על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● 16 מטוסים מלאים בנשק: הסיוע שמקבלת איראן לקראת מתקפה
● ריאד כן, תל אביב לא: ההודעה המפתיעה של חברת התעופה
1מדינות המפרץ מסרבות לסייע לארה"ב בתקיפה נגד איראן
"בעלות ברית מרכזיות במפרץ אומרות שלא יסייעו לארה"ב בתקיפה נגד איראן ומצמצמות את האפשרויות של טראמפ", פורסם בעיתון האמריקאי הוול סטריט ג'ורנל.
השבוע ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הצהירו כי ארה"ב לא תוכל להשתמש במרחב האווירי שלהן למבצע צבאי נגד טהרן. הסירוב של מדינות המפרץ "מסבך את האפשרויות של ממשל טראמפ בתגובה לדיכוי האלים של טהרן נגד מפגינים איראנים".
יורש העצר מוחמד בן סלמאן הציג את עמדתו בשיחה טלפונית עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן. במקביל, סעודיה הוציאה הודעה לפיה יורד העצר הדגיש כי הממלכה "לא תאפשר להשתמש במרחב האווירי או בשטחה לכל פעולה צבאית נגד איראן".
הסיבה שערב הסעודית חוששת להיגרר לעימות עם האיראנים היא משום שטהרן תקפה מתקני נפט של הממלכה ב-2019. כרים סדג'דפור מקרן קרנגי לשלום בינלאומי אמר לוול סטריט ג'ורנל כי "גם סעודיה וגם האמירויות היו מטרות למתקפות של איראן ושל שלוחותיה. משטר איראני מוחלש ופחות מאיים הוא אינטרס שלהן, אבל הן חוששות מאי־שקט אזורי ומנקמה איראנית, ולא רוצות להיות חוד החנית האמריקאית".
בנוסף, "אנליסטים במדינות המפרץ חוששים שפעולה צבאית אמריקאית תוביל לכאוס בתוך איראן מאשר לשינוי משטר, עם השלכות שעלולות לגלוש לאזור".
מתוך הוול סטריט ג'ורנל מאת מייקל ר'. גורדון, שלבי הולידיי ואלכסנדר וורד. לקריאת הכתבה המלאה.
2כך סין מנסה לסכל את פעילות המוסד באיראן
סין נחלצת לעזרת של בת הברית הקרובה מטהרן ו"עוקבת מקרוב אחרי היקף החדירה של המוסד באיראן", פורסם במודרן דיפלומסי, מגזין בולגרי לענייני יחסים בינלאומיים.
"סין עוקבת מקרוב אחר מידת החדירה של המוסד למוסדות המודיעין האיראניים ולמתקנים רגישים, במיוחד לאחר אירועי 2025 והתקיפות הישראליות בעומק איראן, שחשפו פערי אבטחה נרחבים", נכתב.
משקיפים ואנליסטים צבאיים בסין הזהירו כי "הצלחת המוסד לחדור לסוכנויות מודיעין איראניות ולמתקנים רגישים פתחה תיבת פנדורה של סיכוני ביטחון עולמיים", נכתב. כעת, "בייג'ינג סבורה כי יכולתה של ישראל לשתול סוכנים ולנטרל מערכות הגנה אווירית ומכ"מים איראניים מבפנים מייצרת דפוס חדש של לוחמה מודיעינית, שמחייב ערנות וחיזוק של צעדי הביטחון הלאומי הסיני עצמו".
הסינים הגבירו את שיתוף הפעולה הטכני עם איראן על מנת לנסות לסכל ולחשוף "הסתננות ישראלית בטהרן". סין תומכת ביכולות ההגנה והמודיעין של איראן "באמצעות אספקת לווייני תצפית לאיראן", וכן "בחיזוק יכולת ההרתעה של טהרן". לאחרונה דלפו דיווחים לפיהם הסינים מסייעים לאיראנים "בשיקום מאגר הטילים הבליסטיים שלה ובהספקת רכיבי דלק מוצק ומערכות הנחיה".
אז מה הסינים עושים בשביל להתמודד עם המוסד באיראן? האסטרטגיות שלהם כוללות "אבטחת סייבר וניתוק 'זרועות תוכנה', באמצעות החלפת טכנולוגיות מערביות באיראן בחלופות מתוצרת סין".
בנוסף, "במטרה לפצות על האבדות שספגה איראן וכוחותיה לאחר המלחמה ביוני 2025, שבמהלכה ישראל תקפה אתרי טילים, סין מסייעת בשיקום ארסנל הטילים שלה ובאספקת רכיבים רגישים לצבא האיראני עבור טילים בליסטיים". סין ומשרד ההגנה שלה פעלו גם לחיזוק מערכות ההגנה האווירית והמכ"מים של איראן, תוך דגש על תמיכה באיראן באמצעות מערכות נגד־חמקנות. איראן מבקשת לרכוש מכ"מים סיניים מתקדמים, כגון YLC-8B ו־JY-27A. אלה הן אותן מערכות מכ"ם סיניות המסוגלות לזהות "מטוסי חמקן ישראליים", ה-F-35. זו אותה פגיעוּת שהמוסד ניצל בעבר כדי לבצע פעולות בעומק איראן.
בבייג'ינג תופסים את חדירת המודיעין הישראלי לאיראן כ"לקח ביטחוני" וכאתגר מרכזי לבת הברית מטהרן. לכן, הסינים "מגבירים את קצב העברת טכנולוגיות ההגנה" הכוללת "כלי מעקב מתקדמים משמשים לחיזוק חסינותו של המשטר האיראני מפני פעולות חשאיות שמובלות על ידי המוסד הישראלי".
מתוך המודרן דיפלומסי מאת נדיה חלמי. לקריאת הכתבה המלאה.
3"מועצת השלום של טראמפ תסייע למדינות חזקות לשלוט בחלשות"
המטרה של מועצת השלום של טראמפ על הנייר היא "לקדם יציבות, להשיב ממשל אמין וחוקי, ולהבטיח שלום בר־קיימא באזורים שנפגעו מסכסוך או מאוימים בו". אולם בפועל, "היא תהפוך את השטח הנתון לכיבוש", פורסם במגזין האמריקאי הפורן פוליסי במאמר של פרופסור דנה אל־כורד, חוקרת בכירה במרכז הערבי בוושינגטון. "אמנת מועצת השלום אינה מזכירה זכויות אדם, וגם אינה מזכירה את עזה במפורש, מה שמבהיר את הכוונה ליישם את מנגנוני המועצה בסכסוכים עתידיים", נכתב.
מועצת השלום של טראמפ, לדבריה של פרופסור אל-כורד, מהווה בפועל צורה של "ריסון מלחמה באמצעים דכאניים". לדבריה, "אופן ניהול כזה משמעו הותרת גורמי השורש של הסכסוך ללא מענה, התעלמות מפיוס או מפיצויים, ודחיית סוכנותם של העמים המעורבים בסכסוך מלכתחילה. וככלי לניהול סכסוכים סמכותני, מועצת השלום מקדמת לכאורה שלושה עקרונות בסיסיים: הכוח קובע, טיהור אתני הוא כלי לגיטימי ליישוב סכסוכים, ומלחמה היא הזדמנות לפיתוח נדל"ן".
למועצת השלום ישנן "השלכות ניאו-קולוניאליסטיות". זאת משום שהיא מורכבת "מגורמים חיצוניים" על מנת "להחזיק את האוכלוסייה הפלסטינית המקומית תחת שליטה".
"התוכנית נשענת על הרעיון ששיקום 'אחרי סכסוך' יכול להיות הזדמנות עסקית, עבור חברות שמוזכרות בתוכנית GREAT וכן עבור אנשי העסקים שקיבלו מושבים במועצת השלום. כפי שטראמפ אמר במפורש, הוא 'איש נדל"ן בלב' ומתכוון לנצל את עזה כ'נכס יפהפה'", נכתב.
"בסך הכול, רעיון מועצת השלום עולה בקנה אחד עם חזונו של טראמפ לעולם - עולם שבו מדינות חזקות יכולות לעשות ככל העולה על רוחן למדינות חלשות יותר המצויות בתחום השפעתן".
מתוך הפורן פוליסי מאת דנה אל־כורד. לקריאת הכתבה המלאה.
