הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

"נולדתי וגדלתי בכפר מג'ד אל-כרום והתאהבתי בתחום הטכנולוגיה והייטק מגיל קטן. זוכר את אבי קונה לנו מחשב, שזה לא היה מובן מאליו. עמדתי בתור עם האחים שלי על המחשב", סיפר עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, בשיחה עם כתב הטכנולוגיה של גלובס אסף גלעד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס בשיתוף בנק לאומי ושטראוס. אויב התייחס לשאלה האם AI צפוי להחליף את המהנדסים והג'וניורים, כיצד מגייסים עובדים בצפון, איך משלבים את החברה הערבית במקצועות הטכנולוגיה, שיתוף הפעולה של אינבדיה עם האקדמיה, ואיך הוא הגיע לתפקידו היום.

● כנס שמים את הצפון במרכז | יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זה פחדנות"
● כנס שמים את הצפון במרכז | מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"
● כנס שמים את הצפון במרכז | ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

המסלול של אויב עד התפקיד הנוכחי באנבידיה כלל מספר תחנות: הוא עשה תואר בהנדסת מחשבים בטכניון, עבד במלאנוקס, עבר לרילוקיישן בארה"ב שם עבד בגוגל והקים סטארט-אפ, לאחר 10 שנים חזר לישראל ולמלאנוקס, ונשאר בה גם לאחר הרכישה של אנבידיה. בענקית השבבים האמריקאים, הוא הקים את קבוצת התכונה DOCA והיום הוא מנהל מאות עובדים באנבידיה בארץ ובעולם. בנוסף, הוא גם מהמייסדים של ההאט חברת השליחיות.

כשנשאל מדוע בחר לחזור לארץ, השיב: "בדרך כלל שואלים למה לעזוב את מרכז הארץ ולבוא לצפון. אני עזבתי את מרכז העולם, את הסיליקון וואלי, וחזרתי לצפון. זה הבית. בהייטק מדברים תמיד על החשיבות של work-life balance (איזון בין עבודה ובית, ג'"ס), הצפון זה 'הלייפ', וגם להיות קרוב למשפחה ואנבידיה זה ה'וורק'. בשבילי הכוכבים התיישרו ובהסתכלות לאחור זו אחת ההחלטות הכי טובות שלקחתי".

אנבידיה תקים את מרכז הפיתוח הגדול בקריית טבעון עם צפי של 8-10 אלף עובדים במשך עשור. למה בצפון ודווקא בקריית טבעון?
"בצפון יש הון אנושי מעולה, ובחברות הייטק מחפשים ממש את הטובים ביותר. בצפון יש קודם כל אוניברסיטאות מאוד טובות. גם בדרך כלל, אם אתה רוצה למצוא אנשים טובים, כדאי לחפש איפה שאחרים פחות מחפשים. הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה וזה לא במקרה הבחירה בטבעון".

איוב הוסיף כי "מבחינתנו יש פה חומר גלם ומלא טאלנטים שאנחנו נשמח מאוד לגייס אותו לאנבידיה ולהגיע לשלבים עוד יותר רחוקים וצמיחה יותר גדולה. לדעתי לא רק שיש פה טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל".

אתה יכול להרחיב על פעילות אנבידיה בארץ?
"אנבידיה ישראל, שמעסיקה 5,000, נחשבת לסניף הכי גדול בעולם של החברה אחרי ארה"ב. העובדים הם מערכת העצבים של מרכזי הנתונים. הם מתמקדים בתחום הנטוורקינג והמהפך של ה-AI. אנבידיה עושה את ה-GPU (יחידת עיבוד גרפי), המנוע של הבינה המלאכותית, ואם פעם מאות GPU הספיקו כדי לבנות חוות שרתים של AI, היום יש צורך באלפים. צריך לחבר אותן ברשת מאוד מהירה, וכאן נכנסת אנבידיה ישראל - אנחנו מספקים את הרשתות המהירות האלה. זה הלב הפועם של מהפכת ה-AI לא רק בארץ, גם בעולם".

איך מגייסים עובדים בצפון?
"קודם כל, צריך להאמין שהם קיימים, ומחפשים אותם ואז מוצאים אותם. זה עניין של סיבה ותוצאה. בכל מיני סוגים של עבודות, לא רק בהייטק, שמים מאוד דגש על איזון בין עבודה ובית. הצפון מביא את החלק של הבית ואנחנו צריכים לעבוד על החלק של העבודה. לכן חברות צריכות להקים פה סניפים ולהתרכז פה ולייצר את ההזדמנות של עבודה במשרות איכותיות. זה לדעתי אלמנט מספר אחד שהיה משמר את האנשים פה. אנבידיה לא רואה בצפון כפריפריה, אלא רואה בו כמרכז מהפכת ה-AI, וצריך להאמין בזה ולראות את זה וכשמחפשים מוצאים".

אתם עובדים עם אוניברסיטאות על מנת לבנות בהמשך מאגר עובדים?
"האוניברסיטאות בשבילנו זה לא רק שיתוף פעולה, זה אחד משלים את השני. זה לא נעשה כטובה לאוניברסיטאות, אלא רוצים לקחת את הכי טובים אלינו. באופן אישי כל חודש חודשיים, יש תיכון או בית ספר שבא לביקור. זה מתחיל עוד לפני האוניברסיטאות".

איוב מספר על שיתוף הפעולה עם האוניברסיטאות: "אנחנו עובדים איתם מאוד צמוד. זה מתבטא בירידי תעסוקה, ויש לנו תוכנית שמספקת כלי AI למרצים ולסטודנטים, וזה מאוד מקרב אותנו".

על השינוי שנדרש באוניברסיטאות ושילוב כלי AI, אמר כי "אני חושב שהאוניברסיטאות כן משתנות. גם פונים אלינו ואנחנו מציעים להם איך לשנות את הסילבוס והקורסים. הג'וניורים והסטודנטים שאנחנו מגייסים עושים עבודה מעולה ומשתלבים ב-AI מהר מאוד. אנחנו לוקחים את האנשים כשיש להם את הכלים הבסיסיים, ואת החינוך ושימוש בכלי AI אנחנו עושים בתוך החברה".

ביחס לשאלת הקושי של ג'וניורים להתקבל לעבודה בהייטק, אמר כי "אנחנו מגייסים מלא ג'וניורים ואנחנו במרכז מהפכת ה-AI שתדרוש עוד עבודה. אנחנו צריכים לגייס אנשים. הסיבה שאנחנו עושים את זה כי אנחנו מאמינים בג'וניורים ולא מאמין ש-AI יחליף אותם".

"מי שלא ישתמש ב-AI יישאר מאחור"

אתה סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, וזה התחום הכי פגיע להשפעת ה-AI. יש חברות שהעובדים והמתכנתים בהם חצי שנה לא תכנתו. האם אתה מאמין שהתוכנה תוחלף על ידי AI?
"בכלל לא. ה-AI לא יחליף את המהנדס, אבל כל מהנדס שלא ישתמש ב-AI יחליף אותו מהנדס אחר שכן משתמש בה. כמעט כל מהנדס באנבידיה משתמש ב-AI. דברים שלוקח שבועות לעשות לבד, היום אפשר לעשות בימים או שעות. זה כלי כל כך חיוני שמי שלא ישתמש בו יישאר מאחור. ה-AI בטוח ייצר עבודה חדשה למי שמסתכל עליו בזווית הנכונה".

מה תמליץ לילדים הקטנים שלך כשיגדלו ללמוד: תוכנה או הנדסת חשמל?
"אי אפשר אחד בלי השני. למדתי תוכנה ועובד בזה, אבל התוכנה שאני עושה היא תוכנה שמשלימה את החומרה. החומרה זה הגוף והתוכנה זה הנפש. אי אפשר גוף בלי נפש ולהפך. זה משלים אחד את השני".

סיפרת לי כשגדלת, המשפחה קיבלה את זה מאוד קשה שהלכת ללמוד הנדסת מחשבים.
"ההורים שלי רצו שאהיה רופא, אולי עד היום", צוחק איוב. "אני זוכר כשרציתי להירשם ללימודים, יש אפשרות לתת שתי עדיפויות. אבל אני הייתי אסרטיבי, ורשמתי רק עדיפות ראשונה".

איך החברה הערבית השתנתה בשנים האחרונות ועד כמה קל לצעירים מהחברה להשתלב בתעשייה?
"אנחנו רואים אותם בטכניון, אבל הרבה מאוד מוותרים אחרי התואר והולכים לעשות דברים אחרים. אבל בכל זאת, כמעט 16% מהסטודנטים היום במקצועות הטכנולוגיה הם מהחברה הערבית. בטכניון קרוב ל-20% סטודנטים הם ערבים, שזה מאוד קרוב לאחוז באוכלוסייה. 50% מהסטודנטים הערבים הן סטודנטיות, וזה ייצוג שאנחנו מאוד גאים בו. חברות הייטק מחפשות גיוון ואנחנו רואים בו ברכה ומשהו טוב שמביא מוצרים יותר טובים".

איוב צין שדרושה עוד עבודה כי בנוף היזמי לא רואים הרבה יזמים מהחברה הערבית: "היום יש יותר פתיחות וחשיפה לטכנולוגיה וצריך יותר מודלים לחיקוי כדי להגיד 'כשאני אגדל אני אהיה טכנולוג'. זה קורה לדעתי, אבל צריך לתת עוד פוש".

*** גילוי מלא: הכנס מתקיים הודות לשיתוף פעולה עם בנק לאומי ושטראוס, בחסות אאורה, תל-חי אוניברסיטת קריית שמונה, פרופדו ובהשתתפות חברת נתיבי ישראל.