אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף
מו"ל גלובס, אלונה בר און, פתחה הבוקר (ד') את כנס תשתיות לעתיד של גלובס בשיתוף בנק הפועלים, בהתרגשות וסגירת מעגל מהשבתו לישראל של רן גואילי ז"ל, החלל החטוף האחרון.
"בכל כנס שלנו דיברנו על איזשהו חטוף, כדי להנכיח אותם ולהמשיך להיות חלק", אמרה בר און. "לפני שנה דיברנו על אור לוי, שספציפית הוא גם היה מאנשי גלובס, כי אמא של אשתו, אשת גלובס ועובדת בכספים. מאז אור חזר הביתה. ואנחנו פה שנה אחרי, וגם אחרוני החטופים הלא חיים חזרו הביתה, כולל רן גואילי ז"ל, וזה רגע מאוד משמעותי, וטוב להיות בשלב הזה".
● כנס תשתיות לעתיד | המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"
● כנס תשתיות לעתיד | מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"
יש ביקוש לעיתונות מבוססת נתונים
בר און דיברה על ירידת האמון בתקשורת בישראל ובעולם, אך אמרה שזה לא קורה בטעות, אלא בגלל התנהלות לקויה של כלי התקשורת. "בגילוי מטלטל של 'הטלגרף', התברר כי רשת התקשורת BBC ידעה שהסיפור של קברי האחים בבית החולים שיפא הוא שקרי. הם ידעו את זה, היו בפניהם העובדות. זו כבר לא שאלה של אי-בדיקת עובדות. הם פשוט בחרו להתעלם מהן ולכתוב מציאות אחרת. אלה לא סתם ארגונים - אלה ארגוני עיתונות שפעם אנחנו נשאנו את עינינו אליהם. מה עושים ה-BBC היום? עלינו להסתכל על הדברים ולשאול מה אנו עושים כשהדברים האלה קורים, ושכך נראית העיתונות".
התוצאה לדבריה היא שהאמון בתקשורת בעולם נמצא בירידה מתמדת. "אנחנו רואים שהאמון בעיתונות מידרדר והגיע ל-27% בישראל ו-28% בארה"ב. רואים לאן האמון הידרדר. הגוף היחיד שמתחרה עם התקשורת על המקום התחתון באמון הציבור הוא הממשלה על חלקיה - הזרם הפוליטי, הכנסת והמפלגות. התקשורת מולם בקרב ראש בראש, כל שנה מישהו אחר זוכה במקום האחרון המפוקפק".
לדבריה, "המטרה שלנו היא לעשות תוכן בדוק, רלוונטי ומונגש, שלא סובל מעודף מידע, שליליות יתר, מידע לא בדוק ודעות שמתחפשות למידע, או כמו שראינו ב-BBC".
בר און הוסיפה ותהתה האם זה בכלל התפקיד של העיתונות. "אנחנו מציעים תשובה. בארה"ב ב-2001 הסתיים מחקר של חמש שנים, עשרות ועדות של עיתונאים ותיקים, יותר או פחות מכל הקצוות, שהגיעו למסקנה אחת - מטרת העיתונות היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק, לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה חופשית. כל שאר הדברים - להיות כלב השמירה של הדמוקרטיה וגם להיות זה שאחראי לסמן מי טוב ומי לא טוב - זה דברים שהעיתונות החליטה על דעת עצמה. זה לא התפקיד הראשי, אלא התפקידים המשניים".
"כשהתפקידים הללו לקחו את המקום של התפקיד המרכזי ונעשו על חשבונו, יש לכך השלכות על האמון ועל מה שאנו רואים וחווים ועל הקיום שלנו במדינה דמוקרטית. גם אם נהיה האחרונים שמחזיקים ברצון להביא את הנתונים - נעמוד גאים על כך", סיכמה בר און.
חוסר ההשקעה בתשתיות פוגע בכולנו
"בעשור האחרון יש ירידה משמעותית בהשקעה בתשתיות בישראל. לפי הלמ"ס, אם ב-2018-2017 הושקעו 2.7%-2.8% מהתוצר בתשתיות, מתוכם 1.3%-1.5% בתשתיות תחבורה, אז החל משנת 2022 יש ירידה. בשנים 2024-2023 זה ירד רק ל-2%, כאשר בתחבורה הושקעו רק 0.9%", הזהירה בר און.
הבעיה בתת-ההשקעה משפיעה על החיים של כולנו. אם זה בתאונות דרכים, בפקקים ההולכים וגוברים ובפגיעה בפריון ביחס למדינות אחרות. לדברי בר און, "לשם השוואה, במחקר של מכון אהרון משנת 2022, פער התחבורה יוצר פריון לנפש נמוך ב-5% ממדינות OECD שדומות בתנאיהן לישראל. לפי המחקר, כדי להתגבר על הפערים, המדינה אמורה להשקיע 2% מהתוצר בתשתיות תחבורה".
עוד הדגישה בר און כי הירידה בהשקעה בתשתיות לא נבעה רק ממלחמת "חרבות ברזל" והוצאות הביטחון: "נכון שב-2024-2023 זה הושפע מהמלחמה, אבל הירידה החלה קודם. בלי לראות מגמה של עשור, יכולנו להגיד שזאת רק המלחמה - אבל זה לא".
ובכל זאת, בר און ציינה כי ייתכן שיש אופטימיות זהירה, שכן "שמעתי שמועה, אבל עוד אין נתונים לשנת 2025 - ששנת 2025 נראית טוב יותר".
שיא בהרוגים בתאונות הדרכים
בר און הדגישה כי אחר-כך הבעיות הללו מגיעות גם לכבישים. השיא הוא ש"בשנת 2025 הגיע מספר ההרוגים לשיא של כמעט 460 אנשים, גידול של 5% לעומת השנה שלפניה, שכבר אז חשבו שהיא שנה קטסטרופלית במיוחד. בשנים שלפני כן היו בין 300 ל-380 הרוגים".
אך הבעיות לא מסתיימות רק בתאונות דרכים עם הרוגים. לדברי בר און, "לכאורה שטח הכבישים בישראל כל הזמן גדל, קצת פחות משיעור גידול האוכלוסייה. אבל ביצענו עיבוד נתונים יחד עם משדר הייעוץ הכלכלי קוגנו, וזה נתון שלא פורסם עד היום, שבמספר כלי הרכב לנפש, מספר כלי הרכב עלה ב-15%, ושטח הכבישים לנפש לא עלה בכלל".
בר און אף הוסיפה כי באופן מפתיע, הנתונים הרשמיים דווקא מדברים על ירידה בתאונות עם נפגעים ובמקביל על זינוק בהרוגים. "עוד משהו מעניין לגבי נתוני הלמ"ס - מספר תאונות הדרכים עם נפגעים ומספר הפצועים ירד דרמטית, אבל זה במקביל לקפיצה במספר ההרוגים. זה נראה מאוד מוזר, ולכן בדקנו מול הלמ"ס, והגענו למסקנה שיש מחסור בבוחני תנועה למשטרה. לכן, הנתונים הללו חסרי כל קשר לשום דבר, למרות שהם מצביעים נורא-נורא יפה על ירידה של 40%-44%.
"את הדברים הללו (להבין את הנתונים, נ.א) אנחנו מנסים לעשות גם דרך הכנסים, גם דרך דפי המידע, גם דרך שאלות שאנחנו סוקרים ב'משרוקית של גלובס', וגם במדור 'המוניטור' אנחנו עושים עבודה דומה.
"'המשרוקית', אגב, היא הכלי היחיד בישראל שיש לו את ההסמכה הבינלאומית לבדיקת עובדות. במדור 'המוניטור' אנחנו עושים עבודה דומה ומסתכלים על החלטות הממשלה, בדיעבד, במבט של הרבה שנים לאחור, ומנסים לראות מה קרה.
"לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה, וראינו מה קורה בפועל. בנוסף אפשר לראות מה לא יושם. התכנון הראשוני לקו המטרו הראשון מצפון לדן לא יושם. השאלה היא כמה זמן לא יושם. התשובה - שמונה שנים אחרי קבלת ההחלטה. התכנון הושלם באיחור של שמונה שנים מקבלת ההחלטה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים ובחסות פלאפון ו-yes, דוראל, חברת נתיבי ישראל, כאף, קבוצת בזן, רציו אנרגיות, נת"ע, קרן ג'נריישן ומוריה חברה לפיתוח ירושלים ובהשתתפות חברת החשמל.