גל שופרוני וירדן יצחקי / צילום: סקנד לייט
עשרות אלפי רכבים חשמליים עולים לכבישי ישראל מדי שנה, אך כשהסוללה מתיישנת או מתקלקלת, היבואנים ניצבים בפני מבוי סתום. בעוד חלק מהסוללות ניתנות למיחזור, הטיפול בדגמים הסיניים הנפוצים בישראל מתגלה כלא כלכלי. כעת, חברה ישראלית מציעה פתרון: במקום מיחזור יקר, הסבת הסוללות למתקני אגירה - רכיב קריטי בעידן האנרגיה הסולארית. מי צפוי לאמץ את הטכנולוגיה, ואיך היא עשויה לצמצם את התלות הישראלית ביבוא חומרים נדירים?
● שנת הפלאג-אין הייבריד? הטרנד החם ברכב לא מתאים לכולם
● ינואר בענף הרכב: סך המסירות ירדו ב-10%, פלח החשמליות נעלם במהירות, והסיניות ממשיכות להתחזק
מנטל סביבתי לנכס כלכלי
סוללות הרכבים החשמליים הן מצד אחד רכיב יקר ערך, ומצד שני - פסולת בעייתית. לאחרונה אמנם קמו מפעלים המפרקים את הסוללות לחומרי גלם ויוצרים "מסה שחורה" המיוצאת לחו"ל לטובת הפקת מתכות לשימוש חוזר, אך מודל זה כלכלי בעיקר עבור סוללות ה־NMC (ניקל, מנגן וקובלט). לעומתן, הרכבים הסיניים שהופכים נפוצים בישראל משתמשים בסוללות LFP (ליתיום, ברזל ופוספט). בסוללות אלו, חילוץ המתכות נחשב למורכב יותר וכמעט ואינו כלכלי, מה שמותיר את היבואנים עם אתגר לוגיסטי וסביבתי.
הפתרון מגיע מחברה ישראלית חדשה המקדמת את שיטת ה"Second Life" (חיים חדשים), שהפכה לנפוצה במערב. הרעיון: במקום לגרוס את הסוללה לחומרי גלם, היא מוסבת למתקן אגירת אנרגיה במצבו המוגמר. המטרה: גישור על הפער המובנה באנרגיה סולארית בין שעות הייצור ביום לשעות הצריכה בערב. המערכת אוגרת חשמל בשעות השפל, כשהשמש בשיאה והתעריף נמוך, ופורקת אותו לרשת בשעות השיא היקרות - מה שהופך את הסוללה הישנה מנטל סביבתי לנכס.
לפי רשות החשמל, קיבולת האגירה בישראל צפויה להכפיל את עצמה פי 15 עד 2030 - מהלך שיחייב אספקה אדירה של סוללות ויאפשר הרחבה של צריכת אנרגיה סולארית. מחקר של האיחוד האירופי קבע כי מודל הסקנד לייף הוא בעל "היתכנות כלכלית וטכנית", שתלויה בעיקר במחירי האנרגיה: ככל שאלו מתייקרים, ההסבה הופכת למשתלמת יותר. באירופה המודל כבר פועל בשטח, כשעשרות חברות, בעיקר בגרמניה, בריטניה ובלגיה, מקימות מתקני אגירה המבוססים על סוללות רכב משומשות.
"לגו" של סוללות פרימיום
בתווך הזה פועלת "סקנד לייט", הראשונה להקים אופרציה כזו בישראל. החברה נמצאת בשלבי הקמה של סדנת תיקון והשמשה, ובתהליכים עם מכון התקנים (שנדרש לאשר טכנולוגיה חדשה) והמשרד להגנת הסביבה וכן לקוחות קצה, בהם רשת מרכזים מסחריים גדולה.
המנכ"ל והמייסד־שותף גל שופרוני, לשעבר ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל וסמנכ"ל פיתוח עסקי ורגולציה בחברת טראלייט, מתכנן לייצר ב־2026 כ־20 מערכות ראשונות בקיבולת של 200 קוט"ש כל אחת. חומר הגלם מגיע מיבואני הרכב, שמשלמים לחברה על פינוי הסוללות הישנות - מה שמאפשר לקבל את חומר הגלם במחיר "זול יותר מחינם".
שופרוני מוסיף: "שם רק מתחילה העבודה. לייצר מערכת סקנד לייף איכותית דורש המון ניסיון, ולכן חברנו לשותף קנדי שניהל אופרציות כאלו בחו"ל. מעבר לזה, פיתחנו אלגוריתם ייחודי שממיין את הסוללות לפי השווי הכלכלי שלהן ויודע לשייך כל אחת לפרויקט האגירה בו היא תפיק אופטימום כלכלי. כדי לסנכרן ולאזן את סוגי הסוללות יחד, אנחנו משתמשים במערכת ניהול ייעודית שפיתחנו".
לפי שופרוני, סוללות הסקנד לייף זולות משמעותית מהחלופות: בעוד שסוללה סטנדרטית עולה כ־165 דולר לקוט"ש אגירה, סוללה ממוחזרת עולה כ־135 דולר. שופרוני מתגאה כי בזכות אלגוריתם ייחודי המעריך את שווי הסוללה לפי עשרות פרמטרים, "הסוללות שלנו עולות רק 88 דולר לקוט"ש".
ייצור מקומי במקום תלות בסין
המוצר הסופי של סקנד לייט מורכב מ"מגירות" של סוללות שהוכשרו מחדש בסדנה יעודית, אך בשל מורכבותו החברה לא תמכור אותו אלא תציע אותו במודל שכירות. "המודל שלנו הוא 'אגירה כשירות'. אנחנו מביאים את הסוללה ללקוח ומוכרים לו את החשמל שהיא מפיקה", מסביר שופרוני. לדבריו, המערכת פטורה מהיתר בנייה עד קיבולת של 600 קילוואט, מה שחוסך בירוקרטיה: "אפשר להעמיס אותן כמו קוביות לגו ולהתאים ללקוח". הפתרון מכוון ל"דרג הביניים" - מפעלים קטנים ומרכזים מסחריים - שיכולים ליהנות מחשמל מוזל ללא השקעת הון.
לדברי ירדן יצחקי, לשעבר המהנדס הראשי וה־CTO של קבוצת דוראל, והמייסד והשותף המשמש כ־CTO של סקנד לייט, הסטטוס כ"יד שנייה" אינו מעיד על איכות נמוכה, להפך: "סוללות רכב נחשבות 'פרימיום' ביחס לסוללות אגירה רגילות, האיכות שלהן ויכולת ההתנעה מעולות". מעבר להיבט הטכנולוגי, יצחקי מזהה כאן צד נוסף. "בעוד שסין חולשת על המתכות הקריטיות ליצירת סוללות, שימוש חוזר מאפשר מעין "ייצור מקומי" ומפחית את תלות ביבוא".
המייסדים מכוונים לרווחיות תוך שנתיים וליעד שאפתני של ג'יגה־וואטים שלמים תוך עשור. האם סוללות הרכב הישנות יאירו בקרוב את הקניונים בישראל? נגלה בקרוב.