גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש לנו מוצר של ג'יימס בונד": המניה הביטחונית שקפצה 300% עם טכנולוגיה שמצאה במקרה

בעת מיזוג עם שלד בורסאי, נתקל מנכ"ל סולרום בטכנולוגיית לייזר שנזנחה, ושהסבתה ליישומים ביטחוניים עשויה לשנות את פני החברה ● בינתיים, הזינוק במניית סולרום סידר לשני אנשי הנדל"ן ששולטים בה הון של מאות מיליוני שקלים, על השקעה שביצעו לפני פחות מעשור ● וגם: הירידה הכואבת שספגה המניה בשבוע האחרון

מתן רבין, מנכ"ל סולרום / צילום: טל כהן
מתן רבין, מנכ"ל סולרום / צילום: טל כהן

בחודש שעבר מכרו איתי מולדבסקי ודוד מימון, בעלי השליטה בחברה הביטחונית סולרום, נתח קטן ממניותיהם תמורת 30 מיליון שקל. על פניו, לא אירוע חריג בבורסה המקומית, שהייתה עדה בשנה האחרונה לגל מימושים חסר תקדים, בהיקף של מעל 20 מיליארד שקל. אלא שהדרך של השניים אל האקזיט הקטן רחוקה מלהיות שגרתית.

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל
צבר הזמנות דמיוני: מה יכול לבלום את המומנטום בפעילות אלביט

עד לפני פחות מעשור עוד הייתה סולרום חברה מדשדשת שעסקה בתיקון של מכשירים סלולריים. אך מאז, היא הספיקה להירכש בידי שני יזמי נדל"ן, שהכניסו אותה לתחום הביטחוני, לרכוש שלוש חברות, להיכנס לבורסה בת"א - ואף לפתח מוצר שנדמה כאילו נלקח מסרטי פעולה הוליוודיים, אליו הגיעה לגמרי במקרה. אם לא די בכך, הרי שמי שעומד בראש החברה הוא ככל הנראה המנכ"ל הצעיר ביותר בבורסה המקומית.

לקראת סוף החודש שעבר, הגיעה מניית סולרום, העוסקת בפיתוח רכיבי חשמל ותקשורת עבור מערכות ביטחוניות, לשווי שיא של מעל 850 מיליון שקל. נתון מעט מפתיע עבור חברה תעשייתית עם פעילות בעלת סדר גודל בינוני־קטן, ורווח שנתי סביב 20 מיליון שקל.

לצד הגאות בסקטור הביטחוני בבורסת תל אביב שתמכה בזינוק של מניית סולרום (שנסוגה מאז שנגעה בשיא), עומדת טכנולוגיה חדשה - שבשוק יש מי שמעריכים כי טמון בה פוטנציאל משמעותי.

בניגוד למוצרים פורצי דרך, שעל פיתוחם עומלים בחברות שנים ארוכות, אל הטכנולוגיה המדוברת הגיעה סולרום לגמרי במקרה. בספטמבר 2024 נכנס מתן רבין, מנכ"ל סולרום, למשרדי חברת 3דיאם (3DM), חברת מדפסות תלת־ממד שאיבדה כמעט את כל שוויה מאז הונפקה בת"א בשנת 2021, והפכה לשלד בורסאי.

זה קרה זמן קצר אחרי שהחברה בניהולו השלימה את רכישת השלד של 3דיאם, כחלק מכניסתה של סולרום לבורסה בת"א. המטרה של רבין הייתה ברורה: לראות איך הוא מצמצם את ההוצאות הכרוכות בחיסול הפעילות שכשלה, כפי שקורה לרוב בעסקאות מיזוג מהסוג הזה.

אך לרבין נכונה הפתעה, שבמידה רבה עשויה לשנות את פני החברה. "אחרי שהשלמנו את רכישת השלד, נסעתי לראש העין, במטרה לראות איך אני סוגר את הפעילות ומצמצם את העלויות", הוא מספר בשיחה עם גלובס. "אבל עוד לפני שהגעתי להיפגש עם מי שנשאר בחברה, קראתי פרסום שלהם שבו הוזכר במשפט שאחד השימושים האפשריים לטכנולוגיה הוא לתחום הביטחוני, וזה תפס אותי. כשהגעתי למשרדים שאלתי את המדען הראשי, והוא סיפר לי שהם ניסו בעבר לפתח את הנושא, אבל הייתה להם התנסות רעה עם התעשייה".

