחוק את חמאס לאחור לפני שהארגון יצבור עוד כוח", נכתב. בנוסף, "בהשוואה ל־ISF או לשומרי שלום של האו"ם, קבלנים עשויים להיות גם קלים יותר לניהול".

"דה־מיליטריזציה של חמאס תהיה מאבק קשה, לא משנה מי נלחם. ייתכן שבסופו של דבר תידרש כניסה מחדש של צה"ל לאזורים בעזה שמהם נסוג. לחמאס יש נשק ומשאבים רבים, והוא ישתמש בכולם במאמץ נואש לשמר את שלטונו. אבל גם אם צה"ל יחזור ויילחם, בסופו של דבר תגיע הפסקת אש חדשה ויתחדש הוויכוח כיצד להדיח את חמאס. העולם יחזור אז בדיוק לנקודה שבה הוא נמצא כעת. כלומר, זקוק לקבלנים", נכתב.

מתוך הפורן אפיירס, מאת אליוט אברמס, אריק אדלמן ורנה גבר. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסיבה שהסבב הבא עם איראן יהיה מסוכן יותר

המתיחות ארוכת השנים בין איראן לישראל הגיעה לשיאה במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. כעת "העימות בין המדינות אינו מראה סימנים לכך שהוא קרב לסיומו" והסיכוי שהפסקת האש בין המדינות תחזיק מעמד "אינו גבוה, ויש סיבות טובות להאמין שהסבב הבא במלחמה בין איראן לישראל יהיה גדול יותר מאי פעם", פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי בניתוח מאת רפאל ס. כהן, חוקר בכיר במדיניות וביטחון לאומי במכון המחקר האמריקאי RAND.

"לישראל היו סיבות מבצעיות טובות לדחות כרגע עימות ישיר נוסף" עקב נזק של לפחות 1.5 מיליארד דולר ו-33 הרוגים במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. בנוסף, לקראת סוף המלחמה עם איראן עלו דיווחים כי מלאי המיירטים הישראלי "החל להידלדל". במקביל, "לארה"ב יש כעת פחות נכסים צבאיים באזור כדי לסייע להגנת ישראל מכפי שהיו לה בקיץ שעבר".

"כשמחברים את השיקולים המעשיים הללו עם ספקנות כללית לגבי השאלה האם תקיפות אוויריות היו ממוטטות את המשטר האיראני במהלך המחאות, נראה שלישראל היו עדיפויות אחרות לפני כניסה לעימות נוסף עם איראן", נכתב.

למרות זאת, "החישוב של נתניהו עשוי להשתנות שוב בקרוב". לאחר שישראל תתמודד עם החזית הצפונית ותפרק את חיזבאללה מנשקו ובמקביל גם עם החזית הדרומית בעזה "המיקוד של ישראל יופנה כמעט בהכרח חזרה לאיראן", נכתב.

"ישראל לא צפויה לתת להתחמשות המחודשת של איראן להתקדם ללא תגובה. עוד הרבה לפני מלחמת יוני, נתניהו היה סקפטי שאיראן תוותר על תוכנית הגרעין מרצונה, קל וחומר שתנטוש את תוכנית הטילים ואת רשת שלוחיה האזוריים. כעת, לאחר שאיראן הראתה שהיא מוכנה ומסוגלת לתקוף את ישראל ישירות במטחי טילים ורחפנים, ישראל רואה כל אפשרות של נשק גרעיני, ביולוגי או כימי כאיום קיומי חמור אף יותר. ובתפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, מניעה מראש גוברת על הרתעה כאמצעי המועדף להתמודד עם איומים כאלה", נכתב.

במקביל כותב כהן כי "למגמה הזו מצטרפת העובדה ש־2026 היא שנת בחירות בישראל. נתניהו קשר את גורלו הפוליטי בהבטחת ביטחון, במיוחד מול איראן". לכן, "אם ישראל אכן שוקלת תקיפה נוספת באיראן, היא עשויה להגיע מוקדם יותר מאשר מאוחר".

כהן טוען כי "המלחמה הבאה עשויה גם להיות רחבה יותר מהמערכה של יוני שעבר. ישראל ואיראן מופרדות בכ־1,600 ק"מ, מה שמגביל פעילות צבאית. אבל קל לדמיין מלחמת אוויר ממושכת והרסנית יותר. אחרי מלחמת 12 הימים, איראן הפסיקה לדווח היכן נמצא מלאי האורניום המועשר מאוד שלה, ואנליסטים חוששים שאיראן יכולה להעביר את החומר ברחבי המדינה יחסית בקלות".

"מתקנים איראנים קבורים עמוק יותר באדמה, דורשים חומר נפץ עוצמתי יותר כדי לפגוע בהם ביעילות. מאחר שלישראל אין מפציצים ואין לה את החימוש הנדרש, היא תזדקק לעזרת ארה"ב כדי להשמיד את האתר - מה שעלול להרחיב את העימות. אם לא תגיע תמיכה אמריקאית, ישראל תצטרך לתקוף את האתר שוב ושוב או לבצע סוג של פעולת חבלה מסוכנת כדי להשמידו. כל זה מצביע על מלחמה רחבה יותר מזו של יוני שעבר", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי, מאת רפאל ס. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה: "הנאצים עשו רצח עם, ישראל לא"

בראיון לטלגרף הבריטי אמר ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה כי הוא מוטרד מאוד מהעלייה באנטישמיות. שאמה, שגדל כיהודי בבריטניה, סיפר כי לא חשש לצאת עם כיפה על הראש, "זה לא עלה על דעתי לשנייה. זה לא המצב שיהיו לך שומרים חמושים מול בית כנסת, פשוט כעניין שבשגרה".

בשנה שעברה יצר סרט בשם "הדרך לאושוויץ", בה הראה כיצד הנאצים מצאו שותפים מרצון לרצח המוני "בעוד שאחרים הסתכלו הצידה". כעת, העולם צריך לבדוק את האנטישמיות הגואה לפני שתהפוך לקטסטרופה. "השאלה היא עכשיו, אני מניח, האם האנטנות שלנו עדיין חדות מספיק כדי לראות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי באופן קטסטרופלי? זה מדאיג אותי, האינטרנט לא משגשג על חוכמה או על ההכרה באנושיות המשותפת. זה לא פיתיון לקליקים, זה לא ידידותי להכנסות. באינטרנט אתה לא רק לא מסכים עם מישהו, אלא בעצם מאמין שהם צריכים למות".

כמי שחקר ועשה סרט על השואה, הוא ציין כי יש להפריד בין ביקורת על מדיניות ישראל בעזה לבין דה-הומניזציה ליהודים, "היה שינוי לכיוון התחושה שהיהודים הם סוג של אויבים בתוכנו. אני חושב שהיה שינוי מהזעם על מה שנאמר שישראל עשתה בעזה, לדה-הומניזציה של יהודים באופן כללי".

שאמה תומך בפתרון שתי המדינות ומתנגד לממשלת נתניהו. "אני שונא שהדיון מצטמצם לוויכוח על טרמינולוגיה, הטרמינולוגיה של ההשמדה. אני חושב שדברים נוראים באמת נעשו על ידי חמאס, ולפעמים דברים לא פרופורציונליים נעשו על ידי צה"ל, שאני מתאבל עליהם. אני מתאבל על אובדן החיים בשתי הקהילות. זו טרגדיה קטסטרופלית שיש לה שורשים ארוכים".

שאמה הסביר למה ההשוואה של יהודים לנאצים אינה נכונה: "אין כאן רצח עם. התשובה היא לא. הנאצים עשו רצח עם. אבל עדיין ההגדרה לא מפחיתה את החומרה והקטסטרופה והאכזריות, גם של מה שקרה ב-7 באוקטובר וגם של מה שקרה אחר כך".

מתוך הטלגרף, מאת כריס הארווי. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

המחקר שחושף: המקצוע שיקפיץ לכם את השכר ב-60%

מחקר שיוצג לראשונה בכנס אלי הורביץ הקרוב בדק את המתאם בין סוג התואר ורמת המיומנויות לשכר הבוגרים ● איזה מקצוע יקפיץ את השכר ב־60% והאם מהפכת המכללות השתלמה? ● ירדן קידר, שהוביל את המחקר במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, מציע לתקצב אותן בהתאם לתוצאות

אילוסטרציה: Shutterstock

הדולר מתחת ל-2.8 שקלים: אלו ארבעה תרחישים שיכולים לעצור את הקריסה

בתעשייה גובר הלחץ על האוצר ועל בנק ישראל לפעול על מנת לעצור את קריסת הדולר, שלא פסקה חרף הורדת הריבית השבוע ● משינוי כיוון בוול סטריט, דרך התערבות אגרסיבית ועד להצעה שתאפשר לבנק ישראל לפעול מתחת לרדאר - מספר תרחישים שיכולים להפוך את המגמה בשוק המט"ח

מייקל דל ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"לא נראה דבר כזה": המניה שקופצת 30% בדרך ליום הטוב בתולדותיה

מניית דל מזנקת בחדות לאחר תוצאות פנומנליות שהציגה אמש ● עוד ברקע - רוח גבית משמעותית מהנשיא טראמפ ● איך מגיבים האנליסטים?

תמ''א 38 / צילום: ארן הרשלג

בעד ונגד: פסק הדין שמטלטל את עולם ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים ● עו"ד נעם קולודני חושב שפסק הדין אינו עוצר את ההתחדשות העירונית, אלא מבקש לדייק אותה ● לעומתו, עו"ד זיו גרומן טוען שהפסיקה מקפחת בעלי דירות גדולות ולא עומדת בכללי השיוויון ● דעה

היכן רכש השבוע כדורגלן העבר ערן זהבי 5 דונם, ולא בפעם הראשונה?

מה שיעור הישראלים שנקלעו למינוס בחשבון הבנק בשנת 2025? ● איך נקרא ההליך שיכול לחסוך לכם עד מיליון שקל בפנסיה מול רשות המסים? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

מטה סנטינל וואן בסיליקון ואלי, קליפורניה

הפיטורים מגיעים לסייבר: סנטינל וואן תפטר כ-250 עובדים

חברת הסייבר האמריקאית של תומר ויינגרטן צפויה לפטר כ-250 עובדים, 10% מכלל מצבת העובדים שלה

אילוסטרציה: Shutterstock

אושר עד ו-KSP בראש: החברות המובילות בשירות

בשבוע החולף עסקנו כאן במגמות בתחום השירות, ואירחנו שורה של בכירים וחברות שפיצחו את השיטה ● הפעם אנו מציגים את סקר שביעות הרצון של הישראלים מהשירות הניתן להם בשבע קטגוריות: שירותים ממשלתיים, קופות חולים, רשתות מזון, חברות תקשורת, אפליקציות, אתרי קניות ואמצעי תחבורה ● הסקר נערך בקרב 2,000 נשאלים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

המסחר בת"א ננעל בירידות; הדולר מתקרב לשפל חדש לאחר הדיווח על הסכם עם איראן

מדד ת"א 35 איבד מערכו כ-1%, ת"א ירד בכ-0.2% ● שער הדולר עומד על 2.81 לאחר הדיווח על הסכם עם איראן ● מדד הביטחוניות קפץ בכ-5% ● איביאי בית השקעות זינקה בכ-13% אחרי פרסום הדוחות

צחי אבו / צילום: יונתן בלום

שווי החברה צנח מאז ההנפקה: צחי אבו רוצה לרכוש את השליטה באנשי העיר

חברת ההתחדשות העירונית גפן, שבשליטת אבו, מציעה לרכוש את השליטה באנשי העיר שהונפקה בשנה שעברה, תמורת 100 מיליון שקל, המשקפים לחברה שווי הגבוה בכ-50% מזה שלפיו היא נסחרת כיום

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Ryan Murphy

טראמפ: מכנס דיון סופי בעניין איראן, המצור הימי שהטלנו - יוסר

סוכנות הידיעות האיראנית פארס על דבריו של טראמפ:"תערובת של אמת ושקר" ● צה"ל לדרג המדיני: יש להגביר את התקיפות בלבנון ● בכירים ישראלים ל-N12: חמינאי הוא זה שטרם השיב למתווה בין ארה"ב ואיראן ● סגן נשיא ארה"בעל הסכם עם איראן: "אנחנו עדיין לא שם, אבל קרובים" ● עדכונים שוטפים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות; מניות הטכנולוגיה בלטו, אפל בדרך להישג שלא רשמה מאז 2009

לאחר הדיווח על הבנות בין ארה"ב לאיראן, הנאסד"ק ננעל בעליות של בכ-0.9% ● מניות הטכנולוגיה בלטו: סנופלייק זינקה בכ-37%, קוואלקום קפצה בכ-4% ● אפל בדרך לשבוע עשירי רצוף של עליות ● המסחר באירופה ננעל בירידות: הפוטסי איבד כ-0.7% מערכו ● ברקע הדיווחים על הפסקת האש, גם מחירי הנפט מתמתנים

פרופ' יוסי שחם־דיאמנד / צילום: אלון גלבוע

"בואו נגרום לחיידקים לייצר נפט": החוקר שרוצה להפוך את ישראל למעצמה של הנדסה וביולוגיה

במעבדה של פרופ' יוסי שחם־דיאמנד, ראש המכון לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, מפתחים שבבים שמנטרים צמחים, מזהים סכנות במי שתייה ומסייעים לאנשי רפואה לטפל בחיילים פצועים בשטח ● לאחרונה הוא קיבל פרס יוקרתי על תרומתו לצמיחתה של תעשיית השבבים בארץ, ועכשיו יש לו חזון חדש

מוחמד דחלאן / צילום: ap, Majdi Mohammed

מוחמד דחלאן חוזר לתמונה: "ישראל חייבת להשאיר עין אחת פקוחה"

מוחמד דחלאן גורש מעזה לפני כעשרים שנה, ומאז הפך למיליונר עם דירות יוקרה באיחוד האמירויות ● כעת, כשישראל מחפשת הנהגה ליום שאחרי חמאס, שמו עולה כחלופה מועדפת - למרות אחריותו לפיגוע באוטובוס הילדים בכפר דרום ● אך המומחים מאמינים: זו פנטזיה

פועלים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

"לא ניתן למנוע הרמטית הפרת הנחיות": האחים הקבלנים דורון וגיא לוי זוכו מעבירת בטיחות בנייה

בית המשפט זיכה את בעלי החברה מעבירה של ליקוי בטיחות מסוג עבודה בגובה ללא אמצעי מיגון מתאימים ● השופטת ציינה כי סוג העבירה שיוחס להם תלוי בעובד עצמו ● האחים טענו שהם פעלו להשריש בחברה תרבות של בטיחות - וטענתם התקבלה

בניין ויתניה לנדא נס ציונה / צילום: דורון סהר

25 שנה בנס ציונה: אלביט תשכור מויתניה את המשרדים של לנדא שקרסה

ויתניה תשכיר לאלביט בניין משרדים בשטח כולל של 40 אלף מ"ר, השייך לפרויקט 'ויתניה לנדא', הממוקם בפארק המדע בנס ציונה ● הפרויקט יועד במקור לחברת הדפוס של בני לנדאו, שנקלעה לחובות בהיקף של 1.7 מיליארד שקל והגישה בקשה לעיכוב הליכים בקיץ 2025

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

העיכוב שעולה לבעלי העסקים 1.5 מיליארד שקל בשנה

הצעת החוק שתתמסמס בלי סיבה ● היוזמה שהסעירה את עולם ההייטק ● וההתרעה שהיא חלק מחיינו ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

''הגפן – חצר יין מקומי'' / צילום: נועם פריסמן

ב"הגפן" יודעים לדבר יין עם כולם ולשדך לו מנות נהדרות

סוד הקסם של בר היין בפאתי שוק הפשפשים ביפו: הוא נעים ומזמין גם למי שמחפש להעמיק את חווית היין שלו, וגם למי שרק בתחילת הדרך

קמפיין פרטנר / צילום: צילום מסך

שלישיית מה קשור מסדרת לפרטנר את הפרסומת האהובה, והטריפל של בנק לאומי

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת ללאומי, שאף מתמקם שני באהדה - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, הבנק הוא גם הגוף המפרסם שהשקיע את התקציב הגדול ביותר, ואחריו טורנדו

מתחם חסן עראפה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הנכס הכי לוהט במגדלי המשרדים הוא בכלל מתחת לאדמה: מחירי החניה ממשיכים לטפס

נתוני דוח Natam חושפים: למרות מהפכת הקורקינטים, מגמת העבודה מהבית ופעילות הרכבת הקלה, הביקוש לחניה בתל אביב רותח ● דמי השכירות לחניה בעיר עלו ב־4%, ובמתחם הבורסה ב־15%

מיהו הסטארט-אפ המבטיח בתעשייה? הצביעו והשפיעו

פרויקט הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס יוצא לדרך זו השנה ה-20 ברציפות ● כחלק מהדירוג, אנחנו מזמינים את גולשי גלובס לדרג ולקבוע מי יהיה הסטארט אפ "חביב הקהל" ● הזוכה יוכרז ב-10 ביוני