גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מלכודת היעילות": חברות התוכנה גילו שמנוע הצמיחה העיקרי עלול להתהפך עליהן

סיילספורס, ServiceNow ו־SAP איבדו עשרות אחוזים מערכן בשנה החולפת, גם בלי נטישה של לקוחות ● בשוק מתגבר החשש שהבינה המלאכותית מייתרת עובדים, ופוגעת ישירות במודל הרישוי שעליו בנויות חברות התוכנה ● ​כך עובדת "מלכודת היעילות"

מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
מניות התוכנה צונחות, ושולחות את החברות לחשב מסלול מחדש / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בעוד שמדדי המניות המרכזיים בארה"ב, ובראשם ה-S&P 500, ממשיכים להפגין עוצמה, ואף לשבור שיאים על רקע מה שמכונה "ראלי הבינה המלאכותית", סקטור אחד נותר הרחק מאחור. מניות התוכנה הארגונית, שנחשבו במשך עשורים לאחד העוגנים היציבים והצפויים ביותר בשוק ההון, חוות בחודשים האחרונים ירידות חדות ומתמשכות. לפי נתוני השוק המעודכנים לינואר 2026, מדד חברות התוכנה IGV מציג פער חריג: בעוד שהשוק הכללי עלה בכ־9% בחצי השנה האחרונה, מניות התוכנה הכלולות במדד ירדו בחדות באותה תקופה.

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ההייטק הישראלי
יתחלקו ב-2 מיליארד ד': היזם שמכר לאפל חברה פעמיים והקרן מישראל

אבל החולשה הזו אינה מוגבלת למספר מצומצם של חברות, אלא משתקפת ברוחב הסקטור כולו. נתוני ביצועים מצטברים של מניות SaaS (תוכנה כשירות) מציגים שורה ארוכה של חברות שאיבדו מחצית משוויין ואף יותר בשנה האחרונה. זאת, גם כאשר הדוחות הכספיים ממשיכים להראות הכנסות זורמות, שיעורי חידוש חוזים גבוהים ולקוחות שנשארים במערכות.

כעת, בשוק מנסים להבין כיצד תחום שהתבסס על חוזים ארוכי-טווח, הכנסות חוזרות ויציבות תזרימית, נתפס לפתע כבעייתי. בבנק ההשקעות ג’פריס תיארו זאת כ"רמת סנטימנט מהנמוכות שנראו בשוק התוכנה", והצביעו על הבינה המלאכותית - אבל הפעם לא כהבטחה לצמיחה עתידית, אלא כצל של אי־ודאות שמערער את הבסיס שעליו נבנו מודלי ההכנסות של ענקיות הסקטור.

את השינוי בתפיסת הסיכון של השוק מסביר אוראל לוי, מנהל השקעות ראשי באנק קפיטל (גוף השקעות ומחקר שמתמחה בחברות צמיחה). לדבריו, "עד לפני שנתיים הייתה דיפרנציאציה מאוד ברורה בשוק התוכנה. היו חברות ‘nice to have’ כמו זום או DocuSign, עם הרבה אלטרנטיבות, ומצד שני חברות mission critical כמו סיילספורס או Autodesk- תוכנות שארגון יעדיף לפטר עובד מאשר לוותר עליהן. השוק ידע לתמחר את ההבדל הזה. בשני הרבעונים האחרונים הדיפרנציאציה הזו נשברת, כי ההנחות לגבי העוצמה והמהירות של הבינה המלאכותית היו שמרניות מדי".

לוי מדגיש ששבירת הדיפרנציאציה אינה נשארת ברמה התיאורטית, אלא מתחילה לחלחל ישירות לאופן שבו המשקיעים מתמחרים גם את החברות החזקות ביותר בסקטור. "היום השוק אומר: גם אם התוכנה נחשבת קריטית, המודל העסקי שלה בסיכון. ה-AI מתקדם הרבה יותר מהר ממה שחשבו, ופתאום גם חברות שנראו בלתי ניתנות להחלפה מגלות שהיתרון שלהן נשחק".

כשהלקוחות כבר אינם חייבים לקנות

הפחד שמניע את הירידות מתחיל בשאלה פשוטה: האם ארגונים עדיין צריכים לרכוש תוכנות מדף יקרות באותו היקף כמו בעבר. ההתקדמות המואצת בכלי AI, ובמיוחד בכלי קידוד ופיתוח מבוססי מודלים גדולים, מאפשרת כיום לחברות לבנות בעצמן פתרונות שבעבר דרשו רכישה של מערכות חיצוניות מורכבות. כלים כמו Claude Code ו-Claude Cowork של אנתרופיק, לצד פלטפורמות מקבילות מבית מיקרוסופט ו-OpenAI, מורידים דרמטית את חסמי הכניסה לפיתוח תוכנה. המשמעות היא שקוד, שהיה במשך שנים הנכס היקר והקשה ביותר לשכפול של חברות התוכנה, הפך בתוך זמן קצר למשאב זמין וזול. עבור משקיעים רבים, האפשרות הזו מערערת את ההנחה הבסיסית שלפיה חברות יעדיפו תמיד לרכוש פתרונות מוכנים מספקים חיצוניים.