אחרי אותה פגישה החליט רבין לבחון את נושא לעומק, וגילה לדבריו שטכנולוגיית הלייזרים, מסוג QCL (לייזרי מפל קוונטי - Quantum Cascade Laser), שפותחה ב3דיאם עשויה להתאים לתחום הביטחוני, בעיקר לשימושים של לוחמה אלקטרונית. אלא שבשלב הראשון הוא לא זכה לתמיכת בעלי סולרם, שחששו מהניסיון הכושל של הטכנולוגיה.

"אמרתי להם שאני מרגיש שיש פה משהו טכנולוגי שונה, שאולי לא הצליח בדרך שלקחו אותו בעבר, אבל בדרך אחרת יכול להצליח, ושאני רוצה ללכת על זה. הם ניסו להוריד אותי מזה, רק כשהם ראו שאני נעול על זה הם נתנו לי את ברכת הדרך".

טלפון מפתיע מיחידה מובחרת

אחרי שקיבל את הסכמתם של בעלי הבית בסולרום, החליט רבין להעתיק את מושבו למשרדי 3דיאם בראש העין, ולהקים צוות קטן של אנשים שיתמקד בקידום הפרויקט: "החודשים הראשונים היו קשים מאוד, עשינו מאות מצגות לכל מי שרק יכולנו. אבל כשראיתי את החיוך על הפנים של המדענים הבנתי שאנחנו בכיוון הנכון, כי זה לא קרה עד אז", הוא מספר. ואכן, תוך זמן קצר של כמה שבועות, זכתה סולרום להזמנת פיילוט ראשונה בהיקף של כ־1.5 מיליון שקל מגוף ביטחוני.

בחודש יולי האחרון, היא זכתה להזמנת מסגרת נוספת בהיקף של כ־24 מיליון שקל, שגם סייעה לה לקבל מענק מרשות החדשנות להמשך פיתוח הטכנולוגיה.

כמה חודשים לאחר מכן, בספטמבר האחרון, בזמן שהצוות שאמון על פיתוח הטכנולוגיה בוחן כניסה לתחום חדש - סימון מטרות - קיבל רבין שיחה מפתיעה מיחידה מובחרת בצבא. אנשי היחידה ששמעו על הניסיונות של חברה, חיפשו באותה עת אחר טכנולוגיה לסימון מטרות בטווח רחוק, שהן סמויות. כלומר, רק הם יכולים לראות מה מסמנים, בניגוד לטכנולוגיות אחרות שעם אמצעים מסוימים ניתן לגלות אותם.

"פתאום יושבים אצלך במשרד חבר'ה מיחידה מיוחדת, שאין מישהו שלא מכיר אותה, בשעת לילה מאוחרת ואומרים לך: 'תקשיב אנחנו צריכים את זה באופן מיידי'. הם אמרו לנו שהם מחפשים את הטכנולוגיה הזאת כבר כמה שנים טובות".

כמה שבועות לאחר מכן, הודיעה סולרום כי ביצעה בהצלחה ניסוי בשיתוף עם כוחות הביטחון הישראליים, לבחינת המוצר החדש. בחברה ציינו באותה העת כי מדובר במוצר ראשון מסוגו אשר אינו קיים כיום בשוק, וכי לאור השגת יעד הניסוי היא נכנסה למו"מ לקבלת הזמנה ראשונה לייצור המוצר החדש, עם פוטנציאל להזמנות משמעותיות נוספות בהמשך.

במסגרת הניסוי, הוצג לכוחות הביטחון מוצר מוגמר חדש נוסף פרי פיתוחה של סולרום, המיועד ליישום אחר, של סימון עצמי לעולם ההגנתי, שגם לגביו החברה מצויה במשאים ומתנים עם חברות ביטחוניות. זהו פתרון שנועד למנוע ירי דו־צדדי באמצעות הלבשת לייזר על קסדות לוחמים, אליו הגיעו מהנדסי החברה בעת שעמלו על פיתוח המוצר הראשון. זאת בשל תקרית טרגית שארעה באותה התקופה.

כך, בעוד המוצר הראשון (לסימון מטרות) מיועד בעיקר עבור יחידות מיוחדות, המוצר השני (של סימון עצמי) עשוי לאפשר לחברה לייצר בכמויות גדולות יותר עבור, שכן הוא נועד לשרת כמות גדולה יותר של חיילים. בתחילת השנה דיווחה סולרום על הזמנה ראשונה עבור שני סוגי הלייזר לשימוש מבצעי בהיקף של כ־2 מיליון שקל.

"השוק מריח פוטנציאל מאוד גדול, כי אם זה יעבוד כמו שצריך - בסולרום יתחילו לקבל הזמנות גדולות, ואז השמיים הם הגבול. זה בעצם החלום", אומר ליאור ברקוביץ', מנהל השקעות בקרנות אי.בי.אי.

רכשה שלוש חברות בתחום הביטחוני

סולרום הוקמה בשנת 1987 ועסקה אז בתיקוני טלפונים לשוק האזרחי. בתחילת העשור הקודם היא נקלעה למשבר, בין היתר בשל כניסתם של המכשירים החכמים לשוק. מה שהוביל לכך שבשנת 2014 החליט מייסד החברה, אורי שינדלר, למכור את השליטה לאנשי הנדל"ן איתי מולדבסקי (נצר למשפחת יהלומנים) ודוד מימון, שהיו מעוניינים בעיקר בנכסי הנדל"ן שברשותה, ככל הידוע תמורת מיליוני שקלים בודדים.

מולדבסקי ומימון, שבחנו תקופה ארוכה כניסה לשוק הביטחוני, החליטו להיכנס לתחום באמצעות סולרום. ואכן בשנים שלאחר מכן ביצעה החברה רכישות של שלוש חברות הפועלות בתחום: אביב תעופה וחלל, מנרה וישראטק. מי שמונה לעמוד בראש הפעילות הביטחונית הוא רבין, שכיהן כסמנכ"ל תפעול באביב תעופה וחלל, שנמכרה לסולרום. על אף גילו הצעיר (29 באותה העת), הוא זכה לאמונם של מולדבסקי ומימון, שכעבור שנה מינו אותו לנהל את החברה כולה, תפקיד בו הוא מחזיק ב־7 השנים האחרונות.

מאז הפכה לחברה ביטחונית, עוסקת סולרום בפיתוח וייצור מערכות, מוצרים וציוד אלקטרוני ואלקטרו־מכני לשווקים צבאיים ולחברות ביטחוניות. במסגרתו, היא משמשת כ"קבלן" שמייצר עבור מוצרי החברות הביטחוניות הגדולות (דוגמת אלביט מערכות, רפאל ותע"א), מערכות כבילה (חיבור כבלים), תקשורת וחשמל. לחברה, המעסיקה כ־150 עובדים ברחבי הארץ.

"באים אלינו אנשי השיווק והפיתוח של החברות הגדולות עם רעיון עבור המוצר שלהם ואנחנו צריכים לפתח אותו", מסביר רבין. את מוצרי סולרום ניתן למצוא בכל מערכות התעשייה הביטחונית (בין השאר במטוסי קרב, טנק המרכבה, כיפת ברזל, ספינות וצוללות). בנוסף, לחברה פעילות נדל"ן מניב הכוללת 3 מבנים באזור התעשייה בראש פינה המושכרים בחלקם למועצה מקומית חצור הגלילית.

בספטמבר 2024 השלימה סולרום את המיזוג עם השלד הבורסאי 3דיאם, שעסק כאמור בפיתוח של מדפסות תלת ממד, מהלך שאותו ביצעה יחד עם פירמת הבנקאות להשקעות מור לנגרמן" - כדי לתמוך בהמשך הצמיחה באמצעות מיזוגים ורכישות, ואשר לפחות בינתיים הוכיח את עצמו. מאז נכנסה לבורסה, קפצה מניית סולרום בכ־300%, לשווי נוכחי של כ־600 מיליון שקל.

איבדה לאחרונה רבע מהשווי

כאמור, לצד העניין הגובר בטכנולוגיה החדשה, הזינוק במחיר המניה מוסבר בעיקר בגאות במניות הביטחוניות בת"א, שערכן האמיר בעשרות ולעיתים מאות אחוזים, מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ובהמשך גם בארץ. עם זאת, בשבוע שעבר סולרום חוותה על בשרה גם את צד השלילי של היכללותה בסקטור הביטחוני, כשמנייתה השילה מעל רבע מערכה.

