גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המומחה שטוען: הסבב הבא עם איראן יהיה גדול יותר מאי-פעם

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: כתב העת האמריקאי הפורן אפיירס טוען שהדרך היחידה להצליח לפרק את חמאס מנשקו היא ע"י "קבלנים צבאיים פרטיים", הסבב הבא של ישראל מול איראן עלול להיות ארוך וקשה יותר, וההיסטוריון הבריטי היהודי שמפציר בעולם לבחון את האנטישמיות לפני שתהפוך ל"קטסטרופה" • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

"המשטר האיראני אכזרי כי אם הוא ייפול הוא יהיה הראשון בתור לנקמה"
"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

1"זאת הדרך היחידה לפרק את חמאס מנשקו"

על מנת לעבור מהפסקת אש לשלום יציב ברצועת עזה, המדינות המתווכות יצטרכו לפרק את חמאס מנשקו. אולם, ארגון הטרור ממשיך לבסס את שלטונו ברצועה ומסרב לוותר על נשקו. "כל עוד חמאס נשאר בשלטון, הקמת גוף שלטוני חדש לרצועה המורכב מטכנוקרטים פלסטינים, כפי שטראמפ קרא לעשות, לא תשיג הרבה. הסיכוי לחידוש המלחמה רק יגדל", נכתב בכתב העת האמריקאי הפורן אפיירס.

אין דרך קלה להוריד את חמאס מהשלטון. ראשית, צה"ל צריך להתארגן מחדש "וישראל עשויה לספוג השלכות פוליטיות ודיפלומטיות נוספות אם תפתח מחדש במבצע קרקעי בעזה". בנוסף, "כוחות הרשות הפלסטינית אינם חזקים מספיק כדי להילחם בחמאס, וגם אינם מעוניינים בכך. המדינות, שמוכנות להצטרף לכוח הייצוב הבינלאומי שטראמפ הציע לעזה, אינן רוצות שחייליהן יילחמו בארגון".

ממשל טראמפ מודע לכך ולכן הציע כוח ייצוב בינלאומי. "החלטת מועצת הביטחון המאשרת את תוכנית השלום של נשיא ארה"ב מסמיכה כוח ייצוב בינלאומי (ISF) ומטילה עליו משימה רחבה, כולל 'דה־מיליטריזציה' של עזה". אולם, מדינות רבות הצהירו שלא יצטרפו לכוח של טראמפ "אם המשמעות היא להילחם בחמאס". לכן, "ה־ISF לא יתממש כפי שדמיינו אותו, וגם אם כן יוקם כך, הוא כנראה יהיה בלתי יעיל".

לכן, הדרך היחידה לפרק את ארגון הטרור מנשקו היא על ידי "קבלנים צבאיים פרטיים", נכתב בפורן אפיירס. "תחת כללי הפעלת כוח מתאימים ובהתאם לשיטות העבודה המומלצות במערב, לקבלנים פרטיים יש רקורד של פעילות מוצלחת בסביבות קשות. רבים מהם, למשל, סייעו לצבא ארה"ב במהלך 'המלחמה בטרור'", נכתב. בעזה, כוחות כאלה "יוכלו לפעול באופן יעיל ואחראי כדי לטהר אזורים מלוחמי חמאס ומתשתיותיו. במילים אחרות, קבלנים יכולים לצמצם בהצלחה את כוחו של חמאס על עזה ועל תושביה. ואז, ייתכן שתושבי עזה יזכו ביום חדש".

"קבלני אבטחה מהדרג העליון הם אפשרות ישימה אך כזו שלא לוקחים מספיק בחשבון כאופציה להורדת חמאס מהשלטון. הם מאוישים באנשי צבא מיומנים מאוד ובעלי יכולות גבוהות, בעלי ניסיון ביחידות עילית. הם לא יירתעו מעימות אפשרי עם טרוריסטים של חמאס. למעשה, הם אולי הכוח היחיד, מלבד צה"ל עצמו המוכן להתעמת ישירות עם חמאס ולעשות את העבודה הקשה של דה־מיליטריזציה של עזה. כוח דה־מיליטריזציה המורכב מקבלנים פרטיים יכול גם להתארגן במהירות, במיוחד לעומת ה־ISF. הדבר יאפשר לדחוק את חמאס לאחור לפני שהארגון יצבור עוד כוח", נכתב. בנוסף, "בהשוואה ל־ISF או לשומרי שלום של האו"ם, קבלנים עשויים להיות גם קלים יותר לניהול".