החשש הזה אינו מוגבל לשוק המניות בלבד. הלחץ גובר גם בשוק האשראי. הלוואות של חברות תוכנה, שנתפסו במשך שנים כבטוחות יחסית, בשל היציבות התזרימית של החברות, החלו לרדת במחיר, כך פורסם בבלומברג בימים האחרונים. עוד פורסם כי לפי נתוני בנק ההשקעות היפני נומורה, חוב תוכנה הוא הסקטור בעל התשואה הגרועה ביותר מתחילת השנה בקרב הלוואות ממונפות.

מלכודת היעילות של מודל הרישוי

וכאן נכנסת לתמונה תופעה עמוקה יותר, שמתחילה לבלוט בדברי האנליסטים ובתגובות המשקיעים: מה שניתן לכנות "מלכודת היעילות". במשך שני עשורים פעלו חברות התוכנה הארגונית לפי מודל פשוט יחסית. ההכנסות נגזרות ממספר המשתמשים בתוכנה, כלומר רישיון לכל עובד. ככל שלארגון יש יותר עובדים שמשתמשים במערכת, כך הוא משלם יותר. זהו מודל Seat-based pricing, שנתפס כיציב במיוחד משום שהוא צמוד ישירות לגודל כוח האדם. הבעיה היא שה-AI משפיע בדיוק על המשתנה הזה. אוטומציה מתקדמת, צ’אטבוטים וסוכנים חכמים מאפשרים לבצע אותה כמות עבודה עם הרבה פחות עובדים אנושיים. מחלקות שירות, מכירות, תפעול ואפילו פיתוח מצטמצמות, לא בגלל משבר, אלא בגלל התייעלות. ארגון שבעבר נזקק ל-1,000 עובדים כדי להפעיל מערכת CRM או מוקד שירות, מגלה שהוא יכול להסתפק ב-200.

מבחינת הלקוח, זו הצלחה. מבחינת ספק התוכנה, זו פגיעה ישירה בהכנסות. החברה כאמור אינה מתוגמלת לפי כמות העבודה שבוצעה, אלא לפי מספר האנשים שמשתמשים במערכת. ככל שהתוכנה יעילה וחכמה יותר, כך היא מייתרת את המשתמשים שמשלמים עליה. במילים אחרות, החדשנות הטכנולוגית שמבטיחה ערך גדול יותר ללקוח, חותכת את הצ’ק החודשי של ספק התוכנה.

חיפוש אחר מודל שמתאים לעידן החדש

על הרקע הזה, אם עובדים אנושיים אינם עוד יחידת המידה המרכזית, ייתכן שהמעבר יהיה לתמחור לפי שימוש, לפי נפח אוטומציה, לפי תוצאות עסקיות או לפי ערך שנוצר בפועל. בינתיים, גם החברות וגם השוק נמצאים בשלב של הסתגלות. לוי מציין כי גם מדדי הרווחיות, שבעבר נחשבו ברורים מאליהם, כבר אינם נתפסים כך בעיני המשקיעים.

"פעם השוק האמין שחברת תוכנה בוגרת יכולה להגיע לרווחיות מאוד גבוהה, של כ־40%, כי העלויות היו קבועות יחסית וכל שקל נוסף בהכנסות הפך לרווח. היום ההנחה הזו כבר לא מובנת מאליה. כדי להמשיך לצמוח צריך להשקיע יותר בשיווק, במכירות ובפיתוח, ואם מחשבים גם את האופציות לעובדים כחלק מהעלות האמיתית של החברה, מתברר שהרווחיות הרבה פחות מובטחת. כשאין ודאות לגבי הרווחים העתידיים, המשקיעים לא מוכנים לשלם מחיר גבוה על המניה".

גם הניסיון לזהות "מנצחות AI" כבר אינו מספק את השוק, אומר לוי, שמסביר מדוע האצה בקצב הצמיחה חדלה לשמש אינדיקציה מספקת."עד לא מזמן השוק אמר: אם קצב הצמיחה מאיץ, זו הוכחה שאתה ‘ווינר של AI’. עכשיו אפילו זה כבר לא מספיק. גם אם יש האצה זמנית, השוק לא בטוח שזה מחזיק בעוד שנתיים־שלוש".

ה-AI, שהיה אמור להיות מנוע הצמיחה הגדול הבא של ענקיות התוכנה, מציב בפניהן שאלה בסיסית: כיצד מרוויחים בעולם שבו יעילות כבר אינה מתורגמת אוטומטית ליותר משתמשים. השוק עדיין מחפש תשובה, ובינתיים המשקיעים כבר מתמחרים את חוסר הוודאות.

עוד כתבות

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: Reuters, Presidency of Somalia

טורקיה שולחת F-16, וסומליה סוגרת מרחב אווירי: המאבק בקרן אפריקה מתעצם

סומליה מעכבת את אישור מעבר מטוסי ארקיע בשמיה ● הרקע: ההכרה הישראלית בסומלילנד וביקור שר החוץ במדינה ● החשש: סגירת המרחב עלולה להאריך את הנתיבים למזרח הרחוק ולהגדיל את העלויות

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

חוות דעת חדשה תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית

המשנה ליועמ"שית, תאפשר אישור זכויות משלימות להתחדשות עירונית, כך פורסם בחוות דעת חדשה ● ההחלטה נובעת בעקבות פניית עיריית ראשון לציון, המקדמת תוכנית כלל־עירונית להתחדשות בניינית בשיתוף עם הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כחלופה לתמ״א 38

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

שביתת הרפתנים הוקפאה; ועדת הכנסת דנה ברפורמת החלב

התאחדות יצרני החלב הודיעה כי העיצומים באספקת החלב יוקפאו באופן זמני "על מנת לאפשר מיצוי הליכים" ● במקביל, בכנסת החלו הדיונים על רפורמת החלב: "זה בכי לדורות", אמר מנכ"ל משרד החקלאות ● מוקדם יותר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי יחתום בקרוב על צו לביטול מכסים בשוק החלב לפרק זמן ממושך

היועצת המשפטית לכנסת, עו''ד שגית אפיק / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת נגד התנהלות האוצר: “הליך החקיקה פוגע בכנסת”

בדיון בפיצולי החוקים מחוק ההסדרים, עו"ד שגית אפיק טענה כי הליך החקיקה פוגע ביכולת הכנסת לפקח על הרפורמות, וקראה לצמצום דרמטי של היקף החוק ● באוצר טוענים: זהו ה"ניו נורמל" של התקציב שאחרי המלחמה

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

ראש עיריית אשקלון תומר גלאם נחקר בחשד לשחיתות

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, הוא ראש העירייה שעוכב לחקירה ביום שני בחשד לשחיתות ● יחד איתו עוכבו לחקירה גם עוזריו וראשי אגפים בעירייה ● עפ"י החשד, כספי תרומות שקיבלה העירייה במלחמה הועברו לאנשי עסקים ולספקים המקורבים לגלאם, תמורת טובות הנאה שקיבלו בכירים בעירייה

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

המשרד לאיכות הסביבה, האוצר ועיריית רמת גן סיכמו על העתקת הספארי אך שכחו את רמ"י

השרה עידית סילמן חתמה עם ראש העיר רמת גן על הסכם עקרונות להעתקת הספארי לפארק אריאל שרון, אך נציגי רמ"י ומינהל התכנון טרם אישרו את התוכנית ● "ההסכם נועד בעיקר למצלמות", התבטא בחריפות סגן ראש העיר, "תועלת לא תצמח לתושבי הערים הסובבות את הפארק המטרופוליני"

יפעת תומר-ירושלמי, הפצ''רית לשעבר / צילום: דובר צה''ל

המשטרה עם סיום חקירת הפצ"רית: בהרב-מיארה לא מעורבת

היועץ המשפטי של משטרת ישראל מסר את הדברים ליועצת המשפטית של משרד המשפטים, ובו ביקש ממנה לבחון מחדש את קביעתה כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בחקירת פרשת הפצ"רית יפעת תומר-ירושלמי ● בכך הוא רומז כי יש מקום לאפשר את ליווי החקירה ע"י בהרב-מיארה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: שלומי יוסף, רמי זרנגר

באוצר מכינים תוכנית גיבוי: "קופסאות" של מיליארדים אם התקציב לא יעבור

על רקע המבוי הסתום בקואליציה, באוצר נערכים לניהול המדינה תחת פער של 43 מיליארד שקל מול התקציב ההמשכי ● בעוד שעקיפת המגבלות כנראה תספק למערכת הביטחון את מה שהיא צריכה, במשרדים החברתיים חוששים משיתוק פרויקטים ומפגיעה בשירות לציבור

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות

דיון בבג''ץ

בג"ץ קבע בדיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו מחייב הליך תחרותי

ההחלטה היא בניגוד לפסק הדין המקורי בו נקבע כי הליך המינוי מחייב הליך תחרותי בין מועמדים ● דעת המיעוט יוצגה ע"י  נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז ● התנועה לאיכות השלטון: "נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין"

ועדת הכנסת בראשות ח''כ אופיר כץ. הנושא: חלוקה ופיצול חוק ההסדרים / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל מרפאה אחת בנתיבות: החוק הכלכלי החשוב ביותר בתחום הבריאות פוצל מחוק ההסדרים

חוק ה־CAP, ההסדר הכלכלי המרכזי במערכת הבריאות, פוצל לראשונה מזה 29 שנה לאחר לחץ פוליטי סביב מרכז רפואי שהקים בית חולים הדסה בנתיבות ●  מאז שעות הבוקר פיצלה ועדת הכנסת חוקים רבים, ונראה שחוק ההסדרים כולו מתפורר

מנכ''ל קרן מנור אוורגרין, אבי אורטל / צילום: אורן דאי

בבוקר מכרה נדל"ן, בצהריים את השליטה: היום העמוס של יצרנית הנייר

יותר מ-35 אחרי שייסדו את החברה בני הזוג אברהם ואילנה ברנט מוכרים את השליטה בחברת שניב לידי קרן ההשקעות מנור אוורגרין לפי שווי של עד 485 מיליון שקל ● מוקדם יותר היום הודיעה שניב על מכירת מחצית מפעילות הנדל"ן שבבעלותה לקרן הריט מניבים תמורת כ-58 מיליון שקל

מאות פקיסטנים ממתינים בכניסה לקונסוליה הפקיסטנית בברצלונה בעקבות החלטת ממשלת ספרד להעניק אישורים למהגרים / צילום: ap, Emilio Morenatti

בניגוד למגמה ביבשת, ספרד מעניקה תושבות למאות אלפי מהגרים לא חוקיים

ממשלת ספרד מובילה מהלך היסטורי להענקת תושבות לשנה עם אפשרות להארכה למהגרים לא חוקיים ● המטרה: להילחם בהעסקה לא חוקית ולתמוך בצמיחה הכלכלית במדינה ● באופוזיציה מיהרו להזהיר כי המהלך יביא "לקריסת השירותים הציבוריים" ו"רק יחמיר את בעיית הדיור"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

תתחרה בפולימרקט? החברה הישראלית שמזנקת לשווי שיא של 13.5 מיליארד שקל

הפלטפורמה הפיננסית Plus500 דיווחה על התרחבות לשוק החיזוי עבור לקוחות ריטייל: "באזוורד משוגע בארה"ב"

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

ירידות מתונות באסיה, יציבות בחוזים העתידיים בניו יורק

השקת כלים אוטונומיים מתקדמים של אנתרופיק גרמה לזעזוע, וכ-300 מיליארד דולר נמחקו משווי השוק של סקטור התוכנה ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה • הזהב מעל 5,000 דולר לאונקיה ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אלפאבית הלילה

פרויקט רוח של זפירוס בפולין / צילום: מצגת החברה

איתות שמניות האנרגיה הגיעו לשיא? הקרן שנפרדת מהשקעותיה ברווח גדול

בשבועות האחרונים חתמה קרן תש"י על עסקאות למכירת החזקותיה במפעילת תחנות הכוח דליה ובחברת האנרגיה המתחדשת זפירוס ● הקרן של ירון קסטנבאום, הראל ועו"ד יהודה רווה גייסה עד היום מיליארדי שקלים מגופים מוסדיים ומניבה תשואה שנתית המוערכת בכ-15%

סניף הבנק הבינלאומי / צילום: אייל טואג

צדיק בינו מתקרב לבינלאומי: ממזג את פיבי עם הבנק

כדי לסגור דיסקאונט של 24%, צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי, מנהל מו״מ למיזוג פיבי עם הבנק בהחלפת מניות ● העסקה תלויה, בין השאר, באישור בנק ישראל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

לאחר קמפיין החוצות נגדו: צביקה נווה תובע 10 מיליון שקל מאלכס סקלר

נווה הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד סקלר וחברות הפרסום, בטענה כי קמפיין שלטי החוצות שערכו נגדו כלל פרסומים שקריים שפגעו במוניטין שלו, בעסקיו ובחיי הפרט שלו, ונועד להרתיעו מתמיכה בגרושתו של סקלר בהליכים המשפטיים שהיא מנהלת נגדו

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

שכר של 8.6 מיליון שקל: הדוח השנתי הראשון של מנכ"לית גב ים

נטלי משען-זכאי נכנסה לתפקיד מנכ"לית גב-ים בפברואר אשתקד, ועם סיום שנת 2025 רשמה שכר בעלות של 8.6 מיליון שקל, כאשר כמחצית מהסכום מגיע משווי האופציות שקיבלה ● המנכ"ל לשעבר אבי יעקובוביץ קיבל גם ב-2025 לאחר פרישתו הטבות ב-1.4 מיליון שקל ● הרווח הנקי של החברה זינק ב-40% הודות למדד ושיערוך הנכסים