על פי ההערכות, הסיבה לירידה הייתה "מימוש טבעי" בסקטור המניות הביטחוניות בת"א. זאת לאחר שמדד ת"א ביטחוניות, אותו השיקה הבורסה לקראת סוף השנה שעברה, רשם זינוק של 40% בתוך חודש אחד. מי ששילמו את מחיר המימוש באופן הקשה ביותר היו המניות הקטנות במדד, דוגמת סולרום, שירדו בצורה החדה ביותר בעקבות גל המימושים (הגם שזה רחוק מלמחוק את העליות המשמעותיות בשנתיים האחרונות).

סולרום נהנית גם משיפור בתוצאות פעילותה המסורתית ואת תשעת החודשים הראשונים של שנת 2025 סיימה עם הכנסות של כ־77 מיליון שקל, גידול של כ־37% ביחס לתקופה המקבילה ב־2024. זאת, הודות לגידול בהיקף ההזמנות שקיבלה, כמו גם הכרה חד־פעמית בהכנסות מהשכרת נכס שלה בראש פינה.

בשורה התחתונה, רשמה סולרום קפיצה של כמעט 130% ברווח הנקי בינואר־ספטמבר, שעמד על כ־16 מיליון שקל. צבר ההזמנות שלה עמד נכון לסוף הרבעון השלישי של 2025 על כ־59 מיליון שקל.

הון של רבע מיליארד שקל לבעלים

על רקע מחיר המניה המאמיר, ביצעה סולרום בשנה האחרונה שני גיוסי הון פרטיים מגופים מוסדיים, חברות ביטוח ובתי השקעות, בהיקף כולל של כ־38 מיליון שקל.

בחודש שעבר ניצלו צמד בעלי השליטה - מולדבסקי ומימון, את המומנטום במניה ומכרו נתח של 5.6% ממניות סולרום תמורת כ־30 מיליון שקל. לאחר המכירה נותרו השניים עם החזקה של כ־40% ממניות החברה, בשווי שוק כולל של כרבע מיליארד שקל. לצידם, גם עמית שינדלר, מנכ"ל החברה הבת, סולרום אלקטרוניקה, ובנו של המייסד, וכן חיים ארז, לשעבר מפקד פיקוד הדרום ודירקטור בסולרום, מימשו מניות בהיקף של כ־18 מיליון שקל בסך הכול.

"צריך שיהיו סרטי המשך"

ברקוביץ' מאי.בי.אי (בית ההשקעות מחזיק 5% ממניות סולרום), טוען כי "צריך לומר בכנות שהמניה מתומחרת במכפילים היסטריים. אבל מצד שני יש שם הנהלה טובה מאוד עם פעילות מסורתית יציבה שמרוויחה כסף, כך שזו לא חברת חלום ששורפת מזומן ומפסידה כספים".

במבט קדימה, בסולרום תולים תקוות גדולות בפעילות הלייזר החדשה של סימון המטרות, שתהפוך אותם, כך הם מקווים, מחברה קבלנית שעובדת עבור אחרים, ליצרנית ביטחונית עם מוצרים משלה. בחברה מעריכים כי פעילות זו עשויה תוך מספר שנים להשתוות לפעילותה המסורתית ואולי אף לעקוף אותה, אך מודים כי הדרך לשם עוד ארוכה.

"כרגע יש לנו שני מוצרים בלייזר, אבל אפשר לפתח את הפעילות לסל מאוד רחב ולהגדיל את הכמויות. אנחנו מבינים שזו רק ההתחלה וזה תהליך, ולכן אנחנו לא נתפזר יותר מדי", אומר המנכ"ל רבין. "אנחנו מבינים שזה משהו בסדר גודל שונה מסולרום, אבל כדי שזה יצליח אתה צריך למכור אותו בצורה רחבה, תחילה בארץ ובהמשך בחו"ל.

"נכון לעכשיו, יש לנו הזמנה קטנה יחסית, אבל אנחנו מצפים להרבה יותר מזה. יש למוצרים פוטנציאל למספרים שהם הרבה יותר גבוהים ממה שסולרום מוכרת כיום בשנה. יש פה אירוע בסדר גודל אחר עבורנו. אבל עדיין לא עשינו שום דבר, ואנחנו עם הרגליים על הקרקע. המוצר שלנו זה ג'יימס בונד, אבל צריך לגרום לו להיות ג'יימס בונד עם הרבה סרטי המשך".

עוד כתבות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה