מצבה המחמיר של הרפובליקה האסלאמית של איראן מבית ומחוץ, מביא להחמרת השחיקה של מטבע הריאל, שהגיע לשער המרה של 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד. בצל המצב, הבנק המרכזי בטהרן השיק היום (א') שטר חדש של 5 מיליון ריאל. המספר גבוה, אבל השווי שלו עומד על כ-3.1 דולר, או על כ-9.6 שקל.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | קטאר נוקמת באיראן, כך זה נראה
● כותרות העיתונים בעולם | עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב
בבנק המרכזי הסבירו את המהלך בהקלת התשלום במזומן במדינה, אף שהאתגר המרכזי שעומד בפניהם הוא בריחת ההון. מנתוני משטר האייתוללות עולה, כי 20 מיליארד דולר הוצאו מהמדינה ב-2024, וכ-9 מיליארד דולר מתחילת 2025 ועד פרוץ מבצע עם כלביא. לפי הערכה שפורסמה באתר "איראן אינטרנשיונל" האופוזיציוני, כ-40 מיליארד דולר נראה כסכום סביר שהוצא מאז מלחמת 12 הימים ועד תום השנה שעברה.
המלחמה גם היוותה גורם שהגביר את שחיקת הריאל. לצורך ההשוואה, בינואר אשתקד עמד שער ההמרה לדולר על כמחצית מהיום (כ-810 אלף דולר), ואילו במהפכה האסלאמית ב־1979 - הוא עמד על 70 ריאל לדולר בלבד. נוסף על הריאל שהולך וקורס, האזרחים מתמודדים גם עם קצב אינפלציה שנתי של 52.6%. חלק גדול ממנה מקורו בעליית מחירים בתחומי המזון, המשקאות והטבק (72%). בה בעת, מנתונים רשמיים של איראן עולה, כי במחצית הראשונה של השנה הפרסית, התכווצה הכלכלה המקומית ב־0.6%. אם לא מתחשבים במגזר הנפט שצמח ב־1.1%, הירידה עומדת על 0.8%. בבנק המרכזי בטהרן ציינו כי את ההתכווצות הוביל ענף הבנייה, עם 12.9%.
1.8 מיליארד דולר למשמרות המהפכה
עם זאת, בראש סדרי העדיפויות של הרפובליקה האסלאמית עומד הישרדות המשטר, וזה נותן את אותותיו בתקציב. בעקבות זאת, חלק מהותי מהזעם העממי מופנה למשמרות המהפכה ולא בכדי. טיוטת התקציב שמקדמת ממשלת איראן לשנה הפרסית שתחל ב־21 במרץ כולל את הגדלת תקציב הביטחון ב־145% לכ־9.2 מיליארד דולר.
מתוך הסכום שהוקצה לתחום הביטחון, 4.6 מיליארד דולר מוכוונים ללוגיסטיקה של משרד ההגנה, ו־1.8 מיליארד דולר למשמרות המהפכה. לצורך ההשוואה, משטרת איראן תקבל מיליארד דולר וצבא איראן כ־670 מיליון דולר. סעיף מעניין כולל 323 מיליון דולר לחאתם אל־אנביא, הזרוע ההנדסית של משמרות המהפכה, שנהנית מהכנסות ענק מניהול פרויקטים בתחומי התחבורה, הנדל"ן, התעשייה, החקלאות והכרייה.
בוול סטריט ג'ורנל דווח, כי אחד מהגורמים המרכזיים לפרוץ גל המחאות באיראן היה קריסת בנק. בסוף השנה שעברה, בנק איינדה (Ayandeh), שנוהל בידי מקורבי המשטר וספג הפסדים של כמעט 5 מיליארד דולר על ערימה של הלוואות כושלות, פשט את הרגל. הממשלה מיזגה את הפירמה לתוך בנק ממשלתי והדפיסה סכום כסף עצום כדי לנסות לכסות את כל ההפסדים. בנק איינדה נוסד ב־2013 ע"י עלי אנסארי, איש עסקים איראני שמיזג שני בנקים בבעלות המדינה עם בנק אחר שייסד קודם לכן, כדי להקים את הגוף החדש.
אנסארי הינו בן לאחת המשפחות העשירות במדינה, ובעל אחוזה בשווי מיליוני דולרים בצפון לונדון. מבחינה פוליטית, הוא נתפס כמקורב לנשיא השמרן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד. בריטניה הטילה סנקציות על אנסארי בשנה שעברה, ימים ספורים לאחר קריסת איינדה, וכינתה אותו "בנקאי ואיש עסקים איראני מושחת", שסייע במימון ארגון האליטה הצבאי והעסקי האיראני רב הזרועות, משמרות המהפכה האסלאמית.