"דה־מיליטריזציה של חמאס תהיה מאבק קשה, לא משנה מי נלחם. ייתכן שבסופו של דבר תידרש כניסה מחדש של צה"ל לאזורים בעזה שמהם נסוג. לחמאס יש נשק ומשאבים רבים, והוא ישתמש בכולם במאמץ נואש לשמר את שלטונו. אבל גם אם צה"ל יחזור ויילחם, בסופו של דבר תגיע הפסקת אש חדשה ויתחדש הוויכוח כיצד להדיח את חמאס. העולם יחזור אז בדיוק לנקודה שבה הוא נמצא כעת. כלומר, זקוק לקבלנים", נכתב.

מתוך הפורן אפיירס, מאת אליוט אברמס, אריק אדלמן ורנה גבר. לקריאת הכתבה המלאה.

2הסיבה שהסבב הבא עם איראן יהיה מסוכן יותר

המתיחות ארוכת השנים בין איראן לישראל הגיעה לשיאה במלחמת 12 הימים ביוני אשתקד. כעת "העימות בין המדינות אינו מראה סימנים לכך שהוא קרב לסיומו" והסיכוי שהפסקת האש בין המדינות תחזיק מעמד "אינו גבוה, ויש סיבות טובות להאמין שהסבב הבא במלחמה בין איראן לישראל יהיה גדול יותר מאי פעם", פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי בניתוח מאת רפאל ס. כהן, חוקר בכיר במדיניות וביטחון לאומי במכון המחקר האמריקאי RAND.

"לישראל היו סיבות מבצעיות טובות לדחות כרגע עימות ישיר נוסף" עקב נזק של לפחות 1.5 מיליארד דולר ו-33 הרוגים במלחמת 12 הימים בקיץ שעבר. בנוסף, לקראת סוף המלחמה עם איראן עלו דיווחים כי מלאי המיירטים הישראלי "החל להידלדל". במקביל, "לארה"ב יש כעת פחות נכסים צבאיים באזור כדי לסייע להגנת ישראל מכפי שהיו לה בקיץ שעבר".

"כשמחברים את השיקולים המעשיים הללו עם ספקנות כללית לגבי השאלה האם תקיפות אוויריות היו ממוטטות את המשטר האיראני במהלך המחאות, נראה שלישראל היו עדיפויות אחרות לפני כניסה לעימות נוסף עם איראן", נכתב.

למרות זאת, "החישוב של נתניהו עשוי להשתנות שוב בקרוב". לאחר שישראל תתמודד עם החזית הצפונית ותפרק את חיזבאללה מנשקו ובמקביל גם עם החזית הדרומית בעזה "המיקוד של ישראל יופנה כמעט בהכרח חזרה לאיראן", נכתב.

"ישראל לא צפויה לתת להתחמשות המחודשת של איראן להתקדם ללא תגובה. עוד הרבה לפני מלחמת יוני, נתניהו היה סקפטי שאיראן תוותר על תוכנית הגרעין מרצונה, קל וחומר שתנטוש את תוכנית הטילים ואת רשת שלוחיה האזוריים. כעת, לאחר שאיראן הראתה שהיא מוכנה ומסוגלת לתקוף את ישראל ישירות במטחי טילים ורחפנים, ישראל רואה כל אפשרות של נשק גרעיני, ביולוגי או כימי כאיום קיומי חמור אף יותר. ובתפיסת הביטחון הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, מניעה מראש גוברת על הרתעה כאמצעי המועדף להתמודד עם איומים כאלה", נכתב.

במקביל כותב כהן כי "למגמה הזו מצטרפת העובדה ש־2026 היא שנת בחירות בישראל. נתניהו קשר את גורלו הפוליטי בהבטחת ביטחון, במיוחד מול איראן". לכן, "אם ישראל אכן שוקלת תקיפה נוספת באיראן, היא עשויה להגיע מוקדם יותר מאשר מאוחר".

כהן טוען כי "המלחמה הבאה עשויה גם להיות רחבה יותר מהמערכה של יוני שעבר. ישראל ואיראן מופרדות בכ־1,600 ק"מ, מה שמגביל פעילות צבאית. אבל קל לדמיין מלחמת אוויר ממושכת והרסנית יותר. אחרי מלחמת 12 הימים, איראן הפסיקה לדווח היכן נמצא מלאי האורניום המועשר מאוד שלה, ואנליסטים חוששים שאיראן יכולה להעביר את החומר ברחבי המדינה יחסית בקלות".

"מתקנים איראנים קבורים עמוק יותר באדמה, דורשים חומר נפץ עוצמתי יותר כדי לפגוע בהם ביעילות. מאחר שלישראל אין מפציצים ואין לה את החימוש הנדרש, היא תזדקק לעזרת ארה"ב כדי להשמיד את האתר - מה שעלול להרחיב את העימות. אם לא תגיע תמיכה אמריקאית, ישראל תצטרך לתקוף את האתר שוב ושוב או לבצע סוג של פעולת חבלה מסוכנת כדי להשמידו. כל זה מצביע על מלחמה רחבה יותר מזו של יוני שעבר", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי, מאת רפאל ס. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה: "הנאצים עשו רצח עם, ישראל לא"

בראיון לטלגרף הבריטי אמר ההיסטוריון הבריטי סיימון שאמה כי הוא מוטרד מאוד מהעלייה באנטישמיות. שאמה, שגדל כיהודי בבריטניה, סיפר כי לא חשש לצאת עם כיפה על הראש, "זה לא עלה על דעתי לשנייה. זה לא המצב שיהיו לך שומרים חמושים מול בית כנסת, פשוט כעניין שבשגרה".

בשנה שעברה יצר סרט בשם "הדרך לאושוויץ", בה הראה כיצד הנאצים מצאו שותפים מרצון לרצח המוני "בעוד שאחרים הסתכלו הצידה". כעת, העולם צריך לבדוק את האנטישמיות הגואה לפני שתהפוך לקטסטרופה. "השאלה היא עכשיו, אני מניח, האם האנטנות שלנו עדיין חדות מספיק כדי לראות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי באופן קטסטרופלי? זה מדאיג אותי, האינטרנט לא משגשג על חוכמה או על ההכרה באנושיות המשותפת. זה לא פיתיון לקליקים, זה לא ידידותי להכנסות. באינטרנט אתה לא רק לא מסכים עם מישהו, אלא בעצם מאמין שהם צריכים למות".

כמי שחקר ועשה סרט על השואה, הוא ציין כי יש להפריד בין ביקורת על מדיניות ישראל בעזה לבין דה-הומניזציה ליהודים, "היה שינוי לכיוון התחושה שהיהודים הם סוג של אויבים בתוכנו. אני חושב שהיה שינוי מהזעם על מה שנאמר שישראל עשתה בעזה, לדה-הומניזציה של יהודים באופן כללי".

שאמה תומך בפתרון שתי המדינות ומתנגד לממשלת נתניהו. "אני שונא שהדיון מצטמצם לוויכוח על טרמינולוגיה, הטרמינולוגיה של ההשמדה. אני חושב שדברים נוראים באמת נעשו על ידי חמאס, ולפעמים דברים לא פרופורציונליים נעשו על ידי צה"ל, שאני מתאבל עליהם. אני מתאבל על אובדן החיים בשתי הקהילות. זו טרגדיה קטסטרופלית שיש לה שורשים ארוכים".

שאמה הסביר למה ההשוואה של יהודים לנאצים אינה נכונה: "אין כאן רצח עם. התשובה היא לא. הנאצים עשו רצח עם. אבל עדיין ההגדרה לא מפחיתה את החומרה והקטסטרופה והאכזריות, גם של מה שקרה ב-7 באוקטובר וגם של מה שקרה אחר כך".

מתוך הטלגרף, מאת כריס הארווי. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי מאיים על טראמפ: נושאת מטוסים? נוכל להטביע

וויטקוף וקושנר ייפגשו היום בזנ'ווה עם נציגים איראניים, בניסיון אחרון להגיע להסכם שיימנע מלחמה ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק