גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל
הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

זכיית שפיר וג'נריישן במכרז להקמת מתקן "פסולת לאנרגיה" ב־1.5 מיליארד שקל בנאות חובב, מציפה את הפער התהומי בין ישראל לאירופה: בעוד שביבשת נרשם מחסור באשפה להזנת מתקנים, בישראל עתודות הקרקע להטמנה אוזלות והמעבר לטיפול קבוע הפך לקריטי. המגמה הנוכחית זונחת את ההתמקדות בהפרדת פחים ידנית לטובת מתקני מיון מתקדמים, ההופכים את שאריות הפסולת למקור אנרגיה בתהליך שריפה מבוקר לייצור חשמל ודלקים.

הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"
בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

פה זה לא אירופה

נכון להיום, כ־76% מהפסולת בישראל מוטמנת בקרקע. מתקנים כמו חירייה שימשו בעבר את גוש דן, ולמרות הפיכתו ל"פארק אריאל שרון", האתר כנראה יישאר לעד מונומנט שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש אחר.

בעיה זו נוצרת בכל הארץ, שכן עתודות הקרקע של ישראל מצומצמות למדי. חמור מכך, מדובר בשימוש בזבזני בקרקע: לפי אתר המשרד להגנת הסביבה, ההטמנה יוצרת מפגעים כגון תפיסת קרקע, פליטת גזי חממה ותשטיפים, מפגעי ריח ופגיעה במגוון הביולוגי. היא גם גורמת לאובדן חומרי גלם יקרים שיכולים היו לשמש במיחזור, ומעודדת בתוך כך כרייה מוגזמת של חומרים חדשים. בנוסף, שינוע הפסולת למטמנות מרוחקות תורם לזיהום, לעומסי תחבורה ולבזבוז משאבים לאומיים.

בניגוד בולט לאירופה, הישראלי הממוצע מייצר כ־646 ק"ג פסולת עירונית בשנה - שליש יותר ממוצע האיחוד האירופי (486 ק"ג). לצד הכמות, גם אופי הטיפול שונה בתכלית: בעוד שבישראל 76% מהפסולת מוטמנת ורק 24% ממוחזרת, באירופה שיעור ההטמנה עומד על 23% בלבד. יתרת הפסולת באיחוד מופנית למיחזור (30%) ולהשבת אנרגיה, כאשר הפסולת האורגנית עוברת תהליכי דישון או "עיכול אנאירובי" להפקת גז מתאן המשמש לבישול ולחשמל.

מגרביים ישנות לאנרגיה

לדברי טל רודניצקי, מנהל הפעילות בבריטניה של קרן הליוס המשקיעה באנרגיה מתחדשת באירופה, ההטמנה מוצתה כפתרון: "היא מייצרת גזי חממה ומפגעי ריח שמעוררים התנגדות עזה, לצד עלויות קרקע גבוהות ונזקים סביבתיים עקיפים".

רודניצקי מוסיף כי עתודות הקרקע להטמנה הולכות ואוזלות, בעוד שמתקני "פסולת לאנרגיה" נהנים מגמישות תכנונית רבה יותר. לדבריו, "אילו ניתן היה לפנות את חירייה, הקרקע הייתה מתפנה לשימוש אחר". עדות ליעילות המודל ניתן למצוא בפריז, שם פועלים שלושה מתקנים כאלו בלב המרקם העירוני, מודל המסתמן כפתרון הנדרש לישראל.

אורן כהן, ראש חטיבת הזכיינות בשפיר הנדסה - שזכתה לאחרונה במכרז להקמת המתקן בנאות חובב - מפרט את המודל הטכנולוגי שבבסיס הפרויקט. לדבריו, השלב הראשון מבוסס על מתקן מיון אוטומטי, טכנולוגיה מודרנית שנכנסה לשימוש בישראל רק ב־2015. המתקן מאפשר חילוץ מאסיבי של חומרי גלם כגון פלסטיק, כלי עבודה חד־פעמיים, מתכות, נייר וקרטון, המועברים להמשך שרשרת הייצור.

כהן מציין כי חזון ההפרדה במקור של המשרד להגנת הסביבה נכשל במבחן הרשויות המקומיות: "יש לזה ערך מוסף, אבל הרבה לא טורחים". לטענתו, מתקני המיון המתקדמים מייתרים את הצורך במיון ידני; המערכות מבצעות הפרדה אופטית וטכנולוגית מדויקת המבוססת על משקל סגולי, מגנטיות וזרמי אוויר. עם זאת, במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי להפרדה במקור יש עדיין חשיבות מכרעת. לפי עמדת המשרד, זו הגישה המקובלת באירופה והיא חיונית ליצירת "כלכלה מעגלית".

אולם, בנקודת הקצה המערכת נתקעת. בעוד שבאירופה הפסולת האורגנית משמשת לייצור אנרגיה או דשן חקלאי - בישראל היא עדיין נשלחת ברובה להטמנה. "ניתן להופכה לדשן, אך יש חסמים רגולטוריים משמעותיים לאישור השימוש בו לגידולים", מסביר כהן. הילה הייטנר, דירקטורית השקעות בקרן הליוס, מאששת את הפער: "באירופה, השימוש העיקרי בתוצר הלוואי הוא כדשן". במשרד להגנת הסביבה מטילים את האחריות בחזרה על איכות המיון. לטענת המשרד, כדי למצות את הפסולת לדשן איכותי נדרשת הפרדה במקור.

לאחר מיצוי שלבי המיון, השארית המעורבת - הכוללת בין היתר טקסטיל ("תחשבו על הגרביים הישנות שלנו", מעיר כהן) - מועברת לשריפה. האנרגיה המשתחררת בתהליך מנוצלת לייצור חשמל, בדומה לפעולת תחנת כוח סטנדרטית. עם הספק של כ־50 מגה־וואט, המתקן קטן משמעותית מתחנות הכוח הקונבנציונליות החדשות (המייצרות 800-900 מגה־וואט), אך רודניצקי מדגיש כי המדד העיקרי אינו ייצור החשמל אלא הטיפול בפסולת.

תהליך השריפה כולל מערך הגנה סביבתי: האפר העילי נלכד בקולטנים המונעים פליטת מזהמים לאוויר, ועובר טיפול ייעודי לפני הטמנתו. לעומתו, האפר התחתי שנותר בתחתית המתקן נחשב לתוצר בטוח לחלוטין - "כמו להטמין חצץ בגינה", לדברי כהן - וניתן להשתמש בו ללא הגבלה. בשורה התחתונה, בשפיר מעריכים כי המתקן מסוגל לטפל ב־70% מכלל הפסולת המשונעת אליו.

"תנו לשוק להיות חכם"

אף שהפרויקט בנאות חובב הינו פריצת דרך, מתקן בודד רחוק מלספק את המענה הנדרש. מתקן נוסף כבר מקודם בצפון ביוזמת איגוד ערים גליל מערבי, כחלק מתוכנית של המשרד להגנת הסביבה: תכנון הקמת 13 מתקני השבה עד 2040. מדובר בהשקעה של כ־30 מיליארד שקל, שמרביתה צפויה להגיע מהמגזר הפרטי.

המודל הכלכלי נשען על תמריצי "מקל וגזר" של קרן הניקיון של המשרד לאיכות הסביבה: המדינה מסבסדת את הקמת המתקנים - במקרה של נאות חובב מדובר במענק הקמה של 100 מיליון שקל וסבסוד שנתי של 12 מיליון שקל - בעוד שמהצד השני היא מייקרת את חלופת ההטמנה דרך היטלים הנגבים מהרשויות המקומיות. שילוב זה של סבסוד ומיסוי נועד לדחוף את הרשויות לבחור בפתרונות של מיון והשבת אנרגיה, בכל מקום בו הדבר מתאפשר לוגיסטית.

עם זאת, סבסוד של כ־400 מיליון שקל למתקן שהקמתו נאמדת ב־1.5 מיליארד שקל נחשב נמוך. "באירופה, 70% מההכנסה מקורה בסבסוד", מסביר רודניצקי. יוצאת דופן היא ספרד, שם מחירי אנרגיה גבוהים ותשתית חזקה מאפשרים למתקנים להגיע לרווח ללא תמיכה חיצונית.

לרודניצקי יש הצעה: מעבר ממכרזי ענק למודל תחרותי פתוח. "במשק החשמל המדינה כבר למדה - קונים במחיר ידוע מראש או תחרותי, וזה מאפשר להקים יותר מתקנים. כך צריך לעשות גם באשפה: במקום רק מכרזים גדולים, לפרסם תמחור מסודר ולאפשר לכל שחקן לרוץ. תנו לשוק להיות חכם".

עוד כתבות

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק