משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol
ברובה של קנדה, הפרובוקציות של הנשיא טראמפ - כמו האמירות על הפיכתה למדינה ה-51 של ארה"ב - אינן פופולריות במיוחד. אבל בפרובינציית אלברטה השמרנית והעשירה בנפט, רואים בדברים של טראמפ הזדמנות.
אלברטה צפויה לקיים משאל עם על היפרדות מקנדה בהמשך השנה, והבדלנים במחוז רואים בטראמפ בן ברית רב-עוצמה להגשמת מטרתם לזעזע את הפוליטיקה הליברלית של קנדה, ולהגביר את ייצור הנפט - ולא מכשול לעצמאותם, גם אם סביר להניח שלא יקימו מדינה עצמאית.
● פרשנות | מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ
● בהשפעת המהלכים המגבילים של ארה"ב וסין, מעצמות הביניים חוברות יחד
אלברטה עצמאית היא אפשרות קלושה אך מאיימת עבור קנדה. הפרובינציה המערבית היא מעצמת משאבים, המחזיקה ברוב הנפט הגולמי של קנדה. רק ערב הסעודית וונצואלה מחזיקות בעתודות גדולות יותר של נפט גולמי.
גורמים בממשל טראמפ מקבלים בברכה את מנהיגי תנועת העצמאות של אלברטה בביקורים בוושינגטון לדיונים על אנרגיה וסחר. בעלי בריתו של טראמפ, לרבות סטיב בנון, עודדו את השיחות על עצמאותה של אלברטה, ושר האוצר האמריקאי סקוט בסנט נתן לאחרונה גיבוי לתנועה, ואמר: "אנשים רוצים ריבונות".
טראמפ גילה עניין
עוד לפני השבעתו של טראמפ בשנה שעברה, הנשיא גילה עניין באלברטה. במשך יומיים בפלורידה בינואר האחרון, דן מי שהיה אז הנשיא הנבחר בשיתוף-פעולה בתחום האנרגיה עם מנהיגת אלברטה השמרנית, ראשת הפרובינציה דניאל סמית, שאפשרה מאוחר יותר את קיומו של משאל עם.
מיץ' סילבסטר - מי שיזם את משאל העם, הסביר את מסקנתו מפגישה עם גורמי משרד החוץ האמריקאי: "אני מאמין שהם יקבלו בברכה אלברטה חופשית ועצמאית".
טראמפ עצמו לא הגיב על סוגיית פרישתה של אלברטה. בתגובה לשאלות של הוול סטריט ג'ורנל, אמר גורם רשמי בבית הלבן כי "גורמי הממשל נפגשו עם מספר קבוצות מהחברה האזרחית. לא הובעו תמיכה או התחייבויות כלשהן".
אלברטה מכונה "טקסס של קנדה", וגודלה דומה לגודל מקבילתה בארה"ב. היא גובלת במונטנה, ויש בה ערבות פוריות וגם אתרי סקי בהרי הרוקי בבאנף. בגבולה הצפוני היא מתפרסת אל אזורי קרח קפואים ושוממים, עשירים ב’חולות נפט’ שמפיקים כמות נפט גולמי שגדולה פי תשעה מאשר באלסקה.
לאחר יותר מעשור של ראשי ממשלה ליברליים בקנדה, אלברטה - השמרנית מבחינה פוליטית - מאסה במעמדה כמיעוט באוטווה ומשליחת כסף מזרחה אל מרכזי אוכלוסייה כמו טורונטו ומונטריאול, הדומים אידיאולוגית יותר לערים ה"כחולות" (הליברליות) ביותר בארה"ב. הבדלנים פונים אל התסכול העמוק של תושבי אלברטה החשים כי הם משלמים מסים, אך אינם מיוצגים כראוי.
הקלפיות באלברטה עוד לא נסגרו אפילו, כאשר המפלגה הליברלית של ראש הממשלה מארק קרני הוכרזה כמנצחת בבחירות באפריל האחרון, מה שחיזק את תחושת חוסר האונים הפוליטי בפרובינציה. למחרת, סמית, ראשת אלברטה, האשימה את הממשלה הפדרלית בנקיטת "פעולות עוינות נגד אלברטה" שבאו לידי ביטוי בתקנות על ייצור נפט. היא פתחה במהלך לשינוי תקנות כדי להפחית במחצית את מספר החתימות הנדרשות כדי לערוך משאל עם.
קרני, שגדל באלברטה אך לא עסק בפומבי בתנועת הבדלנות, ויתר מאוחר יותר, וריכך כמה תקנות שסמית התנגדה להן. סמית קיבלה זאת בברכה. ובכל זאת, עמדתה של ראשת הפרובינציה בנוגע לעצמאות נותרה מעורפלת: "אני מאמינה בריבונות אלברטה בתוך קנדה מאוחדת".
ווקסהול, עיר באלברטה השוכנת 240 קילומטרים דרום-מזרחית לקלגרי, מכנה את עצמה "בירת תפוחי האדמה של המערב", אך שדות תפוחי האדמה שלה מדיפים ריח של נפט משום שצומחים בהם גם מתקני קידוח.
באחד מערבי יום רביעי האחרונים, כ-60 חקלאים בכובעי מצחייה הצטרפו לעמיתים עם פירסינג בשנות ה-20 לחייהם במרכז הקהילתי של ווקסהול, כדי לחתום על העצומה של סילבסטר למשאל עם. "מישהו יכול לזכור פעם אחת שבה הממשלה העבירה חוק שהעשיר אתכם?" סילבסטר שאל, ועבר על רשימה ארוכה של תלונות כלפי אוטווה הנוגעות למסים, אנרגיה, הגירה ופיקוח על נשק, שלפי דבריו ייעלמו כאשר תהיה עצמאות. "קנדה פועלת על כסף מאלברטה", אמר.
תמיכה של 30%
סילבסטר, תושב עיירה קטנה בן 70, נעשה פעיל במעגלים פוליטיים ימניים לאחר שהרשויות אכפו סגר על חנות הספורט שלו במהלך מגפת הקורונה. כעת סילבסטר מוביל קבוצה התומכת בעצמאות, בשם Stay Free Alberta, ועליו לאסוף עד 2 במאי 177,732 חתימות התומכות במשאל עם, מספר השווה ל-10% מבעלי זכות הבחירה באלברטה. זהו יעד נמוך, וסביר להניח שיושג.
ניצחון במשאל עם, שאולי יתקיים באוקטובר, הוא משימה קשה יותר מאשר העלאת השאלה להצבעה; סקרים מצביעים על כך שהתמיכה בעצמאות לאלברטה עומדת על קרוב ל-30%, והימורים בפולימרקט מעריכים את הסיכויים להצבעה בעד ב-13% בלבד. ההתנגדות לעצמאות, ולטראמפ, חזקה מאוד ביישובים העירוניים של אלברטה.
"תצטרך לשאת בעלויות"
למרות המחלוקות הלגיטימיות של אלברטה עם אוטווה על הוצאות פדרליות ומדיניות שמעכבת את ייצור הנפט שלה, פרישה תהיה שלילית נטו, אמר ראש הממשלה לשעבר של המחוז, ג'ייסון קני. "האמת היא, שאם אלברטה תהפוך למדינה עצמאית, היא תצטרך לשאת בכל מיני עלויות", אמר, החל מיצירה מחדש של הבירוקרטיה הפדרלית ועד לניהול משא-ומתן על עסקאות יצוא סחורות, כולל עם שאר קנדה.
כמעט כל האדמות באלברטה נשלטות על ידי אמנות עם העמים הילידיים של קנדה, ומנהיגיהם השבטיים מכנים את הדחף לעצמאות פנטזיה פוליטית. זוהי "אחת ההתקפות המשמעותיות ביותר על האמנות שלנו ועל אורח חיינו" בדורות האחרונים, אמר הצ'יף שלדון סאנשיין מאומת הקרי של אגם סטרג'ן, שחבש כובע מלחמה מנוצות נשר בחודש שעבר, כדי להצטרף לצ'יפים המייצגים את כל 48 העמים הילידיים באלברטה שהתכנסו כדי לגנות את הבדלנים. הצ'יף גם קרא לוושינגטון לסגת: "אנחנו מתייחסים לזה ברצינות רבה", אמר. "ראינו מה קרה בוונצואלה, אנחנו שומעים את הרטוריקה בנוגע לגרינלנד".
בשנות ה-90, הכלכלן הקנדי פטריק גריידי, צינן את ההתלהבות מן העצמאות, עם חישובים שהראו שעל ידי עזיבה, "קוויבק תיפגע באופן קשה בהרבה קשה משאר קנדה". כיום, גריידי אומר שהמצב הפוך, משום שכלכלת קנדה תלויה באלברטה.
קני, ראש הפרובינציה לשעבר, צופה שטראמפ בסופו של דבר יתמוך בפרישה - ובלי להתכוון לכך יעורר רוח פטריוטית. "אם זה יקרה, זה טוב עבור קנדה", אמר.