גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST
הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

רפורמת מורשה להיתר (נקראת לעתים גם "רישוי עצמי"), המאפשרת גם לאדריכלים - ולא רק לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה - להוציא היתר בנייה, יצאה לדרך רשמית באוקטובר 2022 ובסוף 2024 הפכה למחייבת.

שלושת המנכ"לים שמצטרפים לתחרות בשדה דב: "בעתיד לא יהיה מחיר של 100 אלף שקל למ"ר במרחק 5 דקות מהים"
בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי

מאז היא מתקדמת בעצלתיים ועד היום מספר ההיתרים שאושרו וגם מספר הבקשות שהוגשו אינו גדול, אולם עולים אט־אט.

אפשר שה"חידוש" שהביאה איתו תחילת שנת 2026 ייתן זריקת מרץ לרפורמה: האפשרות להוציא היתר במסלול זה גם עבור בניינים גבוהים ומגדלים. אם כן, כמה היתרים הוצאו עד עכשיו במסלול המורשה להיתר, כמה נמצאים בתהליך אישור ומה חושבים על כך היזמים? גלובס עם כמה נקודות חשובות.

המספרים: 33 היתרים בתהליך, 894 יחידות דיור

על פי נתוני מינהל התכנון, עד היום אושרו רק עשרה היתרי בנייה במסגרת מסלול מורשה להיתר, עם 48 יחידות דיור בסך הכול.

שני ההיתרים הראשונים הוצאו בשנת 2023, לשני פרויקטים שונים בתל מונד, ובתל אביב אושר בתנאים היתר ראשון במסלול זה באוקטובר האחרון. למעשה, המבנה הגבוה ביותר שאושר עד כה במסגרת "מורשה להיתר" הוא בן ארבע קומות בלבד.

הסיבה לכך פשוטה: התקדמות רפורמת "מורשה להיתר" קשורה ברפורמה אחרת - הרפורמה של מכוני הבקרה. בתחילת השנה נכנסה לתקופה פעימה נוספת של רפורמת מכוני הבקרה, אשר מאפשרת להם לבחון מ־1.1.2026 גם מבנים גבוהים מ־42 מטרים. בהתאם, גם מסלול הרישוי העצמי מאפשר זאת, כולל הגשת בקשות והוצאת היתרים לבניינים רבי קומות.

נראה שהתהליך הזה כבר קורה בפועל: כפי שפרסמנו כאן לראשונה לפני כחודש וחצי, שני מגדלים ברובע שדה דב שבצפון תל אביב־יפו - המגדלים של קבוצת חג'ג' ושל לוזון רונסון - צפויים לקבל היתר במסגרת מסלול מורשה להיתר. אלו מגדלים בני 44-45 קומות, שלעת עתה הם היחידים בממדים אלו שהוגשו לגביהם בקשה להיתר בנייה במסלול מורשה להיתר. המורשה להיתר בשני המקרים הללו, אגב, הוא האדריכל גידי בר אוריין.

כך או כך, על פי נתוני מנהל התכנון כבר כיום קצב הבקשות להיתר גבוה יותר משהיה: הנתונים העדכניים ביותר מדברים על 33 היתרי בנייה בתהליך במסלול מורשה להיתר, עם 894 יחידות דיור - מהן 11 למבנים בני 5 קומות ויותר (כולל רבי קומות). נציין שני דברים בהקשר זה: הנתונים כוללים גם בקשות לשינויים במבנים קיימים ללא תוספת שטח או יח"ד; וייתכן כי קיימים היתרים נוספים שאושרו או בקשות נוספות שהוגשו, ועוד לא נכללו במספרי מנהל התכנון המופיעים כאן.

גם מספר האדריכלים אשר נכנסים לתמונה גדל בהתמדה: אם בסוף שנת 2024 היו כ־120 אדריכלים רשומים בפנקס המורשים להיתר, בסוף 2025 מספר זה עלה כבר לכ־250 אדריכלים - ביניהם מובילים כמו בר אוריין, אדריכל גיל שנהב ועוד. לגלובס נודע כי גם האדריכל פיצו קדם צפוי להצטרף לפנקס בקרוב.

המחירים: קיצור הזמנים ישפיע על מחירי הדירות?

