מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock
מפעלי ים המלח, בבעלות איי.סי.אל (כי"ל לשעבר) תשלם 16.4 מיליון שקל לרשות החשמל על אי החזקת סולר לחירום. זאת אחרי "הנחה" שפסק לה בג"צ בשווי 18% משווי הקנס המקורי (20 מיליון שקל) בשל נסיבות מוצדקות ש- ICL דיווחה עליהן. עם זאת, מדובר גם בתקדים חשוב עבור רשות החשמל, ששואפת להרתיע מפני אי החזקת סולר לחירום, ששימש למשל היום בתקלה במספר אסדות גז.
על פי חוק, כל תחנת כוח בישראל מחויבת להחזיק עבור עצמה מאגר אופקטיבי של סולר, בכמות שתספיק ל-100 שעות הפעלה. זאת במטרה לשמש במקרי חירום, כמו תקלה באסדות הגז (כפי שאירע היום) או מלחמה (כפי שאירע ביוני 2015 מול איראן). למפעלי ים המלח יש תחנת כוח קטנה יחסית, בהיקף ייצור של 200 מגהוואט (להשוואה, תחנות הכוח החדשות שבונים הן בסביבות 800 מגהוואט) שנועדה בעיקר עבור צרכיהם שלהם.
ב-2021, מפעלי ים המלח חוו תקלה: אחד ממיכלי הסולר שהיא מחזיקה החל לפתח קורוזיה, שעלולה להצביע על דליפה של סולר. למפעלי הים המלח לקח כמעט שנתיים לטפל בתקלה שהתגלתה, ובמהלך תקופה זו הם לא החזיקו במלוא כמות הסולר שנדרשת מהם על פי חוק. במקום זאת, הם החזיקו מלאי סולר במיקום מרוחק יחסית. במקור הוטל עליהם קנס של 28 מיליון שקל, שצומצם בהמשך ל-20 מיליון שקל בלבד.
השופטים העירו על התמריץ השלילי
ICL עתרו לבג"צ נגד הקנס, וטענו שהם עשו את כל הפעולות הנדרשות כדי להפחית את הסיכון. אבל מבחינת רשות החשמל, לא משנה מה הם עשו - החובה היא להחזיק מלאי סולר צמוד לתחנת הכוח, ואם הם חוששים מתקלה, הם צריכים להחזיק מאגרים כפולים.
אך השופטים העירו על התמריץ שנוצר: אם במילא ישלמו את הקנס ככה או אחרת, למה להתאמץ ולייבא סולר חדש מיידית ולהחזיק אותו במיקום פחות מאופטימלי? השופטים גם העירו על כך שלרשות החשמל עצמה לקח זמן רב לענות ל- ICL כאשר אלו פנו אליה ודיווחו על התקלה. בסופו של דבר, התקבלה עמדת פשרה: ICL ישלמו את הקנס, אך הופחתו ממנו 18%, כלומר 3.6 מיליון שקל, והיא תשלם רק 16.4 מיליון על אי העמידה בתקנות.
מרשות החשמל נמסר ש"רשות החשמל לא מתפשרת על ביטחון משק החשמל, השנתיים האחרונות הראו כמה חשובה שמירת המלאים וכשירות המשק. הרשות תמשיך לפקח ולעקוב בנושא, ובמידת הצורך אמת מידה 125 תופעל בכדי לוודא עמידה בצרכי המשק".
מ- ICL נמסר כי: "לצורך תיקון הכרחי של מיכל הסולר ומטעמי בטיחות, יזמה החברה ייבוא ואחסון מלאי חלופי בקצא״א, שהיה הפתרון היחיד והיעיל ביותר. החברה פעלה מתוך אחריות לאומית, והשקיעה מיליוני שקלים לאספקת הסולר החלופי, ביוזמתה ועל חשבונה. חשיבותו של המהלך הוכחה באופן מובהק במהלך המלחמה, כאשר ייבוא המלאי הנוסף שהעמידה החברה הגדיל את המלאי המשקי בישראל, והולאם לטובת צורכי המשק בשעת חירום לטובת ביטחון האנרגיה של ישראל. בית המשפט הכיר בכך שהחברה פעלה באחריות וביקר את רשות החשמל, שנמנעה מלהתייחס למהלך זה במשך שנה, בזמן שהחברה השקיעה הון בפתרון החלופי, רק בכדי לקנוס אותה בהתעלם מהפעולות שנקטה. פסק הדין אשר קבע שיש להשיב לחברה מיליוני שקלים מגיע בעקבות הדיון, במהלכו הביעו השופטים את דעתם לפיה הטלת קנס ללא הפעלת שיקול דעת פוגעת בתמריץ של חברות לנהוג באחריות כפי שפעלה ICL , וכי התנהלותה הייתה נכונה ואחראית".