יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי
יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, סיפר היום (ד') בראיון פרישה לכתב האוצר של גלובס אורן דורי, שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס בשיתוף בנק הפועלים, על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, החשכ"לית החדשה-ישנה מיכל עבאדי-בויאג'נו.
● כנס תשתיות לעתיד | המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"
● כנס תשתיות לעתיד | אלונה בר און, מו"ל גלובס: "על רקע קריסת העיתונות שראינו ב-BBC, התפקיד שלנו בגלובס רק מתחדד"
הראיון התחיל בשאלה לקהל: כמות ההון הגדולה ביותר בהנפקת האג"ח הישראלית הגיעה מארה"ב. מי הגיע למקום השני? בזמן שרוב הקהל שיער שההון הגיע מהודו וממדינות המפרץ, נראה כי המרכז הפיננסי בסיטי של לונדון עדיין חזק בהשקעות בישראל, ובריטניה הגיעה למקום השני עם 21%.
לדברי רוטנברג, "אי-אפשר להמשיך ולהגיד למשקיעים בעולם 'אנחנו במלחמה', אפילו שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות, וחשוב מאוד להגיע עכשיו לסביבת גירעון נמוכה יותר. ההחלטה של הממשלה על גירעון של 3.9% זו החלטה טובה, כי זה יאפשר למדינה להוריד את יחס החוב לתוצר. מצפים לראות איך שזה יקרה".
לגבי המשקיעים באגרות החוב של ישראל, רוטנברג מתגאה ש"הרכב הספר היה חזק, מעל 300 משקיעים, 26 מיליארד דולר. זו הייתה אחת ההנפקות החזקות שלנו, והיא נתנה רוח גבית להרבה דברים שקרו במשק. יום אחרינו יצאו חברות מסחריות עם התמחור שלנו כבנצ'מארק".
אנחנו משלמים ריבית יותר גבוהה על הריבית בחו"ל מאשר בארץ. אז למה לגייס?
רוטנברג מוחה שהוא "לא מקבל את ההנחה שלכאורה יש ארביטראז'. יש פה השפעה מהריביות בחו"ל. בישראל יש עודף ביקוש לדולר. אבל יש עוד סיבה: להוריד לחץ מהשוק המקומי. 85% מההנפקות שלנו מגיעות מהשוק המקומי, בכל שני יש הנפקה, ובכל שלישי יש עסקת Swap. קרנות ענקיות קונות אגרות חוב של ממשלת ישראל. זה מאפשר לגוון את יכולת הגיוס. היכולת לגייס בזמן המלחמה, בלי ללחוץ על השוק המקומי ובסביבת ריבית גבוהה, זה נכס".
בעיה מימונית במטרו
כמה מזה מגיע לתשתיות?
"יש פריחה בעולם התשתיות", מכריז רוטנברג, ובעיניו "הפתרון הוא גיוון של ערוצי המימון. צריך תמהיל נכון בין מימון של השוק, המדינה ופרויקטי PPP (שיתוף-פעולה פרטי-ממשלתי, ע"א). יש עלות גבוהה של היעדר התשתיות על כל הרובד. אנחנו עוסקים הרבה בצריכת החשמל של ה-AI. איפה הוא יהיה? במרכז או בפריפריה? עוסקים בפיתוח הרשת ובתחבורה. זה יתכנס בשנים הקרובות, כולל לתזרימים שהמדינה תעמיד מהתקציב. בנוסף, מערכת הביטחון תסיט את מחנות צה"ל לדרום - וגם זה ידרוש משאבים".
רוטנברג מגיב על התוכנית להחכיר לארה"ב 16 אלף דונם בנגב להקמת תחנת כוח גרעינית, ואומר כי "זו בשורה, במיוחד בהקשר של חשמל ירוק. זה מתווסף לדברים נוספים שנעשים כמו הקצאת הקרקע לאנבידיה. בעיניי זה חשוב שישראל תיצור את שיתופי-הפעולה האלה".
רוטנברג מזהיר כי יש במטרו בעיה מימונית: "הנחת העבודה היא שזה יעלה 150 מיליארד שקל. לדעתי זה יעלה יותר, אבל אף אחד לא יודע. פרויקטים צריכים ודאות, אנחנו מתחייבים לקבלנים ועובד לפי תוכניות מסודרות. הבעיה היא שתזרימי המזומנים מצד המקורות לא ודאיים, בהיקף ובעיתוי. אולי זה ייסגר, ואולי לא. יש כמה דרכים להתמודד עם זה, זה יהיה תמהיל בין תקציב המדינה, מינוף, פרויקטי PPP, קרנות… אבל יש בעיה, והמדינה תצטרך להתמודד איתה".
"הגירעון הנמוך במלחמה - הישג פיסקלי"
אחרי קדנציה סוערת של חמש שנים, מה ההישג שאתה הכי גאה בו?
"להחזיק את הצד הפיסקלי במדינה בתקופה הכי סוערת שהייתה מקום המדינה", אומר רוטנברג. "היו לי הזכות והכבוד להיות בקורונה ובמלחמה המורכבת והיקרה ביותר, כמו גם גורמי שוק אחרים. הייתה פה עליית ריבית מטורפת, התייקרויות, בעיות קשות ביותר במחזורי העסקים שפרוסים על פני תקופות ארוכות, בעיות עובדים, הבאנו עשרות אלפי עובדים מהודו.
"אנחנו רואים את השווקים ואת הגירעון. אם סיימנו את 2025 עם גירעון של 4.7% במלחמה - יותר נמוך מצרפת ומארה"ב ואפילו מה-5.2% שתוקצבו במקור - זה הישג פיסקלי. זה לשבחו של משרד האוצר שיודע להחזיק את המדיניות הפיסקלית ולשכנע את הדרג הפוליטי. העלינו מס, ועשינו התכנסות גם בצד ההוצאות".
רוטנברג גם אומר כי הוא "גאה בתשתיות טכנולוגיות כמו פרויקט הנימבוס, שמאפשר לכל המגזר הציבורי להגר לענן פה בישראל. זה מאפשר גדול לעולמות טכנולוגיה מתקדמים, כמו AI. שירות המדינה יכול לקטון ב-20 אלף איש לאורך זמן תוך שמירה על רמת השירות. יש ROI לטכנולוגיה, ואנחנו צריכים לדעת לנצל אותו. צריך לחבר גורמים שונים במדינה, ולא להעלות בהוצאות יותר מדי".
האתגרים של עבאדי-בויאג'נו
מיכל עבאדי-בויאג'נו תחליף אותך באגף. אתה זוכר את ההיכרות הראשונה שלכם באגף?
"פגשתי אותה לראשונה ב-2011", מספר רוטנברג. "כשהיא נכנסה לתפקיד החשכ"לית, הייתי החשבונאי הראשי. מיכל היא האישה הראויה ביותר, היא ביצעה את התפקיד שלה בפעם הראשומה בצורה מצוינת, והפעם השנייה תתעלה עליה.
"מדינת ישראל זו מדינה מאתגרת, אבל ההתעסקות בעולם הביטחון לא תקטן. לי הייתה התמודדות משמעותית כשומר סף על עולם הביטחון, וזה ימשיך לתקופה שלה כדי לוודא שאנחנו מקדישים את המשאבים להתעצמות ביטחונית, אבל לא דוחקים תחומים אחרים כמו תשתיות, ומשאירים מרווח תקציבי לאירועי חירום. בנוסף, חתמנו על הסכם עם ICL על ים המלח, הם מוותרים על זכות הסירוב שלהם, והיא תצטרך להשלים את הליך החקיקה ולצאת למכרז".
ומה הלאה? רוטנברג מדגיש כי הוא נמצא בתקופת צינון ארוכה, שתמנע ממנו "לקפוץ" ישר לשוק, והוא מספר על סדק בקיר בבית שהוא צריך לשפץ כבר מספר שנים. התוכנית שלו לטווח הקצר, אם כן, היא בעיקר לעשות לביתו.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק הפועלים ובחסות פלאפון ו-yes, דוראל, חברת נתיבי ישראל, כאף, קבוצת בזן, רציו אנרגיות, נת"ע, קרן ג'נריישן, מוריה חברה לפיתוח ירושלים ובהשתתפות חברת החשמל.