במנהל התכנון ובמטה התכנון הלאומי מציינים כבר זמן רב כי רפורמת מורשה להיתר תוביל - לצד מהלכים נוספים שננקטו לאחרונה - לקיצור משמעותי בהליך הרישוי, שכידוע הוא ארוך, מתיש ומסורבל מאוד כיום בישראל.

יש מי שרואים בנעשה כרגע בשדה דב הוכחה ראשונה לכך: אנשי חברת לוזון רונסון, שכאמור אחד המגדלים שהיא מתכננת בשדה דב מקודם במסלול מורשה להיתר באמצעות אדריכל בר אוריין, טוענים כי אחת הסיבות לכך שהפרויקט שלהם קיבל כבר בשבוע שעבר אישור לתוכנית העיצוב האדריכלית (צעד אחד לקראת היתר) היא העובדה שההיתר הוגש במסלול זה.

"זה מהלך שמקצר תהליכים ומקצץ בבירוקרטיה בצורה משמעותית", אומר מנכ"ל לוזון רונסון, בעז חיים. "זה יכול להגיע עד כדי שלוש שנות קיצור לפחות בתהליך עד להשלמת הפרויקט. אפשר לראות את התקדמות הפרויקטים בדרום הרובע ולהבין את ההבדל. אנחנו אחרי אישור תוכנית עיצוב, ולדעתי נקבל ברבעון השני, בסביבות מאי השנה, היתר חפירה ודיפון. להערכתי נגיע להיתר בנייה מלא בתחילת 2027. זה אומר שבתוך פחות משנתיים מיום הזכייה בקרקע נהיה עם היתר מלא".

אגב, פרט מעניין שחיים מציין הוא שדווקא שלב החפירה והדיפון עצמו יימשך זמן לא מבוטל - בין שנה לשנה וחצי - בשל הימצאות מי התהום בקרקע, אשר מחייבים טיפול מיוחד כדי לפנותם ולאפשר חפירה יציבה של יסודות המבנים.

אכן, בדיקת לוחות הזמנים שבהם התקדמו הפרויקטים בדרום הרובע ("מתחם אשכול" שבו שווקו הקרקעות הראשונות בשדה דב) מצביעה על הבדלים מהותיים: תוכניות העיצוב הראשונות ניתנו רק כשנתיים לאחר הזכייה בקרקעות, והיתרי החפירה והדיפון הראשונים - רק אחרי כשנתיים וחצי. חיסכון כזה של זמן הוא מהותי ליזמים, ודאי בתקופה זו שבה הריבית גבוהה מאוד.

בעבר חישבנו כאן, במונחי שנת 2023, כי קבוצת חנן מור אשר קנתה קרקע בדרום הרובע במחיר היקר ביותר, כ־1.3 מיליארד שקלים (ומאז נקלעה לקשיים ונאלצה למכור את הקרקע), שילמה בכל שנה כמעט 100 מיליון שקל רק כריבית על ההלוואה שנטלה על הקרקע. לדברי חיים, ההבדל הזה יכול לבוא לידי ביטוי בסופו של דבר במחירי הדירות.

"ככל שהזמן ייחתך יותר, זה אמור להיתרגם גם לירידה במחירי הדירות. אני לא אומר שהכול יתורגם אוטומטית למחיר המכירה, אבל אם יהיה כאן שינוי רוחבי - ולא רק היתרים בודדים למגדלים בודדים - רפורמת מורשה להיתר תבוא לידי ביטוי בכל השוק, רוחבית, וגם במחירי הדירות. העבודה עם אדריכל כמו גידי בר אוריין במסלול הזה מספקת לנו הרבה מאוד ערך מוסף, ואני מקווה שיותר ויותר אדריכלים ישכילו לקבל את ההסמכה הזאת. אני יכול להגיד שכבר היום הרישוי של פרויקט שלנו במסלול מורשה להיתר מתקדם מהר יותר מהרישוי של פרויקט דומה בפולין, שם אנחנו גם כן עובדים בתחום המגורים".

