גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט
מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

את מפעל הייצור של רשף טכנולוגיות בעיר שדרות קל לפספס. בלב אזור תעשייה מסתתרת כניסה צנועה שמאחוריה שרשרת של מבנים. עובר אורח יוכל להתרשם כי מדובר בעוד מפעל לעיבוד מתכת, שעובדיו עסוקים במלאכות הלחמה והרכבה.

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה
עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה

אבל המשקיעים בשוק ההון של ת"א כבר יודעים היטב שמאחורי מפעל רשף, החברה הבת של ארית תעשיות , מסתתר סיפור סינדרלה יוצא דופן. יצרנית מרעומי הפגזים הוותיקה, שחוותה בעבר משברים חמורים והרגילה את המשקיעים בה להפסדים, הפכה בשלוש השנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של הבורסה. מאז ינואר 2023 רשמה מניית ארית זינוק של 7,350% לשווי נוכחי פנטסטי, יש שיאמרו "בועתי", של 7.2 מיליארד שקל. רק מתחילת שנה זו הוסיפה המניה עוד כ-55% לערכה, העלייה הגדולה בת"א.

ובחזרה לקווי הייצור של מפעל רשף, המאוכלסים בעובדים המרכיבים את המרעומים מתוצרתה. נדמה כי כל פיסת שטח אפשרית בו מנוצלת לצרכי ייצור. ארית מעסיקה כיום מעל ל-250 עובדים - לעומת 52 בלבד בשנת 2021, ומגמת הגידול נמשכת. החברה אף פתחה בשנה שעברה קורס להכשרת מלחימות, שצירף לשורותיה כמה עשרות עובדות חדשות.

ארית נמצאת בשליטת צבי לוי (40%), איש עסקים חרדי מטבריה המקפיד על פרטיותו, ומנוהלת בידי חיים שטפלר. לוי, שהשתלט על החברה לפני כ־20 שנה בהשקעה של 14 מיליון שקל בלבד, מחזיק כיום מניות בשווי של 2.8 מיליארד שקל, לאחר שלאחרונה מימש מקצת מהחזקותיו תמורת כ־400 מיליון שקל.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא קלאריטי, אינו מתרגש מהשווי "המשוגע" של ארית: "צריך להסתכל על המגמה, והיא ברורה - יש הצטיידות ביטחונית בהיקפים גדולים בעולם. זה לא שהמדינות יצטיידו ובזה יסתיים הסיפור, המציאות השתנתה לגמרי". אזולאי מוסיף כי "כשחברות ביטחוניות מקבלות הזמנות בהיקפים כאלה ובתדירות כזאת, כל ניסיון לתמחר אותן בדרכים קונבנציונליות חוטא למטרה".

מייצרת פי 10 מרעומים

ארית מייצרת מרעומים לפגזי תותחים ארטילריים, פגזי מרגמה, וכן נכנסה בשנים האחרונות לתחום חדש יחסית של מרעומים ל"חימושים משוטטים", דוגמת רחפנים וכטב"מים.

אם בשנים 2020-2021 ייצר מפעל רשף כ־20 אלף מרעומים בפרק זמן של שנתיים, הרי שבשנתיים האחרונות, כפי שניתן להסיק מדיווחי החברה, היקף הייצור כבר התקרב ל־200 אלף מרעומים.

הסיבות לכך ברורות: המלחמה שפרצה לפני ארבע שנים בין רוסיה לאוקראינה רוקנה את מאגרי החירום העולמיים של פגזים וחומרי נפץ, ובהמשך הצטרפה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, שהובילה להזמנות ענק ממשרד הביטחון. צבר ההזמנות של החברה צמח בתקופה זו מ־90 מיליון שקל בשנת 2021 ל־1.3 מיליארד שקל בסוף יוני האחרון (שני שלישים ממנו בישראל, והיתרה מתחלקת בין הודו וצפון אמריקה).

ביקוש חזק מהודו

בעולם הפגזים קיימים שני סוגים עיקריים של מרעומים האחראים על הפיצוץ: מכניים ומרעומים אלקטרוניים. "גם חמאס מייצר מרעומים לרקטות שלו", אומרים בענף, "אך השאלה היא מה רמת התחכום". במרעומים המכניים, המנגנונים נוטים להתיישן כאשר הם שוכבים במשך שנים במחסנים, ולכן לפי הערכות בענף הביטחוני רק כ־88% מהם פועלים כמתוכנן ברגע האמת. לעומתם, המרעומים האלקטרוניים שבהם מתמחה ארית נהנים מחיי מדף ארוכים בהרבה, ומשיעור הצלחה של כ־98%.

מספר המתחרות של ארית בתחום המרעומים אינו גדול. בין השחקניות הבולטות ניתן למנות את תאגיד ריינמטאל הגרמני, המייצר בין היתר כלי רכב צבאיים, ארטילריה, מרגמות ותחמושת. התאגיד מחזיק בחברה ספרדית (אקספאל) המייצרת כמה סוגי מרעומים, וכן את יונגהאנס (Unghans) האירופית, הנחשבת למתחרה המרכזית בענף.

לארית שיתוף פעולה ארוך שנים עם חברת BEL, יחידת סמך ביטחונית של ממשלת הודו, במסגרתו היא מייצרת כ־37% מרכיב המרעומים המשווקים לשוק ההודי. מדובר בהסכם שיצא לדרך לפני עשור וכולל העברת ידע לייצור מרעומים לחברה ההודית, וכן חלוקת עבודה בין הצדדים.

בדצמבר 2024 דיווחה ארית על קבלת הזמנה לאספקת 5 מיליון מרעומים להודו, על פני תקופה של עשור, אשר חלקה בה מוערך ב־200 מיליון דולר. סכום זה מורכב מ־141 מיליון דולר לעשור לאספקה של רכיבי המרעומים, והיתרה כתוספת תשלום בהתאם לעמידה בתנאים שונים בהסכם. מדובר בזינוק משמעותי לעומת ההסכם הקודם, שבין השנים 2015 ל־2025 כלל אספקה של כמיליון מרעומים בלבד.

הסיבה להצטיידות ההודית היא המתיחות בינה לבין פקיסטן, שהתפרצה באפריל אשתקד והובילה לעימות צבאי מוגבל באזור קשמיר. "כמה שבועות לאחר מכן הצבא ההודי כבר יצא עם הזמנות חדשות למערכות נשק, בהיקף של 4.5 מיליארד דולר", מציין בכיר בענף.

המתח המתמשך בין שתי המעצמות הגרעיניות השכנות ממשיך להזין את מרוץ ההתחמשות. אורך הגבול בין הודו לפקיסטן קשה לתפיסה במונחים ישראליים - מעל 3,000 קילומטרים - והצבא ההודי עושה שימוש שוטף ותכוף בפגזים כדי לשמור עליו.

רוצה 15% מהשוק

היעד המוצהר של ארית הוא לכבוש נתח של כ־15% משוק המרעומים הגלובלי, בפרק זמן של עד שלוש שנים. השוק מוערך כיום בהיקף של 1.6 מיליארד דולר והוא גדל בקצב של כ־5.5% לשנה, לא כולל שוק החימושים המשוטטים. נכון להיום ארית מוכרת בקצב שנתי של מעל ל־300 מיליון שקל, על פי נתוני המחצית הראשונה ב־2025, כך שיש לה הרבה לאן לגדול.

לשם כך, היא נמצאת בעיצומו של תהליך מואץ להתרחבות מעבר לים, ובשבוע שעבר דיווחה על חתימת הסכם מסחרי בין רשף לבין חברה ביטחונית ממערב אירופה. "מדובר בדריסת רגל משמעותית בשוק שבו רשף לא פעלה עד כה, על רקע הגידול הדרמטי בתקציבי הביטחון ותוכניות ההתחמשות האירופיות", נמסר מהחברה.

על פי ההסכם, שיתוף הפעולה יתמקד בשיווק מרעומים מתקדמים מתוצרת רשף למדינות ברית נאט"ו באירופה. החברה הזרה תקבל בלעדיות לשיווק המרעומים במספר מדינות נאט"ו מוגדרות, וכן אפשרות לשיווק לא בלעדי ביתר מדינות הברית.

בנוסף, רשף תעניק לחברה האירופית רישיון לשימוש בידע טכנולוגי לצורך ייצור רכיבים מסוימים, והשלמת המרעומים במפעל חדש שהחברה הזרה צפויה להקים באירופה. עם זאת, מרבית רכיבי המרעום ימשיכו להיות מיוצרים על ידי רשף.

המודל האירופי דומה לאסטרטגיית ההתרחבות של ארית בצפון אמריקה, כפי שניתן ללמוד מתשקיף ההנפקה שפרסמה לאחרונה החברה הבת רשף טכנולוגיות (מהלך ההנפקה בוטל בשל תגובה חריפה של השוק, ורשף ביצעה גיוס פרטי ממוסדיים).

נכתב שם כי "בעקבות הגידול בביקוש העולמי לתחמושת ארטילרית, מרגמות וחימושים משוטטים לשנים הבאות, פועלת החברה להרחבת פעילותה מחוץ לישראל במתכונת של חברה בינלאומית באמצעות חברות בנות, במטרה להגדיל את בסיס לקוחותיה ואת כושר הייצור".

בהתאם לכך הוקמה חברה בת בארה"ב בשם פלאש פיוז (Flash Fuze), שאמורה להקים מפעל מרעומים במדינה, שהשלמתו צפויה לפי הערכת החברה בתוך כשנה.

בארית אף שואפים להציע ללקוחות בחו"ל פתרונות נוספים לצד מרעומים, כאשר רכישת פעילויות מונחת אף היא על השולחן. בכיר בענף מעריך כי "אפשר למצוא פתרונות בתחום החימושים המשוטטים, או למשל בפיתוח ראשי קרב".

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

מטוס KLM / צילום: Shutterstock

ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה כי הטיסות לתל אביב מבוטלות - יממה בלבד אחרי שהודיעה על חידוש הקו לאמסטרדם ● החברה כבר חידשה טיסות ליעדים אחרים באזור, בהם ריאד ודמאם, ובוחנת אפשרות לחדש את הטיסות לדובאי

חימושים משוטטים של חברת UVISION / צילום: Reuters, IMAGO

ההישג של חברת הכטב"מים הישראלית והנקמה הקטארית באיראן

UVISION הישראלית ממשיכה להגיע להישגים משמעותיים בשוק האמריקאי ● היעדרות איראנית חריגה מתערוכה ביטחונית יוקרתית בדוחא על רקע המתיחות האזורית ● חשיפת רחפנים וטכנולוגיות חדשות מצד רוסיה והשקעות עתק של סין ביכולות קוונטיות צבאיות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

שטרות דולרים / צילום: Shutterstock

מה יקרה לתיק ההשקעות אם הדולר יירד ל-2.5 שקלים? לכלכלן הזה יש תשובה מפתיעה

ברקע היחלשות הדולר, במיוחד מול השקל, הכלכלן הראשי של קבוצת הפניקס משחרר צפירת הרגעה: "לא צריך לנהל את ההשקעה לפי תנודות המטבע. זה מייצר הרבה רעש בטווח הקצר" ● ומה  יקרה אם נראה נפילה חדה עוד יותר של המטבע האמריקאי?

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"שוחים בכסף": המוסדיים מסתערים על מניות האנרגיה, והענף החם זוכה למדד חדש

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ופרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם