גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

לפחות שבע חברות, רובן מעולם ביצוע הפרויקטים או אספקת חומרי גלם לבנייה, הגישו בחודשים האחרונים בקשות לעיכוב הליכים או להקפאת הליכים לבתי המשפט, בשל חובות המסכתמים בכ־850 מיליון שקל, לכל הפחות.

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?
עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף
שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

כך, צו עיכוב הליכים הוצא לאחרונה לקבלן מהדי אבו מוך, בעל החברות א.מ.צ שמש וי.א.מ יבוא וייצוא, המבצע בעיקר עבודות תשתית, ובעיקר עבור המדינה, בשל חובות מצטברים של כ־530 מיליון שקל; קבוצת יעקב סבן, קבלנית בנייה וחברה המוכרת מוצרי בנייה, ביקשה הקפאת הליכים כחלק ממהלך להסדר חוב, כדי לכסות חובות של כ־140 מיליון שקל; החברה היזמית בית האלמוג ביקשה צו עיכוב הליכים בשל חובות של 81 מיליון שקל; החברות טולוס בניין והשקעות ועלות השחר יזמות ובנייה, הפועלות יחד בייזום ובביצוע נדל"ן, הגישו יחד בקשה לצו פתיחת הליכים לאחר שצברו חובות של 72 מיליון שקל; וחברת נעאמנה פאוזי, הפועלת בתחום הבידוד והאיטום בעולם התשתיות, ביקשה צו הקפאת הליכים בשל חוב של כ־27 מיליון שקל. כל המקרים הללו הם מהחודשים האחרונים ממש.

למה זה קורה דווקא עכשיו?

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" התמודד ענף הנדל"ן, בדגש על סקטור הביצוע, עם שתי השלכות משמעותיות שהשפיעו מאוד על התנהלותו: האחת - עצירת כניסתם של פועלים פלסטינים לישראל מ־7 באוקטובר 2023, באופן כמעט מוחלט; השנייה - הקשיים בייבוא חומרי גלם לבנייה, כחלק מעצירת הייצוא לישראל שעליה הכריזה טורקיה בתחילת 2024, שהייתה עד אז אחד ממקורות הייבוא המרכזיים של חומרים אלו לנדל"ן.

שתי ה"מכות" האלה גרמו הן להתייקרות מהירה של עלויות הבנייה והן לעיכוב משמעותי בפרויקטים בכל הסקטורים הקשורים בנדל"ן, ממגורים ועד תשתיות - שחלק מהם מורגשים עד היום. אומנם החלל שהותירו הפועלים הפלסטינים התמלא יחסית, ומספר העובדים הזרים כיום גבוה יותר מזה שהיה טרם המלחמה, כך שמשבר כוח־האדם לכאורה נגמר, אך נראה שגלי ההדף של משבר הביצוע רק עכשיו מגיעים אל השטח עצמו.

"סיכונים שאינם מתומחרים כראוי"

האם שורת החברות הזו, שנקלעו לחובות לא קטנים כלל, צריכה להדאיג את הענף ואת מקבלי ההחלטות - או שמדובר בעניין נקודתי שאינו מעיד בהכרח על הכלל? עו"ד יוסי מנדלבאום, שותף במחלקה המסחרית במשרד LIPA ומתמחה בחדלות פירעון של חברות, קובע חד־משמעית כי מדובר בתופעה שכדאי להפנות אליה תשומת־לב.

"האירועים האחרונים - החל בחובות של עשרות מיליונים ועד לחובות של מאות מיליונים - אינם אנומליה אלא סימפטום. ענף הבנייה פועל שנים במודל שמעמיס על שדרת הביצוע סיכונים שאינם מתומחרים כראוי. פרויקט נדל"ן הוא לא רק תשואה ודוח אפס (דוח כלכלי לפרויקט טרם יציאתו לדרך - י"נ), הוא גם שרשרת אנשים וחברות המבצעים בפועל את הבנייה. כשהשרשרת הזו נקרעת, הנזק נזיל: הוא מחלחל לתוך לוחות הזמנים, לאיכות, למימון, ולבסוף גם לכיס ולשקט הנפשי של רוכשי הדירות.

עו''ד יוסי מנדלבאום / צילום: אופיר אייב

גם המודל המימוני בתחום הביצוע והתשתיות פועל במעין 'שרשרת' הנשענת על דחיית תשלומים, וכל עיכוב מתגלגל מטה, עד לחולייה התחתונה והחלשה ביותר - קבלני המשנה מעולם הביצוע וחומרי הגלם.

"לזה יש להוסיף את עלויות המימון, הביטוח ותשומות הבנייה, שעלו מהר יותר מהיכולת 'לגלגל' אותן הלאה במורד השרשרת. חברות ביצוע רבות חתומות על חוזים במחירים שנקבעו בתקופה אחרת, וכשמגיע גל של התייקרות עלויות - מימון, דלק, לוגיסטיקה, כוח־אדם, ביטוחים, חלפים וציוד - קל מאוד להישחק. מרווח קטן הופך להפסד, והפסד הופך לבעיה תזרימית".

עו"ד שי בר־ניר, שותף במחלקת חדלות פירעון והבראת חברות במשרד פירון, מוסיף ואומר: "המצב הנוכחי בשוק הוא שיזמי נדל"ן רבים חווים קשיים בביצוע ובהשלמת פרויקטים, הן של מגורים והן של תשתיות. בין היתר, התארך משך הביצוע בחודשים ארוכים, ופרויקטים רבים תקועים, ללא סיום באופק. מצב זה הרבה פעמים מגולגל אל קבלני הפרויקט: ישנם מקרים שבהם לא משולמים לחברה חשבונות שאושרו להם, ובמקרים אחרים לא משולמים להם תשלומים בגין התארכות הפרויקטים. בשל כך, בדרך כלל הקבלנים המבצעים והספקים הם הגופים ה'פגיעים' יותר.

"קריסות כאלו של חברות גורמות לנזק בלתי הפיך, הן לפרויקטים והן לדיירים. אף קבלן לא ירצה להיכנס לפרויקט בנעלי קבלן שקרס, ולכן הרבה פעמים הנזק מגולגל לדיירים - אשר מקבלים דירות פגומות שאין מי שיתקן בהן את הקלקולים, במקרה הטוב, או דירות לא מושלמות למרות ששולמה רוב התמורה או כולה, במקרה הרע".

עו''ד שי בר ניר / צילום: סטודיו תומאס

"קריסה כזו יכולה גם להוביל להתייקרות הפרויקט בסופו של דבר", מוסיף עו"ד מנדלבאום, "משום שלרוב קבלן חדש נכנס לפרויקטים שכבר נמצאים בתהליך במחיר גבוה יותר, בפרט כשמדובר באתר 'תקוע' או מסוכן. לרוב, הקבלן החדש אינו מוכן ליטול על עצמו את אחריות הביצוע של הקבלן הקודם, אם נדרש לכך, הוא מתמחר את העבודה שלו על הצד הגבוה ביותר".

"רואים הקשחה של גופי המימון"

למשבר הביצוע, ולמצב הענף בכלל (כידוע, בתקופה זו מספר העסקאות בסקטור המגורים למשל, נמוך יחסית), ישנן השפעות נוספות, ובהן על המימון שניתן לפרויקטי נדל"ן. גופי המימון מקשים יותר על היזמים והקבלנים בקבלת מימון לפרויקט שלהם בעת האחרונה, וההשפעה של כך היא עיכוב בקבלת מימון, וכתוצאה מכך בהוצאת פרויקטים לדרך, והתייקרות של הפרויקט כולו.

"אנחנו רואים בהחלט הקשחה של גופי המימון בדרישות למתן מימון בענף הנדל"ן", אומרת עו"ד גלית רוזובסקי, המתמחה בנדל"ן, בדגש על יזמות והתחדשות עירונית. "אנחנו נמצאים בעידן שבו 'הכסף הזול' נגמר, והגופים המממנים (בנקים, חברות ביטוח וקרנות חוץ־בנקאיות) הפכו להרבה יותר בררניים, חשדניים ויסודיים.

"הבדיקות אורכות יותר זמן והגורמים המממנים שואלים יותר שאלות, דורשים יותר פרטים ונכנסים לבדיקה מעמיקה בהרבה מזו שנעשתה בעבר. אני רואה גם דרישה גוברת לערבויות אישיות של בעלי השליטה או לשעבוד נכסים נוספים שלא היו נדרשים בעבר. לאחרונה ישנם אף יותר ויותר מקרים שבהם גוף מימון שהודיע כי הוא רואה בחיוב מתן מימון חזר בו, בשלבים מתקדמים ביותר, וזאת על רקע מצב השוק והענף, ואפילו המצב הגיאו־פוליטי במזרח התיכון".

לדברי רו"ח ערן בוכריס, יועץ אסטרטגי לפיתוח עסקי, "כחלק מהתמונה הרחבה וקריסות חברות הביצוע, יש לכרוך זיקה ישירה לשינויים בהתנהלות הבנקים וגופי המימון: תנאי מימון הדוקים יותר, הנחיות לפיקוח על ניהול סיכונים מחמיר יותר מצד בנק ישראל לבנקים ועוד. כמו כן, ענף האשראי החוץ־בנקאי צובר יותר ויותר תאוצה בקרב צרכני האשראי, מה שגורם לגופי מימון חוץ בנקאי 'לנצל' את מצוקת הלווה ולייקר משמעותית את עלות הכסף, דבר שהלווה לא רואה תחילה - אך עם התקדמות הפרויקט מרגיש את כובד המשקל. לא מדובר בעניין נקודתי, בעיני, אלא בשינוי מערכת פיננסית רחבה.

"בנקים מיישרים קו עם רגולציה שמרנית, מגבילים אשראי מסורתי לחברות ודוחפים לגופים אלטרנטיביים עם עלויות יקרות יותר. מימון יקר או קשה להשגה בהחלט פוגע ביכולת של החברות להשלים ביצוע של פרויקט ומהווה חלק משמעותי מהמשבר בענף".

לעניין זה יש להוסיף גם מציאות ידועה אך כואבת: מוסר התשלומים מצד המדינה. עניין זה נוגע בעיקר לתחום התשתיות, שם באופן טבעי מרבית החוזים והפרויקטים הם מול המדינה - ומאחר שזו, לא פעם, מתעכבת בהעברת תשלומים, החברות עצמן נאלצות להתמודד עם בעיות תזרימיות. ישנם לא מעט גורמים אשר נמנעים מכניסה לפרויקטים מול המדינה, בדיוק מסיבה זו.

עו"ד מנדלבאום טוען כי לכל אלו מצטרפות גם בעיות פנימיות בחברות עצמן: "חברות ביצוע וספקי משנה רבים הם חברות משפחתיות או בינוניות, ללא נדל"ן מניב וכאלו שלא מחזיקות בקרקעות. הן עשירות בציוד ובמיומנות - אך דלות בבטוחות ובנכסים שהן יכולות להעמיד כעירבון, ולכן הן הראשונות להיפגע במקרה של הידוק האשראי. זאת ועוד: כאשר לחברה כזו יש מספר מצומצם של פרויקטים, מספיק עיכוב או סכסוך בפרויקט אחד כדי להגיע עד כדי מצב של סיכון קיומי לחברה. מצבים כאלו אופייניים במיוחד בפריפריה, שבה היצע הפרויקטים קטן יותר והתחרות על כל מכרז חריפה יותר".

החוק החדש יכול לסייע? "המפתח - לפנות מוקדם"

בשנת 2019 נכנסה לתוקף רפורמה בעולם חדלות הפירעון, אשר מטרתה להעביר את המוקד בחוק מענישה של החייבים אל השיקום שלהם - מתוך ראייה כי השיקום הוא המועיל יותר לכלכלה ולמשק הישראלי, בראייה רחבה. האם השינוי הזה יכול לסייע גם לאותן חברות מענף הנדל"ן והתשתיות, שהוזכרו לעיל?

"החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נועד לאפשר שיקום כאשר יש מה להציל - פעילות ליבה רווחית שנקלעה לקושי תזרימי, לדוגמה", מסביר עו"ד מנדלבאום. "בענף הבנייה זה יכול לעבוד רק אם מתקיימים שלושה תנאים: המשך פעילות רווחית, אמון מצד ספקים ונותני שירותים להמשך הפעילות במסגרת הליך חדלות הפירעון, ומימון להפעלה בתקופת ההקפאה. כשאחד מהם חסר - וזה נכון במיוחד כאשר הפרויקטים נעצרים או מוחלפים - רבים מהתיקים מתגלגלים לפירוק בפועל או לכינוס נכסים, גם אם כוונת הפתיחה של התיק הייתה שיקום".

"כאשר קבלנים שיש להם כמה פרויקטים בקשיים רוצים להגיע לפתרון ולשיקום אמיתי, המפתח הוא פנייה מוקדמת לקבלת סיוע", מוסיף עו"ד בר־ניר. "מי שממתין לרגע האחרון ורואה את כדור השלג מתגלגל, יתקשה מאוד לעצור אותו. השיקום מתאפשר באמת רק כשמגיעים מוקדם לבית המשפט, כאשר הקבלן עוד פעיל והפרויקטים עודם ממשיכים. אם מחכים לסיום הפרויקטים, וכל מה שנשאר לעשות הוא לפתוח בהליכים משפטיים כדי לגבות את החובות בגין עבודה שכבר נעשתה - קבלנים אלו ככל הנראה ילכו לפירוק ולא לשיקום".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים ל-2 החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: היועצים של טראמפ מעדיפים שישראל תתקוף ראשונה באיראן

שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

מבצעים לעמיתי חבר ולמילואימניקים: חלק מההטבות אפשר להשיג גם בשוק החופשי

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

בית חולים שיבא, תל השומר / צילום: תמר מצפי

מקום 7 בעולם: בית החולים הישראלי שמככב ברשימה היוקרתית

המרכז הרפואי שיבא עלה שלב נוסף בדירוג הבינלאומי של Newsweek, ומתמקם לצד מוסדות מובילים בעולם ● לרשימה נכנסו חמישה בתי חולים ישראליים, ביניהם גם איכילוב והדסה עין כרם שעלו בדירוג מאז השנה שעברה, בעוד בילינסון ירד למקום נמוך יותר

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף