גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי
שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

הכותבת היא ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וראש הרשות להגנת הפרטיות לשעבר. משמשת כעמיתה באוניברסיטת הרווארד, יועצת לחברות בינלאומיות בנושאי אימוץ בינה מלאכותית ודוברת בכנס סייברטק גלובל 2026

במשך עשורים, קמפייני השפעה היו חלק בלתי נפרד ממערכות בחירות. אך לקראת מערכת הבחירות של 2026, אנחנו לא ניצבים בפני "שדרוג" של שיטות ישנות, אלא בפני קפיצה קוונטית בטבעו של האיום.

המחיר נחשף: פרסומות ב־ChatGPT יהיו יקרות משל מטא וגוגל
באופן חסר תקדים: מכרז הפרסום של קופ"ח מכבי מגיע לבג"ץ

בשנים האחרונות אני עוסקת רבות בתופעת הניצול לרעה של הבינה המלאכותית והפיכתה לכלי נשק אסטרטגי בזירות הרגישות ביותר (Weaponized AI), והבחירות הן ללא ספק חלק דרמטי בכך. כמי שפעלה שנים רבות כגורם בכיר בקהילת המודיעין והאכיפה, הרגולציה ותעשיית הטכנולוגיה, אני מזהירה כי הצמיחה האדירה של הבינה המלאכותית הגנרטיבית הפכה מאיום תיאורטי למעשי. בהקשרי בחירות, היא הופכת את מבצעי ההשפעה לאיום ישיר ומוחשי על הביטחון הלאומי ועל יציבות המוסדות הדמוקרטיים.

צבאות של צללים

איום ה-Deepfake מאפשר לייצר "רגעים מפוברקים" שיתעתעו בדעת הקהל באופן אקוטי. כך, למשל, סרטון של מועמד מודיע על פרישה, חובר לסיעה אחרת, או "רק" מעורב בשערורייה מצולמת המפורסמת במהלך יום הבחירות - הוא נשק שובר שוויון שיכול להכריע את הבחירות. הפצה מסיבית של סרטונים אודות זיופים במהלך הבחירות, אשר לא התרחשו במציאות, עלולה לפגוע קשות באמון הציבור בתוצאותיהן.

אך מעבר לכך, הסכנה המרכזית איננה רק בקלות הכנת תוכן שקרי ממוצא, אלא בנפח ובדיוק המסרים המפלגים והמשפיעים. אנו עדים להקמתן של רשתות בוטים אדירות המבוססות על סוכני AI אוטונומיים. הללו מחקים פעילות בני אדם באופן שלא ניתן להבחין כי מדובר במכונה, ולא בבן אנוש.

ככלל, הבינה המלאכותית מאפשרת מיקוד מדויק של מסרים לכל משתמש באופן אישי. בשימוש לא ראוי, היא מסוגלת לזהות את נקודות התורפה הרגשיות של כל משתמש, ולהתאים לו את המניפולציה המדויקת שתגרום לו להטיל ספק במציאות. המכונה יכולה למצוא בקלות את המסרים שימריצו אנשים לצאת להצביע, או לחילופין - להימנע מהצבעה כמחאה או בשל נטיעת תחושה של חוסר השפעה.

רשת פרפרים לטיל בליסטי

להערכתי, ישראל עומדת להפוך למקרה מבחן גלובלי מרכזי, ואולי החשוב ביותר בהיסטוריה של העידן הדיגיטלי לעניין מניפולציות סביב הליך בחירות. יש לכך כמה סיבות.

ראשית, מערכת הבחירות בישראל היא המשמעותית הראשונה בעולם המערבי שמתרחשת לאחר שהבינה המלאכותית הפכה לנגישה, זולה ועוצמתית, וכשלרשות כל דורש עומדים כלים טכנולוגיים שבעבר היו רק למעצמות.

שנית, מערכת בחירות בישראל תמיד הייתה מטרה אסטרטגית גלובלית לגורמים רבים: מעצמות זרות, דוגמת רוסיה, איראן וסין, רואות בבחירות בישראל זירה להחלשת החוסן הלאומי או להטיית מדיניות החוץ; ארגוני טרור שישמחו לשבש את מהלך החיים התקין, לזרוע בהלה ולערער את האמון בין האזרח למדינה; וכן גורמים מקומיים - שחקנים פוליטיים מכל קצוות הקשת שישתמשו בכלים הללו כדי להשחיר יריבים בדרכים שטרם נראו.

שלישית, ישראל מהווה מרכז טכנולוגיה וחדשנות עצום, גם בתחום קמפייני ההשפעה הדיגיטליים. בישראל קיימות חברות חדשניות עולמיות רבות הן בתחומי יצירת קמפייני השפעה והן ביכולת ההתחקות והניטור של פעילות השפעה באמצעות פאטרנים ואשכולות (Clusters). צפוי כי שחקנים אלו יפציעו עם טכנולוגיות חדשניות והמתקדמות ביותר שנראו עד כה, ויתנסו בהן על הציבור הישראלי, לטוב ולרע.

כאן זועק הפרדוקס במציאות הישראלית: בעוד התעשייה המקומית מפתחת את חוד החנית של הטכנולוגיה לזיהוי של רשתות השפעה, המערכת המשפטית והאכיפתית נשענת על חוק תעמולת הבחירות משנת 1959. הניסיון של ועדת הבחירות המרכזית לאכוף רגולציה אנכרוניסטית על מציאות של התקפות מבוססות בינה מלאכותית דומה לניסיון לבלום טיל בליסטי באמצעות רשת פרפרים.

חמ"ל טכנולוגי חדשני

כדי לשמור על טוהר הבחירות ועל הביטחון הלאומי, ישראל חייבת לייצר פרדיגמה חדשנית של הגנה אקטיבית - מנגנון אופרטיבי שמתאים את עצמו לקצב הבינה המלאכותית, במקום הקמת מנגנונים רגולטוריים איטיים. נדרש להקים מודל חדשני המשלב בין יכולות הניטור של הסקטור הפרטי לבין גופי האכיפה והביטחון. יש להקים חמ"ל טכנולוגי חדשני מבוסס בינה מלאכותית, א-פוליטי ומהימן, שיפעל 24/7 כדי לחשוף רשתות השפעה או להפריך תכנים מזויפים בזמן אמת.

הדרך היחידה להילחם ב-AI היא באמצעות AI - לבנות מערכת שהיא בעצמה AI-Native, שיודעת לזהות את הדינמיקה של המכונות וסוכני הבינה מלאכותית, ולעצור את הקמפיינים העצומים של בוטים, לפני שהם הופכים ויראליים.

הבחירות בישראל יהיו קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית. אם לא נשכיל להקים מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר עכשיו, נגלה שמי שהכריע את הכף ביום הבוחר הוא לא הציבור - אלא מי שהצליח להפוך את האלגוריתם לנשק היעיל ביותר.

עוד כתבות

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

מערכות תותח SIGMA של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

מכרז המיליארדים של צבא ארה"ב שאלביט עשויה לקטוף

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?