תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

החודש קיבלה הממשלה את התוכנית הרב־שנתית לשיקום יישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון, שכוללת לצד יישובים קטנים גם את הערים שלומי, מטולה וקריית שמונה. ואולם, אם בוחנים את קצב גיבוש ויישום תוכניות קודמות על סמך דוחות ומסמכים רשמיים, מגלים קצב איטי שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו.

● כנס שמים את הצפון במרכז | איך אפשר לשקם את הכלכלה?
● בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

"השטח זועק. זה לא ייתכן שהשיקום יימשך שנים". את הדברים הללו אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בחודש שעבר, עת שסייר באזור. "אנחנו בוחנים את ההיערכות והטיפול בשיבה הביתה של התושבים המפונים, וכן את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות לתקצוב ולגיבוש המתווה לשיקום ופיתוח הצפון".

אין טעם לעצור את הנשימה עד לפרסום הדוח, משום שדוחותיו הקודמים של המבקר ומסמכים רשמיים אחרים שופכים אור על גרירת הרגליים הממשלתית ועל ההבטחות שעוד רחוקות ממימוש - אך גם על תקציבי עתק שאושרו.

החלטות הממשלה נערמו

למרות ההחלטה לפנות את תושבי הצפון המופגז בתחילת המלחמה, "האחריות לגיבוש מדיניות הועברה מיד ליד", כתב המבקר ביוני. כך לפי המבקר, משרד הפנים פעל לגיבוש הצעת החלטה כוללת לממשלה, ובפברואר 2024 העבירה למשרד האוצר, שם הוחלט שיש לגבש הצעת החלטה אחרת. משרד רה"מ הוא שעסק בגיבוש הצעה אחרת, ובסוף מאי 2024 קיבלה הממשלה החלטה ראשונה כוללת בנושא.

בינתיים התקבלו רק החלטות מקומיות של משרדי ממשלה וללא תיאום. התוכנית כללה טיפול בחברה, חקלאות, ביטחון ומיגון, כלים לרשויות המקומיות ואיסוף מידע ונתונים. הוחלט על מבנה ארגוני שכולל ועדת שרים, צוות מנכ"לים ומטה יישום במשרד רה"מ. ואולם גם עד לסיום הביקורת, אותן החלטות שהתקבלו לא יושמו - ובהן מנגנוני יישום ובקרה, כינוס ועדת שרים ומנכ"לים, ואיוש מטה יישום ההחלטה. לצד זאת, משרד האוצר גרר רגליים בהקצאת 3 מיליארד שקל למימון המתווה שהוחלט עליו.

בסוף אוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה שנייה העוסקת בקידום תוכנית רב־שנתית לשיקום ולפיתוח של יישובי הצפון. ההחלטה דחתה למעשה את מועד סיום גיבושה של תוכנית מפורטת בכחמישה חודשים וחצי, ותכולתה שונה מזו שנקבע כמה חודשים קודם לכן. אך המבקר ציין שגם בינואר 2025, בחלוף המועד שנקבע בהחלטת הממשלה, עדיין לא הציג מטה היישום במשרד רה"מ תוכנית רב־שנתית מתוקצבת כנדרש. המבקר הטיל את האחריות על רה"מ בנימין נתניהו ועל מנכ"ל משרדו דאז יוסי שלי, וכן על משרד האוצר. במסגרת אותה החלטה הקצתה הממשלה 15 מיליארד שקל.

בחלוף הזמן מאז בוצעו רק חלק מהפעולות. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם החודש, עולה שפורסמו רק שני פרקים מתוך התוכנית הרב־שנתית לשיקום הצפון - אחד בנושא חינוך והשני בנושא חקלאות, מים וסביבה.

לפי הדוח שפרסמה הכנסת, אחת הסיבות לעיכובים נעוצה בחוסר היציבות הארגוני. בהחלטת הממשלה הראשונה הרי נקבע שיוקם מטה יישום, וחודשיים לאחר מכן מונה לעמוד בראשה האלוף במיל' אליעזר צ'ייני מרום. בדצמבר באותה שנה הוא הודיע על עזיבתו בשל צמצום סמכויותיו. לבסוף הוחלט שבראש המטה יעמוד ראש מנהלת תקומה. גם ההחלטות ארוכות הטווח מצויות עדיין בהליכי גיבוש ותוכנית ממשלתית כוללת עדיין לא פורסמה.

במקביל, בקריית שמונה האשימו את הממשלה בהדרתה בשל חרם פוליטי לנוכח תמיכת הליכוד במועמד שהפסיד לראש העירייה המכהן. בוועדת השרים שהתכנסה לדון בעיר בחודש שעבר הוצגו נתוני רשות המסים, שלפיהם הפעילות הכלכלית בעיר נותרה דומה לרמתה ערב המלחמה.

ואולם, בדוח הכנסת הביעו הסתייגות מהנתונים משום שאלו לא כוללים עסקים זעירים הפטורים ממע"מ, והפנו לנתוני מדי המים הפעילים - שמהם עלה שרק 72% מהעסקים חזרו לפעילות. כן הוצג שכרבע מהתושבים עדיין לא חזרו, ושמתוך 572 מיליון השקל שהמדינה צריכה הייתה להוציא לפי החלטות ממשלה, רק 390 מיליון בוצעו. שיעור הביצוע הנמוך ביותר היה בשיקום ובבינוי תשתיות. באותה ישיבה הציגה המנהלת את פעילויותיה לטווח הקצר להביא לצמיחה דמוגרפית של 500 משפחות בשנה וביסוס העיר כעיר אוניברסיטאית, לצד הסכם גג לבניית 8,000 יחידות דיור.

ואכן, בעירייה בירכו על תוכנית הממשלתית החדשה שהוצגה החודש לטובת יישובים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול, שבמסגרתה יינתן "ארנק דיגיטלי" לתושבים להוצאה בעסקים מקומיים, וכן ייבחנו צעדים עתידיים כמו הפעלת המנחת בעיר, קידום רפואת מומחים, מוקד חירום רפואי ופינוי מוסק. עוד נקבע שתגובש תוכנית להקמת קמפוסים של האוניברסיטה בעיר, לטובתה יוקצו יותר מ־400 מיליון שקל.

לא רק קצב הביצוע וקביעת האסטרטגיה של הממשלה עומדת לרועץ, אלא גם ההסתכלות על האזור. בדוח של בנק ישראל מ־2024, הומלץ שתכנון תהליכים ארוכי טווח יתייחס לכלל המרחב הגאוגרפי המשותף לאזורי העימות, לא רק ליישובים צמודי הגדר אלא גם לחבלי הארץ הסמוכים להם. "זאת כדי לאזן בין הצורך לסייע לאזורים שנפגעו ישירות מהמלחמה לבין הצורך לסייע לאלה שנפגעו ממנה בעקיפין או במידה פחותה", נכתב. בדוח המבקר על הטיפול ביישובי הדרום, הוא ציין שהממשלה לא אימצה בפועל גישה זו למרות הפצרות מנהל התכנון לגבש תוכנית אסטרטגית אזורית ולא מקומית.

 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: משרד מבקר המדינה

"השיכונים של העתיד"

אגב המלצת המבקר, שנים ערב פרוץ המלחמה ביקשה עיריית קריית שמונה מפרופ' טלי חתוקה מאונ' תל אביב לכתוב תוכנית אסטרטגית לעיר, והיא מצאה שהדרך לצמיחה היא פיתוח גישה אזורית של קריית שמונה כעיר הראשית של הגליל המזרחי.

יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד העוסקת באסטרטגיה עירונית, מסביר שבמחקר שערך הוא מצא שהעיר בעלת הביקושים הגדולים ביותר בצפון היא כרמיאל, ולכן צריך לשפר את הנגישות לגליל כולו ולא רק בין היישובים צמודי הגדר, כדי לתת להם עורק למרכז הכלכלי. "אם יוצקים כסף על אזור מסוים יש מצב שהוא ייצור שינוי, אבל השאלה איזה? אם יבנו שם יחידות דיור והמקום ישאר דל בתעסוקה, ייווצרו השיכונים של העשורים הבאים".

נתוני בנק ישראל יכולים להצביע על כך שהאזור זקוק לא רק לשיקום אלא בעיקר לפיתוח. "כדי למשוך אוכלוסיות משכילות ובעלות כושר השתכרות גבוה, ראוי שתוגדל ההשקעה בתשתיות ובשירותים המכוונים גם לאוכלוסיות אלה", נכתב במחקר של הבנק המרכזי. "השקעה בחינוך, בתרבות, בבריאות ובתחבורה היא בעלת פוטנציאל לתמוך לא רק במאזן הגירה חיובי, אלא גם בצמצום פערים חברתיים־כלכליים לעומת יתר אזורי הארץ".