גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי
שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

הכותבת היא ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש הרשות להגנת הפרטיות לשעבר. משמשת כעמיתה באוניברסיטת הרווארד, יועצת לחברות בינלאומיות בנושאי אימוץ בינה מלאכותית ודוברת בכנס סייברטק גלובל 2026

במשך עשורים, קמפייני השפעה היו חלק בלתי נפרד ממערכות בחירות. אך לקראת מערכת הבחירות של 2026, אנחנו לא ניצבים בפני "שדרוג" של שיטות ישנות, אלא בפני קפיצה קוונטית בטבעו של האיום.

המחיר נחשף: פרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משל מטא וגוגל
באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מגיע לבג"ץ

בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בתופעת הניצול לרעה של הבינה המלאכותית והפיכתה לכלי נשק אסטרטגי בזירות הרגישות ביותר (Weaponized AI), והבחירות הן ללא ספק חלק דרמטי בכך. כמי שפעלה שנים רבות כגורם בכיר בקהילת המודיעין והאכיפה, הרגולציה ותעשיית הטכנולוגיה, אני מזהירה כי הצמיחה האדירה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית הפכה מאיום תיאורטי למעשי. בהקשרי בחירות, היא הופכת את מבצעי ההשפעה לאיום ישיר ומוחשי על הביטחון הלאומי ועל יציבות המוסדות הדמוקרטיים.

צבאות של צללים

איום ה-Deepfake מאפשר לייצר "רגעים מפוברקים" שיתעתעו בדעת הקהל באופן אקוטי. כך, למשל, סרטון של מועמד מודיע על פרישה, חובר לסיעה אחרת, או "רק" מעורב בשערורייה מצולמת המפורסמת במהלך יום הבחירות - הוא נשק שובר שוויון שיכול להכריע את הבחירות. הפצה מסיבית של סרטונים אודות זיופים במהלך הבחירות, אשר לא התרחשו במציאות, עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בתוצאותיהן.

אך מעבר לכך, הסכנה המרכזית איננה רק בקלות הכנת תוכן שקרי ממוצא, אלא בנפח ובדיוק המסרים המפלגים והמשפיעים. אנו עדים להקמתן של רשתות בוטים אדירות המבוססות על סוכני AI אוטונומיים. הללו מחקים פעילות בני אדם באופן שלא ניתן להבחין כי מדובר במכונה, ולא בבן אנוש.

ככלל, הבינה המלאכותית מאפשרת מיקוד מדויק של מסרים לכל משתמש באופן אישי. בשימוש לא ראוי, היא מסוגלת לזהות את נקודות התורפה הרגשיות של כל משתמש, ולהתאים לו את המניפולציה המדויקת שתגרום לו להטיל ספק במציאות. המכונה יכולה למצוא בקלות את המסרים שימריצו אנשים לצאת להצביע, או לחילופין - להימנע מהצבעה כמחאה או בשל נטיעת תחושה של חוסר השפעה.

רשת פרפרים לטיל בליסטי

להערכתי, ישראל עומדת להפוך למקרה מבחן גלובלי מרכזי, ואולי החשוב ביותר בהיסטוריה של העידן הדיגיטלי לעניין מניפולציות סביב הליך בחירות. יש לכך כמה סיבות.

ראשית, מערכת הבחירות בישראל היא המשמעותית הראשונה בעולם המערבי שמתרחשת לאחר שהבינה המלאכותית הפכה לנגישה, זולה ועוצמתית, וכשלרשות כל דורש עומדים כלים טכנולוגיים שבעבר היו רק למעצמות.

שנית, מערכת בחירות בישראל תמיד הייתה מטרה אסטרטגית גלובלית לגורמים רבים: מעצמות זרות, דוגמת רוסיה, איראן וסין, רואות בבחירות בישראל זירה להחלשת החוסן הלאומי או להטיית מדיניות החוץ; ארגוני טרור שישמחו לשבש את מהלך החיים התקין, לזרוע בהלה ולערער את האמון בין האזרח למדינה; וכן גורמים מקומיים - שחקנים פוליטיים מכל קצוות הקשת שישתמשו בכלים הללו כדי להשחיר יריבים בדרכים שטרם נראו.

שלישית, ישראל מהווה מרכז טכנולוגיה וחדשנות עצום, גם בתחום קמפייני ההשפעה הדיגיטליים. בישראל קיימות חברות חדשניות עולמיות רבות הן בתחומי יצירת קמפייני השפעה והן ביכולת ההתחקות והניטור של פעילות השפעה באמצעות פאטרנים ואשכולות (Clusters). צפוי כי שחקנים אלו יפציעו עם טכנולוגיות חדשניות והמתקדמות ביותר שנראו עד כה, ויתנסו בהן על הציבור הישראלי, לטוב ולרע.

כאן זועק הפרדוקס במציאות הישראלית: בעוד התעשייה המקומית מפתחת את חוד החנית של הטכנולוגיה לזיהוי של רשתות השפעה, המערכת המשפטית והאכיפתית נשענת על חוק תעמולת הבחירות משנת 1959. הניסיון של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף רגולציה אנכרוניסטית על מציאות של התקפות מבוססות בינה מלאכותית דומה לניסיון לבלום טיל בליסטי באמצעות רשת פרפרים.

חמ"ל טכנולוגי חדשני

כדי לשמור על טוהר הבחירות ועל הביטחון הלאומי, ישראל חייבת לייצר פרדיגמה חדשנית של הגנה אקטיבית - מנגנון אופרטיבי שמתאים את עצמו לקצב הבינה המלאכותית, במקום הקמת מנגנונים רגולטוריים איטיים. נדרש להקים מודל חדשני המשלב בין יכולות הניטור של הסקטור הפרטי לבין גופי האכיפה והביטחון. יש להקים חמ"ל טכנולוגי חדשני מבוסס בינה מלאכותית, א-פוליטי ומהימן, שיפעל 24/7 כדי לחשוף רשתות השפעה או להפריך תכנים מזויפים בזמן אמת.

הדרך היחידה להילחם ב-AI היא באמצעות AI - לבנות מערכת שהיא בעצמה AI-Native, שיודעת לזהות את הדינמיקה של המכונות וסוכני הבינה מלאכותית, ולעצור את הקמפיינים העצומים של בוטים, לפני שהם הופכים ויראליים.

הבחירות בישראל יהיו קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית. אם לא נשכיל להקים מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר עכשיו, נגלה שמי שהכריע את הכף ביום הבוחר הוא לא הציבור - אלא מי שהצליח להפוך את האלגוריתם לנשק היעיל ביותר.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"לא בוטחות בארה"ב לטווח ארוך": המומחית שמסבירה למה מדינות המפרץ לא מגיבות לתוקפנות האיראנית

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"