גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבקר במפעל בשדרות יתקשה להאמין שזו חברה בשווי של מעל 7 מיליארד שקל

מניית ארית תעשיות ממשיכה לשבור שיאים, כשהמרעומים אותם היא מייצרת זוכים לביקושי שיא ● לצד החשש כי התנפחה לשווי "בועתי", יש בשוק מי שטוען כי "ניסיון לתמחר חברות בענף בדרך קונבנציונלית חוטא למטרה" ● וכיצד היא מתכוונת להשתלט על 15% מהשוק העולמי?

מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט
מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט

את מפעל הייצור של רשף טכנולוגיות בעיר שדרות קל לפספס. בלב אזור תעשייה מסתתרת כניסה צנועה שמאחוריה שרשרת של מבנים. עובר אורח יוכל להתרשם כי מדובר בעוד מפעל לעיבוד מתכת, שעובדיו עסוקים במלאכות הלחמה והרכבה.

פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה
עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה

אבל המשקיעים בשוק ההון של תל אביב כבר יודעים היטב שמאחורי מפעל רשף, החברה הבת של ארית תעשיות , מסתתר סיפור סינדרלה יוצא דופן. יצרנית מרעומי הפגזים הוותיקה, שחוותה בעבר משברים חמורים והרגילה את המשקיעים בה להפסדים, הפכה בשלוש השנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של הבורסה. מאז ינואר 2023 רשמה מניית ארית זינוק של 7,350% לשווי נוכחי פנטסטי, יש שיאמרו "בועתי", של 7.2 מיליארד שקל. רק מתחילת שנה זו הוסיפה המניה עוד כ-55% לערכה, העלייה הגדולה בתל אביב.

ובחזרה לקווי הייצור של מפעל רשף, המאוכלסים בעובדים המרכיבים את המרעומים מתוצרתה. נדמה כי כל פיסת שטח אפשרית בו מנוצלת לצרכי ייצור. ארית מעסיקה כיום מעל ל-250 עובדים - לעומת 52 בלבד בשנת 2021, ומגמת הגידול נמשכת. החברה אף פתחה בשנה שעברה קורס להכשרת מלחימות, שצירף לשורותיה כמה עשרות עובדות חדשות.

ארית נמצאת בשליטת צבי לוי (40%), איש עסקים חרדי מטבריה המקפיד על פרטיותו, ומנוהלת בידי חיים שטפלר. לוי, שהשתלט על החברה לפני כ־20 שנה בהשקעה של 14 מיליון שקל בלבד, מחזיק כיום מניות בשווי של 2.8 מיליארד שקל, לאחר שלאחרונה מימש מקצת מהחזקותיו תמורת כ־400 מיליון שקל.

עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא קלאריטי, אינו מתרגש מהשווי "המשוגע" של ארית: "צריך להסתכל על המגמה, והיא ברורה - יש הצטיידות ביטחונית בהיקפים גדולים בעולם. זה לא שהמדינות יצטיידו ובזה יסתיים הסיפור, המציאות השתנתה לגמרי". אזולאי מוסיף כי "כשחברות ביטחוניות מקבלות הזמנות בהיקפים כאלה ובתדירות כזאת, כל ניסיון לתמחר אותן בדרכים קונבנציונליות חוטא למטרה".

מייצרת פי 10 מרעומים

ארית מייצרת מרעומים לפגזי תותחים ארטילריים, פגזי מרגמה, וכן נכנסה בשנים האחרונות לתחום חדש יחסית של מרעומים ל"חימושים משוטטים", דוגמת רחפנים וכטב"מים.

אם בשנים 2020-2021 ייצר מפעל רשף כ־20 אלף מרעומים בפרק זמן של שנתיים, הרי שבשנתיים האחרונות, כפי שניתן להסיק מדיווחי החברה, היקף הייצור כבר התקרב ל־200 אלף מרעומים.

הסיבות לכך ברורות: המלחמה שפרצה לפני ארבע שנים בין רוסיה לאוקראינה רוקנה את מאגרי החירום העולמיים של פגזים וחומרי נפץ, ובהמשך הצטרפה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, שהובילה להזמנות ענק ממשרד הביטחון. צבר ההזמנות של החברה צמח בתקופה זו מ־90 מיליון שקל בשנת 2021 ל־1.3 מיליארד שקל בסוף יוני האחרון (שני שלישים ממנו בישראל, והיתרה מתחלקת בין הודו וצפון אמריקה).

ביקוש חזק מהודו

בעולם הפגזים קיימים שני סוגים עיקריים של מרעומים האחראים על הפיצוץ: מכניים ומרעומים אלקטרוניים. "גם חמאס מייצר מרעומים לרקטות שלו", אומרים בענף, "אך השאלה היא מה רמת התחכום". במרעומים המכניים, המנגנונים נוטים להתיישן כאשר הם שוכבים במשך שנים במחסנים, ולכן לפי הערכות בענף הביטחוני רק כ־88% מהם פועלים כמתוכנן ברגע האמת. לעומתם, המרעומים האלקטרוניים שבהם מתמחה ארית נהנים מחיי מדף ארוכים בהרבה, ומשיעור הצלחה של כ־98%.

מספר המתחרות של ארית בתחום המרעומים אינו גדול. בין השחקניות הבולטות ניתן למנות את תאגיד ריינמטאל הגרמני, המייצר בין היתר כלי רכב צבאיים, ארטילריה, מרגמות ותחמושת. התאגיד מחזיק בחברה ספרדית (אקספאל) המייצרת כמה סוגי מרעומים, וכן את יונגהאנס (Unghans) האירופית, הנחשבת למתחרה המרכזית בענף.

לארית שיתוף־פעולה ארוך־שנים עם חברת BEL, יחידת סמך ביטחונית של ממשלת הודו, במסגרתו היא מייצרת כ־37% מרכיב המרעומים המשווקים לשוק ההודי. מדובר בהסכם שיצא לדרך לפני עשור וכולל העברת ידע לייצור מרעומים לחברה ההודית, וכן חלוקת עבודה בין הצדדים.

בדצמבר 2024 דיווחה ארית על קבלת הזמנה לאספקת 5 מיליון מרעומים להודו, על פני תקופה של עשור, אשר חלקה בה מוערך ב־200 מיליון דולר. סכום זה מורכב מ־141 מיליון דולר לעשור לאספקה של רכיבי המרעומים, והיתרה כתוספת תשלום בהתאם לעמידה בתנאים שונים בהסכם. מדובר בזינוק משמעותי לעומת ההסכם הקודם, שבין השנים 2015 ל־2025 כלל אספקה של כמיליון מרעומים בלבד.

הסיבה להצטיידות ההודית היא המתיחות בינה לבין פקיסטן, שהתפרצה באפריל אשתקד והובילה לעימות צבאי מוגבל באזור קשמיר. "כמה שבועות לאחר מכן הצבא ההודי כבר יצא עם הזמנות חדשות למערכות נשק, בהיקף של 4.5 מיליארד דולר", מציין בכיר בענף.

המתח המתמשך בין שתי המעצמות הגרעיניות השכנות ממשיך להזין את מרוץ ההתחמשות. אורך הגבול בין הודו לפקיסטן קשה לתפיסה במונחים ישראליים - מעל 3,000 קילומטרים - והצבא ההודי עושה שימוש שוטף ותכוף בפגזים כדי לשמור עליו.

רוצה 15% מהשוק

היעד המוצהר של ארית הוא לכבוש נתח של כ־15% משוק המרעומים הגלובלי, בפרק זמן של עד שלוש שנים. השוק מוערך כיום בהיקף של 1.6 מיליארד דולר והוא גדל בקצב של כ־5.5% לשנה, לא כולל שוק החימושים המשוטטים. נכון להיום ארית מוכרת בקצב שנתי של מעל ל־300 מיליון שקל, על פי נתוני המחצית הראשונה ב־2025, כך שיש לה הרבה לאן לגדול.

לשם כך, היא נמצאת בעיצומו של תהליך מואץ להתרחבות מעבר לים, ובשבוע שעבר דיווחה על חתימת הסכם מסחרי בין רשף לבין חברה ביטחונית ממערב אירופה. "מדובר בדריסת רגל משמעותית בשוק שבו רשף לא פעלה עד כה, על רקע הגידול הדרמטי בתקציבי הביטחון ותוכניות ההתחמשות האירופיות", נמסר מהחברה.

על פי ההסכם, שיתוף־הפעולה יתמקד בשיווק מרעומים מתקדמים מתוצרת רשף למדינות ברית נאט"ו באירופה. החברה הזרה תקבל בלעדיות לשיווק המרעומים במספר מדינות נאט"ו מוגדרות, וכן אפשרות לשיווק לא בלעדי ביתר מדינות הברית.

בנוסף, רשף תעניק לחברה האירופית רישיון לשימוש בידע טכנולוגי לצורך ייצור רכיבים מסוימים, והשלמת המרעומים במפעל חדש שהחברה הזרה צפויה להקים באירופה. עם זאת, מרבית רכיבי המרעום ימשיכו להיות מיוצרים על ידי רשף.

המודל האירופי דומה לאסטרטגיית ההתרחבות של ארית בצפון אמריקה, כפי שניתן ללמוד מתשקיף ההנפקה שפרסמה לאחרונה החברה הבת רשף טכנולוגיות (מהלך ההנפקה בוטל בשל תגובה חריפה של השוק, ורשף ביצעה גיוס פרטי ממוסדיים).

נכתב שם כי "בעקבות הגידול בביקוש העולמי לתחמושת ארטילרית, מרגמות וחימושים משוטטים לשנים הבאות, פועלת החברה להרחבת פעילותה מחוץ לישראל במתכונת של חברה בינלאומית באמצעות חברות בנות, במטרה להגדיל את בסיס לקוחותיה ואת כושר הייצור".

בהתאם לכך הוקמה חברה בת בארה"ב בשם פלאש פיוז (Flash Fuze), שאמורה להקים מפעל מרעומים במדינה, שהשלמתו צפויה לפי הערכת החברה בתוך כשנה.

בארית אף שואפים להציע ללקוחות בחו"ל פתרונות נוספים לצד מרעומים, כאשר רכישת פעילויות מונחת אף היא על השולחן. בכיר בענף מעריך כי "אפשר למצוא פתרונות בתחום החימושים המשוטטים, או למשל בפיתוח ראשי קרב".

עוד כתבות

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב