שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף
"בעשור הקרוב תידרש הכפלה של היקף ההשקעה בתשתיות בישראל" - כך פתח הבוקר (ד') שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, את הרצאתו בכנס תשתיות לעתיד של גלובס בשיתוף בנק הפועלים. לדבריו, "כיום ההשקעה השנתית בתשתיות עומדת על כ-40-50 מיליארד שקל".
● 200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה
● בשורת התשתיות מחלחלת גם לנדל"ן: תוכניות הענק שמתקדמות לאישור סופי
לדברי ארבל, מלאי ההון והתשתיות בישראל עומד על כ-35% מהתוצר, בעוד שבמדינות מפותחות אחרות הוא גבוה בכ-20%. "זה פער של 300-350 מיליארד שקל של תשתיות שחסרות לנו ביחס למדינות המפותחות", אמר.
עוד ציין ארבל כי בשנים האחרונות ישראל משקיעה בתשתיות 2%-3% מהתוצר מדי שנה. "אם משווים את שיעור ההשקעה בלבד, אנחנו לא שונים בהרבה מהעולם", אמר, והוסיף כי גם מדינות מפותחות משקיעות שיעורים דומים.
עם זאת, לדבריו, יש להביא בחשבון את קצב גידול האוכלוסייה. "עד 2050 אוכלוסיית ישראל צפויה לגדול בכ-40%, בעוד שבמדינות אחרות מדובר בגידול של כ-18%", אמר. "כשיוצאים מנקודת מוצא של מלאי הון נמוך יותר וגדלים בקצב מהיר יותר, השקעה בהיקף דומה לזו של מדינות אחרות לא תסגור את הפער".
כיצד ניתן לקדם את ההשקעה הנדרשת בתשתיות?
אחד החלקים המשמעותיים והמורכבים ביותר הוא שלב התכנון והרישוי. "זה תהליך מסובך שכולל ערים, גורמים סביבתיים ושיקולים רבים, והוא אחד החסמים הגדולים בקידום פרויקטים", אמר ארבל, והוסיף כי תכנון פרויקטים רחבי-היקף, כמו המטרו, הוא תהליך ארוך ומורכב מטבעו.
עוד הוא ציין כי קבלת החלטות בפרויקטים תשתיתיים מחייבת ראייה לטווח ארוך, ולעתים מדובר בהחלטות שתוצאותיהן לא ייראו במסגרת הקדנציה של מקבלי ההחלטות - דבר שמקשה על קידומן.
בנוסף הדגיש ארבל את הצורך במנהיגות שתאיץ את התהליכים, לצד פעילות של יזמים ומקורות מימון. לדבריו, בישראל פועלת קבוצה גדולה של יזמים, ובשנים האחרונות נכנסות לענף התשתיות גם קבוצות עסקיות חדשות שלא עסקו בתחום בעבר.
בהיבט המימוני אמר ארבל כי הבנקים והגופים המוסדיים פעילים במימון תשתיות, וכי מדובר בסוג השקעה שמתאים לגופים מוסדיים. "בצד המימוני אין בעיה", אמר, והוסיף כי יהיה מספיק הון כדי לממן את פרויקטי התשתית.
כיצד ניתן לבצע?
יש בישראל חברות שמבצעות פרויקטים תשתיתיים לאורך שנים וצברו ניסיון. לדברי ארבל, עובדים "יבואו", והמדינה פתחה מכסות ליבוא עובדים זרים לענפים שונים.
הוא הוסיף כי אם היקף ההשקעה יוכפל, "כנראה שיגיעו לפה גם חברות קבלניות זרות", כפי שהיה בעבר, וחלקן חברות שלא פעלו בישראל קודם לכן, שיסייעו בביצוע פרויקטים תשתיתיים מורכבים, בהם פרויקטים כמו המטרו. "גם אם כושר הביצוע לא יספיק להכפלה, זה משהו שאפשר להתמודד איתו", אמר.
איך טכנולוגיה נכנסת לתמונה?
לטענת ארבל, קיימת "רוח גבית" מהטכנולוגיה בתחום התשתיות. לדבריו, בשנים האחרונות נרשמת עלייה במספר הסטארט-אפים הפועלים בעולמות התשתיות, ובפרט בתחום האנרגיה.
הוא ציין כי להתפתחויות הטכנולוגיות יש השפעה גם על היקף ההשקעה הנדרש וגם על קצב הביצוע. "אם פעם הייתי משקיע סכום מסוים כדי לייצר 100 מגה-וואט סולארי, היום באותו סכום אפשר לייצר 1,000 מגה-וואט סולארי", אמר, והוסיף כי הדבר מאפשר להגיע לאותן תוצאות, ואף ליותר מכך, בהשקעה דומה ובזמן קצר יותר.
ארבל התייחס גם לעולם הדאטה סנטרים ואמר כי מדובר במצטרף חדש לעולם התשתיות. לדבריו, עד לפני מספר שנים התחום נתפס כחלק מענף השירותים, אך כיום הדאטה סנטרים הופכים לגורם תשתיתי של ממש. הוא תיאר אותם כ"עורק תחבורה מרכזי לדאטה", עם דרישות משמעותיות לאנרגיה ולכוחות מחשוב, וציין כי בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה בהיקפי הפעילות והתנועה סביבם. לדבריו, יש להיערך כבר כעת לדאטה סנטרים כחלק בלתי נפרד מעולם התשתיות ולהתייחס אליהם בהתאם.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים ובחסות פלאפון ו-yes, דוראל, חברת נתיבי ישראל, כאף, קבוצת בזן, רציו אנרגיות, נת"ע, קרן ג'נריישן, מוריה חברה לפיתוח ירושלים ובהשתתפות חברת החשמל.