בעז חיים, מנכ''ל לוזון רונסון / צילום: לוזון רונסון

החקיקה: הכרח להשיג הסכמה של 100% מבעלי הזכויות

בשיחה שקיימנו בגלובס עם גידי בר אוריין לפני כמה שבועות הוא ציין, לצד התקווה להצלחת הרפורמה ולהשפעתה הרוחבית על השוק, כמה בעיות או מכשולים שיכולים לעכב את קידומה. אחד מהם הוא ההכרח להשיג הסכמה של 100% כדי לקדם היתר במסלול מורשה להיתר. כך, סעיף 158מח(3) בחוק התכנון והבנייה קובע כי תנאי למתן היתר במסלול מורשה להיתר הוא כי "ניתנה הסכמה של כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש היתר לפי סעיף זה בהתאם להוראות שיקבע השר".

"הרבה מאוד פרויקטים היום בישראל הם פרויקטי פינוי־בינוי", אמר בר אוריין, "ובמצב הנתון, כשנדרשת הסכמה של 100%, לא ניתן לקדם אותם במסלול מורשה להיתר. לטעמי, אם יתקנו את הלקונה הזאת - המהפך יושלם. הרפורמה הזו היא בשורה נהדרת, ואם היא תיכנס במלוא הפוטנציאל שלה לשוק אדריכלים ייקחו יותר אחריות ולא יסתתרו מאחורי פקיד העירייה, וזה יביא איתו שיטות עבודה מסודרות יותר והתמקדות בתכנון ובאיכות".

תיקון הלקונה הזאת כבר מתקדם, בשני כיוונים: הראשון הוא דרך חוק ההסדרים החדש במסגרת תקציב 2026, שבו נכלל בין היתר, תחת סעיף "האצת הליכי הרישוי" גם סעיף להרחבת סמכויות המורשה להיתר. בין היתר הכוונה היא לאפשר למורשה להיתר לקדם בקשה להיתר בתוכניות להתחדשות עירונית, "אף בטרם נתקבלה הסכמת כל בעלי הזכויות במקרקעין שלגביהם מבוקש ההיתר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה להיתר ניתנה הסכמתם של לפחות 60% מבעלי הזכויות בכל מגרש".

במקביל למהלך זה נדונה בשבועות האחרונים בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת החוק של חבר הכנסת ינון אזולאי (ש"ס) - הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון - מורשה להיתר), התשפ"ו 2025, שבין היתר מציעה כי ניתן יהיה לפעול באמצעות המנגנון של מורשה להיתר גם אם לא התקבלה הסכמת כל בעלי הזכויות, ובלבד שהסכימו על כך רוב בעלי הזכויות, קרי יותר מ־50%, זאת בניגוד למצב כיום. לדברי מציע ההצעה, המצב הקיים "מכביד מאוד על האפשרות לפעול באמצעות מורשה להיתר, בבקשות רבות, ובכלל זה בבקשות להתחדשות עירונית". ההצעה עלתה לדיון ראשון בוועדת השרים לפני כשבועיים, ולאחרונה הוחלט לדחות את המשך הדיון בה לשבוע הבא.

במטה התכנון הלאומי מתייחסים להצעת החוק ואומרים: "מטה התכנון הלאומי מברך על כל יוזמה להרחבת רפורמת המורשה להיתר ולהסרת חסמים בהליכי התכנון והרישוי. נציין כי תיקון לחוק המורשה להיתר כבר נכלל בחוק ההסדרים, ואנו רואים בחיוב את העובדה שח"כ ינון אזולאי מייחס חשיבות לנושא ופועל לקידומו. מהלכים משלימים מסוג זה יסייעו להאצת ההתחדשות העירונית, להגדלת היקף הפרויקטים ולשיפור איכות החיים של התושבים בישראל".

עוד כתבות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

גיוס הענק בוואסט דאטה: המשקיעים והעובדים צפויים לקבל מאות מיליוני דולרים

חברת ניהול אחסון הנתונים הישראלית צפויה להכריז על שווי של כ־30 מיליארד דולר, אך לפי מקורות בשוק, עיקר העסקה הוא סקנדרי, לפי שווי אפקטיבי של כ־25-27 מיליארד דולר ● המשמעות: עובדים ומשקיעים צפויים ליהנות ממאות מיליוני דולרים

בדיקת ינשוף / צילום: Shutterstock

האנשים שהשתכרו בלי ששתו אלכוהול, וההסבר המפתיע

דמיינו שאתם נעצרים ע"י שוטר. לא שתיתם אלכוהול, ואתם אפילו מסכימים לבדיקה - אבל בדיקת הינשוף מצביעה על שכרות ● כעת, מחקרים מסבירים את התופעה הנדירה: "תסמונת המבשלה העצמית" - מצב רפואי שבו הגוף שלכם מייצר אלכוהול באופן טבעי, מבלי ששתיתם אפילו טיפה

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

חוק הרווחים הכלואים / איור: גיל ג'יבלי

אלף פניות ביומיים: מי מחפש את נפגעי רפורמת הרווחים הכלואים?

