גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino
פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

​אם תנסו לחפש את סאנפלאוור (Sunflower Ltd) ברשת, כנראה שלא תמצאו הרבה. אין לה אתר חברה רשמי שמפרט את החזון, אין תמונות של המשרדים ברחוב בן אביגדור בתל אביב, ואין הודעות לעיתונות שמבשרות על הישגים. השם מוכר רק בקרב קומץ מצומצם של אנשי גיימינג, משקיעים ויועצים בתחום, כולם מתארים חברה שבוחרת באופן מודע להישאר מתחת לרדאר. אבל מאחורי הדממה הזו פועלת אחת המכונות הכלכליות המרשימות ביותר שנבנו בישראל בשנים האחרונות.

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו
התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

בתוך פחות משלוש שנים, סאנפלאוור, שהקים ומוביל המנכ"ל רם מזרחי לצד בן גופר, הפכה לאחת השחקניות הדומיננטיות בשוק הסושיאל־קזינו האמריקאי - עם מחזורים של מאות מיליוני דולרים ופלטפורמות שמושכות עשרות מיליוני ביקורים בחודש. כל זה, מבלי להשאיר עקבות בזירה המקומית.

גורמים המכירים את החברה מעריכים שהחשאיות נועדה להגן על היתרון הטכנולוגי כמו גם להימנע מניסיון "לגנוב עובדים", אבל גם כדי למנוע תשומת לב מיותרת מהמתחרים ומגורמי הרגולציה. הם מסבירים כי סאנפלאוואר פועלת בשוק שנמצא תחת פיקוח מתמיד ושינויים תכופים, מקום שבו חשיפה מוקדמת עלולה למשוך תשומת לב רגולטורית לא רצויה.

לפי גורמים בשוק, סאנפלאוור גייסה עד כה כ־10 מיליון דולר בלבד ממשקיעים פרטיים. מאחר שהיא לא ביצעה עד כה סבב גיוס מקרנות הון סיכון, אין לה שווי רשמי שנקבע בעסקה מתומחרת, כפי שמקובל בסטארט־אפים אחרים. עם זאת, שלל גורמים בענף מעריכים כי החברה כבר עומדת על שווי של יותר מ־2 מיליארד דולר לפחות, כשיש כאלו שאפילו מעריכים אותה ב3-5 מיליארד. זאת, על בסיס שילוב של היקפי ההכנסות, כמו גם שיעורי הצמיחה המהירים והטראפיק החריג שנרשם בפלטפורמה המרכזית שלה.

לדברי אותם גורמים, בענף הגיימינג, שבו חברות נמדדות בעיקר לפי הכנסות חוזרות, עלות רכישת משתמשים וקצב שימור, נתונים כאלה יכולים להציב גם חברה צעירה מאוד בשווי של מיליארדים, כאמור גם בלי סבב גיוס גדול שמגדיר זאת רשמית.

השקעות "אוף־מרקט" של בכירי התעשייה

הצמיחה של סאנפלאוור נחשבת לחריגה במיוחד על רקע המצב הכללי של ענף הגיימינג הישראלי בתקופה האחרונה. בעוד שענקיות ותיקות כמו פלייטיקה מתמודדות עם שוק רווי, שינויי פרטיות במערכות ההפעלה של אפל וגוגל (IDFA) וסטגנציה שהובילה לגלי פיטורים משמעותיים (האחרון שבהם בינואר האחרון, במסגרתו קיצצה פלייטיקה כ־15% מכוח האדם לטובת מעבר לצוותים רזים מבוססי AI), סאנפלאוור מציגה גרף צמיחה שמזכיר את ימי השיא של ההייטק המקומי.

החברה עוסקת בשוק הסושיאל־קזינו - משחקי קזינו מקוונים שמציעים חוויית הימורים ללא כסף אמיתי. את ההצלחה אפשר למדוד במספרים: הפלטפורמה המרכזית של סאנפלאוור, CrownCoinCasino, רשמה בינואר 2026 כ־32.37 מיליון ביקורים ברחבי העולם, לפי נתוני סימילרווב. מדובר בנתון דומה לשל Stake.us (32.17 מיליון), אחת הפלטפורמות הגדולות בז'אנר, ונתון גבוה פי שניים מזו שרושמת Chumba Casino (14.62 מיליון), שמופעלת על ידי VGW האוסטרלית ונחשבת לאחת החברות הוותיקות בתחום. גם במובייל התמונה דומה, עם כ־29.77 מיליון ביקורים ל־CrownCoinCasino בינואר, לעומת 23.35 ב־Stake.us ו־13.25 מיליון ב־Chumba Casino.

מה שמרשים עוד יותר הוא העובדה שהחברה הוקמה רק בקיץ 2023, והגיעה לנפחים הללו תוך שימוש במבנה מימון רזה יחסית. כאמור, היא גייסה עד כה כ־10 מיליון דולר בלבד ממשקיעים פרטיים, סכום קטן משמעותית מהמקובל בחברות בסדר גודל כזה. הדבר מעיד בין היתר על רווחיות גבוהה כבר מהשלבים הראשונים, ועל יכולת לצמוח על בסיס הכנסות עצמיות (Bootstrapping) ללא צורך בהזרמות הון תכופות מקרנות הון סיכון.

במקביל, רשימת המשקיעים המצומצמת של החברה מספקת את חותמת הכשרות המקצועית הגבוהה ביותר בתעשייה. הדמות הבולטת ביותר היא גיגי לוי־וייס, מי שנחשב לאב המייסד של ענף הגיימינג וההימורים הדיגיטליים בישראל. לוי־וייס, שהיה מנכ"ל 888 וחתום על הצלחות ענק כמו פלייטיקה וביצ'בם (Beach Bum), בחר לבצע את ההשקעה בסאנפלאוור באופן פרטי ולא דרך קרן NFX שבניהולו. לצידו ניתן למצוא משקיעים מנוסים כמו טל שוהם ואלעד קושנר, וכן גופים כמו גוף ההשקעות "תמריד".

הבחירה בדיסקרטיות מעוררת שאלות

התרבות הארגונית בחברה, כך מתארים גורמים, היא של יעילות קיצונית. הגיל הממוצע של העובדים נמוך מ־30, והחברה הטמיעה את הבינה המלאכותית ככלי עבודה מרכזי בכל מחלקה - מה שמאפשר לה לייצר נפח עבודה אדיר של אלפי ניסויי מוצר, עיצובים גרפיים וקמפיינים שיווקיים מותאמים אישית בכל יום.

הדיסקרטיות של סאנפלאוור לא עוצרת במייסדים, אלא מחלחלת לכל דרגי החברה באופן רוחבי ומקיף. כך, העובדים נמנעים באופן עקבי מציון שם החברה בפרופילי הלינקדאין שלהם. לפי שלל גורמים המקורבים לחברה, החשאיות הזו נועדה בעיקרה למנוע ניסיונות של מתחרים לגייס את כוח האדם של החברה, וכן להגן על ה"נוסחה הסודית" הכוללת אלגוריתמיקה מורכבת של רכישת משתמשים וניהול קהילות שחקנים. עם זאת, בתוך התעשייה ידוע כי מדובר במקום עבודה מתגמל במיוחד, המעניק לעובדיו תנאים המקבילים לחברות הרווחיות ביותר בשוק. כך לדוגמה, לאחרונה שכרה החברה את כל מתחם Six Senses בשחרות, שנחשב לאחד המלונות היוקרתיים בישראל, באופן בלעדי עבור עובדיה לרגל אירוע פנימי.

אבל המסתורין הזה מעורר שאלות לגבי העתיד: האם מדובר בבחירה זמנית שנועדה לבנות נכס אסטרטגי הרחק מעיני הרגולטורים, או שמא זוהי דרך הפעולה הקבועה של דור חדש של חברות ישראליות שמגלגלות מיליארדים בלי לרצות להיות חלק מהשיח הציבורי או התקשורתי?

בתחום שבו היא פועלת, היכולת של סאנפלאוור לנווט בשטח הרגולטורי המורכב הזה היא קריטית להצלחתה. המודל העסקי שמאפשר את הצמיחה החדה של החברה הוא Sweepstakes (הגרלות), תת־קטגוריה בתוך עולם הסושיאל־קזינו שמאפשרת להציע חוויית משחק מלאה גם במדינות בארה"ב שבהן הימורים מקוונים אסורים רשמית. המערכת מבוססת על הפרדה משפטית בין שני סוגי מטבעות: "מטבעות זהב" המשמשים למשחק חברתי ובידורי בלבד ללא ערך כספי, ו"מטבעות הגרלה" שניתנים כבונוס על רכישות או בפעולות קידום מכירות, ואותם ניתן לפדות כפרסים כספיים אמיתיים. מדובר בפרצה חוקית מבוססת בחוק הפדרלי, אך כזו שנמצאת תחת בחינה מתמדת ברמת המדינות בארה"ב. כך, יש מדינות שבהן החוק לא מאפשר משחקים שכאלו.

הצלחת סאנפלאוור מביאה איתה גם אתגרים משפטיים משמעותיים. כך לאחרונה פורסם כי הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בטענה לניהול הימורים בלתי חוקיים.

המשקיע גיגי לוי־וייס / צילום: שלומי יוסף

שאיפות ההתרחבות יחייבו יציאה לאור

סאנפלאוור לא מסתפקת בביסוס שליטה בשוק הקזינו החברתי ומסמנת כעת את היעד הבא והשאפתני שלה: שוקי החיזוי (Prediction Markets). לגלובס נודע כי החברה עובדת במרץ על פיתוח פלטפורמות המאפשרות למשתמשים לסחור בהסתברויות של אירועים בעולם האמיתי, החל מתוצאות בחירות פוליטיות והחלטות של בנקים מרכזיים ועד לאירועי ספורט ותמורות גיאופוליטיות.

מדובר בתחום שבו פועלות כיום פלטפורמות כמו פולימרקט וקאלשי, והוא נחשב לאחד השווקים הצומחים והשנויים במחלוקת בארה"ב בקרב משקיעים ורגולטורים פיננסיים כאחד. התחום נמצא בלב מאבק משפטי על הגדרתו - האם מדובר בכלי פיננסי לגיטימי לחיזוי וגידור סיכונים המבוסס על חוכמת ההמונים, או בהימורים בלתי חוקיים הנוגדים את האינטרס הציבורי.

עבור סאנפלאוור, הכניסה לזירה זו עשויה להיות המקפצה הבאה שתנצל את תשתית הטראפיק האדירה שבנתה ואת יכולות ניתוח הנתונים המהירות שלה. עם זאת, המעבר ממשחקי מזל וירטואליים לחיזוי של אירועי מציאות הוא מהלך אסטרטגי שעשוי לדרוש מהחברה לראשונה רמת שקיפות גבוהה בהרבה מזו שהפגינה עד היום. שוקי חיזוי נמצאים תחת פיקוח הדוק של רגולטורים פיננסיים בארה"ב, שמעלים שאלות אתיות כבדות משקל, במיוחד בנוגע לניצול מידע פנים. רק לאחרונה שלושה ישראלים הואשמו כי השתמשו בנגישות למידע רגיש וניצלו את הפלטפורמות האלו כדי להמר על אירועים בזמן אמת.

לעת עתה, סאנפלאוור מייצגת מודל חדש בעולם הגיימינג הישראלי: יעיל, רווחי בצורה יוצאת דופן, מבוסס AI וחשאי באופן קיצוני. בזמן שהתעשייה המסורתית מחפשת כיוונים חדשים ומנסה להתאושש מהמשבר הכללי, רם מזרחי והצוות שלו בונים אימפריה של ממש בשקט. כעת, השאלה היא האם זה יימשך. האם סאנפלאוור תצליח להישאר "אימפריית רפאים" או שהשאיפות להתרחב לשוקי החיזוי והלחץ המשפטי הגובר בארה"ב יאלצו אותה סוף סוף לצאת לאור.

עוד כתבות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

דריסת רגל ראשונה בישראל: השקעת ענקית ההון סיכון בסטארט־אפ הביטחוני לייטויז'ן

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה