מעסיקים רבים מספקים שירותי הסעות, לעתים בשל החשיבות של הגעת העובדים בזמן לשם עמידה ביעדים. עם זאת, עולה השאלה האם ניתן לנכות את מס התשומות בגין שירותים אלה. השבוע (א') הכריע בית המשפט המחוזי בסוגיה: השופט אילן סלע דחה את ערעורה של טבע על החלטת רשות המסים שלא להתיר לה לנכות מע"מ על הוצאות ההסעה שהיא מעניקה לעובדיה.
● מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קבע כי תשיב מאות מיליונים לקבלנים
● רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות
מה קבע בית המשפט?
בית המשפט קבע כי על-פי "מבחן המטרה הדומיננטית", מדובר בטובת הנאה שהנהנים העיקריים ממנה הם העובדים. בפסק הדין הוסבר כי מטרתן המרכזית של ההסעות היא חיסכון בזמן ובטרחה עבור העובד, שאינו נדרש להשתמש ברכב פרטי או בתחבורה ציבורית. השופט ציין כי גם אם קיים במערך ההסעות שיקול עסקי, הרי שהוא משני בלבד.
לפי גישת בית המשפט, הרצון של טבע להבטיח שעובדיה יגיעו בזמן אמנם מובן, אך הוא אינו שונה מזה של מעסיקים רבים אחרים, ולא הוכח כי קיימים בחברה תנאי עבודה מיוחדים המכתיבים הסעה מרוכזת. כפועל יוצא, נקבע כי ההסעות אינן מהוות "צורך הכרחי" המצדיק ניכוי מס.
מה אומר החוק על מנגנון ניכוי המע"מ?
חוק המע"מ מבוסס על העיקרון לפיו עוסק חייב במס בגין מתן שירותים או מכירת טובין, אך זכאי לנכות את המע"מ ששילם על תשומותיו. ההפרש ביניהם משקף את חבות המס האפקטיבית ומממש את תכליתו הכלכלית של המס, תוך הימנעות מכפל מס.
עם זאת, תקנות המע"מ קובעות כי בגין הטבה שמעניק מעסיק לעובדו, לא ניתן לנכות את מס התשומות. כדי לקבוע אם הניכוי אפשרי, נבחנת השאלה: מי הנהנה המרכזי, הישיר והדומיננטי מההטבה? האם זהו העובד או המעסיק? רק במקרים שבהם התועלת למעסיק גוברת על טובת ההנאה של העובד, ניתן להכיר בהוצאה לצורכי ניכוי.
מתי כן אפשר לנכות את המע"מ?
כאשר אין אפשרות לעשות שימוש בתחבורה ציבורית סדירה. בית המשפט קבע כי כשעובד לא יכול להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית סדירה, הפעלת ההסעה מבחינת המעסיק כי הכרחית ומזכה בניכוי. זאת, משום שאיש לא יהיה מוכן להיות מועסק אצל אותו המעסיק ללא הפעלת שירותי הסעה, ובנסיבות אלה נכון לראות בהסעה כצורך ממשי של המעסיק.
ומה קורה כשרק בכיוון אחד יש תחבורה סדירה? במקרה שבו קיימת תחבורה ציבורית סדירה בכיוון נסיעה אחד, אין הצדקה להכיר בהוצאה זו של המעסיק לצורך ניכוי תשומות באותו הכיוון. הכלל זהה לכל החברות ללא קשר לגודלן.
האם מדובר בפסק דין תקדימי?
פסיקה דומה ניתנה במאי האחרון בעניינה של מובילאיי, שם נקבע כי הסעות לעובדי הייטק הן טובת הנאה שאינה מזכה בניכוי מע"מ. עם זאת, המקרה של טבע מציב דגש שונה: בעוד שבמובילאיי נטען כי ההסעות נועדו לגיוס "כוח-אדם איכותי" - בטבע מדובר במפעלי ייצור שבהם ההסעות חיוניות לכאורה לתפעול המשמרות. למרות השוני בטיעונים, בית המשפט בחר לאמץ קו אחיד וקבע כי גם במקרה של טבע, העובדים הם הנהנים הדומיננטיים.
בניגוד למקרה של מובילאיי, טבע הציגה טענה חדשנית וממוקדת: ההסעות אינן הטבה, אלא כלי עסקי קריטי להבטחת רצף הייצור במפעליה. לגישת החברה, קיימת חשיבות תפעולית מכרעת לכך שמשמרות שלמות יוחלפו כמקשה אחת ובסנכרון מלא, במיוחד בשעות הגעה לא שגרתיות.
האם טבע תערער לעליון?
גורמים מעריכים כי הלכה זו תנחה את רשויות המס בנושא הטבות לעובדים, שכן מדובר בצעד המאשרר ומחזק את התקדים שנקבע בעניין מובילאיי. מנגד, אחרים סבורים כי אין זו המילה האחרונה של טבע בסוגיה, וכי החברה צפויה לערער לעליון.
עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ, סבור כי בית המשפט נקט גישה פרשנית מחמירה: "המצהיר מטעם טבע הסביר את החשיבות בכך שהתחלת המשמרת תיעשה במשותף. הדרישה של בית המשפט להציג אישור רגולטורי חיצוני, במקום להסתמך על עדות החברה עצמה, היא מחמירה במיוחד".
האם לפסק הדין יש משמעות רוחבית?
מעסיקים רשאים לנכות מע"מ רק כשטובת העסק גוברת על טובת ההנאה של העובד. עו"ד נוימן רואה בפסיקה זו צמצום דרמטי של המקרים בהם ארגון הסעות יאפשר ניכוי מס.
עו"ד שני בוכניק-סלומון, שותפה במשרד מיתר, מסבירה: "זהו פסק דין עם השלכה רוחבית. מעסיקים מעמידים מערך הסעות שנועד לשרת בעיקר את עסקם. בטבע הושם דגש על הקריטיות שבהבאת מסה של עובדים בזמן מדויק על-מנת לדייק את תהליך הייצור. על אף שהוצגו שיקולים עסקיים טהורים, בית המשפט קבע שהנהנה הוא העובד. זו החלטה שמעסיקים צריכים להכיר".
גורמים מעריכים כי הפסיקה עלולה להוביל לביטול שירותי הסעה בשל חוסר כדאיות כלכלית. ההשלכה של פסק הדין תלויה באיזו חברה, כמה מעובדיה משתמשים בהסעות, האם לעובדים יש רכב פרטי, איפה הם גרים, והאם יסכימו לסוע במספר קווים של תחבורה ציבורית.
יש להדגיש כי אילוץ העובדים להשתמש ברכב פרטי יחריף את העומס בכבישים - או יובילם להסתמך על תחבורה ציבורית לא יעילה, דבר שיקשה על גיוס עובדים במפעלים מרוחקים. תרחיש חלופי הוא ששירותי ההסעה יימשכו, אך העלות תגולגל לעובדים דרך הפחתת שכר או קיצוץ בהטבות שונות.