למרות שצלחה את ועדת הכספים ושרדה את בג"ץ, רפורמת הרווחים הכלואים נתקלת במאבק חדש: רואי חשבון ובעלי חברות מתארגנים להקמת לובי נפגעים בכנסת, במטרה לעקר את החוק מתוכן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר

עו''ד שגית אפק ויו''ר ועדת הכנסת, ח''כ אופיר כץ, בדיון על פיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

חוק ההסדרים נותר ללא בשורה אמיתית: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

במשך 15 שעות דנו חברי ועדת הכספים של הכנסת בחוק ההסדרים, שלבסוף נותר רזה למדי ● מרפורמת החלב, דרך המיסוי הנוסף על הבנקים ועד הסעיף שהיה בקונצנזוס - אך לא עבר ● הרפורמות שנותרו בחוץ, אלו שנשארו והמשמעויות הקריטיות

חומרים: Shutterstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

התמכרנו ל-AI: מנוע הצמיחה של וול סטריט הפך למשקולת

וול סטריט בפאניקה ● תחנת הרדיו שרק רוצה לעשות נעים ● והחוק שגוזר עלינו ביצים יקרות ל–17 שנה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; הנאסד"ק נפל בכ-1.5%, AMD צללה

המשקיעים המשיכו לברוח ממניות התוכנה בעקבות הפיתוחים החדשים שהשיקה חברת ה-AI אנתרופיק ● AMD צללה בכ-16% בעקבות תחזית שאכזבה את המשקיעים ● המתיחות בין ארה"ב ואיראן הכבידה על השווקים, מחירי הנפט קפצו ● החולשה בשוק העבודה האמריקאי נמשכת: מדד התעסוקה של ADP פספס את התחזיות ● הביטקוין יורד ונסחר סביב 73 אלף דולר ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית

בצלאל זיני / צילום: לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

בצלאל זיני, אחיו של ראש השב"כ, מואשם בהברחות לעזה במאות אלפי שקלים

הפרקליטות מייחסת לבצלאל זיני, שהיה אחראי על הכנסת כלים הנדסיים לעזה, עבירות של סיוע לאויב במלחמה, פעולה ברכוש למטרות טרור ולקיחת שוחד, אחרי שהבריח סיגריות לרצועה בשלושה סבבים ● "הנאשמים היו מודעים לאפשרות שהסחורות יגיעו לידי חמאס ויסייעו לו לשמר שרידות כלכלית ואחיזה שלטונית"

מי עומד מאחורי קמפיין החוצות נגד המנהל המורשה של סלייס?

בשלטי חוצות שעלו בת"א ובנתיבי איילון מופיעות התקפות אישיות נגד רו"ח אפי סנדרוב, המוביל בשנתיים האחרונות את המהלכים לאיתור והשבת 850 מיליון שקל בכספי עמיתים שנעלמו ● סנדרוב: "נסיונות הכפשה שקריים לא ירתיעו אותי"

שואבי אבק של דייסון / צילום: Shutterstock

פוקס קיבלה את הזיכיון הבלעדי להפצה ושיווק מוצרי דייסון בישראל

עפ"י הודעת פוקס, תקופת ההסכם עם דייסון נקבעה לחמש שנים ● עוד נמסר כי בהמשך השנה תפתח פוקס חנות ייעודית למותג במתחם ביג גלילות ● מדובר בעסקה ראשונה שמכניסה את הקבוצה, בבעלותו של הראל ויזל, לתחום האלקטרוניקה ומוצרי החשמל

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

המדינה לא מסתפקת במניית זהב ומגבשת מודל חדש בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר