גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock
מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

האם בג"ץ יהפוך החלטה שהתקבלה כבר ארבע פעמים במוסדות התכנון, ויאשר את הרחבת מג'ד אל־כרום דרומה? השאלה הזו עומדת במרכזו של הליך משפטי ממושך, שתוצאותיו עשויות להוליד השלכות רוחביות על עקרונות התכנון בישראל כולה.

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ־5 מיליון שקל. זה אחד מהם
משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

במוקד העתירה עומד שינוי 28 לתוכנית המתאר המחוזית, המבקש להרחיב את שטח הפיתוח של מג'ד אל־כרום ולאשר הקמת שכונה חדשה דרומית לכביש 85. התוכנית נועדה, בין היתר, להכשיר כ־15 מבנים קיימים שנבנו ללא היתר.

במוסדות התכנון התנגדו להרחבה בנימוק של ניתוק פיזי מהיישוב ומתן לגיטימציה לבנייה בלתי חוקית - החלטה שהובילה את המועצה המקומית לעתור לבג"ץ.

על אף נחרצות מוסדות התכנון, הרכב של שלושה שופטים השאיר פתח להסדרת הסוגיה, וכעת הכדור נמצא בידיו. בעולם התכנון מזהירים כי אישור התוכנית ייצור "תקדים מסוכן" המכשיר עבירות בנייה נרחבות ופורץ את עקרונות תמ"א 35 - תוכנית המתאר הארצית המתווה את יסודות הפיתוח בישראל.

מלכוד מתחם 9

מג'ד אל־כרום הוא יישוב ערבי־מוסלמי הסמוך לכרמיאל, שבו מתגוררים כ־15,500 תושבים. כבר ב־2023 החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שלא לאשר את פיתוח השכונה הדרומית ("מתחם 9") כחלק מתוכנית המתאר המחוזית. זאת, בזמן שאישרה את יתר חלקי התוכנית הממקדים את הפיתוח צפונה, במטרה "לתת מענה הולם לצורכי היישוב לטווח הארוך".

בנוגע להרחבה דרומה, קבעה המועצה הארצית: "לעניין הפיתוח מדרום לדרך 85, שאינו צמוד דופן לשטח מאושר, המועצה לא השתכנעה כי ראוי לאשר את התוספת. עיקרון צמידות הדופן הוא מהותי, ושמירה על רצף בינוי הכרחית לאיכות חיים עירונית ולרציפות תפקודית".

באותו דיון הועבר המשך הטיפול לוולנת"ע, ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה לנושאים תכנוניים עקרוניים. הוולנת"ע דנה בנושא פעמיים ב־2024 ודחתה את ההרחבה בשנית.

הוועדה הדגישה כי 15 המבנים הקיימים בשטח אינם עומדים בעיקרון צמידות הדופן, וציינה כי "לא הוגשו מטעם המועצה המקומית אסמכתאות המעידות על חוקיות איזה מהמבנים". בכך סימנה הוועדה את שתי עילות הדחייה: סירוב ל"הלבנת" בנייה בלתי חוקית והתנגדות לפריצת עקרונות תמ"א 35.

בהחלטת הוולנת"ע נכתב: "סימון שטח המבנים כשטח לפיתוח אינו עולה בקנה אחד עם הוראות תמ"א 35, שכן הוא אינו 'צמוד דופן' לשטח המיועד לפיתוח. מקבץ המבנים הקיים מדרום לדרך הארצית מרוחק משמעותית מהשטחים המאושרים".

הקרב חוזר לבג"ץ

בעקבות החלטת הוולנת"ע השנייה ב־2024, המועצה המקומית מג'ד אל־כרום עתרה לבג"ץ באפריל אותה שנה, לאחר סדרת ניסיונות כושלים לשנות את עמדת מוסדות התכנון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד קייס נאסר, הגדירה מג'ד אל־כרום את החלטת המועצה הארצית "קיצונית", וטענה כי זו "לא הפנימה כלל את חשיבות התוכנית ליישוב ולאזור, והחליטה לדחותה בטענה שגויה של היעדר צמידות דופן". לגבי הדיון בוולנת"ע, טענה העותרת כי הוא נערך "למראית עין ומתוך דעה נעולה, ולא בלב פתוח ובנפש חפצה".

"תכנון החלק הדרומי של מג'ד אל־כרום והסדרתו אינם 'עוד תוכנית'", נטען בעתירה. "זהו שיפור ממשי לשירותים ולתשתיות בחברה הערבית. המועצה הארצית ביטלה עבודה רבה שנעשתה בשיתוף הוועדה המחוזית ומשרדי הממשלה, וסתרה את הצורך התכנוני בפיתוח השכונה הדרומית".

העותרת ציינה כי כבר ב־2018 הועלה רעיון ההרחבה, ובשנת 2021 המליצה הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית, כולל הפיתוח מדרום. באותו דיון הוצע להקים שכונה בת 60 דונם שתחובר ליישוב באמצעות "גשר עילי אחד בלבד".

עם זאת, כבר אז נחשפה בעיית העומק: הוועדה המחוזית ציינה כי קיימות תוכניות מפורטות שחרגו מ"כתם היישוב" (השטח המיועד לפיתוח). כדי להסדירן, נדרשה תוספת של כ־870 דונם - חריגה של 37% מהשטח המאושר - נתון שמרמז כי בעיית הבנייה הבלתי חוקית והצורך ב"הלבנתה" היו נוכחים בלב התוכנית עוד בתחילת הדרך.

החשש מתקדים

העתירה הובאה בפני המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק־ארז ודוד מינץ. כשלב ביניים הציעו השופטים למוסדות התכנון לבחון שוב את הכשרת המבנים "במסגרת החריגים הקיימים בתמ"א 35 ובהתחשב בהיסטוריית המקום".

בעקבות ההנחיה, בימים האחרונים הוולנת"ע התכנסה בשלישית (ובפעם הרביעית במוסדות התכנון), אך דבקה בעמדתה ודחתה את ההרחבה בשתי הפעמים. כעת הכדור חוזר לידי בג"ץ, שיידרש להכריע בקרוב: קבלת העתירה או דחייתה.

גורמים בעולם התכנון מזהירים כי לקבלת העתירה יש משמעויות רבות: "קבלת העתירה תהיה תקדים מסוכן. אם תתקבל, מוסדות התכנון יוצפו בבקשות לאישור תוכניות המכשירות ובונות בנייה בלתי חוקית נרחבת תוך פריצת עקרונות תמ"א 35. ביטול החלטה תכנונית כזו על־ידי בג"ץ יהיה בעל השלכות לא פשוטות".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

חיידקי הביוב מגלים עד כמה אנחנו במתח, וזאת רק בעיה אחת שהם יכולים לעזור לפתור

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה הם יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה, ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● וגם: חברת httpool, המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

מתוך קמפיין בנק לאומי

החפרן, הצייצן, המשפיענית ועומר אדם משגרים את בנק לאומי למקום הראשון

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"