חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
סערת התחרות בתחום גלולות ההשמנה הסתיימה בקול ענות חלושה
מניית חברת נובו נורדיסק צללה בסוף השבוע ואז עלתה חזרה, לאחר שחברת הטלה-רפואה Hims&Hers הודיעה כי תשווק גרסה משלה לגלולה ווגובי, שהשיקה נובו נורדיסק בתחילת השנה. אולם, לאחר שהסתבר כי הרגולציה לא צפויה לאפשר את השקת המוצר, ולאחר שנובו איימה לתבוע את המתחרה הפוטנציאלית, הודיעה Hims&Hers כי היא מוותרת על המהלך. מניית החברה ירדה ועלתה כ-6%, שהם כ-9 מיליארד דולר שנעלמו וחזרו לשווי החברה תוך יומיים.
● בקשה לתביעה ייצוגית נגד טבע בשל ריקול הנוטרילון; כ-3,000 הורים כבר נרשמו
● מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא
Hims&Hers שיווקה בעבר גרסה משלה לחומר GLP1 שעומד בבסיס הגלולה ווגובי באישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), כאשר בעיות ייצור אצל נובו פגעו ביכולתה לעמוד בביקוש של השוק למוצר. ייתכן שהחברה חשבה כי תוכל להסביר את המהלך שלה במחסור שוב, אולם ה-FDA ונובו לא חשבו ככה. ה-FDA אף מסר כי יגביל את הגישה של החברה לחומרי הגלם של המוצר, באופן שלא השאיר לה הרבה ברירה. לו היה המוצר מגיע לשוק דרך Hims&Hers, הוא היה נמכר במחיר של 99 דולר לחודש לעומת 149 בגרסה של נובו.
נובו נורדיסק ואלי לילי הן השחקניות הרשמיות היחידות בשוק התרופות החדשות מבוססות ה-GLP1 לטיפול בהשמנה. המוצר של לילי, מונג'ארו, המכיל גם חומר נוסף בשם GIP, נחשב כרגע למתחרה המוביל מבין השניים במוצרים מוזרקים, אולם נובו היא הראשונה שהגיע לשוק עם גלולה לבליעה. ההשקה המוצלחת של הגלולה הובילה את נובו שוב לעליות משמעותיות לראשונה מאז שאיבדה את הבכורה בשוק ללילי, אולם תחזית הכנסות פושרת הובילה שוב לירידה במניה עוד לפני האיומים של Hims&Hers. מנייתה ירדה כ-17% בעקבות התחזית.
לילי מסרה כי היא מקווה שהגלולה שלה תאושר לשיווק בארה"ב בעוד כמה חודשים.
קעקועים טראומטיים - מה זה, ואיך אפשר למנוע את זה?
חוקרים במחלקה לכירורגיה פלסטית ואסתטית בשיבא, פיתחו פרוטוקול לטיפול אקוטי המונע היווצרות ״קעקועים טראומטיים״. לא מדובר בקעקועים שאנשים מבצעים כדי להתמודד עם טראומה (למרות שגם זה בהחלט נפוץ), וגם לא בקעקועים על גבי מקומות פצועים (גם זו פרקטיקה מוכרת), אלא בפגיעות עור שנגרמות מחדירת חלקיקי אבק שריפה, אספלט ורסיסים לעור בשעת פיצוץ או חבלה, ונראות ומתנהגות כקעקוע תת עורי.
בעקבות המלחמה, עלה הצורך בטיפול בפגיעות כאלה, שיכולות להוות גם בעיה רפואית, וגם תזכורת טראומטית מהאירוע. נמצא תחילה כי כצפוי, נרשמה עלייה משמעותית במספר הפצועים הסובלים מ״קעקועים טראומטיים״ בעקבות המלחמה. סקירת ספרות מקיפה העלתה כי כ-76% מהפגיעות מסוג זה מתרחשות באזורים חשופים כמו הפנים והגפיים.
למעשה, כיום אין טיפול ייעודי לניהול הפציעות הללו. החוקרים פיתחו פרוטוקול לטיפול באמצעות הטריה אנזימטית עם המוצר Nexobride שפותח על ידי חברת מדיוונד הישראלית. מוצר זה, המבוסס על חומר שמופק מצמח האננס, נועד במקור לטיפול בכוויות, כדי להסיר רקמות פגועות לשם טיפול בפצע שמתחתיהן. אולם, מסתבר כי הטריה כזו של אזור שנפגע בפיצוץ ועלול לפתח קעקוע טראומטי מיד עם היווצרות הפגיעה, יכולה לעזור למנוע או להפחית את הנזק הקבוע לעור.
עבור פצועים שאצלם הקעקוע כבר התקבע, נמצא כי טיפולי לייזר (כגון Q-switched ו-CO2) הם האופציה היעילה ביותר, עם שיעורי ניקוי פיגמנט המגיעים עד ל-100%.
המחקר נערך בהובלת חוקרי שיבא ד״ר יוסף לוי, ד״ר מוטי חרץ (יו״ר האיגוד הישראלי לכוויות) ופרופ' יוסי חייק (יו״ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית), והוא יוצג בכנס הרב-תחומי של האיגוד הישראלי לכוויות ביום רביעי הקרוב.
מינוביה לא תמוזג לחברת ספאק
החברה הנסחרת Launch One Acquisition Corp הודיעה כי לא תמזג לתוכה בסופו של דבר את חברת מינוביה (Minovia) הישראלית, המפתחת טיפולים מבוססי מיטוכונדריה למחלות גנטיות נדירות ולהאטת הזדקנות.
המיזוג הוכרז ביוני 2025. כמו כל חברות הספאק, גם במקרה הזה, לחברה היה מזומן בקופה (239 מיליון דולר) אך למשקיעיה הייתה זכות למשוך את כספם אם העסקה לא מוצאת חן בעיניהם. בשנים האחרונות, מיזוגים לספאק כוללים לרוב גם גיוס פרטי מקביל, שבסופו של דבר הוא זה שמספק את הכסף לעסקאות הללו, בעיקר בתקופות גבוהות-ריבית בהן המשקיעים מעריכים יותר מזומן בכיס מאשר השקעות מסוכנות.
המיזוג הנוכחי כלל הבטחה למימון של לפחות 5 מיליון דולר, וציפייה למימון פרטי נוסף בהיקף של 18 מיליון דולר. אולם לא, ידוע כי מימון כזה אכן הושג, ואולי זו הסיבה לכך שהעסקה לא יצאה לפועל. הספאק מתקדם לקראת הדדליין שלו, וייתכן שזו הסיבה שהם העדיפו לחפש עסקה אחרת.
מינוביה הוקמה ומנוהלת על ידי ד"ר נטלי יבגי אוחנה. היא מפתחת תרופות למחלות נדירות באמצעות השתלת מיטוכונדריה בריאה אצל אנשים עם פגם במיטוכונדריה, כשבעתיד בכוונתה לתקוף תהליכי הזדקנות באותה הצורה. עד היום מוצריה נוסו בניסויים ראשוניים בכ-23 חולים במספר מחלות נדירות, עם תוצאות שעודדדו אותה להמשיך הלאה.
המחלות בהן טיפה עד כה הן התסמויות הנדירות פירסון, Kearns-Sayre, Leigh ו- Myelodysplastic Syndrome (MSD). בסינדרום פירסון היא נמצאת בשלב 2 של הניסויים הקליניים, במסלול המואץ של ה-FDA, ובאוגוסט היא דיווחה על תוצאות טובות במטופליה הראשונים. ב-MSD היא נמצאת בשלב 1b של הניסויים, גם כן במסלול המואץ.
החברה דיווחה בתשקיף שלה למיזוג כי בכוונתה להשיק ב-2026 קליניקות לטיפולי מניעת הזדקנות על בסיס המידע שאספה מניסוייה בחיות ובני אדם (וזאת ללא אישור FDA ייעודי לתחום). משקיעי החברה הם הקרנות הישראליות aMoon, יוזמה וכן היא קיבלה מענקים מן האיחוד האירופאי.
אנטרה ואופקו יפתחו מוצר שלישי: תרופה לתת פעילות בבלוטת יותרת התריס
חברת ההשקעות ביומד אופקו, בהובלת יו"ר טבע לשעבר פרופ' פיליפ פרוסט, הנסחרת בתל אביב ובנאסד"ק, הודיעה על הרחבת שיתוף-הפעולה עם אנטרה ביו הישראלית-במקור הנסחרת בנאסד"ק. השתיים יפתחו יחד תרופה לבליעה המכילה את החומר PTH לטיפול בתת פעילות בבלוטת יותרת התריס (PTH), הניתן היום בזריקה.
הרחבת ההסכם משמעותה האצת הפיתוח ובקשת אישור לכניסה לניסויים קליניים עד סוף 2026. מוצר זה נועד להוות תחליף לזריקה הניתנת באופן יומיומי. אופקו כבר ניסתה בעבר לפתח מוצר ל-PTH שניתן להזריק בתדירות נמוכה יותר, אולם הוא לא התקדם לניסויים קליניים. אנטרה, לעומת זאת, פיתחה מוצר לבליעה, אך הוא הצריך נטילת כדור ארבע פעמים ביום. השילוב בין המוצרים עשוי לאפשר את משטר המתן הנוח.
מוצר זה הוא השלישי ששתי החברות הללו מפתחות יחד. הראשון הוא מוצר בפיתוח המבוסס על שילוב בין מולקולת GLP1 (כמו אוזמפיק) יחד עם גלוקגון. זהו שילוב שאינו קיים עדיין בשוק גם בצורת זריקה, ובכוונת החברות לפתח את המוצר בשתי צורות המתן במקביל. הן מייעדות את המוצר למחלות מטבוליות כמו סוכרת והשמנה וכן למחלות פיברוטיות כמו כבד שומני. מוצר שני הוא OXM, פפטיד הפועל כמעורר של הפרשת GLP1 וגלוקגון.
מניית אופקו איבדה 22% מערכה בשנה האחרונה, והחברה נסחרת לפי שווי של 959 מיליון דולר. אנטרה איבדה 50% ונסחרת לפי שווי של 55 מיליון דולר.
אופקו פיתחה מגוון מוצרים תרופתיים ובדיקות. המוצרים המתקדמים ביותר שלה הם הורמון גדילה בשחרור מושהה המשווק על ידי חברת פייזר והתרופה ריאלדי שנועדה למנוע חסר בויטמין די. הכנסותיה עמדו ברבעון השלישי על 151 מיליון דולר, לעומת 173 מיליון בתרופה המקבילה. הרווח עמד על 21.6 מיליון דולר לעומת 24.9 מיליון בתקופה המקבילה. לאחרונה מכרה החברה את רשת מעבדות הדיאגנוסטיקה שהייתה ברשותה.
אנטרה פיתחה מוצר לטיפול באוסטיאופורוזיס, בגלולה כחלופה לזריקה. המוצר עמד ביעדיו בניסוי יעילות ראשון, ופיתוחו נמשך.
שיתוף-פעולה לחברה המגינה על טמפרטורת התרופות עם קופת חולים מכבי
חברת טמפרמד, שפיתחה פתרונות להגנה על תרופות מפני השפעות הטמפרטורה, הודיעה כי חתמה הסכם שיתוף-פעולה עם מכבי. החברה הישראלית פועלת היום בעיקר מחוץ לישראל, וכבר מכרה בעולם כ-120,000 יחידות של המוצר שלה, במסגרת שותפויות עם אמאזון, טרגט, CVS, וולמרט וגם עם חברות ביטוח, ביניהם הומנה, המבטחת הרפואית השלישית בגודלה בארצות הברית.
המוצר של החברה הוא מעטפת גלילית לתוכה ניתן להכניס מזרק של תרופות כמו אינסולין ותרופות ההרזיה ממשפחת ה-GLP1, שיכולות להיפגע בתנאי חום או קור. למרות שהוא נראה פשוט, המכשיר מוגן בשבעה פטנטים ומשתמש בחומרים משני פאזה, השומרים על טמפרטורת האחסון בטווח של 20-25 מעלות. הוא מיועד לשימוש רב-פעמי.
תוכניות הפיתוח העתידיות של החברה כוללות התאמת מוצרים לתרופות נוספות, תכשירים ביולוגיים, וכן פתרונות לשינוע דם. בנוסף, החברה מפתחת מודלים דיגיטליים שישלבו מעקב בזמן אמת ושמירת נתונים אישיים.
טמפרמד פרסמה כי הכנסותיה עמדו על 2.3 מיליון דולר לשנת 2024. היא עדיין לא דיווחה על ההכנסות ל-2025, אך צופה גידול ל-15 מיליון ב-2026.
החברה הוקמה ב-2016 על ידי אלינה נגר (סמנכ"ל תפעול) ורון נגר (מנכ"ל). רון נגר הוא דמות מוכרת בתחום המכשור הרפואי לסוכרת. הוא הקים וניהל את חברת גלוקון שפיתחה מכשיר לניטור סוכר בדם וניהל את אינסוליין, שגם נסחרה בבורסה בתל אביב, ופיתחה מספר מכשירים לשיפור ההזרקה של אינסולין.