ערב הסעודית מתרחקת בחודשים האחרונים מנורמליזציה עם ישראל, והיא אף החריפה את השפה הדיפלומטית נגדה. המגמה הזו מושפעת גם מהאינטרסים ומהמהלכים של ירושלים, כדוגמת הנוכחות הצבאית בסוריה וההכרה בעצמאות סומלילנד, אבל לא פחות מכך מהרצון להסיט את תשומת־הלב המקומית מכישלון העמידה בלוחות הזמנים של "חזון 2030" של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן - ומעל הכול מהקשיים במימון. אלו הביאו את בית המלוכה לפטר לאחרונה 40 בכירים, בראשות שר ההשקעות, חאלד אל־פאליח.
● כותרות העיתונים | ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים
● למה יורש העצר הסעודי כל־כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?
את חזון 2030 השיקו הסעודים לפני עשור, עם יעד מרכזי של הפחתת התלות בנפט והתאמת הכלכלה והתשתיות באופן שיציב את הממלכה כמעצמה בינלאומית. בבסיס ניצבת תוכנית ניאום: פרויקט הדגל של נסיך הכתר הסעודי, שמיועד להיפרס על פני 26.5 קמ"ר בצפון־מערב המדינה, שההשקעה המוערכת בו, לפי אתר "Oil Price" עומדת כיום על כ־8.8 טריליון דולר.
ההוצאה האדירה על החזון של מוחמד בן סלמאן נדרשת לבוא מהנפט, וכדי לעמוד בה דרוש מחיר חבית של כ־90 דולר לפי קרן המטבע הבינלאומית, או 94 דולר לפי סוכנות הידיעות בלומברג. ואולם, מחיר חבית ברנט עומד כיום על פחות מ־70 דולר, והפעם האחרונה שנשק ל־90 דולר הייתה באפריל 2024. על כן, נדרשת בחינה מחודשת של התוכניות. כך, למשל, פרויקט עיר "הקו" הוקטן דרסטית, מיזם אי היאכטות "סינדאלה" בסימן שאלה, וגורד השחקים "מכעב" לכל הפחות הושהה בגלל עלויותיו.
שחיקה במעמד הנסיך
ד"ר יואל גוז'נסקי, לשעבר בכיר במל"ל וכיום מכהן כראש תוכנית המפרץ ב־INSS, הזהיר כבר לפני כחמש שנים כי חזון 2030 הוא מגלומני - ולא יעמוד במבחן המציאות. עתה, הוא לא פוסל אפשרות כי מעמדו של הנסיך יישחק - כתוצאה מבזבוז מאות מיליארדי דולרים על מיזמים שהולכים וקטנים, או אפילו נעלמים.
"זהו פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן, ועליו הוא נבחן", מדגיש ד"ר גוז'נסקי. "השפעת מצב חזון 2030 על המעמד מבחוץ פחות חשובה לממלכה, אבל בבית יכולים הסעודים להגיד 'זה המיליארדים שלנו, לא שלך מוחמד בן סלמאן'. על כן, עלול להיות פיחות במעמד הנסיך, וכדאי לשים לב אם זה יביא למחאה מסומנת נגדו - כתוצאה מבזבוז מאות מיליארדי הדולרים".
בכירי ריאד נקלעו לאחרונה למבוכה, כשהוועד האולימפי של אסיה הודיע, כי קזחסטן תחליף את ערב הסעודית באירוח משחקי החורף של אסיה ב־2029. הממלכה מרבה בשנים האחרונות למשוך אליה אירועי ספורט מרכזיים וספורטאים בולטים, וכחלק מכך שאפה לארח את משחקי החורף של אסיה בניאום. ואולם, העיכובים המהותיים במיזם "טרויינה", שמיועד לקום על הרים בגובה כ־2,600 מטרים, לא הותירו ברירה.
"התבזבזו מאות מיליארדי דולרים, אף אחד לא יודע כמה בדיוק", מציין ד"ר גוז'נסקי. "חלק מהבעיה היא שהמיזמים הבולטים הם לא דואליים. אפשרי, למשל, לקחת אצטדיון כדורגל ענק, ואז לתת לילדים לשחק בו. עם עיר הקו אין מה לעשות, ועכשיו הסעודים בבעיה גדולה מאוד".
להיפתח להון זר
לעיכובים יש, כמובן, השלכות כלכליות שמביאות את הממלכה להבין כי היא מוכרחה לפתוח את עצמה להזרמת הון זר - וכמה שיותר. בעקבות זאת הוחלט, בין השאר, לפתוח את החברות הציבוריות למשקיעים זרים, ולאפשר להם לרכוש בעלות מלאה על נדל"ן באזורים מסוימים. לצד זאת, מוחמד בן סלמאן ניצל החודש את ביקורו של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן בממלכה, כדי לסכם על הידוק שיתוף־הפעולה הכלכלי בין המדינות - מתוך ההבנה שלחברות טורקיות יש מה לתרום לחזון 2030.
בד־בבד, ערב הסעודית חתמה עם משטר א־שרע בסוריה, שנהנה מחסות טורקית, על שורת השקעות בסך כולל של כ־10 מיליארד דולר. אלו כוללות פיתוח והפעלה של נמל התעופה של חאלב; הקמת מיזמי התפלה והובלת מים; פריסת סיבים אופטיים ברחבי סוריה; והפעלה ופיתוח של חברת הכבלים הסורית.
לא מצמצמים הפקת נפט
בינתיים, במפתיע או שלא, לא רק הכלכלה הסורית נהנית מהכסף של בן סלמאן. הכלכלה הסעודית עצמה ממשיכה לפרוח על בסיס הנפט, שממנו היא מנסה להיגמל. מנתוני הלשכה הסעודית לסטטיסטיקה עולה כי הצמיחה המקומית עמדה ב־2025 על 4.5%, שיא של שלוש שנים. המנוע מאחוריה היה סקטור הנפט שקפץ ב־5.6%. הפריחה הזו לא הושפעה, כמובן, ממחיר הנפט, אלא מקצב ההפקה, שהועלה מכ־9 מיליון חביות ביום באפריל, עד לכ־10 מיליון חביות ביום מספטמבר ועד תום השנה.
ד"ר גוז'נסקי מסביר, כי אומנם לאורך זמן תהו מדוע הסעודים לא מפחיתים את ההפקה, מעצם הפגיעה העצמית במחירי הנפט, אבל התשובה טמונה בתפיסת נתח השוק. "האמריקאים משתלטים על הנפט, והסעודים לא רצו להפסיד. כשמחליטים על מכסות אופ"ק, החברות האחרות מרמות, והסעודים נפגעים. לצד זאת, יש נפט איראני ורוסי זול שמוברח לסין במחירי רצפה, והסעודים לא יכולים לתמחר נפט גבוה. אם הם יצמצמו את ההפקה, יהיו יותר פניות לאיראן ולרוסיה".
לשמחתו של נסיך הכתר הסעודי נראה שיש היבטים אחרים, שאינם נפט, שגם בהם העולם המערבי ככלל וארה"ב בפרט זקוקים לו. הדבר בא לידי ביטוי בנובמבר האחרון כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסכים לרתום חברות אנרגיה גרעינית אזרחית לטובת הסעודים, ללא שום צורך בנורמליזציה של הממלכה עם ישראל. המהלך הושפע מהרצון של טראמפ להוביל את מרוץ הבינה המלאכותית (AI) מול סין, ועבור זאת נדרשת אנרגיה רבה - שיכולה להגיע מתשתיות שייפרסו במרחבים גדולים שערב הסעודית יכולה לספק.
"טראמפ עשה במאי את הנסיעה לערב הסעודית, ומוחמד בן סלמאן התחייב להשקעת טריליון דולר במשק האמריקאי, שאני לא בטוח שיוכל באמת לתת", מסכם ד"ר קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה אמריקאית מהמכון הטכנולוגי חולון (HIT).
"באופן מהותי, הסעודים היו שותפים של האמריקאים בכל המרחב של המזרח התיכון. זה קורה בסוריה, שם מממנים חברת תעופה חדשה. הסעודים גם נכנסו ללבנון, והם השותפים הגדולים של טראמפ במזרח התיכון.
"בשבועות האחרונים יוצאים הדיווחים הכלכליים הלא טובים של המשק הסעודי, ו־2030 נראה כמו חזון שיישאר על הנייר. השאלה היא כיצד מצב הסעודים ישפיע על האמריקאים, במיוחד כשהבחירות בישראל מעבר לפינה. האם טראמפ מהמר וכופה על מוחמד בן סלמאן הסכם שלום עם ישראל, כחלק מהאירוע הגדול של מסדרון IMEC מהודו לאירופה? כרגע, הסעודים משכו לכאורה לאחור. נידרש לראות היכן טראמפ שולף את האלה; אנחנו בצומת קריטי של זמנים".
