גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock
אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

בכנסת שוב מתכננים הטבות מס ליישובים שונים, ובהם נהריה ואשקלון, אלא שמחקר חדש של בנק ישראל מצא - שוב - שהטבות קודמות שניתנו משפיעות רק באופן זניח על הגירה חיובית ליישובים אלה, הרבה פעמים על חשבון יישובים סמוכים ובעלות מופקעת למדינה.

ניתוח גלובס | בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?
תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

כך, בשנת 2016 הגדילה הממשלה את מספר היישובים הזכאים להטבות מס מכ־200 ל־500, והתוצאה: במשך ארבע שנים המדינה הפסידה 1.8 מיליארד שקל, 340 אלף על כל תושב שהיגר.

עדי פינקלשטיין, חוקרת בחטיבת המחקר של בנק ישראל, בדקה עד כמה מדיניות מס משפיעה על החלטות של משקי הבית על מקום המגורים. במחקר האחרון שפרסם הבנק המרכזי בנושא, היא בדקה את השפעת הרחבת הטבות המס הסיטונאית, משנת 2016 עד שנת 2019 - ערב התפרצות משבר הקורונה.

עדי פינקלשטיין / צילום: דוברות בנק ישראל

המטרה המוצהרת של מדיניות ההטבות הייתה לעודד משקי בית בעלי הכנסה גבוהה לעבור ליישובים מרוחקים, ובכך לחזק את ההון האנושי בפריפריה. כדי לבדוק אם המטרה הושגה היא בחנה מדגם רחב של שכירים ישראלים כדי לאפיין את זרמי ההגירה של התושבים שנמצאים בקהל היעד של ההטבות - שכירים בוגרים שהם או בני זוגם זכאים להטבות המס, כלומר כאלה שהכנסתם חוצה את הסף לתשלום מס לפני מימוש ההטבה.

במחקר נמצא שבסופו של דבר נוספה אוכלוסייה בשיעור של 3.2% ליישובים שקיבלו את ההטבה, ושבמהלך ארבע השנים הראשונות של הרפורמה - ההשפעה הייתה חזקה יותר בשנה הראשונה ולאט לאט היא נחלשה. במספרים: בסך הכול מדובר ב-5,500 תושבים, כשאל קופת המדינה לא נכנסו מסים בעלות של 1.86 מיליארד שקל, סך הכול 340 אלף שקל לתושב.

האם זיהית הבדלים בין הצפון לדרום?
"יש קצת הבדל אבל לא הייתי אומרת שהוא מאוד מובהק. בצפון בממוצע הייתה השפעה חיובית על ההגירה נטו, אבל היא באמת יותר קטנה מאשר בדרום. יותר מעניין לראות זה שבדרום לא רק שהיקף ההגירה גדל יותר, אלא גם ההרכב של המהגרים בדרום היה כזה שנטה למשקי בית עם הכנסות גבוהות יותר וזה עוד היבט שהוא משמעותי להטבה הזאת, כי בסוף ככל שאתה עם הכנסות גבוהות יותר, אתה יכול ליהנות יותר מההטבה".

לדבריה, "כשמסתכלים על ההשפעה של ההטבות צריך להביא בחשבון גם את ההשפעה הכמותית, כי בסופו של דבר גם יש מגבלה של כמה משקי בית חדשים אפשר לקלוט באותם יישובים. הרבה פעמים אלה ישובים קטנים. אבל בסוף, כמותית, אתה מקבל גידול קטן יחסית במספר התושבים ביחס לאוכלוסייה הקיימת.

"ואז עולה השאלה - אם באמת הצלחת להביא משק בית עם הכנסה גבוהה האם התועלות באמת יותר גבוהות מאשר שמשק בית עם הכנסה נמוכה יגיע ליישוב? אני חושבת שצריך לחשוב על כל הבנייה של התמריצים האלו, האם ההגירה של משק בית חזק ליישוב מחלחלת גם לשאר התושבים?".

וגם לא על כל היישובים ההשפעה דומה.
"אנחנו רואים במובהק שביישובים הגדולים (כמו למשל צפת, טבריה וכרמיאל - א.ז) אין השפעה מובהקת ובחלק מהם גם אפילו רואים השפעה שלילית. בגלל שאתה בעצם נותן את ההטבה לכל התושבים הקיימים, וראינו שבעבור הרבה מהם זה לא מה שיכריע אם הן יישארו או יעזבו. ההטבה כוללת אוכלוסייה מאוד גדולה והיא לא אפקטיבית.

"בגלל שההטבה ניתנת רק למי שהוא מעל סף המס אז בסופו של דבר גם אם הצלחת להגדיל קצת את אוכלוסיית התושבים החזקים בעיר, זה לא משפיע בצורה מהותית על הרכב האוכלוסייה, כי היישוב גדול. נניח שהצליחו להביא כמה עשרות משפחות - זה לא ישנה מצב של עיר, וזו הטבה מאוד יקרה שאתה צריך להכפיל אותה בעשרות במעבר מישוב קטן ליישוב גדול. במחקר ראיתי שההשפעה לא מצדיקה את העלות".

הטבה גדולה יותר לא מושכת יותר תושבים

שונות נוספת שנמצאה במחקר, והיא לא אינטואיטיבית כלל, נוגעת לכך שיישובים שקיבלו הטבה גדולה יותר לא נהנו מהגירה פנימית גבוהה יותר. מדיניות חלוקת ההטבות כוללת שיטת ניקוד ליישוב ובהתאמה נקבע שיעור הטבת המס. כך, ככל שהיישוב רחוק ועני יותר - תושביו יקבלו הטבת מס בשיעור גבוה יותר. אחת הסיבות הסיבה לכך היא העובדה שחלק גדול מהיישובים הללו שייכים לחברה הערבית אבל זו לא סיבה יחידה.

"אם בסוף ניתנה הטבה של 15% ליישוב מרוחק והטבה של 7% ליישוב שהוא ממש על גבול הפריפריה יכול להיות שאנשים אומרים 'אני מעדיף לקבל פחות הטבות אבל לגור בישוב אטרקטיבי יותר'. לכן, ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים הבאמת חלשים", אומרת פינקלשטיין.

למה הכוונה?
"צריך להבין ששיעור ההטבה הגבוה רלוונטי לחלק מאוד קטן באוכלוסייה. כדי ליהנות משיעורי הטבה גבוהים של יותר מ־15% אתה צריך להיות עם שכר שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק. אם אתה משתכר פחות מכך, מלכתחילה לא תשלם יותר מ־15% מההכנסה למס הכנסה. כלומר, זה לא שאם יעלו עכשיו את ההטבה ל־30% אז ימשכו יותר אנשים כי כמות האנשים שיצליחו ליהנות מהטבה בשיעור כזה היא שולית".

מצאת גם שההשפעה הייתה חזקה פחות על ישובים שקיבלו את ההטבה אחרי 2016 לעומת אלו שלפניה, גם זה לא אינטואיטיבי.

"מאז 2006 הייתה תקופה שבה היו לך פחות מ־200 יישובים זכאים, אז אולי זה נתן יתרון במרחב והיישוב הצליח למשוך יותר אנשים. ברגע שעשור לאחר מכן הרחיבו את מספר היישובים מ־200 ל־500 בעצם כבר כמעט כולם במרחב זכאים והתחרות היא הרבה יותר קשה.

"זה הופך את כל הרעיון הזה של הטבה שאמורה לתעדף את הפריפריה להרבה פחות אפקטיבית, כי ברגע שההגדרה שלך של פריפריה היא כבר כל כך רחבה, אז אתה מייצר תחרות בתוך הפריפריה בין היישובים עצמם.

"אם תסתכל על המפה תראה שבית שאן הייתה יישוב אחד בודד בכל האזור שהיה לו הטבות לפני כן ואחרי הרפורמה הוא הוקף בהמון יישובים קטנים מסביב שגם הם קיבלו את ההטבות. בסוף אנשים מהגרים לסביבה מוכרת והיכולת שלך למשוך משפחה מגוש דן לרמת הגולן היא מאוד מוגבלת, אבל היכולת למשוך משפחה בבית שאן לישובים מסביב לה כשהם מצטרפים להטבות זה יותר פשוט".

מאיפה מגיעים: יישובים מוטבים אחרים

פינקלשטיין בחנה גם את מקורות ההגירה לאותם יישובים, שהסתכמה כאמור ב־5,500 אנשים, כשמרביתה (41%) הגיעו מיישובים מוטבים ותיקים אחרים, ו־24% נוספים מיישובים לא מוטבים מהמחוזות צפון, דרום ויו"ש. 35% הגיעו ממה שמכונה בנתונים "מרכז" אך הוא כולל את מחוזות המטרופולינים: תל אביב, מרכז, חיפה וירושלים. ההשפעה הייתה שונה לא רק בין דרום לצפון, במחקר נראה שיישובים יהודיים קטנים עם שיעורי הטבה נמוכים וישובים ביהודה ושומרון נהנו מהשפעות חיוביות יותר, ושביישובים גדולים ובישובים ערביים לא נרשמה השפעה מובהקת.

הממצאים לא אמורים להפתיע אותנו. בנק ישראל פרסם מחקר בשנת 2016 שבחן שינויים בהטבות בתחילת המילניום וקבע שאינן כלי מדיניות יעיל למשיכת מהגרים לפריפריה, רק כ־10% מההטבות הפוטנציאליות בשנת 2008 ניתנו לשכירים שהיגרו ליישובים מוטבים ורק מיעוטם היגרו בעקבות הטבות המס. "כשלושה רבעים מההטבות הפוטנציאליות ניתנו לתושבים ותיקים שכנראה לא היו מהגרים מהיישובים המוטבים גם אלמלא קיבלו הטבות", נאמר במחקר.

למרות זאת, בכנסת דנים ביוזמות להרחבת הטבות מס ליישובים. בשבוע שעבר ועדת הכספים הכינה לקריאות שנייה ושלישית הטבות מס ליישובים הסמוכים לעוטף עזה ולאשקלון וההטבה גם צפויה להשפיע על נהריה "הטבה זו נועדה לסייע ליישובים הסמוכים לחבל תקומה שנפגעו באופן חריג אחרי ה־7 באוקטובר, ולעודד אוכלוסייה לעבור ליישובים אלה, כאמצעי לשיקומם", נמסר מהוועדה.

"אם אתה מגדיר את התוכנית הזאת ככזאת שנועדה למשוך תושבים חדשים, אז עדיף לתת את ההטבה רק לתושבים חדשים ולהקציב את זה בזמן כמו שעושים עם תושבים חוזרים מחוץ לארץ", אומרת פינקלשטיין. "לא מצאתי ביישובים שקיבלו הטבות ירידה בשיעורי העזיבה, אז זה כן אומר משהו על ההגירה היוצאת - ואני לא בטוחה שזה משפיע עליה. כלומר, אתה לא מעודד כניסה או היעדר עזיבה באופן מובהק, אלא אתה פשוט מגדיל לאנשים את ההכנסה הפנויה. זו יכולה להיות מטרת מדיניות בפני עצמה אבל אם זאת מטרת המדיניות, אז צריך להבין האם זה באמת הדרך הכי טובה לתמוך בפריפריה או שיש דרכים אחרות במקום להגדיל להם את ההכנסה הפנויה כמו השקעה בשירותים אחרים שמתחלקים לכלל האוכלוסייה ולא רק לזו החזקה יותר. זה משהו שראוי לדיון".

מה למשל?
"מדובר בתוכנית עם עלות תקציבית מאוד גבוהה. אנחנו לא רואים את זה כי זה לא מופיע כהוצאה תקציבית, זה פשוט אובדן הכנסות ממסים שבעצם לא נרשם באופן פורמלי בתקציב. לפי האומדנים של משרד האוצר, היום זה כבר מגיע לכ־3.5 מיליארד שקל בשנה, ואלה סכומים משמעותיים.

"צריך לחקור את זה ולהבין אם הוצאה של סכום כזה, במקום להשקיע אותו בשיפור שירותים ציבוריים, משיגה את התוצאה. בסופו של דבר, אנשים רוצים איכות חיים גבוהה וצריך לבחון את העלות והתועלת של ההטבות אל מול ניתוחי עלות תועלת של תוכניות אחרות.

"היישובים שביטלו להם הטבות טוענים שברגע שיצרת את ההטבות, זה עלול לגרום לעזיבה של תושבים עם ביטולן. אבל אם השקעת בתשתיות ובאיכות חיים, אז גם אם הפסקת את המימון, כבר יש לזה מומנטום משל עצמו. יכול להיות שזה משהו יותר בר קיימא".

עוד כתבות

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע