לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock
כמות דורשי העבודה (מובטלים) מההייטק עלתה דרמטית משיא ימי הבועה ב-2022, אך כעת המגמה מתייצבת, והשכר הולך ועולה - כך מדווח שירות התעסוקה בדוח חדש. אם בינואר 2022 היו רק 7,205 מובטלים מההייטק, היום מדובר בכ-16,308 מובטלים. בשיא, בימי המערכה מול איראן, מספרם כמעט הגיע ל-20 אלף. זאת מגמה הפוכה לחלוטין מכמות המובטלים באוכלוסיה הכללית, שהיום נמוכה בכ-10% ממה שהייתה לפני 4 שנים. הם מפנים אצבע מאשימה, בין השאר, לבינה המלאכותית, שמייתרת חלק מהעבודות הזוטרות בהייטק מצד אחד, ומעניקה יכולות אדירות למוכשרים ולמנוסים במיוחד. האם 'משבר הג'וניורים' כבר כאן?
● שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול
● "כולם חושבים שפאדל זה האקזיט הבא שלהם": הספורט שסחרר את היזמים הישראלים
בשירות התעסוקה מציינים ש"ככלל, תחום ההייטק בישראל רשם צמיחה מהירה ומשמעותית בין השנים 2012-2023. מנתוני הלמ"ס עולה כי מספרם הממוצע של השכירים בתחום ההייטק עלה בעקביות מ-2012, אז עמד על 262 אלף, ועד 2023 הגיע ל-441 אלף. אולם במהלך 2024, יש להניח שבצל המלחמה, ירד מספרם ל-424 אלף ועלה ב-2025 ל-435 אלף, כאשר לא ברור לאן פני המגמה". כיום, כמות עובדי ההייטק האבסולוטית נשארה דומה למדי לזו של לפני מספר שנים. זה משפיע גם על התעסוקה במקצועות הייטק בחברות שאינן הייטקיות באופן מובהק, והדבר נמדד גם בעלייה בשיעורי המובטלים מקרבם. אך יש לסייג שהנתונים כעת לא מצביעים על ירידה של ממש במספר עובדי ההייטק, אלא רק בעצירת הגידול בהם.
מספר המשרות הפנויות עולה
מהצד השני, מספר המשרות הפנויות הולך ועולה. בעוד שאי אפשר להשוות לשיא הבועה ב-2022, אז היו כ-23 אלף משרות פנויות בהייטק, במהלך השנים 2024-2025 מספר המשרות פנויות בשירותי הייטק עלה מכ-10,000 ל-14,400. כלומר, ישנן הזדמנויות תעסוקתיות משמעותיות, אך אולי אלו דורשות כישורים וניסיון שלא כל מובטל-הייטק מחזיק בהם. בנוסף, השכר בהייטק הולך ומתרחק מזה של האוכלוסיה הכללית: על פי הלמ"ס, פערי השכר התרחבו בכ-20% לעומת תחילת 2022. באותו הזמן, השכר האחרון של מובטלי ההייטק נמוך יחסית: 21.7 אלף בחודש "בלבד" לעומת 32.5 אלף בקרב כלל העובדים בהייטק.
שילוב נתונים אלו מצביע על פער שהולך וגדל בתוך ענף ההייטק עצמו: בין "ג'וניורים" שניסו להיכנס לתחום בזמן שהוא פרח והדרישה לעובדים הייתה בשיאה, אך כעת נדרשים הרבה פחות, לבין "סניורים" בעלי ניסיון וידע ששכרם רק הולך ועולה.
בשירות התעסוקה מזכירים בהקשר הזה את הבינה המלאכותית: "ככל ותימשך הטמעת הבינה המלאכותית המחוללת בתחום כתיבת הקוד ובמקביל תימשך הטיית ההשקעה בתחומי חומרה, כך עלולים דורשי עבודה מתחומי התכנה להתקשות לשוב למעגל העבודה וייתכן ויידרשו להסבות. עם זאת, ייתכנו גם תרחישים אחרים, והשימוש הגובר בכלי תכנות, ירחיב את מספר העוסקים בתחום". זאת משום ש"שבכוחה של הבינה המלאכותית המחוללת בכתיבת קוד לשנות את ענף התכנה, שחלק ניכר מהם מתאפיין בפעולה קידוד רוטינית. לפיכך, יש להסתכל על ענף ההייטק, אומרים בשירות התעסוקה, שלא כמקשה אחת". כלומר, ייתכן מצב בו ענף ההייטק "מתפצל" ודורש כמות קטנה יותר של עובדים איכותיים יותר.
על פי מנכ"לית שירות התעסוקה עו"ד ענבל משש "נתוני המאקרו של הדו"ח - האטה בקצב העלייה במספר דורשי העבודה בהייטק והתרחבות היקף ההזדמנויות בענף - מעודדים מאוד. עם זאת, התמונה השלמה מורכבת יותר- עובדי התוכנה, שמהווים למעלה ממחצית מדורשי העבודה בהייטק, מתמודדים עם אתגר משמעותי בעידן הבינה המלאכותית. הדבר מחייב יצירתיות, גמישות ומענים ייחודיים".