מרעומי פגזים שמייצרת ארית תעשיות / צילום: חזי שטרנליכט
את מפעל הייצור של רשף טכנולוגיות בעיר שדרות קל לפספס. בלב אזור תעשייה מסתתרת כניסה צנועה שמאחוריה שרשרת של מבנים. עובר אורח יוכל להתרשם כי מדובר בעוד מפעל לעיבוד מתכת, שעובדיו עסוקים במלאכות הלחמה והרכבה.
● פי 10 בשלוש שנים: הזינוק בהכנסות שסלל את הדרך לאקזיט של הבורסה
● עסקאות ב־2.2 מיליארד שקל: החברות הביטחוניות שוברות שיאים, והשנה רק התחילה
אבל המשקיעים בשוק ההון של תל אביב כבר יודעים היטב שמאחורי מפעל רשף, החברה הבת של ארית תעשיות , מסתתר סיפור סינדרלה יוצא דופן. יצרנית מרעומי הפגזים הוותיקה, שחוותה בעבר משברים חמורים והרגילה את המשקיעים בה להפסדים, הפכה בשלוש השנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של הבורסה. מאז ינואר 2023 רשמה מניית ארית זינוק של 7,350% לשווי נוכחי פנטסטי, יש שיאמרו "בועתי", של 7.2 מיליארד שקל. רק מתחילת שנה זו הוסיפה המניה עוד כ-55% לערכה, העלייה הגדולה בתל אביב.
ובחזרה לקווי הייצור של מפעל רשף, המאוכלסים בעובדים המרכיבים את המרעומים מתוצרתה. נדמה כי כל פיסת שטח אפשרית בו מנוצלת לצרכי ייצור. ארית מעסיקה כיום מעל ל-250 עובדים - לעומת 52 בלבד בשנת 2021, ומגמת הגידול נמשכת. החברה אף פתחה בשנה שעברה קורס להכשרת מלחימות, שצירף לשורותיה כמה עשרות עובדות חדשות.
ארית נמצאת בשליטת צבי לוי (40%), איש עסקים חרדי מטבריה המקפיד על פרטיותו, ומנוהלת בידי חיים שטפלר. לוי, שהשתלט על החברה לפני כ־20 שנה בהשקעה של 14 מיליון שקל בלבד, מחזיק כיום מניות בשווי של 2.8 מיליארד שקל, לאחר שלאחרונה מימש מקצת מהחזקותיו תמורת כ־400 מיליון שקל.
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי בסיגמא קלאריטי, אינו מתרגש מהשווי "המשוגע" של ארית: "צריך להסתכל על המגמה, והיא ברורה - יש הצטיידות ביטחונית בהיקפים גדולים בעולם. זה לא שהמדינות יצטיידו ובזה יסתיים הסיפור, המציאות השתנתה לגמרי". אזולאי מוסיף כי "כשחברות ביטחוניות מקבלות הזמנות בהיקפים כאלה ובתדירות כזאת, כל ניסיון לתמחר אותן בדרכים קונבנציונליות חוטא למטרה".
מייצרת פי 10 מרעומים
ארית מייצרת מרעומים לפגזי תותחים ארטילריים, פגזי מרגמה, וכן נכנסה בשנים האחרונות לתחום חדש יחסית של מרעומים ל"חימושים משוטטים", דוגמת רחפנים וכטב"מים.
אם בשנים 2020-2021 ייצר מפעל רשף כ־20 אלף מרעומים בפרק זמן של שנתיים, הרי שבשנתיים האחרונות, כפי שניתן להסיק מדיווחי החברה, היקף הייצור כבר התקרב ל־200 אלף מרעומים.
הסיבות לכך ברורות: המלחמה שפרצה לפני ארבע שנים בין רוסיה לאוקראינה רוקנה את מאגרי החירום העולמיים של פגזים וחומרי נפץ, ובהמשך הצטרפה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, שהובילה להזמנות ענק ממשרד הביטחון. צבר ההזמנות של החברה צמח בתקופה זו מ־90 מיליון שקל בשנת 2021 ל־1.3 מיליארד שקל בסוף יוני האחרון (שני שלישים ממנו בישראל, והיתרה מתחלקת בין הודו וצפון אמריקה).
ביקוש חזק מהודו
בעולם הפגזים קיימים שני סוגים עיקריים של מרעומים האחראים על הפיצוץ: מכניים ומרעומים אלקטרוניים. "גם חמאס מייצר מרעומים לרקטות שלו", אומרים בענף, "אך השאלה היא מה רמת התחכום". במרעומים המכניים, המנגנונים נוטים להתיישן כאשר הם שוכבים במשך שנים במחסנים, ולכן לפי הערכות בענף הביטחוני רק כ־88% מהם פועלים כמתוכנן ברגע האמת. לעומתם, המרעומים האלקטרוניים שבהם מתמחה ארית נהנים מחיי מדף ארוכים בהרבה, ומשיעור הצלחה של כ־98%.
מספר המתחרות של ארית בתחום המרעומים אינו גדול. בין השחקניות הבולטות ניתן למנות את תאגיד ריינמטאל הגרמני, המייצר בין היתר כלי רכב צבאיים, ארטילריה, מרגמות ותחמושת. התאגיד מחזיק בחברה ספרדית (אקספאל) המייצרת כמה סוגי מרעומים, וכן את יונגהאנס (Unghans) האירופית, הנחשבת למתחרה המרכזית בענף.
לארית שיתוף־פעולה ארוך־שנים עם חברת BEL, יחידת סמך ביטחונית של ממשלת הודו, במסגרתו היא מייצרת כ־37% מרכיב המרעומים המשווקים לשוק ההודי. מדובר בהסכם שיצא לדרך לפני עשור וכולל העברת ידע לייצור מרעומים לחברה ההודית, וכן חלוקת עבודה בין הצדדים.
בדצמבר 2024 דיווחה ארית על קבלת הזמנה לאספקת 5 מיליון מרעומים להודו, על פני תקופה של עשור, אשר חלקה בה מוערך ב־200 מיליון דולר. סכום זה מורכב מ־141 מיליון דולר לעשור לאספקה של רכיבי המרעומים, והיתרה כתוספת תשלום בהתאם לעמידה בתנאים שונים בהסכם. מדובר בזינוק משמעותי לעומת ההסכם הקודם, שבין השנים 2015 ל־2025 כלל אספקה של כמיליון מרעומים בלבד.
הסיבה להצטיידות ההודית היא המתיחות בינה לבין פקיסטן, שהתפרצה באפריל אשתקד והובילה לעימות צבאי מוגבל באזור קשמיר. "כמה שבועות לאחר מכן הצבא ההודי כבר יצא עם הזמנות חדשות למערכות נשק, בהיקף של 4.5 מיליארד דולר", מציין בכיר בענף.
המתח המתמשך בין שתי המעצמות הגרעיניות השכנות ממשיך להזין את מרוץ ההתחמשות. אורך הגבול בין הודו לפקיסטן קשה לתפיסה במונחים ישראליים - מעל 3,000 קילומטרים - והצבא ההודי עושה שימוש שוטף ותכוף בפגזים כדי לשמור עליו.
רוצה 15% מהשוק
היעד המוצהר של ארית הוא לכבוש נתח של כ־15% משוק המרעומים הגלובלי, בפרק זמן של עד שלוש שנים. השוק מוערך כיום בהיקף של 1.6 מיליארד דולר והוא גדל בקצב של כ־5.5% לשנה, לא כולל שוק החימושים המשוטטים. נכון להיום ארית מוכרת בקצב שנתי של מעל ל־300 מיליון שקל, על פי נתוני המחצית הראשונה ב־2025, כך שיש לה הרבה לאן לגדול.
לשם כך, היא נמצאת בעיצומו של תהליך מואץ להתרחבות מעבר לים, ובשבוע שעבר דיווחה על חתימת הסכם מסחרי בין רשף לבין חברה ביטחונית ממערב אירופה. "מדובר בדריסת רגל משמעותית בשוק שבו רשף לא פעלה עד כה, על רקע הגידול הדרמטי בתקציבי הביטחון ותוכניות ההתחמשות האירופיות", נמסר מהחברה.
על פי ההסכם, שיתוף־הפעולה יתמקד בשיווק מרעומים מתקדמים מתוצרת רשף למדינות ברית נאט"ו באירופה. החברה הזרה תקבל בלעדיות לשיווק המרעומים במספר מדינות נאט"ו מוגדרות, וכן אפשרות לשיווק לא בלעדי ביתר מדינות הברית.
בנוסף, רשף תעניק לחברה האירופית רישיון לשימוש בידע טכנולוגי לצורך ייצור רכיבים מסוימים, והשלמת המרעומים במפעל חדש שהחברה הזרה צפויה להקים באירופה. עם זאת, מרבית רכיבי המרעום ימשיכו להיות מיוצרים על ידי רשף.
המודל האירופי דומה לאסטרטגיית ההתרחבות של ארית בצפון אמריקה, כפי שניתן ללמוד מתשקיף ההנפקה שפרסמה לאחרונה החברה הבת רשף טכנולוגיות (מהלך ההנפקה בוטל בשל תגובה חריפה של השוק, ורשף ביצעה גיוס פרטי ממוסדיים).
נכתב שם כי "בעקבות הגידול בביקוש העולמי לתחמושת ארטילרית, מרגמות וחימושים משוטטים לשנים הבאות, פועלת החברה להרחבת פעילותה מחוץ לישראל במתכונת של חברה בינלאומית באמצעות חברות בנות, במטרה להגדיל את בסיס לקוחותיה ואת כושר הייצור".
בהתאם לכך הוקמה חברה בת בארה"ב בשם פלאש פיוז (Flash Fuze), שאמורה להקים מפעל מרעומים במדינה, שהשלמתו צפויה לפי הערכת החברה בתוך כשנה.
בארית אף שואפים להציע ללקוחות בחו"ל פתרונות נוספים לצד מרעומים, כאשר רכישת פעילויות מונחת אף היא על השולחן. בכיר בענף מעריך כי "אפשר למצוא פתרונות בתחום החימושים המשוטטים, או למשל בפיתוח ראשי קרב".